עשי
1. לכי לרופא/ה שלך. הידעת כי רק 15% מהנשים נוטלות טיפולים הורמונליים ורבות לא נוטלות טיפול כלל? לרופא/ה שלך יש מידע על טיפולים רבים שיכולים לעזור לתסמינים שמהם את סובלת.
2. התכונני לגיל המעבר בזמן. למשל: היעזרי בדיקור סיני, שנמצא במחקרים כיעיל לטיפול בגלי החום ובהזעות הלילה. ברפואה הסינית מתמקדים בחיזוק האיברים האחראיים על ייצור הנוזלים והדם בגוף, ולכן מומלץ להתחיל את הטיפולים עם הגיעך לגיל, וגם טרם הופעת התופעות.
3. התייעצי עם הרופא המטפל. אנשי המקצוע תמימי דעים כי טיפול הורמונלי חליפי הוא הטיפול היעיל ביותר לתופעות גיל המעבר. כמו כן, זהו הטיפול היחיד שמונע ירידה בצפיפות העצם (מה שעלול לגרום שברים) ומפחית את הסיכון לסרטן המעי הגס. עם זאת, ישנן נשים שלא מעוניינות או חוששות ליטול טיפול זה, כיום ישנן מגוון דרכים להתמודד עם תסמיני גיל המעבר - פני לרופא המטפל.
4. התחילי לעשות ספורט, ובייחוד פעילות אירובית ויוגה. מחקרים מלמדים שהם מפחיתים את התדירות והעוצמה של תסמינים כגון גלי חום, שינויי מצב רוח, נדודי שינה ודיכאון. את עוד יושבת?
5. את בדיכאון? לכי לראות רופא/ה. אחד מתסמיני גיל המעבר הוא מצב רוח שפוף עד כדי דיכאון. איך מזהים דיכאון? בררי עם עצמך - האם את במצב רוח מדוכדך במשך יותר משבועיים? האם אין לך חשק לעשות דברים? האם את אוכלת פחות מתמיד? האם את לא ישנה טוב בלילה? האם יש לך קשיי ריכוז? האם את חסרת שקט? האם יש לך, חלילה, מחשבות אובדניות? אם סימנת וי על כמה מהתסמינים, זו סיבה טובה מספיק ללכת לרופא/ת המשפחה או לפסיכיאטר/ית כדי לשלול או לאמת דיכאון.
6. שקלי בחיוב לעבור טיפול CBT. הטיפול ההכרתי־התנהגותי פופולרי מאוד בארצות הברית כמענה לגיל המעבר. במהלך הטיפול את רוכשת כלים להרגעה עצמית ולחשיבה חיובית ולומדת כיצד להתמודד עם הקשיים שמביא איתו גיל המעבר.
7. תני לטבע לטפל בך, יש לו הרבה מה להציע. החל מצמחי מרפא, הומיאופתיה, ועד תרופות מרשם ממקור צמחי.
אל תעשי
1. אל תרימי ידיים. את לא חייבת לסבול מתסמיני גיל המעבר – גלי חום, זיעה, נדודי שינה, כאבי פרקים, מחזור לא סדיר ועוד. יש היום הרבה דרכי התמודדות – תרופתיים וטבעיים, שיכולים לעזור.
2. אל תחכי, התכונני. יש מה לעשות גם לפני תחילת התסמינים, כדי להתכונן לגיל המורכב הזה.
3. אל תאמיני בלי לבדוק, למי שאומר לך שהורמונים חלופיים מגדילים את הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם ובסרטן השד. הבסיס לקביעה הזו נעוץ במחקר ה־WHI שפורסם בתחילת שנות האלפיים, ומאז כבר הוכח שרוב הנסקרות במחקר לא היו בכלל בגיל המעבר, אלא מבוגרות יותר בעשר שנים. היום ידוע שלרוב הנשים, בחמש עד שבע השנים הראשונות של נטילת ההורמונים, אין סיכון בריאותי. לאחר תקופה זו יש תוספת קלה בסיכון לחלות בסרטן השד.
4. אל תפסיקי לעשות פעילות גופנית. למרות הקושי והתסמינים המאוד לא נעימים כמו הזעה, גלי חום ונדודי שינה שמקשים על השגרה, אל תפסיקי לעשות פעילות גופנית, שיכולה לעשות את כל ההבדל עבורך.
5. אל תחכי שהדיכאון יעבור מעצמו, כי בינתיים תסבלי מאוד. זאת ועוד: אל תסתגרי ותתכנסי בעצמך – פועל יוצא נפוץ של הדיכאון. בקשי וקבלי עזרה מאנשים שאוהבים אותך.
6. אל תשללי טיפול נפשי. גם טיפול דינאמי של שיחות עם איש/אשת מקצוע וגם טיפול CBT יכולים לעשות הבדל של ממש.
7. אל תיתני לטבע להכתיב לך. תסמיני גיל המעבר הם אולי ביטוי של תהליך טבעי, אבל זה לא אומר שאת צריכה לסבול בשקט. צעד ראשון להרגשה טובה הוא לקבוע תור לרופא/ה ולברר מה האפשרויות שלך.
ייעוץ מקצועי: ד"ר מרב פרייברג, מומחית ברפואת נשים וחברה בוועד הישראלי לגיל המעבר
