המתאגרפים הצעירים ואליד אבו טאה וחמזה לאוובני בני ה-15, ממועדון האגרוף כ.ז כוכבי נצרת, ניצבים מחובקים כשהם לבושים בחולצות לבנות ושחורות עם הכיתוב Holyland של המותג הישראלי באותו שם. בתצלום אחר הם מביטים למצלמה חמושים בכפפות אגרוף ומגן ראש, חושפים גבריות שברירית של מתבגרים צעירים, שעלולה להתנפץ במכת אגרוף אחת. השניים הם חלק מסדרת צילומים שיזם מותג האופנה המוערך, שפנה לצלם תום קנלר שיתעד ספורטאים צעירים, חלקם בבתיהם, אחרים במגרשי האימון שלהם במכון וינגייט.
"בחרנו לספר את הסיפורים של האנשים דרך הספורט, כי בתחום הזה לא משנה במה אתה מאמין או איפה גדלת – אלא כמה אתה רוצה את זה", אומר מעצב המותג דור חן.
"בספורט אין משמעות לגזע, מין ודת, לאום ומגדר – ערכים שמתאימים לסדר היום שלנו כמותג", מוסיפה המעצבת ענת משולם, בת זוג בחיים ובמותג.
הגופות המפוסלים והשריריים בפרויקט, מהדהדים רוח נעורים כובשת ואת בחירתם של המצולמים להקדיש את שנותיהם היפות לטובת אימונים אינטנסיביים לאורך שעות ארוכות. בני הזוג מאחורי הולילנד בחרו ספורטאים בעלי מראות שונים – מהפנים המחוספסות של המתאגרפת אלופת הארץ אדל חורי בת ה-32 מתל אביב, ועד המבט הרך שניבט מבני הזוג דניס לוקטב ולנה קוטין, שחיין ושחקנית כדורעף בני 19, המתגוררים בפנימיית הספורטאים מכון וינגייט. כולם הולבשו בבגדים ספורטיביים של המותג מהעונות הקודמות, שלדבריהם התאימו לקונספט הצילומי.
"פנינו אל כל אחד מהספורטאים דרך הרשתות החברתיות", מספרת משולם, "רצינו ספורטאים עם הישגים אולימפיים, אנשים שעברו דרך. רובם שיתפו פעולה איתנו, עם חלקם נתקלנו בבעיה, כי יש להם חסויות מסחריות וזה היה תהליך ארוך לקבל את רשותם".
"שגרת היומיום של ספורטאים היא דבר מרתק שרציתי לתעד, לצד העיסוק בגוף למיצוי הפוטנציאל שלו, היחס בין נשים לגברים ושאלות של זהות בהקשר הייצוגי של ישראל בתחרויות", מוסיף קנלר בשיחה עם Xnet, "הפסיפס האנושי מרכיב את הקבוצה שמייצגת את ישראל בתחרויות, אך לאו דווקא הייצוג הקונבנציונלי של ישראל, בהתחשב ברקע החברתי שהספורטאים מגיעים ממנו".
בחשבון האינסטגרם שלו הוא מתעד בקביעות מתבגרים צעירים, גברים בסיטואציות הומו-ארוטיות, וגם לא מעט דיוקנאות אישיים. "כל פרויקט שאני בוחר לעשות הוא פאזל מתוך הזהות שלי", הוא מסביר, "בפרויקט הנוכחי רציתי להראות מניפה של ספורטאים מתחומים ורקעים שונים. להיות ספורטאי זו החלטה לא פשוטה. דרושה משמעת עצמית וויתורים מגיל מאוד צעיר".
בשיחה עם המעצבים ועם הצלם, חוזר ועולה שמה של מרימת המשקולות ניקול רובנוביץ', 20, שזכתה בחודש שעבר במדליית ארד באליפות אירופה בהרמת משקולות. רובונוביץ' החלה להתאמן בגיל 15 וחצי, ומאז היא מתאמנת ללא מאמן ומצליחה בזכות המשמעת העצמית שלה.
"בעולם של הנפת משקולות, הרבה מהמתמודדות משתמשות בתחליפים לא חוקיים שמקדמים אותם, אך ניקול טוענת שהכל בסוף בראש. חלק מהעבודה שלה היא להעלות את המודעות של הענף לבחורות ולנשים, ובשיחות איתה היא סיפרה על המורכבות של להיות אישה בתחום שרוב המתמודדים בו הם גברים, ועל התדמית של מרימות משקולות", אומר קנלר, "ואליד וחמזה, שניהם ילידי נצרת, זוכי תחרויות אגרוף בישראל ובעולם. בגילם הצעיר הם מתמודדים עם משמעת נוקשה יותר ומעוררת הערכה של המאמן המסור שלהם. אגרוף מהווה מפלט להרבה נוער בארץ, אבל בשביל להיות מנצח בתחרויות עולמיות, עליך לנהל אורח חיים מסוים השונה מהנוער שבגילך, וזה מאוד ניכר במועדון כוכבי נצרת".
ואיך ממשיכה הנינה של מייסד "ניבה" את המורשת המשפחתית?
