לשחק או להישחק: המשחקולוגית שמניעה עובדים ע"י קלפים וקוביות

טל מזור, משחקולוגית ארגונית, נעזרת במשחקים כדי לעורר מוטיבציה בקרב עובדים, ומגלה איך גרמה לרופאי בית החולים "הלל יפה" לזרוק חצים על מטרות בצורת וירוסים

טל מזור. להקל על הסטרס בעזרת משחקים (צילום: נחום סגל)
טל מזור. להקל על הסטרס בעזרת משחקים (צילום: נחום סגל)
בספר האבחנות הרפואיות ICD-11 שאושר החודש על ידי ארגון הבריאות העולמי תופיע אבחנה חדשה: שחיקה בעבודה. הספר יוצא לאור אחת לכמה שנים, וכולל את כלל האבחנות הרפואיות המאפשרות לקבל שירותים רפואיים באמצעות חברות הביטוח, קופות החולים ובתי החולים. להחלטה עשויות להיות משמעויות כלכליות אדירות, כאשר עובדים יוכלו תיאורטית לתבוע את המעסיקים על פגיעות ומחלות שנובעות מהסטרס התעסוקתי. ארגונים וחברות גדולות שמבינים את פוטנציאל הנזק שיש בשחיקה, מנסים בדרכים שונות להקל על עובדיהם. אחת הדרכים היא - כמה פשוט - לגרום להם לשחק. 

 

מי שנקלע לפני כחודש לחדר המיון של בית החולים הלל יפה בחדרה, לא הבין למה אנשי הצוות הרפואי נעמדים מול לוח שעליו מצוירות מטרות בצורת וירוסים, ומנסים לנעוץ בהן חץ. תודו שמוזר לראות רופא בחלוק לבן יורה חצים למטרה או משחיל כדורי פינג־פונג למבחנת ענק, טרם שובו לשיירת המטופלים שממתינים לו, שיירה שלעולם לא נגמרת.

"השחיקה בקרב צוותי חדרי המיון הוגדרה כבעיה לאומית ובהלל יפה היו אובדי עצות. כשפנו אליי אמרתי 'זה לא יעבוד, אנשים עובדים כל כך הרבה שעות, כל מה שהם רוצים זה לגמור את המשמרת וללכת הביתה'. לשחק בחדר מיון נראה לי כמו חילול הקודש"

 

את פרויקט "שוברים שחיקה" יזמה למען חדר המיון המשחקולוגית הארגונית טל מזור, במטרה להילחם בשחיקה העצומה שממנה סובלים רופאים ואחיות שעובדים מסביב לשעון בלחץ בלתי נסבל. "השחיקה בקרב צוותי חדרי המיון בארץ הוגדרה כבעיה לאומית ובהלל יפה היו אובדי עצות", מסבירה מזור. "כשפנו אליי אמרתי: 'זה לא יעבוד, אנשים עובדים שם כל כך הרבה שעות, כל מה שהם רוצים הוא לגמור את המשמרת וללכת הביתה'. זו הייתה הפעם הראשונה שלא ידעתי מה לעשות - לשחק בחדר מיון נראה לי כמו חילול הקודש".

 

אבל בסופו של דבר זה עבד.

"אחרי מחשבה ארוכה יצרתי משחק בשם 'פאנצילין' - חיבור בין פאן לפניצילין. כמה ימים לפני שהמשחק יצא לדרך מנהל בית החולים שלח לצוות סרטון בווטסאפ שבו הוא מכריז על מגפה חדשה, נוראית ומידבקת שנתגלתה במיון ונקראת שחיקה, וחייבים למצוא לה פתרון. יום לפני שהמשחק התחיל שלחנו עוד סרטון שבו מנהל המיון אומר לכולם: 'נמצאה התרופה, קוראים לה פאנצילין, ואנחנו מבקשים מכם לעזור לנו לגייס נוגדנים נגד השחיקה. איך תעשו זאת? בכל פעם שיש לכם כמה שניות פנויות, פשוט תזרקו חץ, ואם תפגעו במטרה תוכלו לשלוף פתק עם בדיחה מהקופסה שצמודה אליה. חיברנו בדיחות ברמה של 'בזוקה', אבל זה נורא שעשע אותם וגרם להם לחייך. כדי שנוכל לעקוב אחר ההשתתפות, הבאתי לשם מבחנה ענקית עם כדורי פינג־פונג וביקשתי מהם: בכל פעם שאתם שולפים בדיחה, זרקו כדור למבחנה. בתוך יומיים מילאנו שתי מבחנות, כלומר, ההיענות הייתה גדולה. המשחק נמשך שלושה ימים, אבל גם אחריו קיבלתי דיווחים שהקשרים בין צוות המיון התחזקו והם היו הרבה יותר נינוחים".

 

איך הרגשת?

"זה היה ממש מרגש. עשיתי כל כך הרבה פרויקטים, יצרתי כל כך הרבה משחקים לארגונים הכי מעונבים והכי מקובעים שיש, אבל הפרויקט בהלל יפה הוא זה שאני הכי גאה בו".

 

המשחק הקבוצתי "עפות על החיים"  (צילום: נחום סגל)
    המשחק הקבוצתי "עפות על החיים" (צילום: נחום סגל)

     

    להקליל תוכן כבד

    עם לקוחותיה של מזור (44) נמנות חברות מובילות במשק, כמו גוגל, מי עדן, yes, ויצו ובזק. היא גם מומחית לפיתוח מיומנויות של יצירתיות וגמישות מחשבתית ומייסדת ומנהלת קבוצת הפייסבוק "עצמאיות יצירתיות" (18,000 עוקבות), שנולדה מתוך ארגון "אמ"א שפ"ע" שהקימה (אמהות למען אמהות לשיתופי פעולה עסקיים).

     

    לפני שש שנים התמחתה אצל אור ברנט, הבעלים והמייסד של חברת "משחק החיים", מי שנחשב לגורו בתחום המשחקולוגיה הארגונית. עם סיום הקורס הקימה מזור שלוש חברות שונות: "גיים־מורים", להכשרת אנשי הוראה וחינוך לשימוש במשחקים בהוראה, בשותפות עם נירה דישי, משחקולוגית דיגיטלית בעצמה; חברה נוספת בשם "המשחקולוגיות" עוסקת בייעוץ והפיכת תוכן "כבד" לחווייתי ובפיתוח משחקים בהתאמה אישית לארגונים וקהילות, והיא שותפה בה עם נורית אורבך וגלי אשכול; החברה השלישית - "עפות על החיים" - פיתחה משחק קבוצתי להתפתחות אישית של נשים, והוקמה בשותפות עם טופז שרון.

    "באמצעות המישחוק ניתן לרתום אנשים ולייצר מעורבות כמעט בכל תהליך ארגוני - מרכישת מיומנויות ניהול, דרך למידת כישורים מקצועיים ועד להטמעת שינויים מערכתיים"

     

    בנוסף, היא עורכת סדנאות ומאמנת אישית למגזרים שונים. "לפני כמה ימים עשיתי סדנה למנהלים. ביקשתי מתנדב מהקהל, ואף אחד לא הצביע. בסוף מישהו תפס אומץ, וכשהוא עלה לבמה הגשתי לו במתנה את הספר שלי 'הדרך לארץ הא"ס' (הזדמנויות אין סופיות). שאלתי את הקהל: 'מי מצטער שהוא לא קם?' כולם כמובן הצביעו, ואז אמרתי: 'אתם רואים? רובנו מזהים הזדמנויות רק אחרי שהן נעלמות. חשבו על העובדים שלכם, אתם בטוחים שטוב להם ורק כשהם אומרים שהם עוזבים, אתם מצטערים שלא ניצלתם את ההזדמנות שהייתה לכם כשהם עוד היו בארגון, כדי לגרום להם להישאר".

     

    ואת באמת חושבת שמשחק יכול לגרום לעובדים להישאר?

    "אני תמיד אומרת שבמילה מישחוק יש גם את המילה חשק, גם את המילה שחוק והיא גם שואלת 'מי שחוק?'. מטרת המישחוק היא להוציא מהלימוד את השחיקה ולהשאיר רק את החוויה, העניין והמעורבות. מדובר בכלי רב עוצמה לפיתוח ארגוני והתפתחות מקצועית בכל ארגון, גם המעונב והכבד ביותר. באמצעות המישחוק ניתן לרתום אנשים ולייצר מעורבות כמעט בכל תהליך ארגוני - מרכישת מיומנויות ניהול, דרך למידת כישורים מקצועיים ועד להטמעת שינויים מערכתיים".

     

    "אני תמיד אומרת שבמילה מישחוק יש גם את המילה חשק, גם את המילה שחוק והיא גם שואלת 'מי שחוק?'" (צילום: נחום סגל)
      "אני תמיד אומרת שבמילה מישחוק יש גם את המילה חשק, גם את המילה שחוק והיא גם שואלת 'מי שחוק?'"(צילום: נחום סגל)

       

      פעם גננת, תמיד גננת

      היא נולדה בעפולה וגדלה בעין־יהב שבערבה, אמצעית מבין שבעה ילדים, לאם גננת במקצועה שהייתה עקרת בית ולאב חקלאי, שגידל מלונים ואבטיחים ובהמשך הפך למגדל העיקרי בארץ של תבלינים ירוקים לייצוא. "הייתי ילדה מרצה מאוד, לא הייתי טובה בשום דבר, התחום היחידי שהייתי טובה בו היה הדרכה. הייתי מדריכה בתנועת המושבים והייתי מאוד טובה בזה. כיוון שלא הייתי מקובלת וגם לא תלמידה טובה, הייתי הרבה לבד, והדמיון שלי עבד שעות נוספות. כבר בילדות התחלתי לחבר כל מיני משחקים בראש".

       

      אחרי התיכון עשתה שנת שירות בגרעין "עודד", חיה בקומונה במועצה האזורית גזר ועסקה בהדרכת נוער. בצבא הייתה מדריכת טיולים במעגן־מיכאל, וכשהשתחררה עשתה תואר ראשון בחינוך יצירתי ועבדה כגננת ועשתה תואר שני בהנחיית קבוצות באמצעות דרמה וסיפור. "עשיתי תואר שני רק כדי להוכיח לעצמי שאני לא טיפשה. כל החיים האמנתי שאני טיפשה כי לא הייתי טובה בשום דבר", היא אומרת.

      "כילדה לא הייתי טובה בשום דבר, התחום היחידי שהייתי טובה בו היה הדרכה. כיוון שלא הייתי מקובלת וגם לא תלמידה טובה, הייתי הרבה לבד, והדמיון שלי עבד שעות נוספות. כבר אז התחלתי לחבר כל מיני משחקים בראש"

       

      את בעלה אורי (46), איש הייטק, הכירה כשבא לבקר ידידה שלו, שהייתה שכנה שלה בתל־אביב. "התחלתי איתו, הוא לא רצה בהתחלה אבל אני אחת כזו שלא מוותרת. חיזרתי אחריו במרץ והשאר היסטוריה. אבא שלי ואחי לקחו אותי לשיחה ואמרו לי שהוא לא בשבילי, מזל שהתעקשתי, כי אני עפה על הזוגיות שלי. היום אין הזדמנות שהם לא אומרים לי: 'מזל שלא הקשבת לנו'".

       

      היום בני הזוג גרים בפרדס־חנה עם שלושת ילדיהם: תמר (13 וחצי), יעל (11) וגיא (שש). "יש לי שלושה ילדים ושלושה עסקים, וזה לא במקרה. בכל פעם שנולד לי ילד הייתי איתו בבית בחופשת לידה וחשבתי על עוד עסק, אבל בעיסוק העיקרי שלי אני משחקולוגית ארגונית, עיסוק שנולד יחד עם גיא, בן הזקונים שלי".

       

      היא נתקלה אז במודעה של חברת "שטראוס" בפייסבוק, שחיפשה מישהו שיפתח משחק כדי להעביר כללים חדשים בארגון. כיוון שהזדמנויות היא יודעת לזהות, היא מיד חשבה שהיא מסוגלת, אף שעדיין לא ידעה כלום על מישחוק.

       

      "בשטראוס החליטו שדרך משחק הם יוכלו להעביר את הכללים החדשים טוב יותר לעובדים. לא היה לי אז מושג במשחקים, התחלתי להתייעץ עם כל מיני אנשים מהתחום ואיכשהו הגשתי הצעה. בסופו של דבר הם החליטו לעשות משהו פנים ארגוני וויתרו על שירותיי, אבל אורי בעלי כבר הספיק לקנות לי במתנה ליום ההולדת קורס משחקולוגיה של חצי שנה אצל אור ברנט, והקורס הזה היה משנה חיים".

       

      באיזה מובן?

      "במובן שהוא מסגר לי את כל מה שכבר ידעתי. במהלך הקורס התאמנתי על הקבוצה שלי בפייסבוק 'עצמאיות יצירתיות'. ביקשתי: 'בואו נציג את עצמנו לפי האות הראשונה של השם, למשל, אני טל ואני טובת לב'. אחר כך ביקשתי שכל אחת שיש לה קעקוע תצלם אותו ותספר את הסיפור שעומד מאחוריו. עד היום אנחנו משחקות בקבוצה. למשל, בפסח האחרון אמרתי להן שמאחר שאנחנו עצמאיות שמעסיקות את עצמנו ואין אף אחד שייתן לנו מתנה לחג, בואו ניתן מתנות אחת לשנייה. זו הייתה הצלחה אדירה. היו שם 4,500 תגובות של נשים שנתנו וקיבלו מתנה".

       

      מה נתת ומה קיבלת?

      "נתתי את הספר שכתבתי והשתתפות באחת הסדנאות שלי, וקיבלתי סדנה להכנת עוגות לבת שלי ושיחה עם מתקשרת".

       

      בקורס משחקולוגיה פגשה את שתי השותפות שלה, נורית וגלי, והפרויקט הראשון שלהן היה בגוגל. "הם הזמינו קורס להכשרת עובדים שצריכים להדריך בעלי עסקים להשתמש בכלים של גוגל, וביקשו מהנהלת הקורס רק דבר אחד: שהקורס יהיה ממושחק. מנהל הקורס הגיע אליי והפכתי את כל התכנים של הקורס למשחק אחד גדול בסגנון אולימפיאדה. זו הייתה חוויה מטורפת, הם למדו הרבה יותר ממה שהיו לומדים בקורס של יומיים".

      "כשהייתי ילדה בית הספר הפריע לי לשחק, כשגדלתי הפכתי את המשחק לבית ספר. באחד הארגונים שאיתם עבדתי אמרה לי אחת הסמנכ"ליות: 'היית ונשארת גננת, פשוט החלפת את הילדים במבוגרים'

       

      כל תוכן אפשר למשחק?

      "כן. מישחקתי, למשל, כנס הדרכה של רואי חשבון בכירים, שהפך למסע חווייתי בין איים וגם את כנס המנהלים של מי עדן, שבו הסמנכ"לים היו צריכים להציג את ההישגים והכישלונות שהיו להם באותה שנה. יצרנו להם משחק בסגנון ווייז, עם כל הדרכים, הצמתים, ההתפצלויות והפקקים שהיו להם בדרך.

      "עשינו גם משחק ל־BDO, פירמת ראיית חשבון וייעוץ עסקי מהמובילות בארץ, שכל שנה מאז שהוקמה החברה לפני יותר מ־30 שנה, עורכת כנס שנתי שנראה ומרגיש אותו דבר. הם באים רק בשביל לסמן וי. בשנה האחרונה פנו אלינו ועיצבנו להם כנס בצורת משחק. המנהלים היו בלחץ מתגובת העובדים, בכל זאת מדובר באנשים רציניים, מבוגרים, מעונבים, והיית צריכה לראות אותם. אנשי כספים הם אנשים כל כך תחרותיים, רק אמרנו שאחרי ההפסקה יהיה משחק עם פרסים, כולם הגיעו בזמן".

       

      איזה משחק יצרת להם?

      "משחקים שקשורים לעולמם. למשל, יש המון מושגים שקשורים לעולם העסקי שלהם שאף אחד לא מבין, אז הכנו להם בינגו עם המילים האלה, המנחה צעק מילה ומי שהיה לו את המילה בכרטיס היה צריך לסמן. אין לך מושג איך הם נהנו מזה".

       

      באילו משחקים אהבת לשחק בילדותך?

      "משחקים סוציו־דרמטיים, הרבה משחקי תפקידים. כשהייתי ילדה בית הספר הפריע לי לשחק, כשגדלתי הפכתי את המשחק לבית ספר. באחד הארגונים שאיתם עבדתי אמרה לי אחת הסמנכ"ליות: 'היית ונשארת גננת, פשוט החלפת את הילדים במבוגרים'".

       

       

      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: עדו לביא, סגנון: אייל אזרזד)
      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: עדו לביא, סגנון: אייל אזרזד)
       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד