לאחר הזדהות קצרה במבואה של מגדל "מידטאון", שאוכלס לא מזמן בין כבישים סואנים בתל אביב, אנחנו משוגרים במעלית לקומה ה-43. כאן גרים ליאור סושרד, המגדיר עצמו "אמן החושים הבינלאומי", אשתו טל שכטר-סושרד, יח"צנית בדימוס והייטקיסטית בהווה, ושני ילדיהם הקטנים (5 ו-3).
סושרד מתרגש מהופעתו הקרבה באירוויזיון, ובפגישה בביתו עם צוות ערוץ העיצוב של Xnet, הוא מגדיר את האירוע הגדול ''גם מקומי, גם מול קהל של מאות מיליונים בטלוויזיה, וגם בעיר שלי''. ומה יהיה בהופעה? ''שני קטעים, שיהיו קשורים לעולם של האירוויזיון, וכהרגלי הם יהיו בלתי ניתנים לתפישה - שאנשים יגידו 'איך לעזאזל הוא ידע'''.
שניהם חיפאים במקור, וההיכרות ביניהם הולכת אחורה לימי התיכון. ליאור התחיל כבר אז עם טל, אך המהלך לא צלח. חלפו שנים, וליאור - עכשיו כבר פרפורמר מבוקש - הוזמן להופיע בבר המצווה של אחיה של טל. "התמזל מזלנו ושנינו היינו רווקים", הוא מספר. "אחרי ההופעה דיברנו וקבענו דייט - והשאר היסטוריה".
דלת הכניסה נפתחת למסדרון, שבסופו חלון שממסגר נוף עוצר נשימה. "קימה בבוקר בגובה כזה היא חוויה אחרת לגמרי", אומר סושרד, "וכשהשמש מתחילה לשקוע, אור זהוב פוגע במגדלים שמסביב וחוזר לדירה. עשר דקות שתל אביב זהובה. זו 'שקיעה לעניים', כי הדירה לא פונה לשקיעה, אבל זה ממש Magic moment".
כאחת המשפחות הראשונות שנכנסו למגדל הטרי, הם קיבלו את דירת הקבלן "מהניילונים" והחליטו להתאים אותה לצרכיהם, יחד עם האדריכלית לילך לב (לב-גרגיר אדריכלים). רשימת הבקשות כללה סלון ושולחן אוכל לאירוח, שירותים ומקלחת נפרדים להורים ולילדים, חדר עבודה לליאור, מקומות אחסון רבים וחדר ילדים מושקע.
התהליך היה ממושך: לפני שקיבלו את המפתחות, מסרו בני הזוג לקבלן את מפרט התשתיות שהם מעוניינים לקבל; לאחר שהקבלן סיים ומסר להם את המפתחות, נכנס קבלן מטעמם לחצי שנה נוספת, ואז חולקו מחדש חדרי הדירה והותקנה תשתית חשמל חכמה. בתוך כך החל מסע של רכישת רהיטים, בתמהיל שאותו מגדיר ליאור כך: "אתה רואה בקטלוגים בתים קרים, נקיים כאלה. לא רציתי מוזיאון. רציתי שמצד אחד יהיה אלגנטי ומצד שני חמים וכיף. בית שאמור להיות יפה ושטותניק ביחד. אני מודה שבחלק הצלחנו יותר ובחלק פחות".
האדריכלית אומרת, ש"האתגר היה לתת תחושה של דירה 'בועטת' וצעירה, אך גם לשמור על פרקטיות וייצוגיות. שגם יהיה ניתן לארח חברים בסדר הגודל של החברים של ליאור, וגם לארח חברים מהגן של הקטנים. ניסינו להשאיר לנוף את הבמה המרכזית, ולשם כך השתמשנו בצבעים מונוכרומטיים עם נגיעות צבע כחולות, בעיקר בריהוט. הדירה נעה בין מנעד הפונקציונליות וה-Fun".
תוך כדי עבודה, חברת השיש שסיפקה את משטחי המטבח פשטה את הרגל. "זה היה טראומתי", אומרת טל, "פתאום לא רק שאתה קורבן, אלא בסטרס מכל איחור של ספק – אולי גם הם פושטים את הרגל?"
וליאור ממשיך: "אנחנו נפלנו יחסית בקטנה. נתנו מקדמה של 7,000 שקלים, אבל היו אנשים ששמו 40 אלף שקלים ויותר. זה היה קטע רע. התחילה להתאגד חבורה של אנשים שנפגעו מהחברה, ואז בא בחור בשם שי, משכמו ומעלה, שלקח הכל על עצמו ואמר 'אני אנסה לספוג כמה שיותר ממה שכבר שילמת, כמה שאני יכול אעזור'".
בעוד אנחנו מדברים, מתרוצצים שני הילדים בכל רחבי הבית, בין המטבח, הסלון וחדר הילדים. האב, שמעיד על עצמו כ"שטותניק" גאה, פיזר בדירה שלל משחקים. מול הספה בסלון, לצד הפסנתר שבו הוא מנגן מפעם לפעם, עומדים לראווה שני פסלים של רובוטריקים. "היינו בחופשה בתאילנד, וביום האחרון הלכנו בשוק וראיתי שני פסלים של רובוטריקים, 30 קילו כל אחד. זה תאילנד ולא יקר, דבר כזה בגלריה עולה המון כסף! אמרתי לטל שאני שוקל לקנות את הפסלים, והיא עודדה אותי לקנות".
בשונה מהרובוטריקים ומהפסנתר, שלוש הגיטרות של ליאור לא זכו למקום בדירה החדשה. "אני בתהליך משא ומתן עם אשתי להעלות אותן לדירה", מקונן האב, "ובינתיים הן במחסן. אני אוהב לנגן. בראיון האחרון לג'יימס קורדון עשיתי קטע על פסנתר, הרעיון עלה מהפסנתר הזה".
הקירות עדיין ריקים מתמונות, למעט אחת של גאווין ריי, שתלויה במסדרון. סושרד התאמץ להשיג אותה, אחרי שנתקל בה בגלריה בלונדון. "נדלקתי עליה", הוא מספר, "אבל לא היה אפשר להשיג אותה. עופר צדיק, ישראלי תושב מיאמי שמתעסק באמנות, אמר שהוא ישיג לי את התמונה. לא האמנתי לו, אבל התחלנו לחפש. אחרי חודשים הוא התקשר ואמר שהצליח. אחרי כמה זמן הגיע פתאום ארגז ענק מעץ, וכמו בסרטים היה צריך לום בשביל לפתוח אותו. פתחתי וראיתי את התמונה - הרגשה מטורפת".
מה תפס אותך בתמונה הזו, שהיה שווה את המאמץ?
"ראיתי בעיני רוחי את האורחים נכנסים הביתה ולא מבינים מה יש בתמונה. מהצד זה נראה קצת ג'יבריש. רק כשאתה מול התמונה, זה עושה בום".
דלת לחדר השירותים עדיין לא הותקנה, אבל גאדג'טים לא חסרים: מלחצני התאורה, דרך האסלה המתחממת והמתכווננת, וכלה בסאונה הפרטית. אני מאוד אוהב פינוקים", מסביר סושרד, "ואם כבר משקיעים – אז הולכים עד הסוף".
מערכות שונות בבית מופעלות באמצעות שלט חכם, אייפד או בפקודות ל"אלקסה" (העוזרת הדיגיטלית מבית "אמזון"). האייפד שולט על כל הבית - התאורה, המיזוג, התריסים ומערכת ההגברה – גם כשהמשפחה לא נמצאת בו. "חזרנו הביתה בחורף והיה קר בחוץ, אז הדלקנו את המזגנים דרך האייפד והבית היה חם", מספר סושרד. "אלה הדברים הקטנים שהופכים הכל לסבבה. זה לא שאני יושב כל היום ומדבר עם 'אלקסה', אבל שאני נכנס הביתה אני אומר: 'אלקסה, אורות' - ויש אורות. זה נחמד".
"האסלה החכמה? אני לא הבנתי את הצורך בזה", מגיבה טל. "בכלל, כל הבית החכם הזה – אותי זה מסבך. עוד לא למדתי".
המטבח עוצב בצבעים כהים וחמים, המשרים אווירה אלגנטית. צדו האחד הוא ארון ומזווה גדולים, שבהם חבויים המקרר, התנור והמיקרוגל. במרכז המטבח אי, שבו משוקעת כירת אינדוקציה חשמלית ומקומות אחסון נוספים, ובהמשכו שולחן אירוח שיכול לאכלס סועדים רבים למדי. בצדו האחר של המטבח כיור, ומעליו מסילות שהותקנו על הקיר ועליהן שטים מדפי תבלינים וכוסות יין. "ליאור וטל הם זוג דינמי שממציא את עצמו כל פעם מחדש", מתפעלת האדריכלית. "כך גם מסילות המדפים במטבח".
מתחת לכיור מסתתר חלום ישן של סושרד. "מקרר יין קטן, חמוד ואלגנטי", הוא מציג את המוצר. "לא משהו מוגזם. אני לא שתיין גדול ולא פיינשמקער פלצן - אני לא באמת מבין בהבדלים ובסוגים - אבל אם זה יין שאני אוהב, אני מצלם אותו וקונה".
אומרים שבסוף, בחיי היום-יום, לא משתמשים בכל הגאדג'טים האלה.
"נכון, זה מה שאומרים, אבל אני רואה שבסופי שבוע אנחנו פותחים את המסך הענק וצופים עם הילדים, וכשאני חוזר מחו"ל אני משתמש בסאונה".
עיקר המאמצים הושקעו בחדר הילדים. בני הזוג חברו למעצבת חדרי הילדים שרית שני חי, שיצרה בעבור הדור הצעיר ממלכה נעימה, שימושית ויצירתית. "נכנסנו אליה לסטודיו ורצינו הכל", נזכרת טל, "ואחרי כל הפנטזיות שרית בישרה שאין ברירה וצריך לעבוד עם האילוצים של החדר. בגלל שהבניין שלנו לא חמים במהותו היה לנו חשוב להשקיע בחום, במיוחד בחדר הילדים. הרבה דברים שרצינו לא יכלו לקרות, אבל הרבה דברים כן".
מה לא יכול היה לקרות?
"רצינו שלמיטה תהיה מגלשה. שרית אמרה שהחדר לא מספיק רחב. רצינו שמאחורי 'הביתן' תהיה גומחה להתחבא בה, אך לא היה מספיק עומק ושרית אמרה שזה יכסה את הנוף".
מהקומה העליונה של מיטת הקומתיים אפשר להיכנס ל"ביתן המשחקים והתחפושות", והחדר מצויד במקומות אחסון רבים לבגדים ולצעצועים. "הם באו עם המון חלומות", אומרת שני חי, "ותפקידי היה לתרגם אותם לפרקטיקה בלי לפגוע בחלום. ליאור וטל דיברו על יצירת חידות, כך שבכל פעם יהיה אפשר לגלות את החדר בצורה אחרת. ליצור אצל הילד דפוסי התנהגות שמעוררים דמיון ומחקר".
טל מתרוצצת עם הילדים בסלון, וליאור לוקח אותנו למרפסת, שממנה רואים את רחבי גוש דן בואכה נתניה. לא לאורך זמן, כי בקרוב חלק מהנוף ייחסם במגדל נוסף שיקום במתחם גורדי השחקים המצטופף. "באסה שבונים פה", מודה סושרד, "אבל ידענו מה הולך להיות פה. זה לא יהיה פנורמי, אבל יהיה את החלק הטוב של הנוף – הים".
- קבלן גמר: אבי לוי
- בית חכם, תקשורת וסאונד: הד סינמה
- מטבח וספרייה: מודולנובה
- תאורה: גלואו
- נגרות: קניון שבלול עץ
- רהיטי חוץ: טולמנ'ס
- ספה ומיטה: פיטרו הכט, רוש בובואה
- ספה: הולנדיה
- שיש: שיש אוהד
--------------------------------------
ואיך נראית דירתו של אסי עזר? לחצו על התמונה:
