הומור של דוסים והלכות גרושים:
אושרית וחן קורעים את הרשת

הוא חילוני, היא מסורתית. הוא רווק והיא נשואה לצלם שלהם. אושרית סרוסי וחן רוטמן נפגשו במכללה, המציאו את הזוג הדתי חנאל ומכבית, והפכו כוכבי המגזר והרשת

ירדן אלעזר

|

23.05.19 | 05:10

אושרית סרוסי וחן רוטמן. "זה כיף גדול כשפתאום זורקים לך ברחוב ציטוט מאיזה סרטון. זו מיני-אורגזמה" (צילום: טל שחר)
אושרית סרוסי וחן רוטמן. "זה כיף גדול כשפתאום זורקים לך ברחוב ציטוט מאיזה סרטון. זו מיני-אורגזמה" (צילום: טל שחר)
"זו שכונה, אנחנו לא יודעים לערוך – אבל זה עובד. לאינטרנט יש שפה אחרת" (צילום: טל שחר)
"זו שכונה, אנחנו לא יודעים לערוך – אבל זה עובד. לאינטרנט יש שפה אחרת" (צילום: טל שחר)
"גם כשאנחנו מנסים לכתוב רציני, אנשים צוחקים" (צילום: טל שחר)
"גם כשאנחנו מנסים לכתוב רציני, אנשים צוחקים" (צילום: טל שחר)

כשאושרית סרוסי וחן רוטמן נפגשו לראשונה, זה קרה להם בדיוק בזמן: שניהם היו אז סטודנטים במכללת ספיר – היא במגמת קולנוע, הוא במגמת טלוויזיה – ושניהם הרגישו שמשהו חסר. "כתבתי, הצלחתי בלימודים, אבל לא נהניתי ולא הבנתי למה", מספרת סרוסי. "אני זוכרת שהלכתי להתפלל כשיש לי אבן על הלב, ושאלתי את אלוהים למה לא כיף לי: יוצאים לי דברים טובים, אני מצליחה, אבל לא נהנית".

 

>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק

 

עוד בערוץ אנשים:

 

 

"גם אני הרגשתי ככה", אומר רוטמן, "אבל בלי אלוהים ועם יותר טרוניות בלב. התלוננתי שאני חייב פרטנר".

 

מישהו שמע את התלונות – אולי אלוהים, אולי סתם גורל – ואז הפגיש אותם בדיוק ברגע הנכון, וכך התחיל הקסם. "בלימודים שלי היו תרגילים שבהם הייתי צריך ללהק תפקיד מרכזי של בחורה סתומה", משחזר רוטמן. "לא מצאתי מישהי; הייתי בסך הכל סטודנט מסכן, אז אמרתי, מי תבוא לדמות הזו?"

 

"הוא היה בשפל והתפשר עליי", מוסיפה סרוסי בחיוך, והפרטנר שלה מתגרה: "מישהו בכיתה הציג תרגיל שהוא עשה איתה. אמרתי: 'יופי. אפילו שקל אני לא אביא לה'". אבל סרוסי הגיעה לקריאת הטקסט בדירה שלו, ומשם החלה חברות שהתפתחה גם ליצירה משותפת. "היו צחוקים רצח", מספרת סרוסי. "לא הבנתי את הדמות. לא הבנתי מה זה הדבר הזה". ורוטמן מוסיף: "גם אני לא הבנתי. למשל, היא אמרה לי: 'אני דתייה', ופתאום היא מגיעה לובשת מפית".

 

"לא הפסקנו לצחוק", מסכמת סרוסי. "אם יש ניסים גלויים, זה היה זה".

 

הנס הבא שקרה להם היה הפיכתם לכוכבי רשת. עכשיו רק חסר שאנשי "ארץ נהדרת" ישימו לב אליהם וישתפו איתם פעולה, וזה כבר יהיה נס גדול באמת.

 

צפו באחד הסרטונים שלהם:

 

 

דירת החלומות והשטויות

 

רוטמן (30) גדל בבית חילוני בראש העין, וסרוסי (29) באה ממשפחה מסורתית מבאר שבע ולמדה באולפנה. אחרי הפגישה הראשונה שלהם נותר ביניהם רק ניצוץ. השותפות האמיתית, שבהמשך הולידה עשרות מערכונים ואלפי צפיות ברשת, החלה לקרום עור וגידים בשנת הלימודים שלאחר מכן, כשרוטמן החל לעבוד על מערכונים לפסטיבל קולנוע דרום. "הוא הציע לי לבוא ולהקריא איתו את מה שהוא כותב", מספרת סרוסי. "כשקראתי את הטקסט, התחלתי לתת לו הערות, השתלטתי על העניינים והתחלנו לכתוב יחד". "זה היה מאוד טבעי, ומיד זרם", אומר רוטמן. "לא היו עניינים של אגו, כמו 'למה היא לקחה לי', 'למה היא פתאום כותבת'. היו צחוקים, ויצא טוב. בעקבות החיבור שלנו היא 'מעמכת' אותי, מלשון 'עמך'".

 

הדמויות המרכזיות שפיתחו השניים הן של חנאל ומכבית – בני זוג דתיים שכבר הספיקו להתגרש. על קורותיהם, ובעיקר על הריבים ביניהם, ניתן ללמוד משלל הסרטונים שהועלו לרשת. "זה התחיל מתרגיל שהיה לי בלימודים", מספר רוטמן. "המורה ביקש ליצור דייט בין שתי דמויות, וכל תלמיד היה צריך להמציא דמות ולהציג אותה בדייט. בחורה דתייה בחרה בי להיות בן זוגה בדייט. נשארתי עם הדמות הזו והתאהבתי בה".

 

כשהיו בשנה ד' החליטו השניים להעלות את הקשר מדרגה ועברו לגור יחד כשותפים בדירה בשדרות. "היה פשוט כיף", אומר רוטמן. "כל היום אכלנו רק פיצה מקפיצה ושניצל תירס. אפילו חביתה לא אכלנו שם". וסרוסי מוסיפה: "עברנו יחד לדירת חלומות ועשינו בה מלא שטויות. פרחנו. נולדו שם המון דמויות". אחת מאותן דמויות עומדת להופיע בקרוב בסדרה "זאת וזאתי", שכתבו השניים יחד עם גיתית פישר. "יש בה דמות שיצאה ממני בלילה של שכרות", אומרת סרוסי. "החזירו אותנו ברכב לדירה מבילוי, ואני הייתי שיכורה והתחלתי לעשות דמות של זמרת בשם מלעיל, שלא מוכנה לעלות לבמה כי האקס שלה יושב בקהל. חן שיחק את האמרגן שלה. עשינו מזה מערכון, שבזכותו גיתית נחשפה אלינו והציעה שנעבוד יחד. זה היה מחמיא מאוד". הסדרה תוקרן בבכורה בפסטיבל קולנוע דרום שיתקיים בשדרות בתחילת יוני, ובהמשך תשודר ברשת 13.

 

הכירו את מלעיל:

 

 

הדרך להימלט מהצרות

 

אף שבמערכונים הם מגלמים זוג גרוש, במציאות אין ולא הייתה ביניהם זוגיות: סרוסי נשואה לפורת אביגל, שמצלם את הסרטונים שלהם; רוטמן רווק.

 

סרוסי: "יצאנו מבית הספר אחרי שלמדנו לצלם ולביים בצורה איכותית ומקצועית, ואז התחלנו לעשות דברים לאינטרנט וגילינו שצילום בטלפון, באיכות הכי ירודה, עובד שם טוב יותר ממשהו מושקע".

 

רוטמן: "בשלב מסוים אמרתי לה: 'בואי ניצור מריבה של חנאל ומכבית, ושבעלך יצלם את זה עם הפלאפון'. זו שכונה, אנחנו לא יודעים לערוך – אבל זה עובד. לאינטרנט יש שפה אחרת".

 

"העובדה שאנחנו חברים טובים היא שמנעה מהקשר להפוך לזוגי. אנחנו חברים כל כך טובים, שאינטימיות לא יכולה להיכנס לכאן. מלכתחילה הייתה הרגשה שאני מצאתי אח קטן, והוא מצא בת דודה"

נראה שהם למדו את השפה היטב: המערכונים שלהם זוכים להצלחה; גם החברות ביניהם, ששרדה לימודים, מגורים משותפים ומעבר לתל אביב, ממשיכה לצמוח. "אנחנו נפגשים כל יום, ואין יום שאנחנו לא כותבים משהו", אומרת סרוסי. "זו לא בחירה, אלא ראיית עולם קומית. הרבה פעמים הדרך שלי להימלט מהצרות היא להסתכל על הדבר מבחוץ ולצחוק". ורוטמן אומר: "גם כשאנחנו מנסים לכתוב רציני, אנשים צוחקים, אז מה זה כבר משנה?"

 

כשהקשר הוא כל כך אינטנסיבי, אנשים לא חושבים שאתם זוג?

סרוסי: "בעבר היו שואלים אותנו הרבה אם אנחנו ביחד או שזו רק עבודה, והיה קצת מתיש להסביר כל הזמן שאנחנו לא זוג, אלא רק יוצרים ביחד. לדעתי, העובדה שאנחנו חברים טובים היא שמנעה מהקשר להפוך לזוגי. אנחנו חברים כל כך טובים, שאינטימיות לא יכולה להיכנס לכאן. מלכתחילה הייתה הרגשה שאני מצאתי אח קטן, והוא מצא בת דודה. היום אני נשואה, אז כבר לא חושבים יותר בכיוון הזה ולא שואלים".

 

כבר מזהים אתכם ברחוב?

רוטמן: "יותר ויותר, אבל זה קורה לאט. הרי לא התפוצצנו באיזו תוכנית ריאליטי. התהליך שלנו יותר איטי וגם יותר שפוי. אבל זה כיף גדול כשפתאום זורקים לך ברחוב ציטוט מאיזה סרטון. זו מיני-אורגזמה".

 

סרוסי: "פעם נסעתי לקברי צדיקים בהר מירון; הייתי צריכה להתפלל שם על משהו חשוב והגעתי קצת מרוקנת, ופתאום מישהי עצרה אותי ואמרה: 'ראיתי אותך בסרטונים באינטרנט. עשית שם איזו דמות שהתחלתי לחקות אותה ולדבר כמוה. אני עושה את זה כשאני בבית, וזה מרפא אותי'. קיבלתי שוק אמיתי, והחלל הריק בלב שלי התמלא בשנייה".

 

 

     

    לא תאמינו איפה היא מוצאת חומר לבדיחות שלה. הקליקו על התמונה:

     

    אלמוג שור. "קטפתי תפוזים במושב עוד לפני שידעתי מה זה אוטו". הקליקו על התמונה (צילום: יובל חן)
    אלמוג שור. "קטפתי תפוזים במושב עוד לפני שידעתי מה זה אוטו". הקליקו על התמונה (צילום: יובל חן)

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד