לקנות בזול זו פילוסופיית חיים או כורח המציאות?
"אם הייתי עשירה, אולי כן הייתי קונה מותגים. יכול להיות שהיית רואה אותי בשאנז אליזה פעם בחודש בקניות. אין מה לעשות, מעיל של דיור זו תפירה, גימור, בד. פעם אמרתי לחברתי העיתונאית אביה בן דוד: 'אוף, למה אני לא עשירה'. היא ענתה: 'אם היית עשירה, לא היית כל כך מוכשרת'. אימצתי את המשפט הזה. בגלל המעוף שלי, אני יכולה לקנות חצאית ב־20 שקל, אבל לסדר את זה ככה שזה ייראה אלף שקל. זה טוב שהרעב תמיד קיים. אני לא חזירה, אבל רעבה תמידית לעבודה ולתפקידים".
את נחשבת למתלבשת טובה. מה הסוד?
"הלנז'רי שלי יקר, הבושם שלי יקר, בגדים אני קונה בזול. במייק־אפ אני לא חוסכת. בכל מה שקשור לעור ולשיער, אני מוציאה כסף".
יש לך חרדות כלכליות?
"כמו לכולם במקצוע הזה. אני לא עובדת משמונה עד ארבע עם קביעות וביטוח מנהלים. אחרי הסרט 'שבעה', שזכיתי בו בפרס אופיר לשחקנית משנה, לא עבדתי שנתיים. ואחרי שזכיתי בפרס אופיר על תפקיד ראשי ב'אחותי היפה', גם לא עבדתי שנה וחצי. לקחתי הלוואות, לימדתי פסיכודרמה בסדנאות פרטיות, הסתדרתי. אבל כן, זה מקצוע לא יציב ואין פה חובת העסקת אוולין הגואל (צוחקת). יש המון שחקניות נפלאות, אני לא לבד ויכול להיות מצב שאין סדרה שמתאימה או אין את הגיל שלך בסדרה".
התלבטת לגבי הצילום בבגד ים? יהיו כאלה שיגידו "בגילה, מה היא צריכה את זה?"
"מה, יש גיל לבגד ים אם אני מרגישה עם זה טוב? אני די ילדותית, כנראה טעו שם במרוקו וזה לא הגיל שלי (צוחקת), אולי אני בכלל בת 40, ומישהו התבלבל בתעודת הזהות. אני לא מתביישת בגוף שלי ולא מסתירה אותו. לא נעשתה בו התערבות חיצונית, זו הגנטיקה שלי ואני מתנצלת אם היא טובה. לא מתחתי ולא הצרתי היקפים או הוספתי דברים. אני גאה להיות סבתא בת 58 בבגד ים על שער 'לאשה'. אגב, לא תמיד הייתי שלמה עם הגוף שלי, בכיתי על זה שאני נמוכה, כי האחים שלי גבוהים. לכן תמיד הלכתי על עקבים. היום אני במקום אחר, בשנים האחרונות הקומפקטיות שלי היא אפקט ולא דפקט".
לאמגלמת עדה
לפחות לתקופה הקרובה, אוולין הגואל (58) מסודרת. בימים אלה היא מצלמת שלוש סדרות בו־בזמן: עונה חמישית ל"שנות ה־80"; תפקיד מרגש בדרמה המוזיקלית "עיניים לא משקרות" (קשת 12), וגם תפקיד של צרפתייה ממוצא תוניסאי לקופרודוקציה ישראלית־צרפתית, תפקיד חייה, אומרות השמועות. כשתסיים את כל זה, תצטלם ל"ישמח חתני", הסרט המצליח שיעלה כסדרה של שמונה פרקים (קשת 12). "עד ספטמבר אני לא נושמת, בקטע טוב. אם פעם שאלתי את עצמי אם אני באמת שחקנית, היום אני יכולה להגיד, כן, אני שחקנית פול טיים ג'וב, וסליחה אם אני לא צנועה, אני שחקנית מעולה, ולקח זמן להבין את זה".
"למה את לא שואלת פולנייה אם לא נמאס לה לשחק פולנייה? נכון שאני ליליאן המרוקאית ב'שנות ה־80' והייתי רמה המרוקאית ב'אחותי היפה' ואוולין המרוקאית ב'שבעה', אבל זו לא אותה אחת"
את מגלמת דמויות מרוקאיות סטריאוטיפיות. לא היית רוצה לצאת מהטייפקאסט?
