"אנשים מבקשים לדעת מה משמעות השמות הלא שגרתיים של ילדיי. על פי רוב אני מתחמקת כי אין לי תשובה קצרה לכך", אומרת מיריק שניר (70), ממושב חיבת ציון, שהוציאה בימים אלה את ספרה ה־100 "ביצה לשבת" (הוצאת אגם).
"הבחירה להעניק שמות ייחודיים קשורה לרצון לשדר לפרי בטני: לא היה ולא יהיה עוד אדם כמוך. במהלך השנים אני נוכחת שוב ושוב, עד כמה השם של כל אחת ואחד מילדינו הולם אותם ואף מעצב אותם כבני אנוש ייחודיים. למה קראתי להם ככה? בבקשה".
אחיעד. "בכורתנו נולדה שנתיים לאחר מלחמת ששת הימים שבה נהרג שאול, אחיו התאום של בעלי. במהלך ההיריון הגיתי כמה שמות לזכרו, וכאשר חבקנו את בתנו הבכורה, התאים לה בעיני שנינו: אחי־עד".
שיהר. "בהיריון זה אחותי המופלאה רותי, שהייתה אז בת 17, סבלה מסרטן והייתה בחודשי חייה האחרונים. עד היום קשה לי לתפוס איך היא, שחייה הצעירים הלכו ודעכו, הייתה בעלת תעצומות נפש להציע לי שמות לעובר שברחמי. רותי, הזדהתה לגמרי עם נטייתי לשמות ייחודיים והציעה שני שמות: שיג-הר, שיא-הר. שניהם השתלבו יפה עם שם המשפחה שלנו: שניר (שהוא אחד מהשמות של החרמון וגם שמו העברי של נחל החצבני אחד ממקורות הירדן). רותי הייתה משוררת: שיג-הר שניר. שיא-הר שניר, זאת שירה. כעבור כמה חודשים חרטנו על מצבתה שורה משיר שלה: "אושר נושר אשר נשר ונותר שיר" רותי נפטרה חודשים אחדים לאחר לידת שיהר הנושא את השם שבחרה לו".
רעות. "נקראת על שם אחותי רותי. כאשר היא נולדה לא הכרנו אף רעות, חשבנו שהמצאנו את השם היפה הזה. בהמשך הכרנו עוד ועוד בנות בשם רעות. כאשר אני נשאלת איך ילדינו התייחסו לשמותיהם הלא רגילים, אני משיבה בחיוך (וקצת בהגזמה) שהיחידה שבאה פעם בתלונה היא רעות, שהרגישה שלא קיבלה שם יחידאי כמו אחיותיה ואחיה".
אלֵיאור. "אליאור נולדה לאחר מלחמת יום הכיפורים, תקופה שבה חווינו אפלה, דאגה, חושך. בשם אליאור ביטאנו את שאיפתנו ותקוותנו להוסיף אור, להתקדם אל האור, אלי־אור, לראות אור בקצה המנהרה".
נֹהַר. "מרגע לידתו היה מלא נהרה, מילה רבת משמעויות הנקשרות זו בזו: אור, תבונה, בהירות, זרימה, שמחה. כל המילים האלה נמצאות בשם נהר, וכך היה מינקות. בגיל 11 נפגע קשות בראש בתאונה, ונהרתו אף התעצמה".
יָדוֹד. "נולד ביום שבו נחתם הסכם השלום עם מצרים. בספר איוב כתוב: 'מפיו לפידים יהלכו; כידודי אש יתמלטו'. מה זה 'כידודי אש'? המפרשים כותבים: כניצוצות אש. ידוד הוא ניצוץ".
נדר. "'נדר אחים' הוא שם חוברת השירים העצובה והיפה שכתב בעלי לזכר אחיו התאום שאול. כשנולד ילדנו השביעי, פניו הזכירו לישראל בעלי את אחיו והחלטנו לקרוא לו נדר, כנדר שבעלי נדר בשיריו: 'כל נדרי – ורק נדרי שלי, הוא נדר אחי – לא הפרתי'".
יָחֵל. "נולד בחודש תשרי, בזמן שבו אנו מתחילים מחזור חיים חדש ומייחלים לטוב. בתהילים כתוב: 'יחל ישראל אל יהוה'. פסוק זה נמצא גם בסידור התפילה ונקרא במועדי תשרי".
תהין. "השם תהין אומר: העזי, בת! ובכל מצב שאליו תיקלעי, השכילי לראות תמיד את הכן, את הצד החיובי של החיים. 'להעז', כך קראה תהין לסרט התיעודי־הביוגרפי שיצרה".
