הסלון מצביע אל הנוף: ביתה של משפחה צעירה במושב מי עמי

עמית ומורן מוסקל - הוא יליד המושב והיא מרכזת המשק - בנו את ביתם החדש במפלס אחד נוח, כשהוא פונה לשלושה כיווני שמיים. רק מאחור הוא מתגלה במלוא יופיו

ענת ציגלמן

|

11.07.19 | 08:56

מבט ממורד הגינה האחורית מגלה שהסלון נשען על עמודי פלדה ויחידה קטנה ונפרדת, שתכננה האדריכלית רווית דביר במפלס תחתון. מבחוץ הוא חופה באבן ''חירבה'', כמו החומה הנמוכה בקדמת הבית, ובמראה המשתלב בטראסות הגן. המרחב המשפחתי תוכנן במפלס העליון, וחדרי השינה נפרשים משני הצדדים (צילום: טל ניסים)
מבט ממורד הגינה האחורית מגלה שהסלון נשען על עמודי פלדה ויחידה קטנה ונפרדת, שתכננה האדריכלית רווית דביר במפלס תחתון. מבחוץ הוא חופה באבן ''חירבה'', כמו החומה הנמוכה בקדמת הבית, ובמראה המשתלב בטראסות הגן. המרחב המשפחתי תוכנן במפלס העליון, וחדרי השינה נפרשים משני הצדדים (צילום: טל ניסים)
חזית הבית אופקית ורחבה. מדלת הכניסה יש קו מבט ישר אל האופק (צילום: טל ניסים)
חזית הבית אופקית ורחבה. מדלת הכניסה יש קו מבט ישר אל האופק (צילום: טל ניסים)
הסלון פורץ קדימה וכמו מצביע אל הנוף. ביום בהיר רואים מכאן לא רק את היערות סביב, אלא גם את הים ותל אביב (צילום: נגה שחם פורת)
הסלון פורץ קדימה וכמו מצביע אל הנוף. ביום בהיר רואים מכאן לא רק את היערות סביב, אלא גם את הים ותל אביב (צילום: נגה שחם פורת)
בני הזוג עמית ומורן מוסקל. הוא יליד המקום, ומעולם לא עזב, והיא ילידת פתח תקווה. בארבע השנים האחרונות היא מנהלת את האגודה החקלאית של מי עמי (לולי הודו, חממות, כרם, גידולי שדה ומטע שקדים). כל העציצים בבית הם מבתי הצמיחה של המושב (צילום: נגה שחם פורת)
בני הזוג עמית ומורן מוסקל. הוא יליד המקום, ומעולם לא עזב, והיא ילידת פתח תקווה. בארבע השנים האחרונות היא מנהלת את האגודה החקלאית של מי עמי (לולי הודו, חממות, כרם, גידולי שדה ומטע שקדים). כל העציצים בבית הם מבתי הצמיחה של המושב (צילום: נגה שחם פורת)
הכניסה. חלונות החזית הוקפו במסגרת פלדה שחורה, כדי ליצור אחידות חזותית וליישר את חלונות חדרי הילדים עם חלון הממ''ד (צילום: טל ניסים)
הכניסה. חלונות החזית הוקפו במסגרת פלדה שחורה, כדי ליצור אחידות חזותית וליישר את חלונות חדרי הילדים עם חלון הממ''ד (צילום: טל ניסים)
מוקדי ההתכנסות המשפחתית הם פינת האוכל והמטבח, שתכננה האדריכלית מעץ ליבנה. ''אני מבשל יותר", אומר עמית, "היא מבשלת יותר טעים''. משני הצדדים שני כיורים, כי ''זה שימושי כשמבשלים ומארחים, לא משיקולי כשרות'' (צילום: טל ניסים)
מוקדי ההתכנסות המשפחתית הם פינת האוכל והמטבח, שתכננה האדריכלית מעץ ליבנה. ''אני מבשל יותר", אומר עמית, "היא מבשלת יותר טעים''. משני הצדדים שני כיורים, כי ''זה שימושי כשמבשלים ומארחים, לא משיקולי כשרות'' (צילום: טל ניסים)
יציאות מקבילות מובילות לשתי ''מרפסות'' שפונות אל הנוף - לאחת יוצאים מהמטבח, לשנייה מפינת האוכל. הן עוצבו עם אותה רצפה של אבני בזלת מוטבעות בבטון, ואותה פרגולה. באבנים שנשארו לאחר הריצוף השתמשו לטובת חיפוי הקיר שבגב הקמין (צילום: נגה שחם פורת)
יציאות מקבילות מובילות לשתי ''מרפסות'' שפונות אל הנוף - לאחת יוצאים מהמטבח, לשנייה מפינת האוכל. הן עוצבו עם אותה רצפה של אבני בזלת מוטבעות בבטון, ואותה פרגולה. באבנים שנשארו לאחר הריצוף השתמשו לטובת חיפוי הקיר שבגב הקמין (צילום: נגה שחם פורת)
מבט ממבואת הכניסה אל יחידת ההורים, שתוכננה לצד המטבח, ''גם מתוך מחשבה על היום שאחרי, כשהילדים יעזבו, שהחלק שישמש אותנו יהיה קומפקטי ונוח'', מסבירה מורן. על הקיר תלוי שעון עץ שיצר אביו של עמית, אבי מוסקל. הוא היה לולן ופרדסן, והעץ הוא תחביב שלו (צילום: נגה שחם פורת)
מבט ממבואת הכניסה אל יחידת ההורים, שתוכננה לצד המטבח, ''גם מתוך מחשבה על היום שאחרי, כשהילדים יעזבו, שהחלק שישמש אותנו יהיה קומפקטי ונוח'', מסבירה מורן. על הקיר תלוי שעון עץ שיצר אביו של עמית, אבי מוסקל. הוא היה לולן ופרדסן, והעץ הוא תחביב שלו (צילום: נגה שחם פורת)
לצד המסדרון הארוך המלווה את חדרי הילדים תוכננה שרשרת של חלונות הנפתחים אל הנוף לכל גובה הקיר. ''זה מסדרון שקורים בו דברים. נישות, חלונות. בכל פעם שיוצאים מאחד החדרים רואים את הנוף''. בקצה פינת משפחה וצפייה בטלוויזיה, חדר כביסה ויציאה למרפסת שירות שבה גם מקלחת חוץ (צילום: נגה שחם פורת)
לצד המסדרון הארוך המלווה את חדרי הילדים תוכננה שרשרת של חלונות הנפתחים אל הנוף לכל גובה הקיר. ''זה מסדרון שקורים בו דברים. נישות, חלונות. בכל פעם שיוצאים מאחד החדרים רואים את הנוף''. בקצה פינת משפחה וצפייה בטלוויזיה, חדר כביסה ויציאה למרפסת שירות שבה גם מקלחת חוץ (צילום: נגה שחם פורת)
שלושה כיווני אוויר ונוף. על הרצפה גרניט-פורצלן מלא, ותחתיה חימום תת רצפתי ("יש פה חורף אמיתי") (צילום: טל ניסים)
שלושה כיווני אוויר ונוף. על הרצפה גרניט-פורצלן מלא, ותחתיה חימום תת רצפתי ("יש פה חורף אמיתי") (צילום: טל ניסים)

