תצוגת סתיו-חורף 2019-20 של המעצב ריק אוונס נראתה כמו מסע בספינת חלל אל מציאות חלופית. "הרגשתי שאני זקוק לזוהר קודר ונחוש"', אמר המעצב בראיון למגזין ווג, בניסיון להסביר את סגנונו הפוסט-אפוקליפטי שכלל גם איפור יוצא דופן אשר ביקש לאתגר את היופי המסורתי. על המסלול צעדו דוגמניות עם פנים מעוותות, שנוצרו על ידי תוספות של קרניים, גבות בולטות, שתלי לחיים, עדשות מגע שחורות, ותותבות שיצרו מעין גשרים בפנים – לא עניין זר לחלוטין בעידן של הזרקות וניתוחים פלסטיים שמובילות מפורסמות כמו קים קרדשיאן וקיילי ג'נר, רק בצורה קיצונית ואפלה יותר.
הגזרות המורכבות והצבעוניות המטאלית של הבגדים נדחקו לשוליים, כשעיקר השיח נותר סביב ההשראות שליוו את אוונס: מאמנית הגוף הנודעת אורלן, הידועה בשתלי הפנים שלה, ועד כוכבת האינסטגרם סלביה, דמות דראג מפורסמת הידועה בסגנונה החייזרי. בדומה למעצבי אופנה אחרים, אוונס בסך הכל הבחין בתופעת שוליים פורחת והביא אותה אל קדמת הבמה. על אף שאינו מקוטלג כמעצב מיינסטרים, עצם השתתפותו מדי עונה בשבוע האופנה בפריז וסיקורו בפלטפורמות "מסורתיות" – הפכה את המגמה המסקרנת לכזו שכדאי להתעכב עליה.
אפילו באתר האינטרנט של ווג כבר זיהו את סלביה בת ה-18 כמשפיענית בתחומה והקדישו לה כתבה. "אני מאמינה שיופי הוא עניין סובייקטיבי לחלוטין, והתחפשות נותנת לי הזדמנות לחוות פנטזיה ולחגוג את עצמי. למרות שאני לא צריכה לעשות את זה כדי להרגיש יפה, עבורי זהו סוג חשוב של אהבה עצמית", אמרה בווג.
אחד המעצבים המזוהים עם המגמה החייזרית לאורך השנים היה טיירי מוגלר, שבמהלך שנות ה-90 יצר את דימויה של האישה הביונית, בין אם על ידי שימוש בבגדים מתכתיים שיצרו דמות היברידית או צלליות על-אנושיות שיצרו תחושה של אישה לא מכאן, שנראתה לפעמים כחוצנית לעולם האופנה ולחיים בכלל.
20 שנה מאוחר יותר, הסיבות לפריחתו הנוכחית של הז'אנר מגוונות: החל ממתיחת מודל היופי העכשווי (אם שתלי סיליקון בישבן הפכו לעניין נורמטיבי, אז למה לא להשתיל גם סחוס בפנים?) ועד הטלת ספק ברעיונות בינאריים של מיניות. לא בכדי, חלק מהיוצרים בתחום ובראשם סלביה, מגיעים לטרנד מעולמות הדראג.
ד"ר רות אדמס, מרצה בכירה במכללת קינגס קולג' בלונדון שחקרה את התופעה, הסבירה בראיון לאתר Ozy כי רובם של היוצרים בתחום, כמו נינה בונינה-בראון האמריקאית ויוהנס רואאק הגרמני שפועל תחת שם הבמה Hungry, מגיעים מאמנות הדראג. עוד הוסיפה כי הצלם הסוריאליסטי הצרפתי קלוד קאהון כבר בדק ומצא בשנת 1928 את הקשר בין נזילות מגדרית לאסתטיקה של יופי לא אנושי, אולם רק כעת הופכים אינדיבידואלים שאימצו אסתטיקה זו לתנועה גוברת שצוברת עוד ועוד מעריצים.
לטענת לואיס ברטון, די.ג'יי ומפיקת מסיבות טכנו בלונדון שמזדהה כדמות לא-בינארית, החידוש והיצירתיות שמאחורי היופי הזר הוא ערעור נרחב על המיינסטרים. "אנשים משועממים מלראות מראות 'רגילים' ורוצים דברים קיצוניים ויצירתיים יותר ויותר", אמרה בראיון ל-Ozy והסבירה כי תרבות חייזרים היא מרד נגד התפישות המקובלות. סלביה הוסיפה כי "אני מקווה שהחשיפה לרעיונות והאמונות שלי תגרום לאנשים להתלבט ולאתגר את הדרך שבה מלמדים אותנו לחיות".
סלביה, מהפופולאריות בז'אנר, מותחת בעבודתה את מבנה הגוף האנושי ומצטלמת כשהיא נטולת איברי מין נשיים או גבריים, כמו תצלום בו היא ניצבת עירומה כשרגליה מחוברות במפרקים לידיים של דמות חייזרית השוכבת מקופלת. הכיתוב Just being me מעיד בהומור על סדר היום שלה.
בתמונה אחרת תחת הכיתוב "רֶחֶם עם נוף", שזכתה לכמעט 70 אלף לייקים בחשבון האינסטגרם שלה, מצולמת סלביה חמושה בסד רחב לצוואר, מגפיים לבנים עם חרטום מחודד המאריך ומעוות את כף הרגל, ו"רחם" שקוף שבו עובר מלאכותי. מלבד האסתטיקה המטרידה, יש מסר נוסף בתמונה, כשדמות דראג מציגה את עצמה בהיריון.
עמוד פופולארי נוסף בז'אנר הוא Fecal Matter של בני הזוג ממונטריאול האנה רוז דלטון וסטיבן ראי בסקארן, אשר מציגים דימויים של משפחת חייזרים אלטרנטיבית תוך שימוש בהומור. לדוגמה, תצלום של האנה עם בובת חייזר תחת הכיתוב "הבתולה והילד", המרפרר כמובן למריה הקדושה וישו.
השימוש באיפור גוף, תוכנות עריכה ממוחשבות ובחירה ליצור פרופורציות גוף מעוותות מאפשרות ליוצרים לברוא עולם חדש ואלטרנטיבי. בישראל פועל בספירה זו האינסטגרמר, יוטיובר ואמן ויזואלי אור גל בן ה-25 כחול השיער, שרואה באלטר אגו החייזרי שלו אפשרות לעורר את הקהל לדימוי גוף אחר. הוא הגיע לתחום לאחר שהוביל חשבון אינסטגרם של אופנת רחוב, וכשהחל לעבד את תמונותיו בתוכנת פוטושופ, גילה שהוא יכול לברוא עולם שונה. "ראיתי שאני יכול לבנות עולם אלטרנטיבי ואלטר אגו לעצמי, מה שבעולם האמיתי אתה לא יכול לעשות", הוא אומר בשיחה עם Xnet.
מי האלטר אגו שלך?
"אין לו שם, אם זו השאלה, אבל הוא מייצג דמות שהיא די מנוגדת לטיפוס חסר המודעות העצמית שהייתי בצעירותי בתיכון, מין ילד שהולך לקנות בגדים עם אמא שלו. כאמן, היצירה מאפשרת לי לבטא את עצמי בצורה אקספרסיבית ללא מחסומים, כמו, למשל, תמונה שבה אני יולד את עצמי. עירום כמעט אין, כי אינסטגרם יסירו את התצלום".
חשבת פעמיים לפני שפרסמת את התצלום?
"התייעצתי עם מספר חברים והם אמרו שזה אולי יהיה מוגזם ואקבל עליה ביקורות שליליות. ירדו לי 100 עוקבים אחרי התמונה הזאת, אבל לא קיבלתי ביקורת שלילית למעט תגובות מילדים שכתבו 'איכס'. זה לא מעניין אותי, כי מי שנשאר זה אנשי התוכן האמיתיים. בכלל, בעידן של טרנדיות וגנריות, כשאנשים מתלבשים אותו הדבר ונראים אותו הדבר, חשוב שיהיו דמויות כאלה בחברה, דגים ששוחים בניגוד לזרם, וזה המסר שאני מעביר לעוקבים שלי. אם מישהו רוצה לעשות משהו, שיעשה ללא חשש מביקורת של החברה. חסרים בחברה שלנו קולות אמיצים ואינדיבידואליים".
