נכשל בלימודים ופיתח שיטת חשיבה שמשמשת מיליוני אנשים בכל העולם

השיטה שפיתח טוני בוזן, תלמיד בריטי כושל, תעשה לכם סדר ויזואלי במחשבות ותעזור להסדיר את הבלגן ברעיונות וברגשות. מה הסוד שלה ואיך ליצור מפת חשיבה בבית?

בדומה למפת דרכים, מפת חשיבה היא אמצעי ניווט שעוזר לנו להבין טוב יותר את מה שמתרחש בתוך הראש שלנו (צילום: אנטולי מיכאלי, סגנון: אינה גוטמן, איור מפה: עינת להב)
בדומה למפת דרכים, מפת חשיבה היא אמצעי ניווט שעוזר לנו להבין טוב יותר את מה שמתרחש בתוך הראש שלנו (צילום: אנטולי מיכאלי, סגנון: אינה גוטמן, איור מפה: עינת להב)
במרכז הדף כתבו את הנושא - מטרה, רעיון, סוגיה שתרצו לפתח או לסכם דרך המפה (איור: עינת להב)
במרכז הדף כתבו את הנושא - מטרה, רעיון, סוגיה שתרצו לפתח או לסכם דרך המפה (איור: עינת להב)

כשטוני בוזן היה תלמיד בית ספר באנגליה במערכת החינוך הקשוחה של סוף שנות ה־40 של המאה הקודמת, ובהמשך סטודנט באוניברסיטת קולומביה הבריטית, הוא התקשה מאוד להצליח בלימודים. המושג "לקוי למידה" לא היה מוכר אז, וההנחה הרווחת הייתה שלימודים פשוט לא נועדו בשבילו. משהו בעודף המידע שזרם אליו מהמורים והמרצים לא הסתדר, וכולם סביבו לא האמינו שהוא אי פעם יצליח לסיים את לימודי התיכון, שלא לדבר על תואר ראשון.

 

בוזן, שמת לפני שבועיים בגיל 76, הפך בסופו של דבר לפרופ' כבוד בפסיכולוגיה, כתב עשרות ספרים, היה מועמד לפרס נובל לשלום בשנת 2011 ולפרס נובל בכלכלה, ונחשב לאחד האנשים המשפיעים והחשובים ביותר בפסיכולוגיה ובהבנה של המוח הקוגניטיבי. הכל בזכות כלי שפיתח שזכה לשם Mind Map (בעברית: מפת חשיבה) – כלי ויזואלי שמאפשר "להקרין" את המחשבות על גבי דף באמצעות טכניקה מיוחדת, ובכך גם להבין את תהליכי החשיבה שלנו, לפרוץ מחסומים יצירתיים, למקד תוכניות ובעיקר - לעשות סדר בראש.

 

השיטה - שבוזן פיתח תחילה עבור עצמו כדי להצליח בלימודים - משמשת כיום מיליוני אנשים פרטיים ברחבי העולם, לצד ארגונים גדולים ומוכרים כמו דיסני, אפל, סטארבקס, נאס"א ומוסדות אקדמיים יוקרתיים.

 

לא האמינו שהוא אי פעם יצליח לסיים את לימודי התיכון. טוני בוזן (צילום: wikipedia.org)
    לא האמינו שהוא אי פעם יצליח לסיים את לימודי התיכון. טוני בוזן(צילום: wikipedia.org)
     

     

    לשקף את המוח

    "בדומה למפת דרכים, מפת חשיבה היא אמצעי ניווט שעוזר לנו להבין טוב יותר את מה שמתרחש בתוך הראש שלנו, את מה שמרכיב מושג מסוים עבורנו – החלטה, רגש, רעיון. ההבנה הזאת מייצרת אפשרות לצאת לדרך"

    "מפות חשיבה, למרות שהמונח המדויק יותר יהיה 'מפות תודעה', הן טכניקה אחרת לכתוב, לארגן ולבטא מידע", מסבירה עינת להב, מנחה תהליכי חשיבה וקבלת החלטות דרך עבודה עם מפות חשיבה וכלים ויזואליים, שלמדה את השיטה בסמינר בלונדון ישירות מבוזן עצמו. "גם מידע רגשי (מחשבות, רגשות, כשיש חוסר בהירות ועומס) וגם מידע של למידה, וזה גם כלי להוציא ולפתח מידע, למשל כשמרגישים סוג של תקיעות. זה כמו סוג של שיקוף של המוח: מתחילים מאיזשהו גרעין ואז רצים אחרי המחשבות ומתעדים ומשקפים את המילים שעולות, האסוציאציות והדימויים.

     

    "מפת חשיבה היא בעצם דרך אחרת לחקור ולבטא את מה שיושב לנו בראש ובלב – שבבי מידע מכל הסוגים, נתונים, רעיונות, זיכרונות, תפיסות, וממש להוריד אותם אל הדף כמו שמורידים קובץ מהמחשב, כתמונה תמציתית, זורמת וצבעונית שמציפה תובנות ומכוונת לשבילים חדשים".

     

    איך בעצם נולדה השיטה?

    "בוזן חקר את המחברות של כמה מהאמנים והמדענים הגדולים שפרצו דרך בחשיבה בהיסטוריה, ליאונרדו דה וינצ'י, אלברט איינשטיין, בטהובן ואחרים. הוא גילה שכולם השתמשו לצד מילים גם בשרטוטים ובציורים לא באופן אמנותי – אפילו במחברות של דה וינצ'י לא היו ציורים מושקעים. הוא הבין ששימוש במילים יחידות לצד אייקונים כנראה עוזר לחשוב, וכך הוא פיתח דרך אחרת, מסתעפת, שמשלבת גם צבעים ואייקונים שהמוח אוהב לראות ולקלוט. הוא גילה שהמוח אוהב קווים אורגניים מסתעפים, ומשהו משתחרר בו כשהוא מזהה קווים כאלה".

     

     

    עינת להב. מטפלת בשיטה לאחר שלמדה אותה ישירות מבוזן  (צילום: ליאת קוטנר)
      עינת להב. מטפלת בשיטה לאחר שלמדה אותה ישירות מבוזן (צילום: ליאת קוטנר)

       

      אמצעי ניווט למחשבות

      להב, בת 39, אמא לשלושה מקיבוץ עינת ("עינת מקיבוץ עינת", היא צוחקת), נתקלה בשיטה לפני שלוש שנים, אחרי לידת בנה השלישי. "עד אז עבדתי כמנהלת הדרכה במרכז לטיפוח יזמות", היא מספרת. "בעבודה שלי פגשתי המון סוגים של אנשים עם המון רעיונות יצירתיים, ואהבתי את זה מאוד. פגשתי מרצה מקסימה, גלית זעפרן ז"ל, שסיפרה לי על מפות החשיבה ואמרה שזה כלי שיכול מאוד לעזור ליזמים שאני עובדת איתם, אבל לקח לי הרבה זמן להגיע לזה. בהיריון השלישי שלי הייתי בשמירת היריון וקיבלתי החלטה לצאת לדרך עצמאית. התחלתי לחפש ולשאול את עצמי שאלות הקשורות לכיוון שאני רוצה ללכת אליו והגעתי לספר 'להגשים' של ערן שטרן. הוא כתב שם על טוני בוזן ועל השיטה. נרשמתי לקורס מנחים שהתקיים בקרדיף שבוויילס, אנגליה, וזו הייתה חוויה מדהימה".

       

      "זו למידה של המיומנויות הכי יומיומיות ופשוטות של החשיבה, נושאים כמו קבלת החלטות, שמירה על מיקוד, יצירת בהירות וסדר במחשבות ואפילו לשלוט במחשבות. זו מיומנות שמזכירה  סוג של קסם"
      מאז להב מלמדת את השיטה. "אני עובדת עם אנשים שמגיעים עם מגוון צרכים ומטרות,  שרוצים לפתור דילמה, לפרוץ מחסומים מחשבתיים או פשוט לשפר את העשייה שלהם". היא גם משתמשת בשיטה בעצמה: "זו בעצם למידה של המיומנויות הכי יומיומיות ופשוטות של החשיבה, נושאים כמו קבלת החלטות, שמירה על מיקוד, יצירת בהירות וסדר במחשבות ואפילו לשלוט במחשבות. זו מיומנות שמזכירה לי סוג של קסם, והעבודה עם מפות חשיבה מעודדת דיוק ורגישות לניואנסים של מילים ודימויים".

       

      איך היית מסבירה מפת חשיבה במילים פשוטות?

      "בדומה למפת דרכים, מפת חשיבה היא אמצעי ניווט שעוזר לנו להבין טוב יותר את מה שמתרחש בתוך הראש שלנו, את מה שמרכיב מושג מסוים עבורנו – החלטה, רגש, רעיון או כל דבר אחר. ההבנה הזאת מייצרת אפשרות לצאת לדרך, לפתח את מה שאנחנו רוצים לפתח או למצוא פתרונות לבעיות מסוימות. באנגלית המונח המקצועי הוא: Radiant Thinking, ובעברית התרגום הוא 'חשיבה קורנת', שזה מהמם בעיניי".

       

      עוזר לחשוב כשזה לא בא לנו בקלות

      המושג Mind Map שטבע בוזן נעשה מוכר לציבור הבריטי בשנת 1974 במסגרת סדרת תוכניות שהנחה ברשת בי.בי.סי שנקראה Use Your Head. שם הוא קידם בעצם את הרעיון של שרטוט מחשבות ושימוש בצבעים ומילים יחידות.

       

      את ההשראה הוא קיבל מתורת הסמנטיקה הכללית שפיתח המתמטיקאי אלפרד קורז'יבסקי, שסופרי מדע בדיוני כמו א. א. ון ווגט ורוברט היינליין נהגו לעשות בה שימוש. בוזן מצא שבעוד שקווי עלילה "מסורתיים" מכריחים את הקוראים לסרוק את העמוד משמאל לימין (באנגלית) או מלמעלה למטה, רוב הקוראים נוהגים לסרוק את העמוד באופן בלתי ליניארי - תיאוריה שגם מסבירה מדוע מפות חשיבה עשויות להיות יעילות יותר מרשימות "רגילות" ו"מסודרות".

       

      השיטה התקבלה בכל כך הרבה אהדה, שבשנות ה־90 פותחו גם תוכנות מחשב שקיימות עד היום, כמו MindManager, שאותן אפשר להפעיל על מערכת ווינדוס. התוכנה, שבמקור התבססה על ה־Mind Map, היא כלי פיתוח פופולרי מאוד בקרב עסקים כבר יותר מ־20 שנה. גם מחקרים פסיכולוגיים לאורך השנים מצאו אותה יעילה להפליא.

       

      כך לדוגמה, הנוירופסיכולוג זוכה פרס נובל, ד"ר רוג'ר ספרי, מצא במחקרים שלו שצורות ויזואליות יעילות בהרבה ללמידה מהשיטות המסורתיות של שינון והסתמכות על הזיכרון. הוא הראה שהחלק במוח שהוא האחרון להיות מעורב בתהליך החשיבה מחולק למעשה לשתי המיספרות (ממש כמו המוח עצמו) שמבצעות משימות מורכבות הנקראות "כישורי קליפת המוח", כמו היגיון, חלימה בהקיץ, דמיון, אבחנה בין צבעים ועוד. ספרי מצא שכשמשתמשים במפות חשיבה, החלקים האלה עובדים בשיתוף פעולה ויוצרים מצב שבו המידע מעובד במוח יותר בקלות.

       

      טוני בוזן מסביר על השיטה שלו:

       

       

      "זה גם כלי מצוין לסיעור מוחות, אפילו בקבוצה", מוסיפה להב, שמשתמשת במפות חשיבה אפילו כדי לארגן מסיבה ביתית. "אפשר לקחת את הכלי הזה כמעט לכל כיוון בחיים. אותי זה מעניין במיוחד ככלי ורסטילי שעוזר לנו לחשוב כשזה לא בא לנו בקלות. כשאנחנו צריכים לקבל החלטה, אז לפרוס את כל השיקולים. כשצריכים למצוא רעיון, אז לפרוץ את המחסום היצירתי. גם בפגישות האישיות אפשר להחליט שמתחילים ממפה אחת, ואז עולה מילה חדשה ועושים מפה רק עליה. עולות המון תובנות, או שרואים מילה מסוימת שחוזרת הרבה ומקבלים נקודת מבט מעניינת וחדשה. בהמון מקרים מגיעים עם מטרה מסוימת, ובסוף עולים דברים אחרים לגמרי. לרוב מדובר בפגישה חד פעמית בת שעתיים ויותר, ויש שמגיעים לפגישה שנייה. זה סשן מרוכז שבסופו תמיד מגיעים לאיזושהי תובנה".

       

      איך ליצור מפת חשיבה בבית

       

      מה תצטרכו?

      • דף חלק, רצוי בגודל A3 או A4
      • משטח קשיח לעבוד עליו
      • עט או טוש שחור לציור הענפים
      • עפרונות צבעוניים לצביעה והדגשה

       

      דגשים: כמו עץ נטוע, גם מפות החשיבה אוהבות חופש תנועה ומרחב, אז רצוי לא להשריש אותן בדפי שורות או משבצות. יש גם אפשרויות למפות דיגיטליות, אבל כמו בעבודת אדמה, כדאי להתחיל בכלים ידניים, ללכלך את הידיים ולהרגיש את המגע הבלתי אמצעי לפני שעוברים למכונות.

       

      על כל ענף (ולא בקצהו) כתבו את המילים והרעיונות שעולים באופן אסוציאטיבי (צילום: Shutterstock)
        על כל ענף (ולא בקצהו) כתבו את המילים והרעיונות שעולים באופן אסוציאטיבי(צילום: Shutterstock)

         

        איך עושים את זה?

         

        1. במרכז הדף כתבו את הנושא - מטרה, רעיון, סוגיה שתרצו לפתח או לסכם דרך המפה. התחילו "להנביט" ענפים באופן חופשי ואסוציאטיבי. הענפים הראשיים יוצאים מהמושג הכללי ומייצגים קטגוריות והיבטי־על ביחס לנושא המרכזי.

         

        2. בחרו לכל ענף ראשי צבע משלו ועבו אותו מעט ביחס לענפי המשנה שייצאו ממנו בהמשך.

         

        3. על כל ענף (ולא בקצהו) כתבו את המילים והרעיונות שעולים באופן אסוציאטיבי. כדאי לא ליצור משפטים ארוכים אלא מילים או מושגי מפתח שהם קוד מייצג לרעיון שמאחוריהם. התמציתיות יוצרת תחושת בהירות ומיקוד ומאפשרת למילה היחידה מעוף ואפשרות להמשיך להתפתח למכלול המשמעויות המרכיבות אותה.

         

        4. מכל ענף ראשי המשיכו לסעף ענפים דקים יותר, עם זרימת אסוציאציות משניות הקשורות לענפים השונים ולנושא המרכזי באופן כזה או אחר. אם אתם מזהים "נביטה" של רעיון שמתאים להוות קטגוריה/היבט נפרד, פתחו לו ענף ראשי חדש בצבע אחר. כך נוצר המיפוי הוויזואלי בעין.

         

        5. ענפי המשנה מתפצלים מקצה הענף ולא מהאמצע שלו. הם יכולים להתפצל עוד ועוד, עד שממצים את תהליך החשיבה.

         

        6. כשמתאים ומתחשק, תוך כדי התהליך או בסופו, רצוי להוסיף אייקונים המתאימים לרעיונות השונים (לא חייבים לכולם). האייקונים (אפשר ורצוי צבעוניים) הם כמו פירות על עץ - ממתיקים את התוצאה הסופית, משמחים את העין ועוזרים למפה להיקלט בזיכרון ובתודעה כתמונה.

         

        עוד הדרכה על מפות תודעה למתחילים:

         

         

         

        הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: גורן ליובונצ'יץ)
        הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: גורן ליובונצ'יץ)
         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד