בגיל 27, עם תואר בהנדסת ביוטכנולוגיה ברזומה, רינת שרצר (40), ישראלית שחיה בניו־יורק, התברגה בחברת הפרסום המקוון הישראלית Media Mind, שמפתחת פתרונות דיגיטליים לעולם הפרסום באינטרנט. שרצר שימשה מנהלת חוויית משתמש וכשעבדה על מוצר הדגל של החברה, נשלחה לסיבוב של שלושה חודשי השקה סביב העולם והרצתה בפני עובדים ב־65 סניפים. לצד העובדה שנהנתה מחוויה חד־פעמית, היא גם עבדה באינטנסיביות ובתנאי לחץ גוברים. "הייתי כבר ממש על סף קריסת מערכות, בנוסף ללחץ מהעבודה שעד כמה שאהבתי, פשוט הייתה תובענית. לצד ההקשבה לגוף שלא הפסיק לאותת לי בכאב, החלטתי להתפטר מהעבודה". באותו זמן הוצעה לה משרה שמייצגת את פסגת כל חלומותיה, תפקיד בכיר שכלל מעבר לאוסטרליה. אחרי התלבטות רבה, החליטה שרצר לנסוע לחודש ניסיון, אך הגוף הכריע - שחיקה נפשית, חרדה קיצונית, מחזור לא סדיר וכאבי בטן גרמו לה להתפטר.
האזינו לכתבה (הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – המרכז לתרבות מונגשת)
זו בטח הייתה החלטה מאוד כואבת וקשה.
"זו הייתה ההחלטה הכי קשה שעשיתי. אבל למרות הקולות המטלטלים, הייתי חייבת לעצור. גם הרגע המכונן הזה של להחליט להתפטר, נתן מקום לקול הפנימי שלי, לרצון לעסוק במשהו שיסייע לאנושות. ידעתי שאני חייבת להתחיל לחפש משהו אחר שיתכתב יותר עם הערך הזה".
לאחר השקת מוצר הדגל בהובלתה של שרצר, החברה נחלה הצלחה גדולה בתעשיית הפרסום המקוון והונפקה לציבור בנאסד"ק. לאחר שעזבה את החברה, היא נמכרה בסכום עתק (517 מיליון דולר) לחברת DG וסימלה את האקזיט הכי גדול בהייטק הישראלי בזמנו (2011), ושרצר, כבעלת מניות, נהנתה מהפירות.
אך התסמינים נמשכו. כאבי בטן עזים ולא חולפים ומחזור לא סדיר שלחו אותה לבחון את בריאותה, ושרצר אובחנה עם תסמונת שחלות פוליציסטיות, ההפרעה ההורמונלית השכיחה ביותר בקרב נשים, שמאופיינת במצב של ריבוי זקיקים בשחלות. כשהרפואה המערבית הציעה לה רק פתרון של הקלת התסמינים על ידי נטילת גלולות, היא החליטה למצוא תרופה בעצמה.
"הקריסה הפיזית הזו גרמה לי להתמסר לחקירת הגוף שלי. הבנתי שבגלל המחלה הגוף שלי מלא בהורמון הזכרי טסטוסטרון, הביציות שלי התנהגו כמו זרעונים תחרותיים כל התקופה הזו ויצרו שחלות פוליציסטיות ולכן לא קיבלתי מחזור. מההקשבה לגוף שלי, הזום אין שעשיתי על מה שקורה לביציות שלי ומצפייה בטבע, פיתחתי את המודל הזה שלו אני קוראת "חוכמת הביצית".
הסבירי.
"הביצית מייצגת באופן מאוד חזק את המחזוריות של הטבע והיה לי פתאום מאוד מובן תוך כדי למידה מה אפשר לגזור מהמחזוריות הזו לגבי ההתנהלות שלי. במחזוריות של חיי ביצית יש את השלב הראשון, מוות של משהו ישן, הביצית לא הופרתה ויש שחרור ופינוי מקום למשהו חדש. זה זמן טוב להתכנסות פנימה, לא לקבל שום החלטה ולא לרוץ, רק להתפקס על שחרור. השלב הבא הוא של התבגרות הביצית בשחלה - פריחה אישית, צמיחה. לאחר מכן מגיע שלב הביוץ, הקליימקס, ההגעה לפיק, ובשלב האחרון אנחנו מבינים מה עובד ומה לא ומתכוננים לשחרור. בדומה לביצית ללא הפריה, יש התכוננות לניקוי ולמוות פנימי. מתוך זה גזרתי את שלושת ה־R:
Rest (מנוחה) - לפעמים הדרך הטובה ביותר להתקדמות היא עצירה. כלי שיש להכניס לשיקול בפתירת בעיה.
Release (שחרור) - שחרור הוא אחת הפעולות הכי קשות לנו כבני אדם. המחזור מלמד אותנו שכדי שחדש ייוולד, יש לשחרר את הישן.
Receive (קבלה) - לאפשר לדברים להגיע אלינו ולבחור את הדבר הכי נכון לנו.
"בעזרת תרגול של שלושת אלו במהלך עשר השנים האחרונות, חיי השתנו לגמרי. המחזור שלי נהיה סדיר, רמות הטסטוסטרון בגוף שלי מאוזנות והציסטות בשחלות נעלמו לגמרי".
אז בעצם ריפאת את עצמך?
"לגמרי. אחד הדברים שהכי שינו לי את החיים, הוא שבכל פעם שאני מקבלת מחזור אני מקדישה עשייה למשהו שלא משרת אותי. נשים בזמנים קדומים היו מחזירות את הדם, שמלא בשפע ובחומרי מזון לאדמה, וחושבות מה הן משחררות ומה היו רוצות שיגדל מזה. עברתי דרך ארוכה מאוד עד שהבנתי מה הן האיכויות של המחזור, להסתנכרן איתו ולהבין כמה זה מסונכרן עם כל הטבע, שעבר ארבעה מיליארד שנים של ניסוי וטעייה של מה עובד ומה לא. וראיתי שלרוץ כל הזמן לא מצליח ולא מניב הישרדות לאורך זמן ובטח שפוגע בבריאות".
את רוצה ילדים?
"היום, אחרי תהליך אישי ומקצועי ארוך, אני מוכנה יותר מתמיד להיכנס להיריון ולחוות אמהוּת. אני מעוניינת בילדים ובזוגיות".
צפו בהרצאה של רינת שרצר
מקום לגדל בו ילדים
בגיל 35, שרצר התקבלה לתוכנית יזמות וחדשנות חברתית באוניברסיטה לאמנות SVA (המדורגת במקום שמיני בעולם בתחומה) על מלגת הצטיינות וטסה לניו־יורק. "שם לראשונה פגשתי סוף־סוף את השבט שלי", היא אומרת בחיוך. "25 אנשים מכל העולם שלכולם מטרה משותפת, לעזור לעולם להיות מקום טוב יותר לגדל בו ילדים".
בתום הלימודים, כשהכלים לעשייה חברתית - פיתוח חשיבה יצירתית ויזמות - בידיה, כמו שחלמה, היא מקימה חברה בשם Of Course Global, המעודדת עסקים לשלב חדשנות חברתית באמצעות מינוף העוצמות הנשיות כדוגמת אמפתיה, אינטואיציה ויצירתיות. עם לקוחות החברה נמנות לדוגמה חברת התרופות Pfizer וענקית הפיננסים Capitol One, שתיהן ברשימת 500 החברות האמריקאיות הגדולות של מגזין "פורצ'ן". "הבנתי שצריך ללמוד מהטבע. אם מסתכלים על מודלים בטבע, רואים שהריצה הזו של הזרעונים יכולה להביא להפריה רק ב־20-10 אחוז מהחודש, בדומה לזמן הריצה במהלך ציד של לביאות אחר טרף או זמן לבלוב העץ מתוך כלל עונות השנה וכדומה. הפיק, הריצה, החתירה למטרה הזו, צריך לקרות בזמן מצומצם, והשאר צריך להיות מפונה להרחבה, לגדילה ולהתחדשות. ולכן, כמו שבטבע שבו שילוב הזרע והביצית מייצר חיים, שילוב איכויות הזרע והביצית יוביל לחברה מתוקנת".
איך את מתרגמת את חוכמת הביצית לעולם העסקי?
"אנחנו חיים בעולם סופר־זרעוני, כלומר, מונחה מאפיינים גבריים, כמו תחרותיות וייצור לשם ייצור. המטרה שלי היא להפוך להם את החשיבה ולהנחיל מאפיינים שנחשבים נשיים, שיוצרים פתרון יצירתי יותר לבעיה. אני בעצם מעלה את המודעות לחוכמה המשום מה נשכחת, של הנשיות, ומנסה לשלב אותה בבניית פתרון שעד כה ניגשו אליו בחשיבה גברית".
תני דוגמה.
“כשאנחנו נחים, ישנים או יוצאים לסיבוב להירגע - המוח האחורי עובד ויש לו הזדמנות לייצר קשרים עצביים אחרים, ואז כשניגש בפעם הבאה לאותה הבעיה לא נלך מ־A ל־B כמו קודם, אלא נמצא דרכים אחרות.
"אחד התרגילים שאני נותנת ללקוחות שלי שבוע לפני תהליך שאנחנו עושים יחד, הוא ללכת או לנסוע בכל פעם בדרך אחרת הביתה. רק מכך שהעיניים שלהם מגורות מדברים אחרים ואולי גם האוזניים שומעות דברים אחרים, גם אם הם לא מבינים מה ההקשר המיידי לתהליך שלנו יחד, זה מביא אותם לתהליך בצורה יותר פתוחה ויצירתית לרעיונות חדשים ולרעיון של לשחרר רעיונות או מוצרים ישנים. אנחנו חיים בעולם שכל כך מפחד מהמוות ומקדש את המשך הריצה, ולכן, כשנותנים לרעיונות מדשדשים, למיזם עסקי כושל, ללכת, מאפשרים מקום חדש להגיע אליו, עם התובנות מהיצירה האחרונה. בתהליכים שאני מעבירה, אנחנו לומדים לעבור מתודעת הזרעון לתודעת הביצית, ואנחנו לומדים איך לנוע בין השניים כדי להגיע לפתרון שבמהות שלו יש שפע, שעושה טוב לחברה, ללקוח ולסביבה".
מהו הפרויקט שאת הכי גאה בו?
"הפרויקט שעשינו עם עמותת הענק שפועלת לקידום זכויות האדם Global Citizen. לאחר רפורמות של ממשל טראמפ לגבי אנשים שמגיעים ממדינות המזרח התיכון, מוזיקאי בעל ההרכב J. Viewz ביקש ממני ליצור פרויקט שהמסר שלו הוא אחדות. אז הוצאנו קול קורא לאנשים, שיצלמו את עצמם רוקדים כאילו אף אחד לא מסתכל עליהם. ההיענות הייתה מפעימה והתוצר הסופי היה מרגש והוקרן בפסטיבל מול 60,000 אנשים בסנטרל פארק בניו־יורק ובנוסף צפו בו יותר ממיליון אנשים אונליין".
איך הפרויקט הזה מתכתב עם חוכמת הביצית?
"הבריף היה לייצר תנועה עולמית שמאפשרת לאנשים לצאת לרחובות ולרקוד כאילו הם לא מפחדים מחוקי ההגירה, להפגין אחדות דרך הריקוד ולהעביר את זה לעוד חברים כדי שגם הם יעשו את זה. עכשיו, להתחיל תנועה עולמית שתקבל מיליוני צפיות והשתתפויות, זה באמת אחד הדברים הכי קשים לביצוע, ויכולנו לגשת אל זה בחשיבה לינארית זרעונית ולהגיד: 'אוקיי, אנחנו נכנסים לזה בכל הכוח, אנחנו מייצרים כמה סרטונים בתקווה להפוך אותם לוויראליים'. במקום זה עשינו שנייה זום אאוט וחיפשנו את מי שיש לו כבר מיליוני עוקבים ואת כל הקהל שיכול לייצר את התנועה הזו בצורה אורגנית ושהערכים שלו מתכתבים עם הערכים שאנו רוצים להעביר וככה הגענו ל־Global Citizen, שהמטרות שלהם מאוחדות עם מטרות האו"ם לזכויות אדם. כדי להיכנס לפסטיבל הזה לא קונים כרטיס, אלא נכנסים על ידי מעשה טוב. שכנענו אותם שאחד מהמעשים הטובים יהיה לצלם את עצמך רוקד באופן פומבי ולשלוח את זה לעוד בן אדם. שמנו את עצמנו בפלטפורמה של Global Citizen, ובעצם האנשים הגיעו אלינו, כי הם רצו לקבל כרטיס לפסטיבל כיוון שהתחברו למטרה שלנו".
שרצר הרצתה על במת TEDx של יפו ולאחרונה קיבלה פנייה מהאו"ם להרצות בהתכנסות השנתית של מנהיגי העולם בנושא ההשפעה שיש לחינוך על המחזור, על מנת לקדם שוויון מגדרי במדינות מתפתחות. כמו כן, בחמש השנים האחרונות היא משמשת מנטורית לחברות סטארט־אפ בתחילת הדרך ועוזרת לנשים להבין את עוצמתן הרבה ולפעול מתוכה.
"אני באמת מאמינה שלעסקים יש כוח לשנות את העולם ושצריך למנף את הכוח שיש לעולם הקפיטליסטי. כסף מניע את העולם והיום החברות הגדולות הן אלה שמחזיקות בכסף ובכוח לשנות. לא מזמן שמעתי בהרצאה של רן שריג, מנכ"ל דאטורמה, שנקנו ב־800 מיליון דולר על ידי חברת סיילספורס, את הסיפור הבא: אחד מסניפיה של סיילספורס נמצא באינדיאנפוליס שבארצות־הברית, שם היה אמור לעבור חוק שמפלה את הקהילה הלהט“בית. סיילספורס איימה בסגירת הסניף, מהלך שיוביל לפיטורי ענק. בעקבות זאת, החוק אכן לא עבר. זה כוח שיש לעסקים היום וזה הפיח בי הרבה תקווה שהשינוי קורה. השינוי יגיע מתוך המעבר מהראייה הלינארית, שזה אני מולך, לראייה מחזורית שמסונכרנת עם הטבע, שיש בה שפע ושיתוף פעולה, התחדשות, המתנה ומוות. אני באמת מאמינה שבשימוש בכל אלה, אפשר לא רק לשפר מצב רפואי, אלא באמת לתקן חברה שלמה ולאפשר לה שגשוג".
