"יום זה ייזכר לדורות", כתב ויצמן. "ליבי עם היישוב בשעה גורלית זו"

ד"ר חיים ויצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל, זכור כמי שמינף את מעמדו ואת קשריו הבינלאומיים למען הרעיון הציוני: המדע והציונות, שהיו ליסודות חייו של ויצמן, הובילו בנקודת מפנה היסטורית לאחד המהלכים הדיפלומטיים החשובים שקידמו את הקמת המדינה.

צפו בסרט תיעודי קצר עליו:

ויצמן נולד ב-1874 למשפחה יהודית מסורתית בעיירה מוטול ששייכת כיום לבלארוס. הוא סיים בהצטיינות את לימודיו התיכוניים, למד כימיה באקדמיה, ואחרי שהיה ברשותו תואר דוקטור, הצטרף למחלקה לכימיה אורגנית באוניברסיטת ז'נבה. במקביל, נמשך לציונות: הוא האמין שהיהדות היא ישות תרבותית הראויה לשוב אל מולדתה, ופעל לקידום הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל. ב-1904, אחרי שהחל לעבוד באוניברסיטת מנצ'סטר, ביסס את מעמדו בקרב ציוני בריטניה, טיפח קשרים עם אנשי מפתח בעיתונות ובצמרת הפוליטית, ובזכות חוכמתו וקסמו האישי יצר לעצמו מעמד של דובר התנועה הציונית, נוסף להיותו מדען מוערך.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה אימץ ויצמן מדיניות פרו-בריטית מתוך הבנה שבריטניה היא שחקנית מרכזית במערכה. כראש מעבדות המחקר הכימיות של הצי הבריטי מצא דרך להפיק אצטון סינתטי מתירס, מה שסייע לתעשיית החימוש ותרם למאמץ המלחמתי של בריטניה. הפיתוח זיכה את ויצמן בהוקרה של השר האחראי על הצי, הלורד בלפור, ושל שר החימוש, לויד ג'ורג'. כשמונה ויצמן לנשיא הפדרציה הציונית באנגליה, ובראש הצמרת הפוליטית כיהנו לויד ג'ורג' כראש הממשלה והלורד בלפור כשר החוץ, החליט ויצמן לנצל את הכרת התודה שלהם ופנה לקדם מהלך היסטורי למען העם היהודי - הצהרת בלפור, שנחתמה ב-2 בנובמבר 1917, ועיקרה היה תמיכה רשמית של בריטניה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מתן ההצהרה נזקף לזכות ויצמן ונחשב עד היום לנקודת מפנה בהיסטוריה של עם ישראל.

צפו בכתבה בנושא:

עם זאת, הדרך להקמת המדינה הייתה ארוכה. בעקבות החרפת היחסים בין היהודים לערבים בארץ ומאורעות תרפ"ט (1929) פרסמה הממשלה הבריטית את הספר הלבן, מסמך שהגביל את מספר היהודים שרשאים לעלות לארץ, ונראה היה שהיא נסוגה מהבטחותיה כלפי העם היהודי. בעקבות זאת פרץ משבר בין בריטניה לתנועה הציונית, שפגע בהנהגתו של ויצמן, אבל הוא לא אמר נואש. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הוא התמסר למאמץ להרחיב את היישוב היהודי בארץ ולסייע לבעיית הפליטים היהודים באירופה. בתקופה זו התחזק הקשר בין ויצמן לדוד בן גוריון, מנהיג מפא"י ויו"ר הנהלת הסוכנות היהודית דאז. בהמשך ידעו יחסיהם עליות ומורדות רבים, אבל לא היה בהם כדי להכשיל את החזון המשותף.

דוד בן גוריון. היחסים ידעו עליות ומורדות(צילום: דוד רובינגר)

גם כשהודח ויצמן מתפקידו כנשיא התנועה הציונית, הוא המשיך לנצל את קשריו בעולם על מנת לקדם את הקמת המדינה היהודית. פגישה שקיים עם נשיא ארצות הברית, הארי טרומן, ב-18 במרס 1948 הייתה בין הגורמים החשובים שהביאו להחלטה האמריקאית להכיר במדינת ישראל מיד עם הקמתה. בתום אותה פגישה המליץ ויצמן לראשי היישוב לקבוע עובדה ולהכריז על הקמת המדינה מיד עם סיום המנדט הבריטי. ב-13 במאי נודע לו שהבריטים קרובים לעזיבת הארץ, והוא פנה לטרומן ולחץ עליו להכיר במועצת העם כממשלה הזמנית של המדינה היהודית. בעוד טרומן ועוזריו שוקלים את הבקשה, נודע להם על הכרזת העצמאות של בן גוריון, וטרומן הורה לתמוך בה. ויצמן, מצידו, כתב מכתב לבן גוריון:

אל דוד בן גוריון, תל אביב

ניו יורק, 14 במאי 1948

ברכותיי מקרב לב לך ולעמיתיך בשעה גדולה זו. ייתן לכם אלוהים כוח לעמוד במשימה שהוטלה עליכם ולהתגבר על הקשיים הצפויים. הואל נא לקבל ולהודיע בשמי ליישוב את הדברים הבאים:

ביום זה, שייזכר לדורות, בקום המדינה היהודית אחרי אלפיים שנה, אני מביע אהבה והערצה לכל חלקי היישוב ואת מיטב הברכות לממשלתו המקבלת עליה ברגע זה אחריות כבדה ורבת השראה. ליבי סמוך ובטוח שכל אזרחי המדינה היהודית בהווה ובעתיד יעשו כמיטב יכולתם להיות ראויים לסיכוי החדש שהעניקה להם ההיסטוריה. יהא זה ייעודנו לכונן מוסדות וערכים של קהילה בת חורין ברוח מסורתנו הגדולה שתרמה כה רבות לחיי המחשבה והרוח של המין האנושי.

ברגע זה אני הוגה בהכרת טובה ובחיבה בלוחמים ובעובדים שלנו שנשאו בעול בניינה של ארץ ישראל היהודית והנושאים עתה בנטל ובקורבנות של הגנתה. לא קל לי לחשוב על עובדי אדמה שלווים בנהלל ועין חרוד או בנוער בערים היהודיות שלנו המשמשים חיילים בשירות פעיל. בימי עזרא הייתה ידם האחת של אבותינו עושה במלאכה, ואחת מחזקת השלח. אנו נקראים היום לפעול ברוח זו. שאיפתו העמוקה של עמנו לכונן יחסי שלום וכבוד הדדי עם האזרחים הערבים, עם ארצות ערב השכנות ועם כל שאר האומות במשפחת האדם. עם סיום המנדט אנו זוכרים בהכרת טובה את החזון שליווה אותו בראשיתו. אנו זוכרים את האומות, גדולות כקטנות, אשר תרמו את חלקן בחסות האומות המאוחדות להחלטה הבינלאומית שאישרה את זכותנו לעצמאות מדינית. ליבי עם היישוב בשעה גורלית וחגיגית זאת. תהא ברכת אלוהים על כולכם.

חיים ויצמן

הקבר של ויצמן ואשתו ורה ברחובות. "בחיר העם"(צילום: שאול גולן)

עם הקמת המדינה כינה בן גוריון את ויצמן "בחיר העם" ומינה אותו לנשיא מועצת המדינה הזמנית. בפברואר 1949, לאחר כינוס הכנסת הראשונה, נבחר ויצמן לנשיא הראשון. מכיוון שמצבו הבריאותי הידרדר, התפקיד היה בעיקר סמלי, אבל הוא המשיך לכהן בו עד יום מותו ב-9 בנובמבר 1952. ויצמן נקבר בגן ביתו שברחובות, סמוך למכון המדעי הקרוי על שמו, ועד היום הוא נחשב למנהיג מוערך ורב יוקרה שסלל דרך וזכה לראות את חזונו מתגשם עוד בימי חייו. 

איך נראו מכתבי האהבה שכתב בן גוריון לאשתו פולה? הקליקו על התמונה:

פולה בן גוריון. "אני רוצה ללחוץ אותך אליי, לחבק אותך בידיים לוהטות". הקליקו על התמונה (צילום: דוד רובינגר)