אתם כנראה כבר מכירים את הנוהל - הילד חוזר מהגן אחרי ששיחק בארגז החול בהנאה רבה, מוקסמים אתם שוכחים לשטוף לו ידיים והוא מותיר אחריו חיידקים בלתי נראים על כל משטח אפשרי בבית. כעבור זמן קצר כל בני המשפחה מבלים בשירותים במשך יומיים מייסרים. אילו חיידקים חוזרים עם הילדים שלכם מהגן, בית הספר וגינות המשחקים, ומה אתם יכולים לעשות כדי שזה לא ייגמר בסכנה בריאותית?
שנת הלימודים בפתח. בקרוב הילדים ישובו לגן, בית הספר וגינות המשחקים ויחזרו משם לא רק עם חוויות אלא גם עם הרבה מאוד חיידקים. כן, השילוב בין משחקי הילדים וחום הקיץ הישראלי גורם לילדים להפוך ל"סוכני" חיידקים לגמרי לא קטנים, וכשהם חוזרים לבית שאינו מחוטא מספיק - הדרך לפגיעה אפשרית בבריאות שלהם, ושל שאר בני המשפחה, קצרה למדי.
למה זה קורה בעיקר לילדים?
בגדול אפשר להגיד שהתשובה היא: בגלל סגנון החיים שלהם. ילדים מועדים לפורענות בכל הנוגע להידבקות בחיידקים ולהדבקה של סביבתם הקרובה מסיבות הקשורות לצורת המשחק שלהם, להתנהגות, לקשרים החברתיים, למסגרות שבהן הם נמצאים. והנה כמה דוגמאות:
1. הם נמצאים הרבה יותר בחוץ, לעומת המבוגרים שמסתגרים במשרדים במרחבים פרטיים. בכל הנוגע למרבצי חיידקים, המתקנים וארגזי החול בפארקים ובגינות אינם מתוחזקים באופן שוטף כפי שהיינו רוצים - מה שהופך אותם למעשה למדגרה של חיידקים.
2. הזיכרון החיסוני שלהם נמצא בתחילת דרכו. כשילד מגיע למסגרת של גן חדש, הוא פוגש שם לא רק גננת וחברים חדשים, אלא גם נחשף לסביבה חדשה עם חיידקים לא מוכרים, ששמחים לנסות לתת פייט למערכת החיסון הלא מפותחת שלו.
3. הם נוגעים, מלטפים, משתפים. הילדים נוגעים בהרבה יותר חפצים שיתופיים, כאלה שילדים רבים אחרים נגעו בהם במהלך אותו יום. הוסיפו לעובדה הזו את הנטייה של ילדים להכניס ידיים (וחפצים) לפה, ותקבלו כר פורה להעברת חיידקים מואצת מזה לזה. כשחושבים על זה, ילדים לא מתעסקים רק עם הפה, הם מגרדים פצעים, נושכים ומלקקים, ולא אחת גם מגרדים בישבן - שם הם "אוספים" על ידיהם מיליוני חיידקי אי. קולי צואתיים.
למה הורים לילדים קטנים נוטים להיות חולים יותר מהורים לילדים בוגרים?
באופן טבעי הורים לילדים קטנים נמצאים קרוב אליהם פיזית במשך שעות רבות ביממה, מה שמגדיל את החשיפה שלהם ואת הסיכון להידבק בחיידקים, ובעקבות זאת לחלות בזיהומים שגורמים החיידקים. בנוסף, ההורים לא רק משחקים עם הילדים אלא גם מחליפים חיתולים, מנקים קיא והפרשות ונחשפים באותה הזדמנות גם לחיידקים צואתיים ומזהמים נוספים.
החשיפה האינטנסיבית הזאת מתגברת על רקע עובדת חיים נוספת: הורים לילדים קטנים סובלים לא אחת מחוסר בשעות שינה, החיונית לתפקוד היעיל של מערכת החיסון. החוסר המתמיד הזה בשעות שינה מגביר את הסיכון שלהם להידבק בחיידקים ובמחוללי מחלות נוספים.
מהם החיידקים הנפוצים שחוזרים הביתה עם הילדים מהגן?
חוץ מנגיפי חורף, כמו שפעת לדוגמה, שמפיצים את עצמם באמצעות טיפות רוק הניתזות לאוויר החדר, יש שלושה חיידקים הנפוצים בסביבת הגן, בת הספר וגינות המשחקים: סלמונלה, ליסטריה ואי. קולי צואתי.
חיידק הסלמונלה, שעלול לגרם למחלת הסלמונלוזיס, נדבק לילדים באמצעות צריכה של מזון או מים מזוהמים, או במגע עם הפרשות (רוק או צואה) של ילדים ומבוגרים הנושאים את המחלה.
חיידקי הליסטריה, שעלולים לגרום למחלה הזיהומית ליסטריוזיס, נגרמים מאכילת מזון מזוהם, כמו למשל מלפפון שלא נשטף כהלכה, או ארוחת צהריים שנשארה יותר מדי זמן מחוץ למקרר.
למרבה הצער, במקרים לא מעטים הילדים אוכלים במסגרות החינוך מזון שלנו כהורים קשה לפקח עליו ושהפיקוח הווטרינרי עליו היה רופף מדי - מה שמגביר את הסיכוי של החיידקים להתרבות בקצב מואץ מזון, ואת הסיכון שהילדים יידבקו בעקבות זאת בחיידקים לא רצויים.
חיידקי האי. קולי הצואתיים, הידועים גם בשם "קוליפורמים", חיים בגוף שלנו. הם חלק מאוכלוסיית חיידקי המעי שלנו ובריכוז הנכון מועילים לתהליך העיכול. עם זאת, ריכוז גדול מדי של החיידקים האלה במערכת העיכול עלול לגרום לתסמינים של מחלת מעיים. כאמור, ילדים והורים עלולים להיות חשופים הרבה יותר לחיידקי האי. קולי בעקבות גירודי הישבן מצד הילדים, והחלפת החיתולים מצד ההורים.
התסמינים של המחלות הנגרמות כתוצאה מהפגיעה של כל החיידקים האלה רבים ומוכרים לכל הורה: חום גבוה, כאבי ראש, בחילות והקאות, כאבי בטן ושלשולים. מעבר לזה, חיידקי האי. קולי אלימים למדי ובמקרים מסוימים עלולים לגרום אף לנזק כלייתי.
איך אפשר למגר את החיידקים מהמשטחים ולהרחיק אותם מגופם של הילדים (וההורים)?
הדרך הטובה ביותר למלחמה בחיידקים היא לשמור על היגיינה מרבית של הילדים וסביבתם - להקפיד על משמעת ניקיון, ולחטא את כל המשטחים שאיתם הילדים באים במגע בחומר חיטוי המשמיד את החיידקים הנפוצים כמו סלמונלה, ליסטרה ואי. קולי. איך עושים את זה?
1. שוטפים ידיים עם הכניסה לבית. הרגילו את הילדים, וגם את עצמכם, לשטוף היטב את הידיים במים וסבון עם הכניסה לבית. בדרך זו אתם עשויים להפחית משמעותית את הסיכון להפצת החיידקים בכל רחבי הבית.
2. משאירים את הנעליים בכניסה לבית. חיידקים נוטים להיצמד גם לסוליות הנעליים ומשם לעשות את דרכם מעלה ממשטח למשטח (קירות, רצפה, צעצועים), לעבר הפה של הילדים, ושלכם. לכן הקפידו על כך שהילדים ישאירו את הנעליים ששוטטו ברחוב בכניסה לבית.
3. מחטאים היטב את כל המשטחים שאיתם הילדים באים במגע. עוד מרכיב משמעותי במניעת הדבקה הוא שמירה על ניקיון וחיטוי של חפצים ומשטחים שבהם הילדים נוטים לגעת כל הזמן. נקו היטב בעזרת חומר משמיד חיידקים ייעודי את הצעצועים, תיק הגן, מתגי החשמל, שלט הטלוויזיה, ידיות הדלתות וכל משטח אחר שהילדים נוטים לגעת בו. כיום ניתן למצוא חומרי חיטוי בתרסיסים ובמגבונים המבטיחים השמדה של קרוב ל-100% מהחיידקים המזיקים המצטברים בבית.
4. לא משתפים בכלי האוכל. ילדים נוטים להיות שיתופיים ולחלוק גם את מה שיש בצלחת שלהם, אבל עדיף ללמד אותם לשמור על שיתופיות באזורי חיים אחרים. ככלל, לא כדאי שילדים ישתפו את בני המשפחה בכלי האוכל. ועל אחת וכמה אם הילד מתחיל להראות תסמינים של מחלת מעיים. חשבו על זה בפעם הבאה שאתם באים לנשנש את שאריות ארוחת הערב שלהם עם המזלג הקטן שלהם.
5. אוכלים למען המערכת החיסונית. תזונה בריאה ומאוזנת, כזו שמשאירה מחוץ לתפריט מזונות שמחלישים את מערכת החיסון כמו סוכר לבן ומזונות מעובדים המכילים חומרים משמרים וצבעי מאכל, עשויה לתרום לחוסן הגופני של הילדים, ושלכם. כמו כן, לצורך בניית מערכת חיסון יעילה חשוב לתגבר את הגוף במים. שימו לב שהילד שותה כמויות מספקות של מים גם בחורף ונסו להחיל את הכלל החשוב הזה גם על עצמכם.
בשיתוף "סנו"
