מנצחים את ש''ס, עוברים לחב''ד: משחק הפינבול היהודי הראשון

כשאריה קופרשמידט התחיל ללמוד במחלקה לתקשורת חזותית ב-HIT, המכון הטכנולוגי חולון, הוא הופתע לגלות איך חלק מהסובבים תפסו וקטלגו אותו. "פנו אלי ושאלו אם עשיתי צבא, למשל. אני מכיר את הניואנסים בין הזרמים היהודיים השונים, והופתעתי מחוסר ההבנה של המושג דתי, מהתפיסה החד גונית שלו''.

פרויקט הסיום שלו, שמוצג עכשיו בתערוכת הבוגרים של המכון, הוא מכונת פינבול דיגיטלית עם עשרה מצעים מהבהבים שונים – שעוצבו כדרך אינטראקטיבית ומלאת הומור להיכרות עם עשרה זרמים יהודיים שונים (מנחה: צחי דינר).

קופרשמידט, בן 28, נולד וגדל ברעות, למשפחה דתית-לאומית. אביו בונה מרכזים לוגיסטיים, אמו יועצת חינוכית, והוא, שאהב מילדות ליצור ולצייר, החליט לפנות לאחד ממקצועות העיצוב. עם תחילת לימודיו עבר עם אשתו ללוד, שם הם מתגוררים בכפר סטודנטים של תנועת הבוגרים של בני עקיבא, בתוכנית שבמסגרתה הם מתנדבים בקהילה ומקבלים מלגה.

קופרשמידט. כבן למשפחה דתית-לאומית, הוא מעיד שלמד הרבה בעצמו במהלך העבודה על הפרויקט(צילום: באדיבות אריה קופרשמידט‎)

הרעיון נבט בתרגיל שעשה בשנה ב' בקורס על צבעוניות. הוא הקדיש את התרגיל לכיפות וגוניהן, המשתנה בהתאם למגזר ולחובש הכיפה. בפרויקט הסיום הרחיב מאוד את היריעה, "במטרה להעמיק ולהראות את הגוונים של הזרמים השונים. במדינה קוטבית כמו שלנו, לא פעם הבעיה מתחילה בכך שאנו לא מכירים באמת אחד את השנייה.

''קטלגתי כל זרם לשפה צבעונית משלו, שמתקשרת את הפרטים החזותיים שלו ומה שמייצג אותו במרחב העירוני. חקרתי דימויים שמייחדים כל זרם, משפטי מפתח, טיפוגרפיה וסגנונות מוזיקליים. הסתכלתי על הזרמים כקבוצות, בניגוד להסתכלות המקובלת, הרואה אותם כרצפים. זה אפשר לי לבנות עולם ייחודי לכל זרם, ולהגיש אותו בצורה מתומצתת.

''אחרי כן התחלתי לחשוב איך אני מנגיש את זה בצורה טובה ושלא יוצרת אנטגוניזם, שתדבר עם בני נוער בגובה העיניים, ושתתחשב במציאות עכשווית של צריכה חזותית מאוד מהירה, מעוטת טקסטים''.

היו קבוצות שלא נכנסו לפרויקט, כמו חרדים מודרנים וקונסרבטיבים, כי החזותיות שלהם לא חזקה מספיק(עיצוב: אריה קופרשמידט‎)

בעיצוב המשחק המייחס לברסלב השתמש בשפה החזותית המוכרת של הזרם, שעיצב בוגר בצלאל שחזר בתשובה(עיצוב: אריה קופרשמידט‎)

כך פירמט לתוך משחק פינבול תכנים שמתארים דתיים-לאומיים, ברסלבים, ש''סניקים, רפורמים, חסידים, חב''דניקים, חרד''לניקים, ליטאים, מסורתיים ונערי גבעות. בצד המראה המשחקי והעיצוב המשעשע, יש כאן מה שמכונה ''חווית לימוד'': במהלך המשחק השחקן נכנס בכל פעם לעולמו של זרם שונה, ולומד על אופיו. בכל פעם שהכדור פוגע בהצלחה בדימוי מסוים הוא מקבל ניקוד – וגם פאוזה קטנה במשחק, שבה מופיע על המסך הסבר רלוונטי.

היו זרמים שלא נכנסו לפרויקט?

''כמובן, יש הרבה זרמים ותתי זרמים, אבל ניסיתי להתמקד בזרמים המוכרים יותר בציבור, בדיבור היומיומי. גם החזותיות השפיעה על הבחירה. קונסרבטיבים, למשל, לא נכנסו. כך גם חרדים מודרנים וחוזרים בתשובה, שיש להם קהילות ויישובים משלהם. התלבטתי – אבל החומר החזותי שלהם לא היה חזק מספיק''.

הכרת את כולם מספיק כדי לאפיין, או היית צריך ללמוד?

''הייתי צריך לעשות הרבה שיעורי בית. גם אני למדתי הרבה בתהליך''.

על אילו זרמים הכי נהנית לעבוד?

''חב''ד, ברסלב וש''ס''.

למה?

''כי שם היה לי פיצוח ויזואלי טוב, צורניות ברורה, שיוצרת את התחושה שביקשתי ליצור. למשל, העיטורים המזרחיים אצל החרדים הספרדים, עם הרבה השראה מבתי כנסת ספרדיים. לחב''ד יש מיתוג משלו, היה לי קל לקחת אותו ולפתח אותו. עשיתי השנה סמינריון על העולם החזותי של ברסלב, ה''ננחים''. ניסיתי לבדוק את הקשר שלהם לסגנון ההיפי. הגעתי גם לאיש שהמציא את הסמיילי המחייך שלהם, עם הפאות. הוא חוזר בתשובה שלמד בבצלאל ועד היום עושה בשבילם את עבודות התקשורת החזותית. אגב, לא הגעתי למסקנה שיש קשר ישיר בין ההיפים אליהם, מלבד הראש החזותי''.

נתקלת בדעות קדומות במהלך העבודה?

''להיפך, הרגשתי שאנשים סביבי מתעניינים מאוד. הופתעתי מהרצון שלהם להבין ולראות. במובן הזה השגתי את מטרת הפרויקט – לצמצם אנטגוניזם ולהביא להכרת השונה בחברה הישראלית''.

• איפה: רחוב גולומב 52, חולון (בניינים 6 ו-7).
• מתי: התערוכה פתוחה עד יום רביעי, 7.8, בימים א', ב' וד' בשעות 16:00-22:00, וביום ג' בשעות 10:00-22:00.