מאיה ורטהיימר רוצה שתדעו: אני שטוחה, אני מנומשת ויש לי שפם

המסר של מאיה ורטהיימר הוא “תקלילו את זה”. אם להשאיל דימוי מהעונה הנוכחית, שהיא גם מדגמנת כאן בהשראתה, ורטהיימר היא בריזר או קרטיב בגוון פסטל שמספק הפוגה מהחום והסטרס. עם זאת, היא מדגישה שלמפעלים הרבים שהיא מתחזקת, כולל חשבון אינסטגרם ממכר ופוטוגני במיוחד, יש גם ערך מוסף. “אני בעד להיות תכלס. אני אוהבת לצחוק על עצמי ועל הסיטואציות, גם אם הן מופרכות, ואני גם מראה את הצדדים הפחות זוהרים – כשאני חולה, כשאני צוחקת על בעלי, ברגעי שפל”.

מעניין, כי מחשבון האינסטגרם שלך אפשר להסיק שאת בעיקר בחופשות באתרים אקזוטיים בעולם, עם שיער מושלם, מיליון בגדי ים ואימוג’ים של קוקטיילים.

“אני לא אומרת שהכל מדהים בחיים שלי. אני לא עושה פוטושופ, וחשוב לי להראות שאני לא מושלמת: אני שטוחה, אני מנומשת, אני מעלה ‘סטורי’ של הבטן שלי נפוחה אחרי האוכל... מאוד חשוב לי להיות כנה. כן, יש לי שפם, ובעלי (הח”כ הטרי אסף זמיר, ע”ט) מזכיר לי להוריד אותו. את יודעת כמה אני צריכה להכין את עצמי בשביל זה? (כוונתה ליום צילום בבגדי ים, ע”ט) לסדר ציפורניים, להוריד שערות, שיזוף בהתזה – אחרת אני מסנוורת. חשוב שנשים יבינו את זה ולא יהיו מתוסכלות”.

בעד להיות תכלס(צילום: אלון שפרנסקי)

לא לובשת שחור

בהנחה שהשתכנעתן, קשה שלא להיות מתוסכלות מהסטייל המוחץ המתכתב עם אתרי הצילום האסקפיסטיים ועם הפלירט הנונשלנטי של ורטהיימר עם מצלמת הסמארטפון. גם כאן היא מקבלת מחמאות בשמחה אבל מסייגת: “אני לגמרי משחזרת אאוטפיטים. למזלי אני מוזמנת לכל כך הרבה חתונות עם קהלים שונים, אז אני ממחזרת שמלות. אני לא זורקת. אבל אני לא אגרנית, אני אוהבת לתרום”.

תמונה שבה היא מצולמת עם אמה, מבהירה היטב שהטעם הטוב עבר אל ורטהיימר הבת בירושה. “אמא שלי היא אייקון אופנה וזה הגיע מסבתא שלי, שנתנה לי את תיק השאנל הראשון והיחיד שלי בגיל 23. הנשים אצלנו בבית מאוד מחוברות לאסתטיקה, אמנות ויצירה. אמא שלי לימדה אותי בגיל מאוד צעיר שזאת לא הכמות אלא האיכות”, היא מסבירה. “נסעתי לפני הצבא לטיול עם חברות וראיתי באאוטלט בניו יורק מגפי ראלף לורן בסייל והם עלו משהו כמו 100 דולר, ועבור ילדה בת 17 שמרוויחה את הכסף שלה בעצמה זה נראה לי מטורף”. כולה חיבוטים קשים התקשרה ורטהיימר הצעירה להתייעץ בדחיפות עם אמה. “והיא אמרה: ‘מאיה’לה, אם את חושבת שתלכי ותיהני איתם - תקני, ואם לא – אז לא’. ואני עדיין הולכת איתם בכל חורף. לאורך השנים אספתי ‘פיסים’ שווים ואני משלבת אותם עם פריטים שהם יותר בייסיק”.

לגמרי משחזרת אאוטפיטים(צילום: אלון שפרנסקי)

איך היית מגדירה את הסגנון שלך?

“נשים אייקוניות כמו גרייס קלי, ג’קי או ואודרי הפבורן הן מודל להשראה. אני לא חושבת שיש הרבה אנשים שראו את כל הסרטים האלה, כמו “ארוחת בוקר בטיפאני”, כמוני. לא משנה מה הן לובשות – הכל רלוונטי להיום בדרך זו או אחרת, וזה משהו שהנחה אותי באופנה. אני מעדיפה להשקיע בפריטים קלאסיים. אני אוהבת לבוש על-זמני, אבל תמיד עם איזושהי קריצה. אני אוהבת מאוד צבעוני, לא אוהבת דברים משעממים וחד גוניים ולא יצא לי ללבוש אף פעם שחור”.

לא לובשת שחור(צילום: אלון שפרנסקי)

כמה לא תל אביבי מצידך.

“גם עם ג’ינסים בקושי יוצא לי ללכת, ואסף דווקא מאוד אוהב שאני לובשת ג’ינס. אני אוהבת דברים נוחים. לארוז את עצמי בתוך ג’ינס למשך יום שלם שנמשך 14 שעות מחוץ לבית – לא כיף. גם נעלי עקב ממש לא”. בנוסף, ומכיוון שהיא גם מתפרנסת כמאמנת כושר, יש לה שיתוף פעולה עם אדידס, “ויש להם בגדים מהממים שאפשר להמשיך איתם גם אחרי יום עבודה”.

מי המעצבים האהובים עלייך?

“יש המון מעצבים ומעצבות בארץ. השנה גיליתי את שחר אבנט שעיצבה גם לביונסה, שני צימרמן, מאי משיח, סטלה אנד לורי, Brenda... יש אופנה ישראלית מדהימה. אני מגיעה אליהם דרך אלוהי האינסטגרם. אני מאוד אוהבת אופנה”.

בתור ג’ינג’ית אמיתית, את מקפידה לחבוש בקיץ כובעים?

“ברור, ואני מריחה כמו קרם הגנה. אי אפשר לראות אותי מתחת לקרם ההגנה. יש לי אוסף כובעים שווה מאוד. כובעים, משקפי שמש, תיקים – כל הפריטים האלה שהמידה לא משתנה בהם, שווה להשקיע בהם. גם את זה אמא שלי אמרה”.

מריחה כמו קרם הגנה(צילום: אלון שפרנסקי)

רוצה לפתוח לבבות

פרט למשחק, הרצאות בתחום פועלה ברשתות החברתיות והעברת אימוני כושר ויוגה, ורטהיימר היא גם הפרזנטורית של אתר “יד 2”. ערכי המהירות והוורסטיליות שהאתר מבקש להעביר מבהירים היטב מדוע בחרו בה לתפקיד. “ימי הצילום שלהם נהיים כיפיים בטירוף”, היא מדווחת. “נורא כיף שנותנים לי להיות חלק מהקריאייטיב ובונים את הפרסומות כחלק מהשיגעונות שלי”.

היה אפשר לצאת מנקודת הנחה שוורטהיימר הדקיקה והספורטיבית שומרת על תזונה בריאה, אבל נאמנה לגישה הכנה והלא מסבכת שלה היא מודה שבמהלך השיחה כרסמה חבילה שלמה של שוקולד לבן עם אגוזים, והחוויה סוכמה כמוצלחת. “האם אני מצליחה לאכול בריא?”, היא מהרהרת, “אני משתדלת. אני אוהבת ירקות ופירות ודגים ולא אוהבת דברים שמנים מאוד. עבדתי בתור מלצרית חמש שנים ב’לחם ארז’, וכל הבצקים לא עושים לי את זה במיוחד, אבל – ויש פה אבל רציני – אני חולת מתוק, ואין יום שבו אני לא אוכלת מתוק, למרות ש-7,000 פעמים אמרתי לעצמי שאני אעביר את היום בלי גלידה (והיא נכשלה, ע”ט). גם בחורף. כל הגלידריות בעיר מכירות אותי. פעם אכלתי ארבעה גביעים ברצף באחת הגלידריות, והם רצו לגייס אותי ל’אתגר מאיה’ שבו יראו מי מצליח לאכול יותר ממני. אמרתי ‘לא תודה’”.

כל הגלידריות בעיר מכירות אותי(צילום: אלון שפרנסקי)

ואת כל הסוכר הזה היא שורפת בעשייה: “אני מתחילה בקרוב לצלם סדרת נוער חדשה בערוץ KIDZ לילדי HOT ואני מאוד מתרגשת. זה מאתגר כי אני הולכת להצטלם כל יום, ובערב אהיה בתיאטרון (ורטהיימר היא חלק מאנסמבל “ציפורלה”, ע”ט). אני גם מאמנת, ואנחנו אפילו לא מדברות על האינסטגרם שלי, שגם בו אני משקיעה הרבה למרות שאני חושבת שזה הקסם שבו, כי אני לא הופכת את זה לעבודה שלי”.

מה יהיה? לא יישאר לך הרבה זמן לחופשות מושלמות שיעלו לאינסטגרם.

“אני כבר עכשיו בן אדם עסוק מאוד, אבל זה מבורך. אני אוהבת לעבוד עם אנשים ולהרגיש שאני מצליחה לשנות להם משהו בחיים, להצחיק ולפתוח לבבות. אפילו דרך האינסטגרם כשאנשים כותבים לי שאני עושה להם טוב, זה מדהים אותי, כי זה המסר שאני מנסה להעביר, של ‘אל תיקחו את עצמכם ברצינות מדי’, כולל בלבוש. כשמשהו עשוי מדי, זה לא טוב בעיניי. בנגישות ובצמצום הפער בין הרצוי למצוי יש משהו שכולם מתחברים אליו. אני מסוג האנשים שלא יודעים עד חצי שעה לפני האירוע מה הם לובשים, כולל לחתונה של אחי”.

• צילום: אלון שפרנסקי סטיילינג: קרן נפתלי  איפור: ערן פאל; שיער: עדן ירושלמי; דוגמנית: מאיה ורטהיימר ל”זוהר יעקובסון”