במובן מסוים, התמונות לא תופסות את הבית הזה במלוא יופיו. כי אמנם הוא רחב ידיים ונפתח לשלושה כיוונים שונים של השמיים, אבל במציאות הוא גם חמים ונעים, ועושה מיד חשק להוריד הילוך, ולהישאר קצת. הבית גבוה: הנוף נפרש מלוא האופק, והגינה משתפלת במדרון בטראסות שנראות כמו חלק טבעי ממנו, ובהן משתרשת צמחייה צעירה ומבטיחה.

 

כאן גרים עמית ומורן מוסקל עם שלושת ילדיהם: הבנים כרמל (10) ועומר (7), ובת השנתיים אסיף. עמית נולד וגדל במי עמי, מעולם לא עזב את המקום, שחגג השנה 56, הוא מספר. "זו היתה היאחזות נח''ל שהפכה לקיבוץ ואחרי שנים למושב שיתופי''. הוא בעל שתי חומוסיות בשם ''חומוס ירושלים'', אחת בחדרה והשנייה ברפא''ל.

 

מורן גדלה בפתח תקווה, אבל אחרי שהתחתנו עברה לגור אתו – בתחילה בבית ישן בלב המושב, שאותו חשבו לשפץ, אבל אז קלטו מגרש שמצא חן בעיניהם, קנו ובנו בו את ביתם החדש. היא התערתה בחיי המושב, וזו לשון המעטה, שכן היום היא מנהלת את האגודה החקלאית של מי עמי, כלומר, מרכזת המשק ואחראית על ניהול ענפיו (לולי הודו, בתי צמיחה, כרם, גידולי שדה ושקדים) – האשה הראשונה בתפקיד ביישוב הזה, היא אומרת. 

 

''יופיו האמיתי של הבית – מהגינה האחורית''

 

המגרש שמצאו הוא בן 750 מטרים רבועים, צורתו משולשת, במיקום לרצונם (לא בהרחבה אלא במעגל היישוב), עם נוף ליערות מנשה, עד הים. מה עוד רצו? ''בית שטוח, כל בני המשפחה במפלס אחד", למרות המגרש המשופע, האופייני לטופוגרפיה המקומית.

 

לכן רוב הבתים במי עמי הם דו קומתיים, ''אבל מניסיון ההורים למדנו שעדיף בית שטוח''. הקומה העיקרית היא בשטח של כ-200 מטרים רבועים, ולמטה תוכננה יחידת דיור נפרדת (כ-30 מ''ר), שאינה נמצאת כרגע בשימוש.

 

הסלון פורץ קדימה, חוצה את קו המרפסות (צילום: טל ניסים)
    הסלון פורץ קדימה, חוצה את קו המרפסות(צילום: טל ניסים)

     

    ברזל שחור ממסגר את החלונות (צילום: טל ניסים)
      ברזל שחור ממסגר את החלונות(צילום: טל ניסים)

       

      הבית מתפרס לאורך הרחוב, והסלון כמו פורץ ממנו אל הנוף (ראו תוכנית בסוף הכתבה). במרכז מטבח ופינת אוכל, שמפרידים בין שתי ''מרפסות'' שתוכננו מצדי הבית, לאחת יוצאים מהמטבח, ולשנייה מפינת האוכל. הן עוצבו בצורה זהה: אותה רצפה – אבני בזלת מוטבעות בבטון – ואותה פרגולה.

       

      לאדריכלית רווית דביר פנו אחרי שראו בית שתכננה, בכתבה שהתפרסמה כאן ב-Xnet. הם אהבו את הכניסה, שנפתחת אל הנוף. המבט הזה, שחוצה דרך הדלת החוצה אל האופק – קיים גם כאן. שיפוע המגרש הציב אתגר, כך גם צורתו המשולשת. לכן השעינה את הסלון על יחידת הדיור במפלס התחתון ועל עמודי ברזל, והוא כמו מצביע על קודקודו. 

       

      שולחן המבואה מבית הוריה של מורן  (צילום: נגה שחם פורת)
        שולחן המבואה מבית הוריה של מורן (צילום: נגה שחם פורת)

         

        המראה מעליו מאפשרת לראות מהכיור מי נכנס בדלת. בכניסה ארון דו צדדי שימושי. המזגן וארגזי התריסים בכל הבית נסתרים (צילום: נגה שחם פורת)
          המראה מעליו מאפשרת לראות מהכיור מי נכנס בדלת. בכניסה ארון דו צדדי שימושי. המזגן וארגזי התריסים בכל הבית נסתרים(צילום: נגה שחם פורת)

           

          ''קיווינו לבית שלא דומה לבתים במי עמי, שרובם תוכננו בידי אותם אדריכלים'', אומרת מורן. ''אלה בתים שימושיים, לא מעניינים בעיני''. היא מתמצאת בכל פרט, וניכר שהיתה מעורבת מאוד בעיצוב. 

           

          קיר האבן שבגב הקמין לא תוכנן כך, עד שהגיעו אבני הבזלת ששולבו בריצוף החוץ, שנעשה בהשראת תמונה שמורן ראתה בפינטרסט, "ורווית אמרה – אפשר". "כל אבן מוקמה לפי הנחיה שלנו", משלימה רווית, "ומורן עם בטן של חודש תשיעי". אחרי הריצוף נשארו כמה אבנים, ומאחר שממילא תכננו לחפות באבן את קיר הקמין (כדי שלא ייסדק מהחום), "התחלנו לשבור את האבנים ולעשות את הפאנל, בעומק של 5 סנטימטרים".

           

          אבני בזלת הוטבעו ברצפת החוץ. מאלה שנשארו יצרו את חיפוי הקיר שבגב הקמין  (צילום: טל ניסים)
            אבני בזלת הוטבעו ברצפת החוץ. מאלה שנשארו יצרו את חיפוי הקיר שבגב הקמין (צילום: טל ניסים)

             

            ספריית ברזל ועץ לצד קיר אבני הבזלת (צילום: טל ניסים)
              ספריית ברזל ועץ לצד קיר אבני הבזלת(צילום: טל ניסים)

               

              "רצינו חלונות גדולים, פתוחים אל הנוף", ממשיכה מורן. ''אני עירונית במקור, ואני מנסה לברוח מקופסאות סגורות". במקור תכננו שגם קיר הספרייה יהיה ויטרינת זכוכית, אבל העלויות היו גבוהות מדי. ''חיפשנו פשרה, כל עוד אינה פוגעת ברעיון הכללי של המבנה'', מסבירה רווית. "כשהצמצום נעשה בצורה נכונה למבנה – זה נכון. יופיו האמיתי של הבית, בעיני, הוא מכיוון דרום-מערב, מהגינה האחורית, וכשסגרנו את צדו האחד הוא היה אפילו יותר יפה". היא תכננה את הספרייה הגדולה שניצבת לכל אורך וגובה הקיר.

               

              המטבח ופינת האוכל הם לב הבית. לצדיהם – המרפסות, ומאחוריהם חדרי השינה: בצד אחד חדרי הילדים, מתוכננים בטור שלאורכו מסדרון, ובשני חדר ההורים, עם חדר רחצה משלהם. ההסבר של מורן מסגיר עד כמה בני הזוג מאוהבים בביתם החדש: "גם מתוך מחשבה על היום שאחרי, כשהילדים יעזבו, שהחלק שישמש אותנו יהיה קומפקטי יותר ונוח".

               

              מבט מפינת המשפחה שבקצה הבית, עד חדר ההורים שבקצהו השני (צילום: טל ניסים)
                מבט מפינת המשפחה שבקצה הבית, עד חדר ההורים שבקצהו השני(צילום: טל ניסים)

                 

                חדר הרחצה המרכזי (צילום: טל ניסים)
                  חדר הרחצה המרכזי(צילום: טל ניסים)

                   

                  חדר הרחצה הזוגי (צילום: טל ניסים)
                    חדר הרחצה הזוגי(צילום: טל ניסים)

                     

                    בחדרם של שני הבנים דיוקנאות עץ שלהם, שיצר סבא אבי (צילום: נגה שחם פורת)
                      בחדרם של שני הבנים דיוקנאות עץ שלהם, שיצר סבא אבי(צילום: נגה שחם פורת)

                       

                      מסביב מורגשת נוכחות של ברזל שחור: מדרגות, מעקות, העמודים שתומכים את הסלון ובעיקר מסגור חוץ לחלונות, שעליו החליטה האדריכלית כדי ליצור אחידות חזותית בחזית, ליישר את חלונות חדרי הילדים עם חלון הממ''ד. החזית אופקית וארוכה, ומסגרת הפלדה היא האלמנט הקישוטי העיקרי. חומת האבן עומדת בניגוד לניקיון של המסגרות; זה לא היה פשוט ליישום, מסכמת רווית. את הגינה תכנן ספי כהנא, בן המושב, ''לא מתוכנן מדי''.

                       

                      ''מרחיק אותנו מדעות קדומות''

                       

                      מזכירות ''מי עמי'' יושבת בלב היישוב, שבו גרות היום כמאה משפחות. בקרוב תיבנה שכונה חדשה לעוד 175 משפחות, ויש ועדת קבלה. מורן מנמקת: ''זהו מושב שיתופי עם אגודה חקלאית שחבריה שותפים ומחזיקים במניות האגודה'', ומוסיפה: ''שלא כמו בהרחבות, כאן יש אופי כפרי יותר, אין גדרות בין הבתים. יש שבילים, הגינות פתוחות, לא חייבים רכב כדי להגיע לכל מקום. כמעט כל בעלי הבתים גרים פה, אין הרבה שוכרים".

                       

                      כמעט אין גדרות בין הבתים, והגינות פתוחות למעבר  (צילום: טל ניסים)
                        כמעט אין גדרות בין הבתים, והגינות פתוחות למעבר (צילום: טל ניסים)

                         

                        בגבעה השכנה, קרובה וגדולה, נמצאת אום אל-פאחם. ''אנחנו שומרים על יחסי שכנות מאוד טובים עם העיר'', אומרים בני הזוג. "קונים בה, אוכלים בה".

                         

                        בנם הבכור, בכיתה ד', לומד בבית הספר הערבי-יהודי ''גשר על הוואדי'' שבכפר קרע, אחד מחמישה בתי ספר של עמותת ''יד ביד''. בכל כיתה מלמדות יחד שתי מורות, בעברית ובערבית (יש שיעורים נפרדים ויש משותפים). "זו חוויה מורכבת", אומר עמית. "אני גדלתי פה ותמיד הרגשתי שאני רוצה לעשות עוד צעד, מעבר לזה שאני קונה אצלם, ואוכל אצלם, ומעסיק אותם. עוד צעד. אני רוצה שהילד שלי לא יפגוש ערבי בפעם הראשונה בקניון או בצבא".

                         

                        מורן מוסיפה: "כשלא נחשפים לתרבות הערבית, קל לגבש תפיסות שגויות. רצינו שכרמל ייחשף ויכיר את התרבות ואת האנשים, ילמד להבין שאדם הוא אדם, וירכוש את השפה. כל הזמן מדברים על שלום – אבל יש בעיה של תקשורת. מי מדבר ערבית? אני מצרה על כך. הרי זו האפשרות הבסיסית לתקשר".

                         

                        אבל את בנם השני לא שלחו ל''גשר על הוואדי'', הוא לומר בבית הספר של המועצה. "התירוץ הוא שחברי הגן שלו בחרו כולם בבית הספר שכאן'', אומר עמית. "אבל בשורה התחתונה – 'גשר על הוואדי' הוא חוויה מורכבת. לא הכל ורוד. יש ימים מאתגרים, ולא תמיד המערכת יודעת להתגבר על האתגר. אך עצם זה שמדברים וחולקים דעות – גם אם לא מסכימים – זה מחבר בינינו ומרחיק אותנו מדעות קדומות. היתרונות האלה, ורכישת השפה, כרגע יותר חשובים לנו מהפן הפדגוגי''.  

                         

                        תוכנית הבית, על המגרש המשולש. הסלון בולט החוצה (תוכנית: אדריכלית רווית דביר)
                          תוכנית הבית, על המגרש המשולש. הסלון בולט החוצה(תוכנית: אדריכלית רווית דביר)

                           

                          תוכנית יחידת הדיור התחתונה, החפורה מעט בקרקע, ולה ירידה חיצונית נפרדת (תוכנית: אדריכלית רווית דביר)
                            תוכנית יחידת הדיור התחתונה, החפורה מעט בקרקע, ולה ירידה חיצונית נפרדת(תוכנית: אדריכלית רווית דביר)

                             

                            -----------------------------------------------------

                            איך נראה ביתו של זוג צעיר מאום אל-פאחם השכנה? לחצו על התמונה:

                             

                            לחצו לנוף מביתו של זוג צעיר באום אל פאחם השכנה (צילום: אלונה קרני גלמן)
                            לחצו לנוף מביתו של זוג צעיר באום אל פאחם השכנה (צילום: אלונה קרני גלמן)
                             
                            ------------------------------------------

                            • נגרות מטבח: תאופיק גבור
                            • נגרות ארונות: עסליה כארם
                            • אלומיניום: קסטן תריסים
                            • מסגר (פרגולות, ספרייה, מדרגות, מעקות): טל בראון
                            • גינון: ספי כהנא, ''נאווה גינון ושיווק''
                            • מנורות מעל אי המטבח: PAS NORMAL
                            • ציור בסלון: לילי בחרי (דודתה של מורן)
                            • אביזרים: collectie
                            • פיקוח שלד: סרג'יו שיינברום
                            • פיקוח גמרים: אלעד שושן ומורן מוסקל
                            • עבודות אבן: ינון אבני - פתרונות באבן

                             

                             
                            הצג:
                            אזהרה:
                            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד