מורן טרסוב, 38, היא ללא ספק אחת ההפתעות בעולם הדיגיטלי. בעוד אחרים עמלים שנים על בניית עצמם כמותג, מורן עשתה את זה כבר כמה פעמים ובהצלחה. לא מדובר בדבר של מה בכך, במיוחד במדינה שמגיבה ומפנימה באיחור את חוקי השוק העולמי כמעט בכל תחום, על אחת כמה וכמה בעולם הרשתות החברתיות.
יש לך 200 אלף מנויים ביוטיוב ו-76 אלף עוקבים באינסטגרם. ספרי, איך התחלת את הקריירה ברשת החברתית?
"אני מהפעילות הממש ותיקות ביוטיוב, כשבארץ זה עוד היה משהו שכמעט לא השתמשו בו. אחרי שנים שעבדתי בתחום הפקות האירועים, החלטתי להגשים חלום וללמוד איפור באופן מקצועי. עם סיום הלימודים התחלתי לקבל לקוחות. ג'וסף, בן הזוג שלי, הוא די־ג'יי ותמיד היה מעודכן בעולם הטכנולוגיה והחידושים בתחום. התחלתי לעקוב אחר מאפרות מחו"ל ובלוגים מהעולם. במקביל התחלתי בכתיבת בלוג איפור וביוטי משלי, ואז ג'וסף הציע לי לפרסם את עצמי דרך ערוץ יוטיוב ככלי שיווקי.
"מאוד רציתי להתחתן"
איך קרה שג'וסף החליט להצטרף לערוץ במשרה מלאה?
ג'וסף, מטבעו, הוא לא אדם שאוהב להיות במרכז תשומת הלב. זה גדל עליו בהדרגה. הוא זה שתמך בי נפשית ורעיונית כל הזמן, אבל תמיד מאחורי הקלעים. הוא היה דוחף אותי להמשיך, נותן עצות ורוח גבית. ברגע שראינו שהערוץ תופס תאוצה, עם קהל מגוון מאוד – לא רק אוהבות ביוטי או בני נוער – אלא גם אימהות, בעלים ומשפחות שלמות, הוא התחיל ממש לשבת על רעיונות לתוכן והתחיל לערוך. העובדה שהוא היה עצמאי אִפשרה לו לתת יד גם כאבא וגם בכל מה שקשור בערוץ. מרגע שהוא הצטרף הצפייה בסרטונים גדלה בטירוף. אנשים התחברו לקונספט של משפחה שלמה. היינו כוח, וזה עבד".
ואתם לא נשואים?
"נכון. אנחנו כברר 15 שנים יחד ועד היום לא התחתנו. האמת שאני מאוד רציתי להתחתן ועברתי שנתיים קשות על הרקע הזה. ג'וסף פשוט לא רצה. הוא ניסה להסביר לי שחשוב לו יותר להקים משפחה יחד ולהביא ילדים ושאין לו צורך בפורמליות. וכמה שזה נשמע מגניב וקולי, אני רציתי טבעת.
"אז עברנו כמה שנים מאתגרות שכללו עקיצות ותסכולים ומריבות על הרקע הזה, והמון בכי וחשבון נפש. עברתי את אחד התהליכים הכי קשים ומשמעותיים בחיים שלי, ואחרי זמן מסוים נפל לי האסימון, שזו מלחמה שאני כנראה אפסיד בה. הפנמתי שיש לי בן זוג מדהים שלרוב הנשים הנשואות אין ואני לא באמת זקוקה לטבעת כדי להבטיח את זה. ביום שהבנתי את זה הפסקתי לכעוס ופשוט הכרתי תודה על מה שיש לי. חוץ מזה שג'וסף תמיד חלם שהילדים שלנו יהיו חלק מהחתונה שלנו, אז זה גם היה שיקול".
איך האימהות השפיעה על ההתקדמות שלך?
"שלוש שנים מרגע שהתחלתי לעסוק בערוץ, נולדה אמה, הבכורה שלי, וזה טרף את כל הקלפים. לא הצלחתי לראות איך אני משלבת אימהות עם צילום של סרטונים ועריכה וכל מה שכרוך בזה. זה היה קשה, במיוחד כי בזמנו עולם הביוטי ביוטיוב הגיע מחו"ל ודרש ממך להיות מאוד מהוקצעת. הצילום היה חייב להיות מקצועי בטירוף, הסטודיו, התאורה, העריכה – לא כמו היום, כשהכל יותר אותנטי ואפשר להרים אייפון ולצלם בו סרטון. הדרישות היו מאוד גבוהות והיו כללים ברורים של איך אמור להיראות ערוץ ביוטיוב.
"ופתאום אני אמא טרייה, עם תינוקת שמחוברת לי לציצי 24 שעות, לא ישנה בלילה, ואין לי אפשרות לעמוד בדרישות האלה. זה יצר אצלי תסכול ופחד להישכח. אז החלטתי באופן אינטואיטיבי לצלם סרטון שיסביר לצופים שלי לאן נעלמתי ולמה. אני זוכרת שבפעם הראשונה לקחתי מצלמה ויצאתי לחצר הבית, טרוטת עיניים, לא מטופחת ולא מסודרת, ופשוט סיפרתי בצורה הכי כנה ועייפה מה עובר עליי ועל החוויה הראשונית שלי בתור אמא. זה בעצם היה הוולוג הראשון שלי, מה שהיה מאוד נדיר בנוף הישראלי ולא מקובל בעולם הביוטי ביוטיוב של אז – לא מהודק, לא מבוים ומאוד פתוח ואישי – וזה הפך להיות אחד הסרטונים הכי נצפים שלי".
אני הוא המכנה המשותף
איך את מסבירה את העניין הענק שהדור הצעיר מוצא בתכנים שלך, כשאת מאוד רחוקה ממנו בגיל? הרי זה דור שונה לגמרי מהדור שגדלת בו.
"קודם כל, היה לי בסיס צופים יחסית חזק כבר בשלבים הראשונים, כי הגעתי מהביוטי וצברתי קהל צופים נאמן במשך שנים. בנוסף, הרבה מהצופים ממש גדלו איתי והם הכניסו את המשפחה שלהם ואת החברים לערוץ שלי. בנות שהחלו לצפות בי בגלל איפור בגיל 14, הן היום בנות 20 פלוס ואימהות צעירות בעצמן.
"מעבר לזה, אני חושבת שאני עוף מוזר בנוף היוטיוב. אני מביאה משהו אחר ותמיד הייתי כזאת. כשאתה מעביר מסרים בצורה אמיתית, דרך פעולות ומעשים, אנשים מגיבים לזה ואוהבים את זה, במיוחד הקהל הצעיר שאין לו סבלנות לזיופים. זה דור חכם ואכפתי, שעולם התוכן שלו הוא הרשת האינטרנטית, וחשוב למלא את העולם הזה במסרים חינוכיים, וזה כבר תפקיד של מובילי דעת הקהל וכוכבי הרשת. זו פלטפורמה מעולה בעיניי להעברת אג'נדות חשובות ולחינוך הדור הזה לערכיות ולמוסר".
איפה את רואה את ההשפעה שלך באה לידי ביטוי בצורה הכי משמעותית?
"למשל דרך פעילות חיובית ב'יום הסובלנות', או דרך דוגמה לילדים על תרומה לקהילה, במעשים בעיקר. לצאת ולעשות פעולות של התנדבות יחד עם אמה ומיילו ולשדר את זה. צופות שלי שהן אימהות מספרות לי שהן מרשות לילדים לראות רק את הערוץ שלי, כי הן שקטות שהתוכן הוא תמיד חינוכי ותמיד ראוי וערכי, וזו מבחינתי השפעה שאין לה תחליף".
איך את מצליחה לשלב את שעות העבודה המטורפות עם חיי משפחה?
"כבר בהתחלה ידעתי שלפני הכל חשוב לי להיות אמא נוכחת. זה בעיקר ניהול נכון של הזמן, אז אני כמעט לא ישנה. ג'וסף אומר שיש לי כוחות ביוניים. את רוב העבודה הטכנית אני משתדלת לעשות עד שהילדים מגיעים מהמסגרות, ומרגע שהם באים אני נטו איתם בבית. את יתר העריכות, הרעיונות לתוכן והעבודה אני וג'וסף עושים אל תוך הלילה, כשהילדים ישנים.
"דרך נוספת לשלב את העבודה עם המשפחה היא פשוט ליצור חוויות מצטלמות. התחלנו לחשוב על תוכן לסרטונים שהוא כיף לילדים וגם מצטלם טוב, ויוצא שהילדים מרוויחים חוויות מדהימות במלא לוקיישנים מגניבים כל סוף שבוע ובמקביל אנחנו יוצרים תוכן לערוץ. חוץ מזה אני משתדלת לקחת הכל בפרופורציות, ואם יש שבוע שבו אחד הילדים חולה ואני לא מתפקדת, אז באותו שבוע לא יעלה סרטון ולא קרה כלום. אני לא נותנת לזה להלחיץ אותי או להכניס אותי ללופ לא בריא. אני חושבת שהרבה מנחת הרוח הזו מגיעה מהעובדה שנכנסתי לעולם הזה בגיל בוגר ואני יודעת מה חשוב בחיים באמת".
את לא מרגישה שהנוכחות התמידית של המצלמה פוגעת לכם באותנטיות של החוויה עם הילדים?
"אנחנו לא מצלמים כל הזמן. מתוך יום של שמונה שעות, בסוף שבוע, אני אצלם שעתיים בצורה ממוקדת, ואז המצלמה תיסגר. אני משתדלת להיות תכליתית בצילום ולא לצלם חומר מיותר. זה מגיע בעיקר מזה שהייתי עורכת לעצמי כמעט חמש שנים, אז אני יודעת מה נדרש לסרטון של 12 דקות.
"בסופו של דבר הילדים שלי נולדו לתוך זה. הם לא מכירים משהו אחר. הם רגילים שבכל החוויות המדהימות שאנחנו חווים יחד, המצלמה פשוט נוכחת, וזה לא גוזל מתשומת הלב שלהם, זה פשוט מתועד".
איך את מגיבה לביקורת שטוענת שלקחת לילדים את הבחירה אם להיחשף או לא?
"זה נכון, הם לא בחרו בזה, אבל אני חושבת שאני האמא הכי טובה שאני יכולה להיות לילדים שלי ולא הייתי עושה אף פעם משהו שיפגע בהם. אם מישהו מהם לא במצב רוח להצטלם, אז לא מצטלמים. המוטו שלנו זה שהילדים קודמים לכל, גם לסרטונים ולקריירה. ולהפך, אני חושבת שאני מעניקה להם חוויה אחרת שלא כל הילדים זוכים לה, וזו החוויה של היכולת שלהם להכיר את עצמם דרך זה שאני מצלמת אותם.
"יצא לי לאחרונה אפילו לקחת חלק במחקרים שנעשו על ידי ד"ר אייל דורון על נושא הדור הזה של ילדים שההורים שלהם מתעדים אותם כל הזמן, כמו כולנו, והתוצאות מראות שהם דווקא ילדים שמאוד מודעים לעצמם, מאוד רגישים לסביבה ומאוד חכמים. מצד שני, אני מציבה לעצמי המון גבולות עם הילדים דווקא כי אני באה מתוך העולם הזה ומכירה את החסרונות שלו. אני לעולם לא אצלם אותם ברגעים אינטימיים או חושפניים. וזה נכון שהם לא בחרו את זה, אבל הרבה ילדים לא בחרו את המציאות שאליה הם נולדים, כמו ילדים שנולדים בבסיס צבאי להורים אנשי צבא, או ילדים שנולדים לזוגות חד מיניים. הסוד הוא לעטוף אותם בהמון אהבה, לכוון אותם נכון ולתת להם כלים להתמודד עם המציאות הזו".
איך תגיבי אם אחד הילדים יתבגר ויחליט שהוא לא רוצה להשתתף בערוץ שלך יותר?
"ביום שאחד מהם ירגיש שזה מביך אותו או לא מתאים לו, אני לגמרי אכבד את ההחלטה שלו, גם במחיר של לאבד שת"פים או צופים. הקטע הכלכלי מעולם לא היה הדרייב שלי, אלא העשייה, שמשמחת אותי. חוץ מזה, אני בעצמי לא יודעת כמה שנים אעשה את זה. יש לי המון שאיפות כאינדיבידואל. הרי התחלתי כפרסונה עצמאית ויש לי הרבה מה להציע ולהגיד כ'מורן'. דווקא שיתופי הפעולה הכי גדולים שלי הם שלי לבד ולא משפחתיים".
מה אף פעם לא תשתפי בוולוג?
"אני לא משתפת את הריבים בזוגיות ואת האינטימיות שלי ושל ג'וסף. אני יכולה לספר שאין לי מצב רוח כי רבתי עם ג'וסף, אבל לעולם לא אכנס לפרטים. אני זוכרת מקרה שצילמתי את עצמי כעוסה במהלך ריב איתו, והוא ישב באוטו עצבני, ואני דיברתי על כמה הוא ביאס אותי ושפכתי את הלב, וכשהצילום הזה הגיע לשולחן העריכה החלטתי לגנוז אותו, כי פתאום הבנתי כמה זה לא הוגן להציג אותו באור שלילי מנקודת המבט שלי בלבד.
"בגדול, חשוב לי לכבד את האנשים שמצטלמים איתי ואת הגבולות שלהם. ולוג הלידות שלי, למשל, שהוא מהוולוגים הכי נצפים בערוץ, צולם מהיציאה מהבית עד לרגע הצירים, ואחר כך קפצנו לחיבוק הראשון עם התינוק. אבל את כל החלק האקטיבי של הלידה השארתי לנו. אני משתדלת לשים את הגבולות שלנו כמשפחה ולמצוא את האיזון בין חשיפה לפרטיות".
ולוג הלידה של מיילו:
מה החלום שלך?
"אני חושבת שההתפתחות הטבעית שלי היא טלוויזיה. אני מקבלת הצעות מדי יום, אבל רובן מנסות להכניס אותי לתבניות שמגבילות אותי, ואני לא מוכנה להיות בתוך תבנית. אני מרגישה שאני נוגעת בהרבה תחומי חיים ואני חולמת על תוכנית דוקו־ריאליטי בדומה למה שאני עושה ביוטיוב, משהו שהרבה אנשים יכולים להזדהות איתו. היופי ביוטיוב הוא שאתה מייצר הזדמנות לעצמך. אין מישהו שקובע לך סטנדרטים של מראה, או מחליט אם מגיע לך להיות במסך או לא, כמו בטלוויזיה. את יכולה להיות כמוני, בת 38, 1.50 מ', ועדיין אנשים יקשיבו לך ותצליחי ליצור לך קהל אדיר, וזה מדהים בעיניי.
"חוץ מזה, אני לא יודעת באמת כמה זמן אוכל להמשיך לעשות את מה שאני עושה היום. העולם משתנה. המדיה משתנה והולכת למקום של מודלים לחיקוי מאוד צעירים. אפילו אמה עושה את זה כבר יותר מהר וטוב ממני והיא בת חמש. יש לה עמוד משלה והיא מסתמנת ככוכבת רשת אמיתית. היא מאוד נהנית מזה. אני רואה את ההתלהבות שלה ביצירת הסרטונים ואני מאושרת בשבילה".
מי ההשראה שלה, איך תגיב אם אחד מילדיה ירצה להיות כוכב רשת בעתיד ומה היא ממליצה לוולוגרית מתחילה? הראיון המלא עם מורן טרסוב בגיליון המשפיעניות של Gostyle
