חמש נשים חושפות באומץ: "כך נראית הבטן שלי אחרי לידה"

הבטן כבר לא שטוחה, ועכשיו גם מעוטרת בסימני מתיחה. והצלקת מהניתוח הקיסרי? גם לא הולכת לשום מקום. אמהות טריות מספרות איך למדו להתרגל לגוף החדש

אמהות שרק ילדו מספרות על השיוניים שעברו על הגוף. לחצו Play לצפייה בסרטון
ללא פוטשופ. נטלי דוטן (מימין) עם בתה אפריל ומעין מלץ עם בתה תום (צילום: יונתן בלום, סגנון: רעות אופיר)
ללא פוטשופ. נטלי דוטן (מימין) עם בתה אפריל ומעין מלץ עם בתה תום (צילום: יונתן בלום, סגנון: רעות אופיר)

חמש נשים שילדו לא מזמן חושפות את הבטן  שלהן (בלי פוטושופ!) ומספרות כיצד למדו לחיות עם הגוף החדש שלהן:

 

 

מתגעגעת לשרירים

טל לוין (37) מגבעתיים, מנהלת תוכן וקריאייטיב ב"זאפ גרופ", אמא של יולי (שלוש) ואייר (חודשיים)

 

טל לוין והבת אייר . "יש לחץ על גוף נשי נקודה, לא רק לפני או אחרי הלידה" (צילום: יונתן בלום, סגנון: רעות אופיר)
    טל לוין והבת אייר . "יש לחץ על גוף נשי נקודה, לא רק לפני או אחרי הלידה"(צילום: יונתן בלום, סגנון: רעות אופיר)

     

    ילדת בת שנייה רק לפני חודשיים. איך את מרגישה עכשיו?

    "מאז שאייר נולדה אני מרגישה שהגוף שלי רופס יותר מאשר אחרי הלידה הראשונה. אף פעם לא הייתי רזונת, אבל בגלל שהקפדתי להתאמן, היו לי שרירים והרגשתי אסופה רוב הזמן. עכשיו אני פשוט מרגישה שהגוף שלי לא מספיק חזק".

    "אייר היא הילדה האחרונה שלי והזמן הזה לא חוזר. אז להעמיס על זה רגשי אשם ותוכחה עצמית של למה אני לא במשקל הקודם שלי? למה אני לא חטובה כמו פעם? נראה לי ממש מיותר"

     

    יש לך סימני מתיחה?

    "לא הרבה. מפריע לי יותר שהשרירים שלי נעלמו".

     

    את מרגישה שיש לחץ חברתי לחזור לגוף של לפני הלידה?

    "יש לחץ על גוף נשי נקודה, לא רק לפני או אחרי הלידה. תמיד יש תחושה שמישהו שופט אותנו, ממשטר אותנו או טוען שאנחנו צריכות להיראות אחרת, להיות אמהות מסוג מסוים או שצריך להיות לנו הגוף הספציפי הזה. אני מנסה לשחרר. חשוב לי להרגיש טוב עם עצמי, להיות חזקה, בריאה, לדאוג לילדות שלי. מה אחרים רוצים? זה שטויות. ובואי, רובנו לא גל גדות ולא ניראה ככה לעולם".

     

    מה את מרגישה כשאת עומדת מול הראי?

    "את כל העבודה שאני צריכה לעשות כדי להתחזק עוד פעם. אין שינוי דרמטי מבחינת קווי המתאר של הגוף שלי אלא יותר תחושה פנימית. אני מתגעגעת לשרירי הבטן החזקים שלי!"

     

    את חיה בשלום עם איך שאת נראית עכשיו?

    "אני משחררת ולא משחררת. חשוב לי לחזור להיות עצמי, אבל אני יודעת שזה ייקח זמן. בחודשים הראשונים אחרי הלידה חשוב לי יותר לישון טוב, להרגיש נעים, להיות עם הילדה שלי. אני רוצה לנצל את הזמן הזה. היא הילדה האחרונה שלי והזמן הזה לא חוזר. אז להעמיס על זה רגשי אשם ותוכחה עצמית של למה אני לא במשקל הקודם שלי? למה אני לא חטובה כמו פעם? נראה לי ממש מיותר".

     

    יש חשיבה מחודשת של "מה אני אלבש לים"?

    "אני אלבש את בגד הים השלם שלי מלפני הלידה. יותר מפריע לי שאני לבנה מאשר שיש לי עודף משקל, ואני מקווה לשפר את זה לקראת הקיץ כי העור האשכנזי שלי לא אוהב שמש".

