הטיפ שלי לחיסכון: 8 נשים מגלות כיצד הסתדרו כלכלית אחרי הגירושים

טל ויתרה על בילויים, בילי עבדה ב-3 עבודות, ונורית גזרה את כרטיס האשראי. נשים שמצאו את עצמן עם משכורת אחת ונכנסו למשטר חיסכון מספרות איך עשו זאת

מיד אחרי הגירושים את מבינה שאת חייבת לההתנהל נכון כלכלית כדי לשרוד (צילום: Shutterstock)
מיד אחרי הגירושים את מבינה שאת חייבת לההתנהל נכון כלכלית כדי לשרוד (צילום: Shutterstock)

 

 

בלי מנקה, עם TRX

טלי מוגרבי (39) מחולון, רכזת שכבה ומורה בתיכון, אמא לשניים, גרושה 4 שנים

 

טלי מוגרבי. לא לקנות בתשלומים
    טלי מוגרבי. לא לקנות בתשלומים

     

     

    "הייתי נשואה 15 שנה. בעלי היה איש צבא, מאוד מסודר ותמיד היה אחראי על הפן הכלכלי. כל תקופת נישואיי לא התעסקתי בכלל בצד הפיננסי. לשנינו
    היו הכנסות טובות ונהגתי לשלוף את כרטיס האשראי בלי לחשוב פעמיים. אבל מהרגע שהתגרשתי הבנתי שבשביל לא להיכנס למינוס, אני חייבת לעשות שינוי".

     

    נאלצתי לוותר: על המנקה, על הרבה בילויים ועל קניות בסופר הקרוב לבית. התחלתי לנסוע במיוחד לרשתות הגדולות, וגם דאגתי לפצל את הקניות: לקנות דברים מסוימים ברשת אחת, שבה אני יודעת שהם נמכרים בזול, וברשת אחרת דברים שנמכרים שם במחיר נמוך יותר".

     

    לא ויתרתי: "על TRX ועל צלילה. עבורי זו התרופה לגוף ולנפש. הדבר שמחיה אותי ועושה לי הכי טוב".

     

    מה עוד עשיתי: "פיתחתי מודעות כלכלית. בניתי טבלאות אקסל ויצרתי תוכנית מאזן: חישבתי את כל ההוצאות והשוויתי אותן מול ההכנסות. הבנתי בזכות זה כמה כסף נשאר לי בסוף כל חודש ושרק בו אני יכולה להשתמש".

     

    הטיפ שלי לחיסכון: "לא לקנות בתשלומים. אם יש - קונים. אם אין - לא קונים. תשלומים זו אשליה. הם מונעים ממך לראות את התמונה הכלכלית באמת".

     

     

    בלי נסיעות רחוקות, עם דירה חדשה

    רוקסנה סבא (56) מראש־העין, מרצה למתמטיקה, אמא לשלושה, גרושה 7 שנים

     

    רוקסנא סבא. לא לבנות על דברים ערטילאיים
      רוקסנא סבא. לא לבנות על דברים ערטילאיים

       

      "מיד אחרי הגירושים הבנתי שאני לבד במערכה, שעכשיו המושכות נמצאות רק בידיים שלי ושאני חייבת ללמוד להתנהל נכון כלכלית כדי שאוכל לשרוד".

       

      נאלצתי לוותר: "על כל הקניות האישיות הלא הכרחיות. רק אם למשל הייתי רואה שאני חייבת לקנות מכנסיים, הייתי קונה מכנסיים. אם לא, אז לא. המשכתי לקנות באותו סופר אבל קניתי בצורה יותר מחושבת: עשיתי רשימה וקניתי רק דברים הכרחיים לאותה העת. לפני כן הייתי קונה סתם מצרכים שהיו שוכבים שנתיים במזווה. בנוסף, נמנעתי מנסיעות רחוקות ברחבי הארץ כדי לחסוך דלק".

       

      לא ויתרתי: "על עוזרת הבית. מבחינתי זה היה או עוזרת או ללכת לפסיכיאטר".

       

      מה עוד עשיתי: "העליתי את אחוזי המשרה כדי להרוויח יותר. נרשמתי גם לקורס כלכלת משפחה שבמסגרתו למדתי איך להתנהל נכון מול בנקים, איך לעשות סדר בחשבונות, לגלות על מה אני משלמת כפול או יותר ממה שצריך. שבע שנים אחרי אני יכולה להעיד שכל השינויים הללו בהחלט הועילו: אפילו הצלחתי לקנות דירה (בעזרת משכנתה ומחיר למשתכן), שאליה אני מיועדת להיכנס בעוד עשרה חודשים".

       

      הטיפ שלי לחיסכון: "לא לבנות על דברים ערטילאיים, כמו 'אני אמצא בעל עשיר', 'תהיה לי ירושה מההורים', 'הילד שלי יגדל ויעשה אקזיט'. את היחידה שאחראית על עצמך".

       

       

      בלי שיעורי נהיגה, עם ספרים

      נורית ורשב (53) מרמלה, עובדת בחברת תובלה, אמא לילד אחד, גרושה 24 שנים

       

      נורית ורשב.  "להתנהל כמה שיותר במזומן" (צילום: נועה גבע)
        נורית ורשב. "להתנהל כמה שיותר במזומן"(צילום: נועה גבע)

         

        "בהתחלה, אחרי הגירושים, עוד חייתי בסוג של לה־לה־לנד. אמרתי: 'אז מה אם התגרשתי? אני עובדת, יש לי רק ילד אחד, זה לא אמור להשפיע עליי יותר מדי כלכלית'. אבל מהר מאוד גיליתי שזה ממש לא המצב, ונקלעתי למינוס שהלך וגדל".

         

        נאלצתי לוותר: "על כרטיס האשראי. שנתיים אחרי הגירושים הבנתי שכל עוד יש לי אותו לא אוכל להצטמצם, שאני לא רואה אותו ככסף, אלא ככלי גיהוץ. גזרתי את הכרטיס ועברתי להתנהל רק במזומן. זה הוריד את כל הקניות הספונטניות. ברגע שראיתי את הכסף בצורה מוחשית, כבר לא יכולתי להרשות לעצמי לקנות תיק או נעליים יפות שראיתי בחלון הראווה סתם כי בא לי. התחלתי לחשב כל אגורה שאני מוציאה ולאן היא הולכת".

         

        לא ויתרתי: "על מקרר מלא וכבלים, כי היה לי ילד ושמתי את הצרכים שלו מעל הכל. וגם על קניית ספרים בשבילי, כי זה מה שתמיד עשה לי הכי טוב לנפש".

         

        מה עוד עשיתי: "החלפתי מספרה, לאחת שלקחה פחות כסף על תספורת, ויתרתי על החלום ללמוד נהיגה, והגבלתי את עצמי בבילויים האישיים. אם הייתי יוצאת לבר, הייתי מגבילה את עצמי לבירה אחת. אם הייתי נפגשת עם חברה בבית קפה, הייתי שותה רק קפה ודואגת לאכול קודם בבית".

         

        הטיפ שלי לחיסכון: "להתנהל כמה שיותר במזומן, גם כי זה מונע ממך להתפזר ולבזבז שלא לצורך, וגם כי לעתים קרובות זה יכול לחסוך לך בצורה משמעותית".

         

         

        בלי קפסולות קפה, עם בילוי משפחתי

        שרון איתן (52) מרחובות, יוצרת, מרצה ויזמית חברתית, אמא לשניים, גרושה 9 שנים

         

        שרון איתן.  להקיף את עצמך בנשים במצבך שיכולות לתרום לך (צילום:  נדיה פונקץ)
          שרון איתן. להקיף את עצמך בנשים במצבך שיכולות לתרום לך(צילום: נדיה פונקץ)

           

          "מאחר שבעלי היה המפרנס העיקרי, מיד אחרי הגירושים הבנתי שהחיים שאליהם התרגלתי לא יוכלו להימשך כהרגלם; שאם אני רוצה להמשיך להתגורר עם ילדיי בדירה השכורה שבה גרנו בתקופת הנישואים, עליי לנקוט שינויים מיידיים".

           

          נאלצתי לוותר: "על מינוי לבריכה לי ולילדים, על עוזרת בית ועל הקפסולות של הקפה ממכונת הנספרסו לטובת קפה רגיל. בנוסף, עברתי לקנות בסופר מחוץ לעיר שהיה יותר זול".

           

          לא ויתרתי: "פעם בשבועיים הקפדתי לצאת עם הילדים לבילוי משפחתי כמו קולנוע או מסעדה עממית".

           

          מה עוד עשיתי: "העליתי את ההכנסות. באותה תקופה הייתי עצמאית והיה לי עסק לסדנאות משחק למבוגרים, אז הוספתי לו גם חוגי ילדים. במקום לקנות בגדים בחנויות הרגילות, גיליתי את חנויות יד שנייה ומסיבות החלפה: את באה עם בגדים במצב טוב שכבר לא עולים עלייך או לא לטעמך ומחליפה אותם בבגדים שנשים אחרות הביאו במצב דומה".

           

          הטיפ שלי לחיסכון: "להקיף את עצמך בנשים במצבך שיכולות לתרום לך. למשל, אם רציתי לצאת בערב, במקום לשלם לבייביסיטר, חברה גרושה הייתה שומרת לי על הילדים, ולחלופין, כשהיא רצתה לצאת, אני שמרתי על ילדיה".

           

           

            

          בלי מנקה, עם קואצ'רית

          ענבל קפון (40) מפתח־תקווה, מנהלת חשבונות ומעצבת פנים, אמא לשלושה, גרושה 3 שנים

           

          ענבל קפון
            ענבל קפון

             

            "זמן קצר אחרי שהתגרשתי פוטרתי מעבודתי, מה שבכלל העלה אצלי את מפלס הלחץ. הייתי מרוסקת שבועיים במיטה ברמה שלא יכולתי להרים אפילו כפית חד־פעמית. בדיעבד הבנתי שבתת־המודע שלי האמנתי שאני לא יכולה לתפקד בלי גבר לצדי".

             

            נאלצתי לוותר: "על המנקה, על לאכול בחוץ עם חברים או עם הילדים, על חוג הזומבה והסלסה".

             

            לא ויתרתי: "על הקואצ'רית שלי. התחלתי ללכת אליה אחרי הגירושים ובזכותה הצלחתי בסופו של דבר לתפקד. ידעתי שלא משנה כמה היא עולה, אני חייבת אותה בשביל לשרוד. היא שינתה אצלי הרבה פרדיגמות וחיזקה לי את הביטחון העצמי".

             

            מה עוד עשיתי: "ויתרתי על עבודת חלומותיי. הפאשן שלי היה עיצוב פנים אבל ראיתי שזה לא מביא מספיק פרנסה, אז חזרתי לעבודתי הקודמת בהנהלת חשבונות. העיצוב נותר רק כעבודה צדדית וארעית".

             

            הטיפ שלי לחיסכון: "יעזר בגורם חיצוני. אני לקחתי קואצ'רית, אבל זה יכול להיות פסיכולוג, יועץ כלכלי או איש מקצוע אחר. יש משפט של אלברט איינשטיין שאני מתחברת אליו: 'לעשות שוב ושוב את אותו דבר ולצפות לתוצאה שונה זה אי־שפיות'. לפעמים חייבים מישהו מהצד שישקף לנו נקודה אחרת כדי שנוכל באמת לעשות שינוי".

              

             

            בלי רכב, עם חו"ל

            בילי אלטמן (50) מהרצליה, מנהלת קשרי אדריכלים ומעצבים, אמא לבת, גרושה 12 שנה

             

            בילי אלטמן. למצוא עוד מקור הכנסה כדי להגדיל את ההכנסות
              בילי אלטמן. למצוא עוד מקור הכנסה כדי להגדיל את ההכנסות

               

              "אחרי גירושיי, לא רק שהייתי צריכה להסתגל למצב החדש בתור מי שמכלכלת לבד את הבית, אלא גם מצאתי את עצמי בלא מעט חובות: לי ולבעלי לשעבר היה עסק משותף שנקלע לקשיים, וחצי מהחובות עברו אליי".

               

              נאלצתי לוותר: "על הרכב. עברתי להתנייד בתחבורה ציבורית כדי לחסוך באחזקה ובדלק. בנוסף ויתרתי על עוזרת בית, עברתי לדירה קטנה וקניתי רק רהיטים יד שנייה".

               

              לא ויתרתי: "על נסיעה לחו"ל פעם בשנה. זה משהו שתמיד הייתי חייבת בשביל להתאוורר ולהרגיש שאני חיה".

               

              מה עוד עשיתי: "עברתי לעבוד בשלוש עבודות: כמוכרת ברשת רהיטים וכמוכרת בחנות מתנות, ובמקביל נתתי שיעורים פרטיים באנגלית".

               

              הטיפ שלי לחיסכון: "למצוא עוד מקור הכנסה כדי להגדיל את ההכנסות".

               

                

               

              בלי חדר כושר, עם רכב

              רות אדר (55), מורה מנס־ציונה, אמא לשניים, גרושה 13 שנה

               

              רות אדר.
                רות אדר.

                 

                 

                "אחרי גירושיי, מהרגע הראשון, היה לי ברור שלמרות שאני עובדת ובעלי לשעבר משלם דמי מזונות, אני חייבת לגלות אחריות ושאני לא יכולה להמשיך לנהל את אותו אורח חיים".

                 

                נאלצתי לוותר: "על מינוי לחדר כושר, מינויים לעיתונים ומגזינים, קניות לא לצורך של בגדים, נעליים ותכשיטים, נסיעות לחו"ל ומנקה".

                 

                לא ויתרתי: "על הרכב. בעיקר כי לא יכולתי להתנייד אחרת. הייתי צריכה רכב כדי להגיע לעבודה, כדי שאוכל להסיע בו את הילדים לחוגים וכדי שאוכל לעשות איתו קניות לסופר".

                 

                מה עוד עשיתי: "הגדלתי הכנסות. התחלתי לעבוד שעות נוספות כמורה והייתה תקופה שבה עבדתי כמנהלת בית ספר ערב של עמותת ‘YRF’".

                 

                הטיפ שלי לחיסכון: "במקום לראות את כל הדברים שמורידים כ'ויתור' יש לראות אותם כ'הפסקה'. אחרי שלמדתי להתנהל נכון הצלחתי לחזור לרוב הדברים שהייתי רגילה אליהם, כמו חדר כושר ונסיעות לחו"ל, ואפילו שדרגתי את הרכב".

                 

                  

                בלי בית גדול, עם חוגים לילדים

                נילי דויטש (39) ממושב ניר גלים, מנתחת מערכות מידע, אמא לשלושה, גרושה 4 שנים

                 

                נילי דויטש.  לעבור מניהול תקציב חודשי לתקציב שנתי
                  נילי דויטש. לעבור מניהול תקציב חודשי לתקציב שנתי

                   

                  "כבר בזמן הליך הגירושים נערכתי כלכלית. היה לי ברור שההכנסות הולכות לרדת בצורה משמעותית, וכדי שלא אכנס למינוס עליי לדעת בדיוק כמה אני מוציאה מדי חודש ואיפה אני יכולה להצטמצם".

                   

                   

                  נאלצתי לוותר: "על הבית. מבית גדול עברתי ליחידת דיור קטנה. בנוסף ביטלתי את המינוי למכון הכושר, הורדתי את תדירות הבילויים ואת הביקורים שלי במספרה".

                   

                  לא ויתרתי: "על רמת החיים של הילדים שלי. ידעתי למשל שאם הם היו רגילים ללכת לשני חוגים, הם ימשיכו ללכת לשני חוגים גם אחרי. העדפתי למנוע מעצמי בגדים או דברים אחרים, אבל תמיד לקנות להם".

                  מה עוד עשיתי: "ניהלתי רשימות קפדניות, למדתי להתמקח וראיתי איפה אני יכולה להוריד מחירים, כמו לדוגמה בתשלומי הביטוחים או הכבלים. זו הסיבה למשל שעברתי מהוט לסלקום כי התשלום החודשי היה זול יותר".

                   

                  הטיפ שלי לחיסכון: "לעבור מניהול תקציב חודשי לתקציב שנתי, כי גם בחודשים עם פחות הוצאות צריך להביא בחשבון חודשים שבהם יש הוצאות קבועות וגבוהות כמו חודשי הקיץ, שבהם יש תשלומים לקייטנות, או חודש שבו את צריכה להעביר טסט לרכב. כדי לא להיכנס למינוס מומלץ להיערך מראש: לשים מדי חודש סכום כסף קטן בצד, ועם הסכום שיצטבר לשלם בסוף השנה לקייטנות, לחופשה וכו'".

                   

                  הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: עדו לביא, סגנון: אייל אזרזד)
                  הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: עדו לביא, סגנון: אייל אזרזד)
                   
                  הצג:
                  אזהרה:
                  פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד