יפו בשחור-לבן: דירת מעצבים מעל אתר החפירות של הרכבת הקלה

''יפו בשדרה'' הוא פרויקט מגורים חדש, שמאוכלס בימים אלה בדרום שדרות ירושלים ביפו. האדריכל אילן פיבקו תכנן שישה בניינים בשתי שורות: שלושה בניינים בני חמש קומות, עם קומת קרקע מסחרית, פונים לשדרות ירושלים; ומאחוריהם שלושה מגדלים בני 12 קומות, הפונים לרחוב חסידי האומות. בין שתי שורות הבניינים תוכננה חצר פנימית, ציבורית, הפתוחה לכיוון שדרות ירושלים. את הפרויקט החדש מאכלסים יהודים וערבים - זוגות צעירים, משפחות ובודדים.

מעצב הפנים איתן כהן (35) ובן זוגו דוד (33), מעצב תקשורת חזותית, קנו כאן דירה "על הנייר" כבר כשהחל שיווק הפרויקט, לפני ארבע שנים. במרץ האחרון עברו לדירה, 77 מטרים רבועים בקומה הראשונה, מעל הקומה המסחרית, שעדיין עומדת ריקה. הדירה פונה לשדרות ירושלים, או יותר מדויק - לאתר הקמתה של הרכבת הקלה, שנמצא ממש מתחת למרפסת שלהם. "החלטנו לקנות כאן כי אנחנו מאוד מאמינים בפיתוח של האזור", מסביר כהן, שגדל בשכונת יפו ד' הסמוכה. "אנחנו נהיה מרחק של ארבע תחנות רכבת קלה ממרכז העיר, וזה כיף להיות חלוצים במקום כזה".

השקיעו בשיפור סטנדרטים

כהן למד עיצוב פנים במכון הטכנולוגי בחולון (HIT), ולאחר שסיים עבד שמונה שנים במשרדים העוסקים בעיצוב חללים מסחריים: מסעדות, בתי מלון וחנויות. במקביל החל לעסוק באופן פרטי בעיצוב פנים של דירות. לפני כשנתיים יצא לעצמאות, שכר עמדה בחלל עבודה משותף, ופתח את Studio ETN. "רציתי לצאת מהקופסה הנוחה של מסחרי", הוא מסביר את שינוי הכיוון המקצועי, "ולעבור לדינמיקה אישית יותר עם לקוחות פרטיים; לעשות דירות עירוניות לאנשים שחיים בעיר".

מבט אל דלת הכניסה והמסדרון שמוביל לחדר הרחצה והממ''ד(צילום: גדעון לוין)

מבט לצד השני. 3 חדרים ומרפסת ב-77 מ''ר(צילום: גדעון לוין)

את הדירה הפרטית שלו הוא תכנן עם בן זוגו, במבט לעתיד - כך שתתאים להם כמשפחה עם שני ילדים. התהליך היה ארוך. בשלב הראשון ביצעו עם קבלן הפרויקט תוכנית "שינויי דיירים", שכללה שני שינויים מבניים ושיפור סטנדרטים קבלניים - ריצוף, דלתות, הוספת נקודות חשמל ותאורה ומיזוג אוויר - בעלות כוללת של כ-50 אלף שקל. בשלב השני, לאחר קבלת המפתח, הכניסו קבלן פרטי להשלמות: צביעת קירות מיוחדת, חיפוי אחר במקלחת, התקנת גופי תאורה, מסגרות ונגרות, בעלות כוללת של כ-200 אלף שקל. בסך הכל השקיעו כ-250 אלף שקלים מעבר למחיר הדירה.

שינוי מבני פותח את קו המבט

הדירה שרכשו היא דירה פינתית, שתוכננה במקור כדירת שלושה חדרים, בסידור סטנדרטי של סלון-מטבח-פינת אוכל בחלל המרכזי, ומאחור מסדרון שמוביל לשני חדרי שינה, מקלחת וחדר כביסה. "הדירה נהנית משלושה כיווני אוויר", מסביר כהן, "ורצינו לנצל את היתרון הזה בתכנון הפנים, כך שיהיו מבטים ארוכים מצד אל צד, וכמה שיותר אור טבעי בחללים המרכזיים".

בהתאם לכך, השינוי המרכזי היה ביטול הקיר המטבח - הקיר שחילק את הבית לשניים, פרטי וציבורי. את המטבח שנשען עליו העבירו לקיר החיצוני. לחדר השינה, שנשאר במיקומו המקורי, יצר כהן מחיצת הפרדה שקופה וקלילה. כך נוצר קו מבט חדש ורציף - 15 מטר של חלל פתוח, מואר ומאוורר, מהמרפסת שעל שדרות ירושלים, דרך החלל הציבורי, ועד חלון חדר השינה שמשקיף אל החצר הפנימית.

תוכנית הדירה המקורית(תוכנית: איתן כהן, Studio ETN)

ולאחר השינויים. המטבח הוזז, הקיר בוטל, וכך גם חדר הכביסה(תוכנית: איתן כהן, Studio ETN)

השינוי המבני השני היה ביטול חדר הכביסה (סטנדרט קבלני שנגזר מהוראות התכנון, אך מבזבז שטח יקר), והגדלת חדר הרחצה על חשבונו. מכונת הכביסה הוכנסה לארון בנוי בנישה בגב חדר הרחצה, והיא פונה למסדרון, כך שכל בלגן הכביסה מוסתר, ושטח המסדרון מנוצל.

מראה גברי בשחור-לבן

"היו לנו שני קווים מנחים לאופי העיצוב", מספר כהן. "רצינו מראה גברי, והפנטזיה שלי היתה להשתמש בחומרים גולמיים". את המראה הגברי השיגו באמצעות שימוש בשני צבעים בלבד - שחור ולבן (וצבע הביניים שלהם, אפור) שמחברים בשפה אחידה והמשכית את כל החדרים בבית. החומרים הגולמיים ניכרים בעיקר בברזל צבוע שחור, "על מנת לתת לו את האופי הכי קרוב לחומר הגלם".

ספרייה הברזל בסלון(צילום: גדעון לוין)

פינת העבודה(צילום: גדעון לוין)

החלל המרכזי מרוצף גרניט-פורצלן דמוי בטון בהיר מאוד. אל הקיר המרכזי של הסלון, מול ספת אפורה, צמודה ספריית ברזל שחורה ואוורירית, שבה משולב מסך טלוויזיה ובהמשכה פינת עבודה. בגב הספה, תוחם את הסלון, אי לישיבה ולעבודה מברזל, שכולל ארונות עץ ומשטח עבודה מאבן קיסר בהירה. בהמשכו, מותאם למידותיו, שולחן אוכל מברזל עם משטח פורמייקה לבנה. הכיסאות השחורים, בעלי הקווים המעוגלים, מרככים מעט את הקווים הגיאומטריים החזקים. מדפי ברזל מעל משטח העבודה עוטפים את קולט האדים ומשמשים גם כאדנית. הארונות הגבוהים שחורים, והנמוכים בשחור (מסגרות) ולבן (מגירות).

מדפי ברזל ומגירות עץ במטבח(צילום: גדעון לוין)

חדר השינה מופרד בוויטרינת ברזל בלגי ומרוצף בפרקט שחור בדוגמה של אדרת דג. כדי לשמור על פרטיות מירבית, תוכנן החדר כך שהמיטה פונה אל החלון (ולא אל המטבח), והיא מוסתרת כלפי המטבח באמצעות ארון לבן ונמוך, המשמש לאחסון דו כיווני: מצד המיטה מדף לחפצים אישיים (במקום כוננית צד) ומצדו השני - שידה מגירות.

חדר השינה במבט מלמעלה(צילום: גדעון לוין)

והשידה שתוכננה בגב המיטה(צילום: גדעון לוין)

ארון נוסף שמשמש כמחיצה נבנה בין חדר השינה ומבואת הכניסה. הארון הוא תיבה שחורה גדולה, ששלוש מפאותיה פונות כל אחת לעבר חדר אחר. הדופן שפונה לחדר השינה היא ארון הבגדים הראשי; הדופן שפונה לסלון משמשת לאחסון כללי; והדופן שפונה לכניסה משמשת לארון חשמל, נעליים ושואב אבק. התיבה השחורה גם מצניעה את אזור המסדרון, עם הכניסה לחדר הרחצה ולממ"ד.

הממ"ד יהיה חדר ילדים

חדר הרחצה מרווח ומושקע מבחינה חומרית. הוא מבוסס על סידור אריחים בשחור-לבן: האזור היבש חופה, עד חצי גובה הקיר, באריחים לבנים עם רובה שחורה, וסיומת של פאנל דקורטיבי עליון בשחור. מעליו טיח אפור כהה. האזור הרטוב חופה באריחים שחורים. ארון הכיור עשוי מסגרות שחורה עם נגרות צהובה - נקודת הצבע היחידה בחדר. המסגרות השחורה נמשכת על הקיר עם מראה ואדנית עליונה לצמחים.

המקלחון בחדר הרחצה. בצדו השני - ארון הכביסה(צילום: גדעון לוין)

בסוף המסדרון נמצא הממ"ד, שבו לא ניתן, כידוע, לבצע שינוי. אך במקרה הזה הוא לפחות מוצנע בקצה הדירה, ובעתיד יהיה חדר ילדים.

• תאורה: כלי אור
• נגרות ומסגרות: קאי צור
  

--------------------------------

לעוד דירות מעניינות לחצו על התמונה:

לחצו על התמונה לדירה בחיפה, ורבות אחרות (צילום: איתי בנית)