אייקון מאויר בשבוע: דבי הארי הפכה את המראה הבלונדיני לשיא הקוּליות
נסיכת הפאנק מעולם לא נכנעה למוסכמות – לא בחייה הפרטיים ולא בבחירותיה האופנתיות המקוריות. עכשיו היא בת 74 ומוכיחה שסגנון אלטרנטיבי לא תלוי בגיל
דבי הארי
סליחה, במי מדובר? הבלונדינית עם לב הזכוכית (צר לי, לא יכולתי להתאפק), סולנית להקת בלונדי והזמרת הכי קולית של האייטיז – וזה "הכי" עם כל סימני הקריאה האפשריים – דבי הארי, שנולדה ב-1 ביולי לפני 74 שנים.
את להקת בלונדי היא הקימה עם בן זוגה דאז, הגיטריסט כריס סטיין, באמצע שנות ה-70, והם המשיכו לנצח על סצנת הגל החדש למשך עשור לפחות. הדובדבן על הג'ל לשיער והכתפיים המרופדות היה שיר הנושא לסרט "ג'יגולו אמריקאי", שנתן רקע מוזיקלי ראוי לרומן ההו-כה-פוטוגני של ריצ'רד גיר ולורן האטון, זוג אייקונים נחשקים בפני עצמם. צלם הרוק האמריקאי בוב גרואן הגדיר אותה כ"מרילין מונרו של תקופתה", וגם אם אני לא בטוח בקשר לכתר הכבד הזה, אין לי ספק שהיא לקחה את הבלונד למחוזות חדשים.
לאורך כל הקריירה שלה היא היתה תמיד מופת של סטייל חסר מאמץ. בלי אגל זיעה אחד מיותר, היא שילבה פאנק, פופ, וינטג' ובלונדיניות. גם כשהיא צעדה לתוך העשורים הפחות בימתיים של חייה, היא נראתה הכי טוב שאפשר.
למה אייקון? רק לפני שנתיים קטפה הארי את פרס אייקון האופנה של מגזין Elle הבריטי, שהגיע לה בצדק מוחלט. זו אומנם הגדרה שאני שונא, אבל במקרה של דבי הארי אי אפשר להימנע מהתיאור – סטייל מדויק. אל הסגנון האופנתי הכי נכון של התקופה היא ציוותה את הבלונד, השפתיים האדומות והקול שליווה כמה מהדקות הכי יפות-מביכות-מעוררות געגוע של נעוריי הרחוקים.
היא היתה "אלטרנטיבית" הרבה לפני שבובות פופ עכשוויות רוקנו את המושג הזה מתוכן. גם בחייה האישיים (ללא נישואים, ללא ילדים, לא העדפה מינית ברורה), גם במוזיקה שלה, וגם בבחירותיה האופנתיות. שמלות קצרצרות מודפסות, ג'ינס עם ג'ינס עם ג'ינס (קנדל ג'נר, לא באמת המצאת שום דבר חדש), חצאיות עור שחורות וחליפות מחויטות של ויויאן ווסטווד – את כל אלה ועוד היא לבשה בנינוחות ובטבעיות שיש לנסיכות, גם אם הן נסיכות פאנק ולא נסיכות מארמון בקינגהאם.
בניגוד לכוכבות אחרות מאותו שנתון, שחלק מהן כיכבו בטור שלי ממש לאחרונה, דבי הארי לוקחת את ההזדקנות הבלתי נמנעת לטיול קטן ומלא חן בפארק. היא לא מנסה להתחפש ל"דבי הארי של לפני 30 שנה" ולא מעבירה את הגרדרובה שלה למחוזות בית גיל הזהב. כן, היא הזריקה פה ושם, ומתחה שם ופה, אבל היא לא מכחישה ולא מתביישת, ובעיקר, השכילה לא להפוך את עצמה לגרוטסקה עשויה שעווה. מבחינתי, מתחת לקלישאה הגורסת כי שיק הוא לא עניין של גיל, מתנוססת התמונה של דבי הארי.
למה לא? פייר, במקרה שלה פשוט אין סיבה שלא.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
