בשנה החולפת השתעשעה סוכנת הדוגמניות רותם גור עם המחשבה לעבור לניו יורק. היא כבר סיפרה על המעבר לאנשים בענף האופנה, והודיעה באופן לא רשמי כי היא מתעתדת לפתוח זרוע פעילות של סוכנות R&R by Roberto and Rotem בתפוח הגדול. אבל אז היא נסעה לחודשיים במנהטן והכל השתנה.
"עם כל זה שאני אוהבת את העיר, היה לי קשה לגור בה. הרגשתי זרה", היא אומרת בראיון מיוחד ל-Xnet, "לא ראיתי את עצמי חיה שם והתגעגעתי מאוד למשפחה ולאווירה של ישראל". היא שבה ארצה לבית ההורים בראש העין, ולפני כחודש וחצי עברה לדירת שותפים המשקיפה על מוקדי הבילוי בשדרות רוטשילד בתל אביב. המעבר לחדר משלה, ע"ע הספר הנפלא של וירג'יניה וולף, הוא הכרזת עצמאות אישית של אחת מסוכנות הדוגמניות הבולטות בישראל. תוך פחות מארבע שנים הפכה גור לאחת ממושכות החוטים החשובות בענף, ויחד עם שותפה, הסוכן הוותיק רוברטו בן שושן, מנהלת את הקריירות הבינלאומיות של הדוגמניות סופיה מצ'טנר, דורית רבליס, אביטל לנגר ואחרות.
הלילות הראשונים בדירה שעיצבה אמהּ, מעצבת הפנים סמדר גור, היו כמו טירונות: שילוב בין קשיי הסתגלות לגעגועים לכרית מהבית. היא ביקרה אצל ההורים יום כן, יום לא, ואף נשארה ללון. "בסך הכל היה לי טוב בבית של ההורים. אנחנו משפחה מגובשת ולא הרגשתי שאני צריכה לצאת משם", היא אומרת, "בשנתיים האחרונות הייתי גם בעיקר בנסיעות לחו"ל, אבל עכשיו החלטתי להפחית בנסיעות ולשלוח במקום את העובדות שלי, מה שאפשר לי להשתקע".
המעבר לדירה משלה בתל אביב הוא גם רצון להגדיר מחדש את יחסי העבודה שלה עם המיוצגות שהיא מגדלת מגיל 14 שלהן. אם בית הוריה שימש כמעין "דירת דוגמניות" שבה הן נשארו לישון בין עבודות בתל אביב, עכשיו היא עוברת תהליך פרידה מתפקיד "האמא של הדוגמניות" שלקחה על עצמה כבר בגיל צעיר. "במשך ארבע שנים לא היו לי חיים אישיים, תפקדתי כבייביסיטר. הייתי מעורבת בחיים שלהן במאת האחוזים, והיום למדתי לשחרר", היא אומרת.
"הבטחתי לעצמי שהדירה הזו לא תהפוך לדירת דוגמניות, אבל זה כבר קורה", אומרת גור בחיוך. "הדוגמניות מגיעות ומתארגנות פה כשהן צריכות להיות בתל אביב, אבל אני משתדלת להפריד בין חיי האישיים למקצועיים. אם בעבר הייתי מכירה מישהו, הייתי אומרת לו, בוא תכיר את הבנות, והוא היה עובר מבחן וכל אחת היתה צריכה לאשר. היום לא הייתי חוזרת על זה ואני משתדלת לייצר דיסטנס. בגיל 22 זה היה החיים שלי, היום למדתי להבין שזה עבודה".
חדר הארונות בדירתה מסמל גם הוא סוג של היפרדות משלב ההוכחה שלה כאישה צעירה. אם בעבר היתה רוכשת שמלות ערב ב-20,000 שקל ולובשת אותן פעמים ספורות בלבד, היום היא מתגאה במלתחה שנרכשה בזארה וברשתות אופנה מסחריות. עדות לבולמוסי הקניות של מותגי יוקרה ניתן לראות על המדפים עם פריטי לבוש ואביזרים של גוצ'י, דיור, שאנל ואחרים. "היום זה נראה לי תפל ולא מרגש להשקיע כסף במותגי יוקרה. בעבר זה מילא אצלי חור, האמנתי שאם אשים על עצמי תיק של דיור ונעליים של גוצ'י – אנשים ישימו לב אליי. היום אני לא צריכה את המעמד, כי השגתי אותו. יש לי סיפוק מקצועי שממלא אותי ברמה הרגשית", היא מסבירה.
את פרסומה בענף האופנה חייבת רותם גור לשניים: סוכן הדוגמניות רוברטו בן שושן, שנתן לה הזדמנות מקצועית כבר בגיל 21; וסופיה מצ'טנר, הדוגמנית שלאחרונה חגגה 18, שהפכה את גור לסוכנת דוגמניות שמשחקת במגרש של הגדולים. מי שהתחילה כמזכירה שעונה לפניות בפייסבוק של סוכנות רוברטו, סללה את דרכה צעד אחר צעד עד להקמת סוכנות משותפת עם בן שושן.
"עד היום רוברטו חושב שהמפגש בינינו היה מקרי, אבל תכננתי אותו מראש", היא מגלה לראשונה, "הייתי אז סטודנטית לעיצוב אופנה בסטודיו 6B ונפגשנו במקרה דרך חבר משותף. יום אחד ראיתי בפייסבוק שהוא עושה מסיבה, אז התיישבתי בשולחן לידו במועדון וכאילו במקרה התחלתי לדבר איתו. כשהוא יצא מהמועדון, הוא סימס לי: 'יאללה, בואי לעבוד אצלי'. הוא חשב שזה סימן מאלוהים".
עם הקמת הסוכנות המשותפת, כיוונה גור לבירות האופנה בעולם ושוק אופנת היוקרה. המיוצגות שלה חתומות על קמפיינים גדולים: דורית רבליס הצטלמה, בין היתר, לקלווין קליין ופולו ראלף לורן; אביטל לנגר כיכבה לאחרונה בקמפיין האיפור של ז'יבנשי וצעדה בתצוגה של שאנל; וסופיה מצ'טנר לא מפסיקה לכבוש פסגות מקצועיות מאז התצוגה ההיא בגיל 14 לכריסטיאן דיור. האם גור מאמינה שתמצא בעתיד את מצ'טנר הבאה? "כבר שחזרתי אותה עם דורית", היא עונה, "פה בארץ אנשים מחוץ לענף האופנה פחות יזהו אותה ברחוב, אבל בחו"ל הפנים שלה מוכרות. בניגוד לסופיה, שהסיפור עם דיור מאוד הועיל לה".
סופיה היתה סיפור חדשותי: הגיל הצעיר, הסיפור האישי והמותג הגדול שליהק אותה.
"מלבד הסיפור האישי, לסופיה יש יופי מאוד מיוחד. לרוב הבנות המפורסמות בארץ יש 'סיפור' שמסייע להן, כמו שלומית מלכה, שהפיצוץ הגדול בקריירה שלה החל עם הזוגיות עם יהודה לוי".
היא התפרסמה לפניו, עם שערים למגזינים בחו"ל וקמפיינים לראלף לורן ואינטימיסימי.
"יש הרבה דוגמניות ישראליות שעושות דברים מטורפים בחו"ל ובארץ לא שמעו עליהן. כמו שון לוי, שיש לה רזומה עשיר ובולט בחו"ל, הרבה יותר מאשר לדוגמניות כמו יעל שלביה ועדן פינס שכולם מכירים בארץ".
הן מפורסמות בעיקר במדורי רכילות.
"אנשים מתבלבלים בהגדרה בין דוגמנית מצליחה למפורסמת. אלה שני דברים שונים. את יכולה להיות דוגמנית מצליחה כמו דורית שעשתה מיליונים ואף אחד לא יכיר אותך בארץ, או להיות יעל שלביה שלא עשתה כלום בחו"ל (למעט קמפיין איפור קבוצתי למותג של קים קרדשיאן, א"י) אבל יצאה עם עומר אדם ובתקשורת יכתבו שהיא מצליחה. אני מאוד מעריכה את העבודה של הסוכנות לקחת דוגמנית שלא עשתה כלום ופתאום היא נחשבת לטופ מודל", היא אומרת בסרקזם.
יכולת להצמיד לדוגמניות שלך איזה כוכב נוער.
"רוברטו תמיד רב איתי על זה ואומר: 'בואי נכניס אקשן, קחי אותן לטיול בסן טרופה על יאכטה של מיליארדר'. אבל הבנות שלי ילדות טובות ואני רוצה לשמור עליהן ככה. זה יפה שיש להן בן זוג בגילן. לא בא לי להרוס את זה, ובנוסף אני מאמינה בהצלחה בדרך הקשה. אני לא מאמינה בקיצורי דרך".
בשנים האחרונות חל שינוי בגיל המינימום להעסקת דוגמניות. מוציאים לאור כמו קבוצת קונדה נאסט (ווג, וניטי פייר) וקבוצות אופנה כמו קרינג (גוצ'י, סן לורן ובלנסיאגה) הודיעו כי גיל הכניסה לתחום במגזינים, קמפיינים ובתצוגות שלהם הוא 18 ומעלה. איך זה משפיע על עבודת הסוכנות?
"זה משפיע המון ושם לנו מחסום, כי רוב המיוצגות אצלי הן מתחת לגיל 18, למעט סופיה ובקרוב אביטל. גם לפני החוקים החדשים, לקוחות לא התלהבו לשכור את שירותיהן של דוגמניות מתחת לגיל 18. עכשיו כשזה הנוהל - אין לנו פרצה. החוקים האלה פוגעים בעיקר בדוגמניות ישראליות, כי בגיל 18 הן מתגייסות לצה"ל, מה שאומר שהקריירה הבינלאומית שלהן בבירות האופנה מתחילה רק בגיל 20".
ואיך זה משפיע על הקריירה שלהן?
"אני אמשיך לעבוד עם בנות בגיל 14 ואטפח אותן בשוק המקומי ובשווקים בינלאומיים כמו יפן, דרום אמריקה ויוון, שם אין הגבלת גיל. אומנם אלו שווקים לא מרכזיים כמו פריז וניו יורק, אבל הם יאפשרו לדוגמניות לפתח ביטחון על המסלול וגם יכניסו להן כסף לכיס".
"מטוס פרטי אני לא אקנה מלהיות סוכנת דוגמניות"
גור גדלה בבסיס חיל האוויר במצפה רמון ובגיל ארבע עברה עם משפחתה לראש העין. מגיל חמש, בערה בה אש אמביציוזית. "אני זוכרת את עצמי בגיל חמש שואלת את אמא שלי 'איך זה שאין לנו מטוס פרטי?' ועונה לה: 'לי יהיה מטוס פרטי'". מגיל 15 חלמה להשתלב בעולם האופנה, ובגיל 22, כאמור, כבר ניהלה קריירות של דוגמניות צעירות. בעתיד, היא מספרת, תרצה להתפתח לכיוונים של קואצ'ינג, עסקים, נדל"ן ובהמשך גם להיכנס לפוליטיקה. לדבריה, את הביטחון העצמי הביאה מהבית.
"למדתי לדרוש מה שמגיע לי. אם אני מאמינה ב'סחורה' שלי – ולא נעים לי להשתמש במילה סחורה על הדוגמניות שאני מייצגת – למה שאתפשר?" היא מדגישה ומספרת לדוגמה על משא ומתן שניהלה עם סוכנות הדוגמנות הפריזאית ויווה (הסוכנות הבינלאומית של מצ'טנר ורבליס), שרצתה לסגור לרבליס בתחילת דרכה צילומי לוקבוק ב-2,000 יורו למותג מיו מיו, ונתקלה בסירוב של הסוכנת מראש העין. "בדיעבד, צדקתי. דורית קיבלה את הקמפיין של קלווין קליין", היא אומרת.
"אחד האתגרים בעבודה עם דוגמניות צעירות הוא חוסר ההבנה הכלכלית שלהן", אומרת גור, "עבורן לוותר על קמפיין של 30 אלף דולר לטובת טיול שנתי זה סבבה. אני לא יודעת מה הייתי עושה בגיל 15, אבל זה נראה לי הזוי לוותר על קמפיין בשביל זה. לפי החוזה אני יכולה להכריח אותן, אבל לא תמיד אעשה את זה. היתה פעם אחת שכן: סופיה קבעה חופשה באילת עם חברים לפני שנתיים, ונכנס קמפיין של מסימו דוטי ב-50 אלף יורו. היא, מבחינתה, כל יום עושה קמפיינים כאלה, אז עוד קמפיין או פחות לא מעניין אותה. אבל אני, כסוכנת, יודעת שלדוגמנות יש זמן מוגבל, ובגיל 30 את כבר לא תעשי 50 אלף יורו לקמפיין. הן פחות מבינות שעד גיל 23 זה הזמן שלך לעבוד כל יום, לחסוך כסף ולהשקיע אותו. אז הכרחתי אותה לעשות את הקמפיין, והיא לא דיברה איתי במשך שלושה ימי צילום בברצלונה. היא לא הבינה שעשיתי את זה לטובתה".
וגם לטובתך. את מתפרנסת מזה.
"רוב הכסף הוא שלה. אני עושה 10 אחוז מזה כי אני מתחלקת עם הסוכנות בחו"ל, אז ויתרתי על 5,000 יורו שגם בהם אני מתחלקת עם רוברטו וזה כסף שנכנס לעסק".
עד כמה רווחי להיות היום סוכנת דוגמניות?
"הכסף הגדול בניו יורק ולכן היתה מחשבה לעזוב לשם. בישראל התקציבים יותר קטנים, ואתה גם מתחלק עם סוכנות בינלאומית. חיים טוב, אבל זה לא מה שאני רוצה. מטוס פרטי אני לא אקנה מלהיות סוכנת דוגמניות", היא צוחקת.
את עדיין שומרת על החלום הזה מגיל חמש?
"לא באתי מבית עשיר ולא נולדתי סלב. הרבה נשים מחפשות להתחתן היום עם גבר עשיר. אני הרווחתי הכל בזכות עצמי".
את מגדירה את עצמך כפמיניסטית?
"אני מאמינה בשוויון זכויות, אבל אני לא מאמינה שגבר צריך לעשות כביסה או לנקות את הבית. זה כמו שאני לא אחליף נורה בדירה. אם אני יוצאת לדייט עם גבר אני רוצה שהוא ישלם עליי, שלא ייתן לי להוציא ארנק. זה סקסי בעיניי. אבל בעבודה, לדוגמה, השכר צריך להיות שוויוני. אישה לא פחותה מגבר ואף טובה ממנו".
"אני לא צריכה להיות מקל בגובה מטר ושמונים"
השיחה עם גור קולחת. היא דעתנית, אנרגטית, מתנסחת בבהירות, אבל גם מציגה אישיות מלאה בניגודים - אולי כחלק מגילה הצעיר. אחד הניגודים האלה עולה כשהיא נשאלת איך הדימוי העצמי שלה מושפע מעבודה עם דוגמניות צעירות, כשמצד אחד היא סוכנת שמנחילה למיוצגות שלה משטר תזונה וכושר, ומצד שני מפגינה מראה בודילישס בחיים ובאינסטגרם שלה. "זאת שאלה טובה", היא צוחקת, חצי במבוכה, "יש ימים שאני חייבת לרזות ויש ימים שאני אומרת לעצמי: 'רותם, את כוסית על'. בסך הכל אני בחורה רזה, לובשת מידה 36. יש לי ביטחון עצמי, כך ששני ק"ג פחות או יותר לא משפיעים עליי, כי המשקל לא מגדיר אותי. אני לא צריכה להיות מקל בגובה מטר ושמונים, בלונדינית עם עיניים כחולות".
אבל זה המראה שאת משווקת לעולם באמצעות הדוגמניות שלך.
"כי זאת העבודה שלי. זה לא אומר שאם הייתי גבר, הייתי נמשכת למראה הזה. אני מאוד שלמה עם מי שאני. למה אני צריכה לחשוב על מה שאין? אני צריכה להיות מרוצה עם מה שיש, וזה לא תמיד קל. לפני שבוע הייתי ביום צילום, ואיזה מאפר אמר לי: 'מה קורה רותם, התנפחת', ודפק לי על הצמיגים בבטן. יש המון עיסוק במראה החיצוני בתעשייה, אבל אני שמחה עם מה שיש".
למזלך, כולנו לא מרוצים עם מה שיש ורוצים את מה שאין.
"לפני שלוש שנים היתה תקופה שעשיתי דיאטת פחמימות וירדתי שישה ק"ג. כל הזמן היה לי בראש שאם אהיה רזה אהיה יותר יפה – אבל לא נהייתי יותר יפה, להפך. החזה שלי ירד, ואפילו הרגשתי שהפנים שלי נראות עצובות. הבנתי שזה לא שווה את זה והיה כיף עם הפחמימות. אבל בניגוד לדוגמניות, הגוף שלי הוא לא המקצוע שלי. אני לא מתפרנסת ממנו. אם הייתי דוגמנית, הייתי מתאבדת על המראה שלי".
כסוכנת, עד כמה את מאמינה בשילוב של דוגמניות פלאס סייז כמו אשלי גרהאם?
"דוגמנית במידה 40 לא יכולה להתפרנס מדוגמנות. את אשלי גרהאם לוקחים כגימיק. זה לא היופי שמחפשים בהיי פאשן".
אשלי גרהאם לא גימיק. היא מודל להצלחה.
"היא אולי לא, אבל כל שמנה אחרת שייקחו למסלול היא גימיק. ברמה האישית זה מבאס אותי, כי אני מאמינה שצריך לקדם יופי שהוא אחר, ולא בהכרח בנות שמנות כמו אשלי גרהאם. היא שמנה בהגזמה".
הגזמת, היא נראית מצוין.
"היא מידה 44 או 46. למה לא לקחת מישהי במידה 38 או 40, שהן נורמליות. ריהאנה עושה את זה בתצוגות שלה. בעיניי נשים צריכות להיראות כמו טיירה בנקס על השער האחרון של ספורטס אילוסטרייטד, שנראית מדהים במידה 40. ועדיין, שתי האחיות הצעירות שלי, שהן רזות ממנה ונמצאות כל היום בדיאטות מטורפות, חושבות שהיא שמנה".
אולי בעקיפין את אחראית לבעיות שלהן?
"אני לא. אני לא חברת אופנה שמגדירה את מודל היופי, אני בסך הכל מתווכת בין לקוח לדוגמנית. אני יודעת מה שאנל ודיור רוצים, ומציעה להן דוגמניות מתאימות. אם יכולתי להציע לשאנל משהו אחר – הייתי מביאה, אבל כל העסק הזה בנוי על היצע וביקוש".
ומה גילינו בארון ובבית של כוכבת הרשת שירן כדר מילר?
