בעוד שאת ההיריון עם בתה הבכורה ליצ'י לוסיה (שלוש) העבירה במחתרת עד שהגיעה לחודש שישי, הפעם, עם בת נוספת בבטן, הגישה שלה שונה. "בהיריון הקודם לא רציתי ששום תמונה שלי תתפרסם בשום מקום", היא מסבירה, "לא רציתי שיפריעו לי לעבור את זה. זה גם ככה מצב רגיש, את לא תמיד במיטבך ופשוט רציתי לשמור את זה. הפסקתי להתאמן כי לא רציתי שהמאמנת שלי תדע, לא הסתובבתי בחוץ, התלבשתי בצורה שמסתירה את זה. אפילו הצוות הכי קרוב אליי, מי שמלווים אותי במוזיקה יום־יום, לא ידעו, כי לא רציתי להעמיד אותם במצב לא נוח של כן בהיריון־לא בהיריון. היה לי יותר פשוט לשמור על זה סודי, שאנשים לא יצטרכו לנחש. הפסקתי את כל ההקפדות התזונתיות, אמרתי לעצמי: 'די עם האדיקות, מספיק, שחררי. לא רציתי לשמוע מה יש לאף אחד להגיד וכמה עליתי".
ועכשיו את עושה קמפיין למעצבת בגדי ההיריון אבישג ארבל, והנה הגיע לי לווטסאפ סרטון שלך רוקדת בבטן חשופה. "אני במקום קליל ומשוחרר ובא לי לחוות את ההיריון הזה אחרת וללבוש את כל הבגדים שלא יכולתי ללבוש כשהייתי בהיריון הראשון כי לא שמרתי על המשקל. אני לא חושבת שהעליתי הרבה, אבל לא הייתי אסופה ולא עשיתי ספורט כי פחדתי שיראו. פשוט הסתתרתי. בר רפאלי אומרת שמספיק שהיא אומרת שהיא לא אוכלת ביצה חיה וישר חושבים שהיא בהיריון, אז היא מעדיפה כבר לספר בעצמה. אני לא רציתי לחלוק את זה עם העולם, ועכשיו כן".
לפני כחצי שנה עברו מארינה ובן זוגה המוזיקאי גיא מנטש לבית שקנו במושב יגל, לא רחוק מהעיר לוד. "פה אני יכולה לרדת לזרוק את הזבל בלי שאף אחד יצלם אותי ואני לא צריכה לחשוב מה אני לובשת כשאני יוצאת מהבית".
גם לפני המעבר למושב, קשה למצוא תמונות שלך ושל גיא ביחד.
"גיא נמנע מאירועים תקשורתיים במחיר חייו. הדרך שלנו לשתף היא דרך המוזיקה. אם רכילאים ישבו על השירים שלנו, הם ימצאו מלא רכילות ודברים שהם לא היו מאמינים. תאזינו! שם הג'וס!"
איך שניכם כזוג?
"אנחנו פרסונות תזזיתיות עם קוצים בתחת. כיף לתפעל ככה את הבית, דברים ממש קורים. ההורות שלנו טבעית, שנינו תפקודיים. במערכות יחסים אחרות אני הייתי עושה הכל בשביל שבן הזוג ירגיש נוח. עכשיו יש מצב שגיא עושה יותר. אני למדתי רק עכשיו לעשות כביסה".
עד עכשיו לא עשית כביסה?
"בחיי הבוגרים שלחתי למכבסות, ועכשיו גיא סירב לשלוח. הוא אמר לי: 'אל תהיי בטטה' ולימד אותי איך להפעיל את המכונה כדי שנתחלק בעומס. לא ידעתי במה זה כרוך. האבקה, התוכניות, מיומנות שלא הכרתי. בואי, גם מתי אני אעשה כביסה? מי נמצא שעתיים רצוף בבית? אבל הנה, זה עכשיו גם ברשימת המטלות שלנו ואנחנו מתחלקים. אפשר לרשום בקורות החיים שלי: 'יודעת לעשות גם כביסה'".
מילא כביסה, אבל בעבר סיפרת בראיונות על חיי אהבה סוערים, יחסים פתוחים, התנסויות מיניות. כל זה נשאר מאחור?
"שמעי, אנחנו לא מגיעים הביתה ושותים תה רגל על רגל, אנחנו כמו שני ילדים קטנים, זה בית נורא אנרגטי. טוב לי בבית ואת הסערות שלי אני מכוונת החוצה. בשש השנים שאנחנו ביחד עברנו שש דירות בתל־אביב, ואני עושה בלגנים בקריירה. פעם לא היה מגניב בעיניי לחיות באיזון, אבל הבנתי שאם אני רוצה שפיות, אני צריכה להתמסר לשעמום. וזה גם מה שאני מעבירה לליצ'י".
אז מערכות יחסים פתוחות אאוט, ערב של הדרכת הורים בסלון אין?
"בשום שלב לא התאימה לגיא מערכת יחסים פתוחה. אני הגעתי לסיפור שלנו אחרי שהבנתי שזה כבר לא מדליק אותי. יש לי חבר שמנהל כמה מערכות יחסים במקביל. זה נשמע לי בעיקר מעייף! יותר מאחת? זה לדבר איתה, לדאוג לה, לקנא לה. מרתק לשמוע אותו מדבר על זה אבל מבחינתי זה כאילו שייך לנעורים. חוויתי את זה ואין לי ראש לזה עכשיו. איזה כיף שאני לא צריכה להתמודד עם מקומות של גיל 17 בגיל 30. אני לא מתגעגעת לזה".
לפני ההיריון הראשון, היא מספרת, הייתה בדיכאון. "היה לי עניין עם הגרון שלא יכולתי לשיר, השתמשתי יותר מדי בקול בצורה לא מבוקרת. איבדתי משמעות בחיים. לא שרתי, ופתאום לא זכרתי מה הטעם. אמרתי, עוד הופעה, עוד שיר. איבדתי טעם בחיים. ותמיד רציתי להיות אמא, אבל שתלתי לעצמי בראש שזה לא הזמן להיות אמא. המליצו לי על תרופות, איזון הורמונלי, טיפול הומיאופתי. פסיכיאטר שהגעתי אליו ראה כמה אני רגישה ורשם לי חצי כדור כדי לראות איך זה משפיע עליי. הרגשתי כמה זה מכביד עליי, שאין לי כוח, שזה סוגר עליי והבנתי שכאמנית שחיה מהעליות והירידות זה לא מתאים לי. כדורים היו המוצא האחרון מבחינתי והם לא עשו את העבודה.
"המנהלת שלי אמרה לי: לא משנה לכמה אנשי מקצוע תשלמי, עד שלא תביני שאת מסכימה לראות את הדברים אחרת או להוציא את עצמך בכוחות עצמך, זה לא יעבור. ואז אחת המטפלות אמרה לי שאולי הגוף שלי בשיגעון הורמונלי כי אני רוצה היריון. אני? אמא? הרי אני משכנעת את עצמי כבר עשור שאני עדיין ילדה. אבל אז זה מה שהחזיק אותי, שאולי אני יכולה לבטל את המשפט הזה בתוכי, וזה מה שקרה. נכנסתי להיריון בדקה".
אז היריון כטיפול נגד דיכאון?
"אני לא יכולה להמליץ על זה לכל אחת (צוחקת), אבל מבחינתי זה היה סוג של הצלה. הייתי זקוקה לזה בצורה גורלית. שינוי פחות קיצוני לא היה מוציא אותי מהמצב הזה. זה נתן לי משמעות. אה, יש לי גוף כדי לשאת בו תינוק, כי אני יכולה להביא חיים לעולם. יש לי ציצים שתלויים פה מגיל 14 כדי שאוכל להיניק את היצור שנשאתי ברחמי. הינקתי יותר משנתיים. לא עשיתי שום הקרבה. רציתי כל כך להתמסר למשהו חדש, משהו טוטאלי, זה נורא התאים לי".
הבדיחות ברשת טוענות שתקראו לילדה החדשה גויאבה או פסיפלורה. אמת?
"כן, שמעתי את זה וזה מצחיק אותנו מאוד. יש לנו כבר שם, אבל תיאלצו לחכות בסבלנות".
- הראיון המלא עם מארינה מקסימליאן מתפרסם השבוע בגיליון "לאשה" החדש, עכשיו בדוכנים