     

     

    מתגאה בסימנים

    נטלי דוטן (32) מתל־אביב, סמנכ"לית לקוחות במשרד הפרסום "סיטימדיה", אמא של אפריל (שבעה שבועות)

     

    נטלי דוטן ובתה אפריל "מרגישה כאילו עוטרתי בסימנים של כבוד" (צילום: יונתן בלום, סגנון: רעות אופיר)
      נטלי דוטן ובתה אפריל "מרגישה כאילו עוטרתי בסימנים של כבוד"(צילום: יונתן בלום, סגנון: רעות אופיר)

       

      את מתגעגעת לגוף שלך מלפני ההיריון?

      "יש רגעים שפתאום אני עוצרת לחשוב: 'רגע, אני אחזור לעצמי?' ויש רגעים שאני מבינה שלא. אני מתגעגעת לגוף שלי של לפני ההיריון, אבל האמת היא שאני מתגעגעת יותר לגוף שלי בחודש שני. הייתי קצת בתת־משקל לפני ההיריון, ובחודש שני הגוף שלי היה מושלם. החלקים שהיו צריכים להתמלא התמלאו, השיער והציפורניים התחזקו. את בשיא שנייה לפני שהבטן יוצאת. משם הכל הידרדר (צוחקת)".

      "גם אם חזרתי פחות או יותר למשקל שלי אחרי הלידה, הבטן שלי כבר לא תהיה שטוחה. חברה שלי הגדירה את זה טוב: את נראית כאילו הכל טוב, אבל בעצם בפנים הכל קוטג'"

       

      איך את מרגישה עכשיו?

      "כל החיים הייתה לי בטן שטוחה, ריבועים באו לי בקלות וידעתי שזה לא יחזור לעצמו. גם אם חזרתי פחות או יותר למשקל שלי אחרי הלידה, הבטן שלי כבר לא תהיה שטוחה. חברה שלי הגדירה את זה טוב: את נראית כאילו הכל טוב, אבל בעצם בפנים הכל קוטג'. אני לומדת לקבל את הגוף שלי מחדש, היה לי גוף של ילדה ועכשיו יש לי גוף של אישה. יש את הפס הזה באמצע, יש לי את הצלקת מהקיסרי. אני מרגישה כאילו הרווחתי אותם, כאילו עוטרתי בסימנים של כבוד, כמו טקס שעברתי. הבאתי חיים לעולם, זה לא מדהים?"

       

      קורה שאומרים לך "את נראית כאילו בכלל לא ילדת?"

      "המון! נשים מדברות אליי כאילו אני לא בסדר. חברות אומרות לי 'איזו כלבה, תראי איך את נראית. איך חזרת למשקל הקודם'. אז קודם כל זה לא בדיוק מה שהיה פעם. דברים השתנו. ולא העליתי במשקל במהלך ההיריון כי הייתה לי סוכרת היריון והייתי בדיאטה קשוחה. לא אכלתי מתוק. אחרי הלידה כשכולן דחפו סושי אני רצתי לעוגיות. אז נכון, אולי חזרתי למשקל שלי, אבל היה לי היריון קשה, אני מחלימה מקיסרי ומשקל זה לא הכל בחיים. אל תעירו לי ואל תקנאו בי לפני שאתן מכירות את כל הסיפור".

       

      מה כן השתנה מבחינתך?

      "יש הרבה בגדים שאני מתגעגעת אליהם, חולצות בטן וסקיני ג'ינס שבחודש שלישי נזרקו למזוודה ועברו לאמא שלי כדי שאני לא אסתכל על זה. עכשיו המזוודה חזרה אליי ואני לא מסוגלת להכניס את זה לארון. יש לי ערמות בגדים על הכיסא בחדר השינה שבעלי מסתכל עליהן ושואל 'נו, מתי זה חוזר לארון?' ואני עונה: 'לא יודעת, שאלה טובה'.

       

      לא זוכרת מה היה פעם

      מעין מלץ (36) מקיסריה, עובדת בחברת הייטק, אמא של יהלי (שמונה), רון (שלוש) ותום (חמישה שבועות)

       

      מעין מלץ עם בתה תום. "זה הגוף שלנו, תפסיקו להתעסק בו" (צילום: יונתן בלום, סגנון: רעות אופיר)
        מעין מלץ עם בתה תום. "זה הגוף שלנו, תפסיקו להתעסק בו"(צילום: יונתן בלום, סגנון: רעות אופיר)

         

         איך היה ההיריון שלך?

        "כל שלושת ההריונות היו זוועה, השלישי היה קצת יותר זוועה".

         

        את מתגעגעת לגוף שלך מלפני ההיריונות?

        "איבדתי את הגוף שלי כבר לפני שמונה שנים. בואי, זה הגוף החדש־ישן שלי. מי זוכר מה היה לפני? אני כבר לא מנסה לחזור אליו. לפני שהפכתי לאמא הייתי הולכת עם גוזיות כאלה, כי היה לי ציצי קטן, הייתי לובשת בגדים צמודים בבטן. זהו, הלך, נגמר, רחוק ממני שנות אור. כל הבגדים שלי כבר מותאמי כרס־אמא. אנחנו סבבה עם זה.

        "אני כבר לא זוכרת את מי שהייתי לפני האמהוּת וכבר לא שואפת לזה. אחרי הלידה הראשונה היו לי ציפיות לחזור לעצמי והתאכזבתי. אחר כך הבנתי שזה מה שיש ועם זה ננצח. אני יכולה לעבוד על זה, להתמסר לזה, אבל שחררתי. טוב לי עם עצמי. אני אמא".

         

        את מרגישה שיש עלייך לחץ סביבתי לחזור להיות חטובה ורזה?

        "יש המון התעסקות סביב זה: כמה עליתי, כמה רזיתי, האם רזיתי מספיק. המון רעש מיותר. זה הגוף שלנו, תפסיקו להתעסק בו. בכל פעם שאני חושבת על זה אני אומרת לעצמי: תזכרי איך נראית לפני חמישה שבועות.

        "מבחינת הילדים שלי, הבטן שלי שמנה כמו שהייתי בהיריון. הם מתעסקים בקו שבבטן, נוגעים בה כי היא רכה. זו הבטן שלי כבר שמונה שנים, זו בטן של אמא. הילדים מכירים, בעלי מכיר, אני מכירה. ביקיני הוא כבר לא אופציה, אבל לשמחתי השלמים חזרו להיות עכשיו טרנדיים. סוף־סוף העולם האופנתי התאים את עצמו אליי".

         

         

        מנסה להכיל את השינוי

        מישל פרחי (37) מתל־אביב, מנהלת מוצר בחברת הייטק, אמא של יונתן (שבע), נועם (חמש), שני (שלוש) ואלון (חודש וחצי)

         

        מישל פרחי ובנה אלון. "הבת שלי, בת השלוש, מחפשת את הפופיק שלי וצוחקת עליי שאין לי פופיק" (צילום: יונתן בלום, סגנון: רעות אופיר)
          מישל פרחי ובנה אלון. "הבת שלי, בת השלוש, מחפשת את הפופיק שלי וצוחקת עליי שאין לי פופיק"(צילום: יונתן בלום, סגנון: רעות אופיר)

           

          איך את מרגישה כשאת עומדת מול הראי?

          "אני רואה את הציצים הענקיים ואת הבטן הרופסת ואומרת: 'טוב, יש לי ארבעה ילדים, זה מגיע עם מחיר וזה תשלום ששווה לשלם. הגוף מזדקן בכל מקרה, הוא לא מה שהיה פעם. גדלתי כילדה רקדנית, תמיד הייתי רזה, הכל היה במקום, אסוף, חלק. אבל בלי ציצים. עכשיו יש לי ציצים.

          "אני מתרגלת לגוף שלי מחדש. הוא איבד צורה כרגע, אין זכר לאיך שנראיתי אי פעם, והאמת היא שאני מרגישה כלפיו חוסר ביטחון. אני מנסה להתרגל אליו, הוא משתנה כל יום ואני מנסה להכיל אותו. אחרי לידה רביעית את בעיקר עייפה. השרירים כואבים, רקמות החיבורים שכחו שהן היו קיימות. העור לא חלק. הבת שלי, בת השלוש, מחפשת את הפופיק שלי וצוחקת עליי שאין לי פופיק".

          "אני רואה את הציצים הענקיים ואת הבטן הרופסת ואומרת: 'טוב, יש לי ארבעה ילדים, זה מגיע עם מחיר וזה תשלום ששווה לשלם"

           

          את מוצאת את עצמך מיישרת את החולצה על הבטן?

          "כל הזמן. לפעמים כשאני הולכת ברחוב אני קולטת איך אני שמוטה ורופסת ומנסה לאסוף את עצמי, אבל רוב הזמן אני עסוקה בלוודא שרוב הילדים חיים ושלמים ולא מתעסקת באיך שאני נראית. יש לי בארון מכנסיים בכל המידות האפשריות, מהכי גדולה בעולם ועד פצפונת ממש. בכל לידה אני עוברת את כל ספקטרום המידות, אני כבר לא יודעת מה להעיף ומה להשאיר. אין לי מכנסי מטרה להגיע אליהם, יש לי לכל יום בשבוע מכנסיים אחרים".

           

          אם היית יכולה לשנות משהו בגוף, מה היית בוחרת?

          "הייתי מבטלת את כל סימני המתיחה הדרמטיים שיש לי".

           

          עם מה את הולכת לים?

          "בגד ים שלם ומעליו שמלת ים, סיכוי קלוש שאוריד אותה".

           

          איך את מרגישה עם הגוף שלך עכשיו?

          "מאחת עד עשר אני מרגישה עם הגוף שלי שמונה. בסך הכל אני מרוצה, אני לא עוסקת במראה החיצוני שלי ביום־יום. אחרי ארבע לידות פשוט שחררתי, אני מקבלת את זה כמו שזה.

          "יש סביבי מעגל תמיכה חזק, אחוות נשים של חברות קרובות, חברים ומשפחה שעולמם סובב סביב הורות וזה עוזר מאוד ומרים. יש הרבה שחושבים שזה כמו בטלוויזיה: וואם באם, ילדתי תינוק, וואם באם, חזרתי לג'ינס. תתעוררו. זה וואם באם, סימני מתיחה ועכשיו אני אקח את הג'ינס באקסטרה לארג' מהערימה".

           

           

          מקווה לחזור לג'ינס

          קרן אלדר (35) מגבעת־שמואל, עורכת דין, אמא של אביב, בן חודשיים

           

          קרן אלדר ובנה אביב. "אני הולכת להגיע לחוף עם הביקיני שלי ועם כל העודפים" (צילום: יונתן בלום, סגנון: רעות אופיר)
            קרן אלדר ובנה אביב. "אני הולכת להגיע לחוף עם הביקיני שלי ועם כל העודפים"(צילום: יונתן בלום, סגנון: רעות אופיר)

             

            מה את מרגישה כשאת עומדת מול הראי?

            "'אוי, זה צריך לרדת. מה הולך שם?'. לא מזמן הייתי בספא עם חברה שלי, שגם ילדה לא מזמן. הצטלמנו ואז הסתכלתי בתמונה על עצמי ואמרתי 'יואו, הרגליים שלי נראות ממש שמנות'. וזה איבר שאני בדרך כלל שלמה איתו. אני מתגעגעת לגוף שלי, אבל כשאני מסתכלת על אביב, אני מבינה שקיבלתי משהו טוב יותר".

             

            מה השתנה אצלך מבחינת בגדים?

            "אני לובשת בגדים משוחררים יותר בלי להתעכב על זה יותר מדי, אבל אני לא אתחיל ללבוש עכשיו בגד ים שלם לדוגמה, כי זה נראה לי מזעזע. ברגע שאת לובשת בגד ים שלם הפכת סופית לאמא או לדודה. אני הולכת להגיע לחוף עם הביקיני שלי ועם כל העודפים. זה פשוט נראה עליי טוב יותר".

            "אני מתגעגעת לגוף שלי, אבל כשאני מסתכלת על אביב, אני מבינה שקיבלתי משהו טוב יותר"

             

            יש בגדים שאת מתגעגעת אליהם?

            "יש לי ג'ינס שאני ממש רוצה לחזור אליו, וכשאני אצליח ללבוש אותו אני אדע שעשיתי את זה. יש בגדים שאני יודעת שכבר לא יקרו בשבילי. וזה שווה את זה. זה חלק מהעניין מבחינתי. את משתנה בשבילו והופכת להיות משהו אחר".

             

            מה את אוהבת בגוף שלך עכשיו?

            "שאני מתקן ההאכלה היחידי לתינוק שלי. זה נורא מגניב בעיניי. אני יכולה לתת לו כל מה שצריך".

             

            אני נותנת לך דג זהב, מה את משנה?

            "הייתי קצת מצרה את הצדדים, יש לי שניצלים".

             

            מה את עושה בשביל עצמך?

            "איך שנגמר משכב הלידה התחלתי להתאמן בשביל הכיף. כולם אמרו לי 'קחי את הזמן, אל תמהרי לשום מקום', ובאמת לקחתי את הזמן, ואתמול אכלתי פיצה. הרבה משולשים של פיצה (צוחקת). חזרתי לשומרי משקל, אבל אני לוקחת את זה באיזי".

             

            הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו, סגנון: זוהר מאירי)
            הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו, סגנון: זוהר מאירי)
             
            הצג:
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד