לניקול דניאל־חג'בי (34), יש שני ילדים, בני שנתיים ושנה, שלמדו בגן "בייבי לאב" בראש־העין. מאז שהתפרצה הפרשה היא מתקשה לעכל את הטראומה.
איך נודע לך על ההתעללות בגן?
"התפרסמה כתבה ב־ynet על גננת בת 25 שניהלה פעוטון בביתה ונעצרה בעקבות התעללות. בעלי הראה לי ואמר בצחוק: 'אולי זאת כרמל?' עניתי לו: 'די עם השטויות שלך!' אבל אחרי שעה התחילו לי קצת פרפרים בבטן ושלחתי לה הודעה. כשהיא לא ענתה, התחלתי להבין שמשהו לא בסדר. בלילה קיבלתי טלפון מהסייעת לירז נתן, שבהמשך נעצרה גם היא בחשד להתעללות, שהודיעה שהגן נסגר לפעילות וביקשה ממני להודיע להורים בקבוצת הווטסאפ".
מה עבר לך בראש באותו רגע?
"חרב עליי עולמי עוד לפני שהבנתי את חומרת הדברים. בהתחלה חשבתי שמדובר על איזו דחיפה קטנה פה ושם, מי יכול היה להאמין שמדובר בשטן? אמרתי לבעלי: 'אל תדאג, היא אוהבת את עומר ברמות, אין מצב שזה הוא'. בדיעבד גיליתי שהוא היה שק החבטות העיקרי שלה. אני מסתכלת עליו, כזה מתוק, איך היה לה לב לקשור אותו?"
מה הדבר הראשון שעשית?
"למחרת הגעתי למשטרה וכשהחוקרת שאלה אותי אם עומר חזר עם חבלות מהגן, הבנתי שמדובר בהתעללות סדרתית ושיטתית, והיא לא פסחה על אף אחד. החוקרת אמרה לי משפט שמהדהד לי בראש כל הזמן: 'תשכחי את כל מה שראית עד היום, כרמל עקפה את כולם'".
יכולת להאמין עליה?
"הייתי צריכה לראות את הסרטונים בשביל להאמין. הבחורה הזאת ישבה איתי פעמיים־שלוש בשבוע לקפה בערב, היא הייתה חברה שלי. כשהציעה לעשות לנו בייביסיטר אחרי העבודה אמרתי: 'בואנה, יש לי את הגננת המושלמת'.
"בסרטונים ראיתי שהיא אפילו לא הייתה גננת. לא הייתה התנהלות של גן, לא הקניה חינוכית, לא היו צעצועים מפוזרים. או שהילדים היו בעונש או שהם אכלו, ישנו וישבו חסרי מעש בידיים שלובות, כמו חיילים. זה לא נורמלי".
מדובר בגננת בת 25 בלי שום הכשרה לטיפול בגיל הרך. למה בכלל בחרת בגן הזה?
"ראיתי המון גנים לפני שבחרתי בה, אבל ראיתי בה פאשן, ראיתי צעירה מלאת מוטיבציה, שקסמה לי דווקא בגלל שהייתה צעירה. פחדתי מכל הגננות המבוגרות שנראו לי שחוקות ועייפות".
איך הרגשת כשהציתו לה את הבית?
"תראי, אני לא בן אדם אלים, אבל להגיד לך שהיה לי עצוב? פחות. לא הזיז לי ולא כאב לי, במיוחד כשראיתי את אמא שלה בסרטון עומדת בצד כשכרמל קושרת את הבן שלי".
את חשה אשמה שבחרת בגן הזה?
"כן, ברור. אנחנו צמחוניים, ויום אחד הוצאתי את עומר מהגן והוא סיפר שאכל עוף. בעלי רצה להוציא אותו מהגן באותו רגע ואני לא הסכמתי. בדיעבד חבל שלא שמעתי בקולו".
איך הפרשה השפיעה על החיים שלך?
"היום אני אמא הרבה יותר חרדתית, בודקת את הילדים היטב כשהם חוזרים מהגן. סיימתי להיות האמא המתנצלת. אם בעבר הרגשתי לא נוח לשאול ולהציק, היום אני מרגישה שזו חובתי לשאול שאלות קשות".
בעקבות המקרה הורים בכל הארץ יצאו במחאה. מה אתם דורשים?
"פיקוח ממשלתי על גני הילדים לילדים עד גיל שלוש והחמרת הענישה נגד המתעללות ונגד אלה שידעו ולא דיווחו. כל כך הרבה עיניים היו שם, איך אף אחד לא עשה דבר?"
איזה עונש היית רוצה שהיא תקבל?
"הלוואי שתקבל מאסר עולם. אני מבינה שזה לא ריאלי, אז לפחות שזה יהיה עונש מספיק משמעותי למען יראו וייראו".