"למה את לא שואלת פולנייה אם לא נמאס לה לשחק פולנייה? אני לא מגלמת עדה, אלא נשים, והן שונות אחת מהשנייה. נכון שאני ליליאן המרוקאית ב'שנות ה־80' והייתי רמה המרוקאית ב'אחותי היפה' ואוולין המרוקאית ב'שבעה', אבל זו לא אותה אחת. זה כמו שתשאלי אותי אם לא נמאס לי לשחק בת 50. אני לא בת 20. השאלה היא מה אתה עושה בתוך התפקידים ולא מה העדה. וכן, אני לא יכולה לשחק פולנייה. אין לי צבע כזה. מה את רוצה, לשים עליי מייק־אפ לבן? למה? יש פולניות מדהימות. אני מעבירה סיפורים של נשים וזה ממש לא מעניין אם היא מרוקאית, עיראקית או ערבייה".
התיקון עם הבן
בחייה האישיים ידעה אוולין הגואל סערות וגם ימים של שקט. היא אם לשניים: בנה ג'ואי (34), מנישואיה בגיל 24, הוא שותף בחנות קעקועים ואב לשני ילדים (חמש וחצי ושלוש). מנישואיה לשחקן עמוס לביא ז"ל, שאותו פגשה בתיאטרון עכו בגיל 36, נולדה אלה (20), סטודנטית למוזיקה ב"רימון". מערכת היחסים האחרונה שלה הייתה עם האמן יורם רובינגר, והשניים אף איחדו כתובות לתקופה, אבל מאז שנפרדו, לפני כמעט שבע שנים, היא לבד וממש לא דחוף לה להתמזג שוב. "התרגלתי להיות לבד", היא אומרת. "אולי עדיין לא הגיע הגבר שיעשה אותי זוגית".
נולד בכלל גבר כזה?
"יכול להיות שגבר כמו שאני רוצה נתפס כבר. נשים חכמות ממני תפסו אותו. חבר טוב אמר לי: את התפקידים שאת מבקשת את מקבלת בסופו של דבר, אז אולי תתמקדי גם בגבר שאת רוצה? צודק. אולי יש בי משהו שלא מאמין שיהיה הגבר שייתן לי את כל הפונקציות. לא מצאתי מישהו שיכול להיות הפרטנר שלי. אולי אני לא מסתובבת במקומות הנכונים. אני לא מפחדת להתאהב. אהבה עושה לך ריסטרט לגוף ולראש".
הקשר שלה עם בנה ג'ואי ידע עליות ומורדות. כשבעלה לשעבר נפטר, בגיל 36, בנה, שהיה בן שמונה, נסע עם דודו, אחיו של האב, לארצות־הברית, ביקש להישאר שם וגדל אצל המשפחה בניו־יורק. "הייתי נוסעת אליו והוא היה בא אליי, ובגיל 18 הוא חזר והתגייס".
מתי היה התיקון ביחסים שלך איתו?
"בצורה עמוקה? רק בשנים האחרונות. אני תמיד רציתי להתפייס. לו זה לקח זמן מכורח הנסיבות. הראיתי שהטעות נעשתה ושאני לא אעשה את זה שוב ושייתן לי הזדמנות. וכן, הוא בחן אותי. אני מדברת בשמו, כמובן. היה בינינו חיבור־ניתוק, אבל החיבור הננעל הזה שלנו קרה לנו בזכות הילדים שלו. הוא לא רצה למנוע אותי מהם ואותם ממני.
"ניתנה לי ההזדמנות לתקן, כי הטעות שעשיתי בכך שלא גידלתי אותו, נעשתה מחוסר יכולת ולא מרוע. הייתי כמו טינאייג'רית. תמיד אמרתי, אני אשמה, לא יכולתי לגדל אותך, לא הייתי מסוגלת. בגלל שלא הפלתי את האשמה על אף אחד ואמרתי את האמת, קיבלתי את ההזדמנות לתקן. דרך הנכדים שלי, ילדיו, אני עושה תיקון. מה שלא יכולתי להיות בשבילו, אני בשבילם".
בנך בחר לחזור לגור בישראל, קרוב אלייך.
"כולנו מחוברים לרחם, גם אם חבל הטבור נחתך. היום אנחנו במקום בריא ובאושר עילאי".
- הראיון המלא עם אוולין הגואל מתפרסם בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
