אולגה רובין מול המראה: "אימונים כל יום ותפריט של 3,500 קלוריות"
היא חשבה על דוגמנות, אך מצאה את ייעודה דווקא בליגת MMA ("הבנתי שאני רוצה להיות האישה בתוך כלוב הלוחמות"). איך היא שומרת על מראה מטופח גם בקרבות?
אולגה רובין, איך הפכת ללוחמת Mixed Martial Arts קשוחה שכזו?
"בגיל 23 ראיתי סרטון קרב בין שתי נשים מליגת MMA מספר 1. אחת מהן היתה הלוחמת הנודעת רונדה ראוזי, ומיד הבנתי שאני רוצה להיות האישה הזו בתוך האוקטגון – הכלוב של הלוחמות. למחרת נרשמתי לאימונים של אמנויות לחימה: אגרוף תאילנדי, ג'יו ג'יטסו ברזילאי והיאבקות, והתחלתי את הקריירה שלי".
בתור ילדה בכלל רקדת בלט, נכון?
"בגיל שנה וחצי עליתי לארץ ממוסקבה, ומגיל שלוש רקדתי בלט והתאמנתי בהתעמלות קרקע ובהתעמלות אמנותית. הייתי היפראקטיבית לא מאובחנת, שכל היום מתאמנת. בגיל 15 הפסקתי וניסיתי את מזלי בדוגמנות, כי הגובה שלי הוא 1.74 מ'. ביקשו ממני לרדת קצת במשקל, אז נרשמתי לחדר כושר והתאמנתי בקיקבוקס, משקולות ואירובי. במקום לרדת במשקל – עליתי במשקל ובמסת השריר. ואז ראיתי את הסרטון עם רונדה והבנתי שזה הכיוון שלי. זה מצחיק, כי עכשיו אני כבר 20 קילו יותר, בעיקר בשרירים, ממה שהייתי אז".
האם היה גם שיקול של תחושת כוח ומוגנות כאישה במרחב הציבורי?
"זה חלק מהחוויה. בא לך להסתובב ברחוב עם ביטחון מינימלי, אבל פשוט התאהבתי בתחום. אני כבר שש שנים מתאמנת, במהלכן התחום ממש נסק בעולם. נשים התחילו לעמוד בראש קרב ולהיות האירוע המרכזי. במקביל, למדתי בווינגייט והפכתי למאמנת קרוס פיט ואמנויות לחימה".
אפשר להתפרנס מקרבות?
"בעלי ואני היינו בהתחלה בקאנטים. אני נשואה מגיל 20 ונלחמנו על כל שקל. אבל שנינו האמנו תמיד שאצליח לפרוץ. הפריצה הגיעה כשארגון בלאטור, הנחשב לשני בעולם ב-MMA, החתים אותי בלעדית לארבעה קרבות. זה הישג, כי אני הישראלית היחידה שחתומה בליגה בינלאומית. כרגע אני מרוויחה כסף על כל קרב – גם אם אני מנצחת וגם אם אני מפסידה – וכבר מדובר בסכומים שאפשר לחיות מהם".
איך זה מסתדר עם האימהות?
"הייתי בהריון לפני שהתחלתי את הקריירה המקצועית. הקרב הראשון שלי היה חצי שנה אחרי הלידה. כרגע, אני לא חושבת על הריון נוסף. כשאגיע לגשר – אחצה אותו. בגדול, צריך עצבי ברזל כדי לשלב MMA עם אימהות. ספורטאי ששואף להצליח, צריך להיות הכי אגואיסט כדי להגיע להצלחות ולממש את מלוא הפוטנציאל שלו. אימהות היא בדיוק ההפך מאגואיזם, אז זה מתנגש. זה הרבה ניסוי ותהייה, והרבה עזרה מהמשפחה, מהחברים ובעיקר מבעלי. בלעדיו זה לא היה קורה. עכשיו אני במחנה אימונים לקראת הקרב הבא ונוסעת הלוך ושוב, כל פעם לשבועיים. הבן שלי מאוד מבין ומאוד תומך בקטע הזוי. הוא רואה קרבות שלי בטלוויזיה ואומר: 'אמא עושה בום בום'".
עד כמה זה מסוכן?
"מבחינת הפציעות, זה כמו משחק כדורגל. יש שופט, ואם הוא רואה לנכון לעצור קרב כדי להגן על אחד הלוחמים – זה מה שהוא יעשה. יש גם חוקים ברורים של מה מותר ומה אסור. זה לא כמו בסרט 'מיליון דולר בייבי'. שם היתה מכה בעורף, שהיא לא חוקית, כי בעורף זה הכי מסוכן. על כל מיליון לוחמים בריאים, קורה משהו כזה. האינסטינקטים שלי תמיד חדים, אבל כבר נשבר לי האף ואתמול שברתי את האוזן. זה לא באמת מפריע לי".
איך נראית שגרת הטיפוח שלך?
"אני מאוד משקיעה בעור שלי, כי אני נמצאת כל יום שש שעות על מזרן אימונים מלא זיעה והעור נראה בהתאם עם דלקות, אקנה ופצעונים. אם יומיים אני לא מטפחת – זה שמיים וארץ: אקנה, יובש, הכל. חשוב לי להיראות אסתטית, כי לפעמים מצלמים אותי לטלוויזיה בלי ידיעתי ואני רוצה להרגיש בנוח, אז אני חייבת שגרת טיפוח קפדנית. פעם בחודש אני הולכת לקוסמטיקאית. אני שוטפת את הפנים לפני ואחרי כל אימון עם סבון עם פחם פעיל, מורחת סרום וקרם לחות עם הגנה. מאוד אוהבת מסכות בד, במיוחד במנוחת הצהריים שלי בין האימונים. אני מתאפרת רק אם יש לי פגישה או ראיון. 90 אחוז מהזמן אני מתאמנת, אז לא רואים אותי מאופרת באמצע היום".
מה עמדתך לגבי הזרקות. בעד או נגד?
"אני בעד לעשות כל דבר שעושה טוב. אין שום דבר רע בזה ואם מישהי רוצה, אני אומרת: לכי על זה. לגבי השאלה האם הזרקתי בעצמי: אולי כן ואולי לא, אני לא יוצאת מהארון".
איך את מטפחת את הגוף, שחוטף מכות?
"עם קרם לחות על כל הגוף. אני גם מקפידה על שגרת מניקור ופדיקור, כי אני לא רוצה להיות עם רגליים לא מטופחות על הזירה. זו שריטה שלי. בבשמים אני כל הזמן מגוונת. אוהבת את קוקו שאנל, נרסיסו רודריגז וקלואה".
מה לגבי השיער?
"השיער זה עניין אצלי. גזרתי אותו, כדי שלא יפריע לי. זה 'דיל ברייקר' באימונים. אני חופפת 4-3 פעמים ביום – אחרי כל אימון, ותמיד יש לי גוונים בהירים למעלה".
ספרי על התזונה ועל שגרת האימונים שלך.
"כרגע זה מאוד-מאוד מוקפד, כי אני במחנה אימונים באוקלהומה לקראת קרב על אליפות העולם, שבו אשתתף באירוע המרכזי. כבר 10 חודשים שאני נוסעת וחוזרת לשם, והשגרה הרבה יותר קשוחה. התזונה חייבת להיות מושלמת. אין לי אפילו 'ימי רמאות'. כל יום, חוץ מאימוני לחימה, יש לי גם שלושה אימונים נוספים: כושר, סיבולת ואירובי. האוכל הוא הדלק לאימונים האלה. יש לי תזונאי צמוד מאנגליה, שבנה לי תפריט של 3,500 קלוריות ביום עם תוספי תזונה מיוחדים. אני צריכה להגיע עד התחרות למשקל של 65 קילו, עם אחוז שומן נמוך ומאוד מדויק. אני תמיד אומרת למתאמנים שלי, שהמשקל לא קובע כלום. חשוב מה ההרכב של הגוף. כמה מזה זה שומן, שרירים ונוזלים. השקילות לפני תחרויות MMA בעולם הן אירוע בפני עצמו, בידור לצופים. אני תמיד מגיעה עם כובע זאב פרוותי שהוא הסמל המסחרי שלי, בגללו גם זכיתי בכינוי: The Big Bad Wolf".
מה את מאחלת לעצמך?
"לנצח בקרב הקרוב שלי, כמובן. ב-12.7 לפנות בוקר. זה ישודר גם בארץ וכולכם מוזמנים לצפות בי ולהחזיק לי אצבעות".
איפור לצילומי סטילס: זיוות הרשקו לאיל מקיאג'
ומה גילינו על אסתי גינזבורג מול המראה?
