אפשר לסמוך על במאי הקולנוע פדרו אלמודובר שידע לזהות את הדבר הרותח של הרגע לפני המפץ העולמי הגדול. בסצנה הפותחת את סרטו החדש "כאב ותהילה" (שעולה השבוע לאקרנים ברשת בתי הקולנוע לב) מככבת זמרת האלקטרו-פלמנקו הספרדייה רוסליה, זו שמדונה סיפרה לא אחת בראיונות כי היא מעריצה אותה (וניסתה ללא הצלחה להביא אותה לנגן ביום ההולדת ה-61 שלה במרוקו) ואשר הוכתרה על ידי הניו יורק טיימס כ"ריהאנה של הפלמנקו" ועל ידי מגזין פייפר כ"קולו של העבר ושל העתיד".
כעת היא בתפקיד ראשון בקולנוע ושירה Bagdad מלווה את פסקול הסרט, צעד שצפוי להביא את רוסליה לפרסום בתהודה בינלאומית רחבה. ניתן להניח כי בקרוב יכיר אותה גם קהל שאינו חשוף לפרסונה המוזיקלית דרך חשבון האינסטגרם הפופולארי שלה (4.1 מיליון עוקבים) והופעותיה בפסטיבלי המוזיקה הלוהטים של הקיץ, כמו קואצ'לה בקליפורניה וגלסטונברי בבריטניה.
הזמרת הקטלונית בת ה-26, שנראית כמו חיבור בין ג'ניפר לופז וסינדי קרופורד הצעירות, הפכה בשנתיים החולפות לתופעה חוצת ז'אנרים של מוזיקה, אופנה וקולנוע. הילדה שהקשיבה בבית למוזיקת פלמנקו ולג'סטין טימברלייק, והתפרסמה לראשונה בגיל 15 כשנבחנה לתוכנית ריאליטי בספרד (אך לא עברה את מחסום השופטים), ידעה מגיל צעיר שיום יבוא ותהיה מפורסמת.
"אני אדם רוחני מאוד, והיה לי חזון שאגיע לרגע הזה בחיי", סיפרה בראיון שהעניקה אשתקד לגרדיאן הבריטי. "היום אני עובדת קשה יותר מאשר בכל נקודה אחרת בחיי, כי אני חוששת לאבד את מה שיש לי", הוסיפה, "קודם לא היה לי כלום. לא היו לי קשרים בתעשייה, ואף אחד מסביבי לא היה מוזיקאי, אבל גם לא היה לי מה להפסיד – אז חייתי חסרת פחד".
פריצתה הגדולה התרחשה עם אלבומה השני, El Mal Querer מ-2018 וסינגל הבכורה מתוכו, Malamente, שכתבה רוסליה בעצמה והביא לה גם שני פסלונים מוזהבים בטקס הגראמי הלטיני. הקליפ שנוצר על ידי חברת ההפקה הספרדית קנדה, הוא קולאז' מרהיב של כוריאוגרפיה עם רמיזות למלחמת שוורים וגלימות עם כובעים מחודדים שלובשים הנצרנוס הקתולים שמתהלכים ברחובות במהלך השבוע הקדוש בספרד.
החיבור בין שירת הפלמנקו המסורתית לביט אלקטרוני עדכני ואופנת רחוב עכשווית עם אזכור של אלמנטים פולקלוריסטיים, בא לידי ביטוי גם בשפה האמנותית בשאר הקליפים של רוסליה, כולם מערבלים אלמנטים היסטוריים מהתרבות הספרדית לצד קריצה לאופנת היפ הופ אמריקאית מהסוג שמאמצות כוכבות צעירות מסביב לעולם, מדואה ליפה ועד נועה קירל.
עם זאת, לא כולם בספרד אוהבים את הבחירה של הזמרת הקטלונית, ילידת הפרבר סנט אסטב ססרובירס הסמוך לברצלונה, לשיר פלמנקו, מוזיקה המשויכת לצוענים ממחוז אנדלוסיה. בעידן של בדלנות פנים ספרדית – לבחירות המוזיקליות של רוסליה יש השלכות פוליטיות. בסוף 2017 צייצה בטוויטר האקטיביסטית הצוענייה נוליה קורטס כי היא דואגת מהחיבור בין המוזיקה הצוענית לרוסליה והאשימה אותה בפריבילגיה על כך "שיש לך יותר הזדמנויות מאשר לצועניות ששרות על שורשיהן מאז שהיו ילדות קטנות".
בראיון למגזין The Fader הודתה רוסליה כי בתחילה הרגישה מבולבלת מהביקורת שהופנתה כלפיה, אך "הבנתי שהבעיה שלה היתה פריבילגיה – שיש היום אנשים שרוצים להקדיש את עצמם למשהו כזה, והם מתקשים יותר מכיוון שאין להם אפשרות ללמוד", אמרה באותו ראיון, "קהילת הג'יטנו (שמה של קהילת הצוענים בספרד, א"י) היא קהילה בעלת חשיבות ספציפית לפלמנקו, ואני מזדהה עם העובדה שאמנים אלה לא קיבלו נראות כפי שמגיע להם".
הלהיט האחרון מכיוונה של רוסליה הוא Aute Cuture, עם וידאו קליפ שהוא מופת של סטיילינג ודגש על אמנות המניקור. רוסליה ושאר הדמויות בקליפ, נשים וגברים כאחד, מפגינים ציפורניים ארוכות ומרהיבות מהסוג שפעם היה מקשט את ידיה של האצנית האמריקאית גייל דיברס. היא שרה שם על ציפורניים ארוכות, עקבים גבוהים, אייליינר מודגש ו"לאופרד טו קיל" במחווה לבגדים מנומרים ואופנתיים, בשילוב הצהרות כי "בעסקי היופי הדברים לא תמיד יפים". כחובבת ציפורניים ארוכות, סיפרה רוסליה כי היא מסוגלת לעשות איתן כל פעולה, למעט לשלוף את כרטיס האשראי מהכספומט.
למרות שהיא סוללת לעצמה דרך עצמאית והמוזיקה שלה נחשבת עדיין לאלטרנטיבית ולא קלה לעיכול עבור אוזן מערבית, רוסליה כבר זוכה למעמד של אחת המשפיעניות בתחום האופנה. רק השבוע העלה מעצב האופנה ריקרדו טישי תמונה משותפת של השניים מלונדון וכינה אותה My Sunshine, בעוד מותגים כמו מוסקינו, ברברי ולואי ויטון מתחרים על האופציה להלביש אותה בקליפים ובסיבוב ההופעות הנוכחי שלה.
את אופנת הרחוב שהיא לובשת בדרך כלל – צבעונית, צמודה, זוהרת וגדולה מהחיים – החליפה החודש בשמלת בז' נשית ורכה של דיור, שאיתה הופיעה על שער גיליון יולי של ווג ספרד. למרות המראה המהוגן שהתקינו לה בווג, כזה שיקרוץ לקוראות המבוגרות של המגזין, הניגודיות הזו מתאימה היטב לרוסליה, שמשלבת בשירתה והופעתה בין ישן לחדש; בין מוזיקה מסורתית לאלקטרונית; ובין אופנת רחוב בועטת, מהסוג שלרוב תמצאו על בילי אייליש או ריהאנה, לבין נשיות מתפרצת ואירוטית, כפי שעולה מרקדניות פלמנקו אמיתיות.
ולמה החליטה מייגן מרקל לא להצטלם לשער ווג הבריטי בעריכתה?
