מדרגות ורודות לרקיע וביתן עגול: ההתערבויות האדריכליות בבית הנסן

אדריכלות היא מקצוע מפרך שדורש סבלנות אין קץ. הפעם זה היה דווקא מהיר: כך תוכננו שתי תוספות זמניות וכיפיות לבניין הדומיננטי למשך שבוע העיצוב

אביטל ברוידא

|

17.06.19 | 18:49

הקונסטרוקציה הוורודה שעוטפת את בית הנסן בשכונת טלביה שוברת את מערך התנועה בו: במקום צפון-דרום, תנועה בין מערב למזרח (צילום: דור קדמי)
הקונסטרוקציה הוורודה שעוטפת את בית הנסן בשכונת טלביה שוברת את מערך התנועה בו: במקום צפון-דרום, תנועה בין מערב למזרח (צילום: דור קדמי)
נראות חדשה למבנה הדומיננטי. הפרוגרמה ביקשה את זה, וארז אלה נענה לאתגר (צילום: דור קדמי)
נראות חדשה למבנה הדומיננטי. הפרוגרמה ביקשה את זה, וארז אלה נענה לאתגר (צילום: דור קדמי)
מבט ממרומי הקונסטרוקציה. ''רואים את הבניין מפרספקטיבות חדשות, כאילו 'עולים לבית המקדש''' (צילום: דור קדמי)
מבט ממרומי הקונסטרוקציה. ''רואים את הבניין מפרספקטיבות חדשות, כאילו 'עולים לבית המקדש''' (צילום: דור קדמי)
הביתן העגול באחת הטראסות של הגן הוא פרויקט משותף של האדריכל דניאל זרחי, האדריכלית והאוצרת לילך שטיאט והאוצרת דפנה קרון (צילום: דור קדמי)
הביתן העגול באחת הטראסות של הגן הוא פרויקט משותף של האדריכל דניאל זרחי, האדריכלית והאוצרת לילך שטיאט והאוצרת דפנה קרון (צילום: דור קדמי)
ביתן עגול עם פתח עליון שיוצר משחקי אור וצל, וילונות לבנים בהיקף ומופעים שהותאמו לו (צילום: דור קדמי)
ביתן עגול עם פתח עליון שיוצר משחקי אור וצל, וילונות לבנים בהיקף ומופעים שהותאמו לו (צילום: דור קדמי)
צפו באדריכלים מסבירים
צילום: ליהי קופרניק

בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים

 

שבוע העיצוב בירושלים משלב השנה, לראשונה, שתי עבודות של אדריכלים. הראשון הוא ארז אלה (HQ אדריכלים), שבנה סביב מבנה האבן העתיק של

בית הנסן - מוקד התערוכות - קונסטרוקציה זמנית וגם ורודה מאוד, שמושכת את העין ואת הרגליים לטפס במדרגות למעלה. השני הוא דניאל זרחי, שיחד עם האדריכלית לילך שטיאט והאוצרת דפנה קרון, יצרו בגן של הבניין פביליון (ביתן) עגול, שהוא למעשה במה פתוחה לכל רוחות השמיים.

 

בעבור שני אדריכלים שמורגלים בתהליכי עבודה ממושכים, מדובר בהתנסות חדשה ויוצאת דופן. שניהם נדרשו לתת מענה לשאלה בת כמה סעיפים: כיצד אדריכלות פוגשת עיצוב, מה הערך המוסף שלה לתערוכת העיצוב, וכיצד ניתן לייצר במהרה מיצב אדריכלי באמצעים זמינים וזולים (יחסית) - ועדיין להיקרא "אדריכלות".

 

ארז אלה מספר, כי הפרוגרמה ביקשה "אימג' חדש לבית הנסן, וסירקולציה יותר בהירה בתוכו. הבריף היה לא בדיוק אדריכלות, אלא עיצוב תערוכה, והפכנו את זה למשהו יותר אדריכלי. המבנה הוא מאוד נוכח ומאוד מסורתי אדריכלית, והוא סיוט סירקולטיבי לתערוכה. במקום להיכנע לבניין ולקשט אותו, אמרנו שנשנה את הסירקולציה שלו – במקום תנועה מצפון לדרום, תנועה ממזרח למערב. זה נותן בהירות וגם מתקשר לתמה 'מזרח' של שבוע העיצוב השנה".

 

לדבריו, גרם המדרגות והטרסות מצליחים לשנות התנהגות של המבקרים. "הם גורמים לאנשים להתנהג אחרת בבניין ורואים אותו מפרספקטיבות חדשות, כאילו 'עולים לבית המקדש'".

 

איך היה תהליך התכנון והבנייה?

 

"מאוד ישראלי. היה לנו רעיון שחשבנו שהוא חזק ושיש לו אנרגיה, וזה רתם הרבה אנשים סביבו. לכולם היה ברור שהוא פרויקט קשה. שצריך להקים בארבעה חמישה ימים את כל הקונסטרוקציה, כל יום במהלך ההקמה יש משבר חדש, ושבסוף נתגבר על הכל".

 

הטכנולוגיה היא מערכת פיגומים, בדומה ליציעים של הופעות גדולות, שבנויה ממודולים. החברה שמקימה את הבמות האלה אחראית לביצוע כאן, עם שלושה מהנדסים בשטח שבחנו את החוזק.

 

מבט מהגן (צילום: דור קדמי)
    מבט מהגן(צילום: דור קדמי)

     

    בערב נוצר כאן תור בגלל הגבלות בטיחותיות (צילום: דור קדמי)
      בערב נוצר כאן תור בגלל הגבלות בטיחותיות(צילום: דור קדמי)

       

      התור למדרגות הוורודות לא נבע דווקא משיקולי משקל-יתר. לדברי האדריכל, הקונסטרוקציה יכולה לשאת 700 קילוגרם למטר רבוע (בערך שמונה אנשים), וההגבלה נבעה משיקולי בטיחות של התקהלות, כדי שלא ייווצר עומס יתר, "שחלילה מישהו יימחץ בזמן בהלה".

       

      בא, מוקם ונעלם

       

      "קראנו לזה פביליון", מספר דניאל זרחי, "כי יש היסטוריה של מבנים זמניים מאז ימי הרומאים שהיו שמים את יצירות האמנות שלהם בגינה, ועד המאה ה-20 כשלצורך ירידים היו יוצרים מבנים זמניים שמבטאים רעיון אדריכלי, חברתי או כלכלי מסוים. גם כאן, מדובר בביתן שנועד במיוחד למקום, ומתאים לנושא המזרח".

       

      הוא מציין כי הביתן נוצר מתוך "מכלול של תוכן, חוויה וצורה שקשורים אחד בשני. מבנה עגול, קצת כמו שושנת הרוחות, ולא ברור איפה הוא מתחיל ואיפה נגמר - ממש כמו 'המזרח' שאליו מתייחסים בתערוכה השנה. אתה נכנס למבנה העגול, הוא סובב אותך ואתה לא יודע בדיוק איפה הוא מתחיל ואיפה הוא נגמר. הפתח בגג משחק עם אור השמש, והתנועה של האור והצל זה הדבר העיקרי שעובד כאן. יש גם מיצב שנבנה במיוחד לביתן – ולהיפך".

       

      מה היה התקציב?

       

      "נמוך יחסית, אם כי זה היה אחד הפרויקטים הגדולים באירוע, וכמו תמיד המגבלות מביאות לאתגר וליצירתיות. זה קצת כמו מודל ארכיטקטוני, רק ב-1:1. משהו זמני שנעלם כמו שהוא הגיע".

       

      שונה מאוד מהדרך הרגילה של הקמת מבנה.

       

      "אחד המאפיינים של אדריכלות הוא הזמן הרב שלוקח לעשות אותה. מקצוע ממש איטי. מה שכיף ונחמד כאן, הוא שנפגשנו לפני חצי שנה, והנה עומד משהו שקרם עור וגידים, בלי לעבור את כל הוויה דולורוזה של התהליך".

       

      רוקדים בפביליון (צילום: דור קדמי)
        רוקדים בפביליון(צילום: דור קדמי)

         

        בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד