נסיך השיק והקינק: אביתר מיור מעצב בגבול שבין הטהור למלוכלך

עוד בלימודיו בשנקר הוא זכה בפרס יוקרתי מ"ווג", נחטף לאוסטריה ותפס את עיניהן של גלית גוטמן ונטע ברזילי. המעצב שלא מתעצל לרקום 300 פנינים ביד על שמלה אחת

"אני צריך שבתוך השלמות תהיה גם שריטה כדי שיהיה מעניין". אביתר מיור (צילום: סטודיו מיור)
"אני צריך שבתוך השלמות תהיה גם שריטה כדי שיהיה מעניין". אביתר מיור (צילום: סטודיו מיור)
עיצובים של מיור בשבוע האופנה TLV. מימין: גלית גוטמן והפנינים (צילומים: אבי ולדמן, דנה קופל)
עיצובים של מיור בשבוע האופנה TLV. מימין: גלית גוטמן והפנינים (צילומים: אבי ולדמן, דנה קופל)
קולקציית הגמר של מיור (צילום: סטודיו מיור)
קולקציית הגמר של מיור (צילום: סטודיו מיור)

שוב ושוב באינסטגרם פוסלים צילומים בחשבון הפרטי של מעצב האופנה הטוטאלי אביתר מיור (36). פה הוא צילם מכנסיים שיורדים קצת נמוך מדי אל קו המפשעה, בצילום אחר יש רמיזה ליחסי שליטה. מיור אוהב להגזים, להדהים ולהגיע עד הקצה. התכונות האלה, יחד עם קליטה טכנית מהירה במיוחד וכישרון גדול לצורה ולצבע, עזרו לו להפוך לאחד ממעצבי האופנה הצעירים והבולטים בארץ.

 

כבר בלימודים בשנקר הוא בלט והתקדם מהר: LISKA, בית אופנה אוסטרי, שלף אותו בשלב מוקדם, לשירותיו, מה שחשף את מיור לשוני בין תעשיית האופנה בארץ לחו"ל. העבודה עם חומרי גלם עיליים של עורות, קשמיר ופרוות, דבר שכמעט בלתי אפשרי להשיג בארץ, עשתה את שלה והביאה אותו לייצר קולקציה שזכתה לתגובות נלהבות ושבחים. למרות ההצלחה, ואחרי שנתיים בווינה, החליט מיור שלא הכל משי וחזר לארץ, אל תל אביב.

 

פריטים מהקולקציה שעיצב לבית האופנה האוסטרי LISKA , שזיכתה אותו בפרס מ"ווג" (צילום: סטודיו מיור)
    פריטים מהקולקציה שעיצב לבית האופנה האוסטרי LISKA , שזיכתה אותו בפרס מ"ווג"(צילום: סטודיו מיור)

     

    למד תפירה במכונה מסרטונים ביוטיוב

    האטליֶה העכשווי שלו, ברחוב לונץ בואכה שדרות רוטשילד, נראה כמו פיסה זוהרת מחיים הוליוודיים נטולי פגמים. השמלות שתלויות בלופט הצחור והמעוצב הן נשיות וחלומיות. סלבס וכלות שאוהבות את אפקט ה"וואו" פוקדות את הסטודיו שלו ומקבלות שמלות בהתאם. הנה היצירה עם 300 הפנינים המתורבתות שנתפרה למידותיה של גלית גוטמן כשהנחתה את שבוע האופנה האחרון ("זה פיס. אני אשכיר את השמלה הזאת אם תבוא מישהי במידות של גוטמן, אבל בגדול אני שומר אותה לארכיון שלי"), והנה שמלה שלבשה נטע ברזילי למסיבה המרכזית של שבוע הגאווה.

     

    נטע אלחמיסטר במיור (צילום: רפי דלויה)
      נטע אלחמיסטר במיור(צילום: רפי דלויה)

       

      גם קורין גדעון, מרינה מקסימיליאן, אסתי גינזבורג, אניה בוקשטיין, דורית רבליס, ירדן הראל ופטיט מלר צולמו בשמלות שלו. ניכר שהמעצב נחוש להוציא בעזרת הגזרות הנכונות את הדיווה מכל אישה, בכל מידת גוף. המחיר לא משחק אצלו תפקיד, וכל שמלת כלה או שמלת ערב זוכה לטיפול אישי, הכל נרקם ביד, בהתאם למידותיה של הלקוחה. "הוא גם תופר יותר טוב מכל תופרת מברה"מ לשעבר", צועקת מאחורי הווילון אביה, התדמיתנית של מיור. היא מראה מכפלות דקות ביותר וקפלים מורכבים שהוא מציב בפניה כאתגר ומסכמת: "בחיים לא פגשתי מעצב שיודע לבצע טכניקות ברמה של חמישה אחוזים ממה שאביתר עושה".

       

      לממש את הפנטזיות. עיצובים של מיור. משמאל - יעל רייך (צילומים: דביר כחלון, דנה קופל)
        לממש את הפנטזיות. עיצובים של מיור. משמאל - יעל רייך(צילומים: דביר כחלון, דנה קופל)

         

        מיור, מצידו, טוען שהוא למד תפירה במכונה מסרטונים ביוטיוב, ונהנה כשאביה מגדירה אותו כנסיך "השיק והקינק". הקולקציה, שמתאימה במיוחד להגדרה הזו, היא זו שעיצב לבית האופנה הווינאי כסטודנט. היא זכתה בפרס של "ווג" והופיעה בשני פרקים של ריאליטי אופנה מקומי. היו בה שילובים בין פרוות דרמטיות ורצועות עור, שהזכירו לבוש ממועדוני סאדו־מאזו, וגם גופיית נוצות ראוותנית שתומחרה ב־7,000 יורו.

         

        קולקציית הגמר שלו אמנם לא זכתה לפרס ממגזין "ווג", אבל אי אפשר היה להתעלם מהיופי, מהדיוק ומהעושר שלה. בקולקציה זו הצעיד מיור על המסלול בגדים לבנים, ברבוריים, חלומיים ונפוחים, העשויים מערימות של בד. המראה שהתקבל היה ממש אגדתי. זה היה ניסיון לכווץ המון חומר למינימליזם, והתוצאה הייתה עוצמתית.

         

        "רוקמים פאייט-פאייט"

        מראה עשיר הוא שם המשחק ביצירה של מיור. שמלות הערב שהוא מעצב היום זוכות להשקעה חסרת תקדים: הן מעוטרות ונתפרות בעבודת יד בהודו. "פעם בחודשיים אני טס למפעל בהודו, לבקר את 60 הרוקמים המהממים", מיור מספר, "הם רוקמים פאייט־פאייט".

         

        היית מעדיף לייצר בישראל?

        "רק שם אני יכול לממש את הפנטזיות שלי בגלל העלויות. שעת עבודה של תופר בארץ היא לפחות 60 שקלים, ויש שמלות שלי שדורשות גם 2,000 שעות עבודה".

         

        למה חזרת לישראל אחרי שנתיים של עבודה באוסטריה?

        "אני צריך שבתוך השלמות תהיה גם שריטה כדי שיהיה מעניין. אני אוהב את המתח בין הטהור למלוכלך. בלי המתח הזה אין אופנה בעיניי"

        "אני מאוד משפחתי. כדי שאעזוב את הבית שלי ואשתקע במקום אחר, זה צריך להיות מקום ממש שווה. וינה הייתה מהממת אליי, אבל תעשיית האופנה שם כמעט לא קיימת. אין שם פאשן וויק, ובכלל זה מקום יותר מדי מתוקתק ומעונב. זו עיר יפהפייה, הכל ממש מעודן, פיין ונקי. את מסתכלת על קיר והשנדליר מושלם והפאנל נפלא. לי זה עושה קצת להקיא. אני צריך שבתוך השלמות תהיה גם שריטה כדי שיהיה מעניין. אני אוהב את המתח בין הטהור למלוכלך. בלי המתח הזה אין אופנה בעיניי. הייתי מחוזר כשחזרתי לארץ. זכרו אותי והיו לי הצעות טובות. מצאתי שני משקיעים, שעזרו לי לפתוח מקום משלי, והתחלתי ליצור מתוך רעב גדול".

         

        ויש שמלות שלי שדורשות גם 2,000 שעות עבודה" (צילום: רן יחזקאל)
          ויש שמלות שלי שדורשות גם 2,000 שעות עבודה"(צילום: רן יחזקאל)

           

          כשחיית באוסטריה, הישראליות שלך הייתה אישיו?

          "כשדיברו איתי שם על ישראל, הרגשתי שאי אפשר לחיות חיים מוגנים ושקטים באוסטריה, המדינה הכי סוציאליסטית שיש, ולהביע דעה על מה שקורה בישראל. אתה רוצה להתבטא על מה שקורה פה? בוא לחיות פה ואז תדבר. אני משתדל להיות כמה שפחות פוליטי. המקום שאנחנו חיים בו הוא כל כך מלא קונפליקטים, עד שאתה לא יכול להיות משהו אחד – או ימני או שמאלני. יש נושאים שבהם העמדה שלי ימנית מאוד ולהפך".

           

          השילובים של חומרים כמו לטקס ורתמות העור מגיעים מהאהבה שלך לתרבות המועדונים?

          "בחיי הלילה יש וייב שהוא מצד אחד גבוה ומלוטש, ומצד שני פראי וחייתי. אני מאוד אוהב לצאת למקומות האלה ופשוט להסתכל על אנשים. באירופה הייתי בכל מיני סוגים של מועדונים. בארץ אני הולך למועדונים בתל אביב, כמו בית אלפא והבלוק, או לברים עם קוקטיילים מתוחכמים".

           

          עד 6,000 שקל לשמלת כלה

          מיור לובש בעיקר שחור ומסופר להפליא. הוא ממוקד, מלא חיים ועטוף מגיל צעיר במשפחה שמלווה אותו לכל אורך הדרך. אִמו ריקי היא פסיכולוגית בהכשרתה ומנכ"לית של "אלאור", ארגון רב פעלים שתומך באנשים מיוחדים (אוטיסטים, אנשים עם תסמונת דאון, חולי נפש, פיגור שכלי). האבא גבריאל הוא ממציא פטנטים ואיש הייטק. אחותו של מיור עושה דוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. האמא והדוד חברים בדירקטוריון של העסק "אביתר מיור" ואחראים, יחד עם אביתר, על ההחלטות העסקיות. השנה, למשל, מיור מפתח עוד אפיק של עשייה במקביל לשמלות ה"בלינג". הוא נמצא בשלבי סיום של קולקציית רדי־טו־וור ("מוכן ללבישה"), שהוא מתכנן למכור בחנות אונליין משלו, בסטודיו בתל אביב ובחנויות נבחרות בארץ ובחו"ל.

           

          מה יש לך לתרום לשוק הרווי של הרדי־טו־וור, שנשלט על ידי רשתות עולמיות כמו זארה ו־COS?

          "מאתגר אותי לספק אופנה מעניינת במחיר הגיוני, בתמחור של כ־300 שקלים לקהל בישראל, אירופה ואוסטרליה. במקביל אנחנו מפתחים קו חדש ואפשרי יותר לכלות. שמלת כלה בקו הזה תעלה עד 6,000 שקל"

          "מאתגר אותי לספק אופנה מעניינת במחיר הגיוני. הכוונה היא למכור פריטים בתמחור של כ־300 שקלים לקהל בישראל, אירופה ואוסטרליה. המאפיין העיקרי יהיה Coolness. עיצבתי פריטי בייסיק מיוחדים לגברים, לצד שמלות אביביות ושמלות ערב לנשים. במקביל אנחנו מפתחים קו חדש ואפשרי יותר לכלות – 'מיור סימפל'. שמלת כלה בקו הזה תעלה עד 6,000 שקל".

           

          הרצון לעסוק בכמה אפיקים ולאכול את העולם לא זר לו. הוא זוכר את עצמו כילד קופצני וחסר שקט. הייתי ספורטאי מצטיין וטוב בלימודים, אבל ההורים לקחו אותי לכמה פסיכולוגים כדי להבין את הטמפרמנט שלי. אמרו להם ש'זה ילד מאוד סקרן, שצריך כל הזמן לגרות את החושים שלו, כי הוא ישתעמם מהר מכל דבר שהוא יצליח לעשות. צריך לעזור לו להתקדם לדבר הבא'. אז הייתי בכל חוג אפשרי: צילום, ציור, טיסנאות, רִקמה, תיאטרון בובות. תמיד הייתי מתחיל עם הילדים, ודי מהר קידמו אותי לחוג של הבוגרים, ואז גם הם היו שונאים אותי". 

           

          עוד על אביתר מיור - במגזין Gostyle

           

           

           

          הגיליון החדש של מגזין Gostyle - עכשיו בדוכנים (צילום: רותם לבל)
          הגיליון החדש של מגזין Gostyle - עכשיו בדוכנים (צילום: רותם לבל)
           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד