הקיץ וחג השבועות, שניצב בפתח עם זיכרונות מתוקים של סלי הביכורים של ילדותנו, הם הזמן להתחקות אחר חומרים טבעיים כקש, במבוק, ראטן. הפריטים הקלועים לסוגיהם משדרים קלילות אוורירית, שמתאימה לעונה החמה.
בשלהי שנות השישים, אחרי מלחמת ששת הימים, שבעקבותיה נפתחה הארץ לשווקים חדשים שהפכו ליעדי קניות מבוקשים, כבשו את מחוזותינו רהיטי קש (וליתר דיוק, מה שקראנו לו קש). החומר הטבעי והעיצוב הלא מחויט התחבבו על הציבור, שאימץ אותם לשמש כרהיטי גן, ובימים שלפני יד 2 ואיקאה גם כפתרון ריהוט שווה לכל נפש עבור זוגות צעירים או סטודנטים.
ריהוט קש מסוג זה מוכר לנו היטב גם מחופי סיני וככלל מאתרי נופש וקיט, אבל בואו נעשה סדר: כשאנחנו אומרים על רהיט או פריט שהוא "עשוי מקש", אנחנו בעצם כוללים במושג מנעד חומרים טבעיים ממקורות צמחיים, דוגמת במבוק, ראטן, כפות תמרים ואחרים בעלי נראות דומה, למרות ההבדלים הבוטניים ביניהם, וגם מאפיינים חומריים שונים.
קש הוא גבעול יבש של דגן, אשר השימוש המסורתי בו היה כמצע לשינה, ככיסוי גגות של בקתות, וכן לקליעת פריטים כסלים וכלי קיבול – אבל לא לייצור רהיטים שדורשים חוזק מבני.
הבמבוק, מאידך, ששייך גם הוא למשפחת הדגניים וגדל כעשב בקצב צמיחה מעורר השתאות, הוא חומר חלול בעל מבנה של סיבי אורך ומפרקים שמקנים לו חוזק רב. לכן הוא נמצא בשימוש גם בתעשיית הבנייה. בזירת העיצוב הוא יכול להופיע במראה גולמי-ראשוני או לאחר עיבוד, שמשווה לו מופע חומרי של עץ לכל דבר ועניין, וככזה הוא מוצע אף לצורכי חיפוי וריצוף.
הראטן, צמח משתרג בדומה לגפן ושייך למשפחת הדקליים, הוא בעל גזע דק ומלא, וגמיש במידה שמאפשרת לכופף אותו ללא בעיה. את המעטפת החיצונית נוהגים לקלף ולעבד לסיבים שמשמשים לאריגה ולקליעה, המהוות את סימן ההיכר של פריטים שמעוצבים מהחומר.
חומרים טבעיים נוספים שמשתלבים היום בתעשיית העיצוב ומגיעים ממקור צמחי הם, בין היתר, צמחי מים וגדה (סוף וגומא), אגבה (סיזל), אבאקה (גבעולי בננות), סיבי יוטה המופקים מצמח המלוכיה, סיבים וחבלים מצמחי המפ (קנבוס), סנסני תמרים ועוד, שאותם אנחנו מוצאים במרקמים שזורים, ארוגים או קלועים בשטיחים, במחצלות, בפרגודים, באהילים, בסלים ובסלסילות, ובקשת רחבה של אביזרים משלימים, שימושיים ודקורטיביים.
מלאכות הקליעה והשזירה הן מלאכות עתיקות יומין שהתפתחו בתרבויות מסורתיות ברחבי העולם, ובתוך כך גם שיטות הקליעה מגוונות: קליעת שתי וערב (הרווחת מכולן), קליעת צמות, ליפופים כאלה ואחרים, קליעה וינאית ועוד.
בשנים האחרונות, כחלק מעליית המודעות לשמירה על סביבה מקיימת, חווים החומרים הטבעיים עדנה בעולם העיצוב ובתעשיית הרהיטים, ומככבים גם בקולקציות של מיטב המותגים המובילים. עיבודים מתוחכמים שלהם מניבים היצע של רהיטים מעוצבים לעילא, שבה בעת משמרים את הממד הטבעי-אותנטי של החומר. המרקם הקלוע, שמאפיין את מרביתם, מקנה תחושת נינוחות מזמינה לצד חזות קלילה, רעננה ואוורירית, ולא בכדי הוא מצוטט רבות בחומרים סינטטיים-מתועשים למיניהם.
במרחב הביתי הקלועים לסוגיהם משתלבים נפלא, בפנים או בגינה. בפינת ישיבה חיצונית (ומקורה, לצורך הגנה) הם חוברים בטבעיות – תרתי משמע – לסביבת הגן, ובפנים יתאימו כמעט לכל סגנון; הרמוניים עם ברזל ובטון כמו עם שפה כפרית-לייט, עם צבעוניות של סגנון צעיר ושובב, ולעולם יוצקים עניין אסתטי ידידותי ונעים לעין.
יש גם דוגמאות למי שמעוניין במראה הקלוע, אך בחומריות שונה לחלוטין:
