סיפור אהבה בין-גופני: חיים העברי הפך לאביבה הפולנייה

אחד הפונטים הפופולריים בשפה העברית זוכה, לראשונה, לגרסה לועזית. היא מעשה ידיה של סטודנטית מוורשה, שתוך כדי עבודה גילתה את שורשיה היהודיים

עודד בן יהודהפורסם: 09.05.19 21:08
חיים ואביבה, עבודתה של זופיה יאנינה בורישביץ' בבית הספר School of Form בפוזנן (צילום: עודד בן יהודה)
חיים ואביבה, עבודתה של זופיה יאנינה בורישביץ' בבית הספר School of Form בפוזנן (צילום: עודד בן יהודה)
זהו חיים
זהו חיים
הנה אביבה (עיצוב: זופיה יאנינה בורישביץ׳)
הנה אביבה (עיצוב: זופיה יאנינה בורישביץ׳)
וכאן הם שלובים יחד. אחרי 90 שנה מהולדתו של הגופן העברי, מגיעה בשורה מרעננת בשבילו דווקא מפולין (צילום: עודד בן יהודה)
וכאן הם שלובים יחד. אחרי 90 שנה מהולדתו של הגופן העברי, מגיעה בשורה מרעננת בשבילו דווקא מפולין (צילום: עודד בן יהודה)

את זופיה יאנינה בורישביץ' (31) פגשתי בהגשת פרויקט הגמר שלה בבית הספר School of Form בעיר הפולנית פוזנן. בורישביץ׳, ילידת ורשה, שבניגוד לשאר חבריה הרועדים בעת המעמד הרשימה בנוכחותה הדומיננטית, היא בעלת תואר ראשון בתרבות ואנתרופולוגיה, ובימים אלו סיימה תואר ראשון נוסף בתקשורת

חזותית. פרויקט הגמר שלה נקרא "אביבה", והוא מחיה את הגופן העברי ״חיים״ עם גרסאות לועזיות חדשות, ולראשונה גם עם ספרות שמותאמות לאותו גופן קוביסטי וגיאומטרי.

 

דיון ארוך-שנים מתנהל סביב השאלה מי היה היוצר של ״חיים״. לפי רוב המקורות, הגופן הסריפי, שעוצב בהשראת בית הספר "באוהאוס", הוא מעשה ידיו של פסח עיר שי ב-1925 בהונגריה, ונקרא על שמו על חיים נחמן ביאליק; אסכולה אחרת נותנת את הקרדיט למעצב יאן לויט (יעקב חיים לויט), בוורשה ב-1929. כך או כך, ״אביבה״ מביאה כעבור כ-90 שנה – ודווקא בפולין – בשורה רעננה לעמוד תווך בתרבות הישראלית הכתובה.

 

עד היום מככב ''חיים'' כגופן הכותרות המוביל של ''ידיעות אחרונות'' (בפרשנויות למטה - הגופן ''חיים צר'')
    עד היום מככב ''חיים'' כגופן הכותרות המוביל של ''ידיעות אחרונות'' (בפרשנויות למטה - הגופן ''חיים צר'')

    בעשורים הקודמים היה הגופן דומיננטי בכרזות, למשל זו (עיצוב: אוטה וליש)
      בעשורים הקודמים היה הגופן דומיננטי בכרזות, למשל זו(עיצוב: אוטה וליש)

      ובתעמולת בחירות כמו זו (הגופן של כותרת הכרזה)
        ובתעמולת בחירות כמו זו (הגופן של כותרת הכרזה)

         

        זופיה, איך נולד הרעיון?

         

        "היה לי ברור שאני רוצה לעשות פרויקט טיפוגרפי דו-לשוני או רב-לשוני. אחת החברות הטובות שלי, ניצן ליברמבן רייזנר, שעבדה איתי במוזיאון היהודי בוורשה, הפנתה אותי לגופן 'חיים', לאחר שסיפרתי לה שמתחשק לי לעצב משהו לא בלטינית. בספר ״Paneuropa״ של מריאן מישק קראתי על הגופן, שלמעשה גם שימש כהשראה ללוגו של המוזיאון היהודי בוורשה. זאת הייתה נקודת ההתחלה שלי - הבנתי שאני רוצה לעבוד על גופן לא לטיני, ולהפוך אותו ללטיני".

         

        הגשת פרויקט הגמר. חיים בתרגום לאותיות לטיניות ומספרים (ובסוף הראיון יש הסבר למשפט שהיא כתבה) (צילום: עודד בן יהודה)
          הגשת פרויקט הגמר. חיים בתרגום לאותיות לטיניות ומספרים (ובסוף הראיון יש הסבר למשפט שהיא כתבה)(צילום: עודד בן יהודה)

           

          מהו החיבור שלך לתרבות העברית?

           

          "לא ידעתי שאני יהודייה. גיליתי שסבתי יאנינה, אמו של אבי, גדלה בבית יהודי חילוני. בזמן המלחמה היא הייתה בגטו ורשה, ולאחר שאיבדה את הוריה, הפכה לנוצרייה. היא מעולם לא דיברה על עברה כיהודייה. מאז שגיליתי את שורשיי אני לא מפסיקה לנבור בעברי, והיום אני חברה ב-JCC (המרכז הקהילתי היהודי) בוורשה. לפני שנה בחרתי לנסוע במסגרת חילופי סטודנטים לויצו חיפה, כי ידעתי שאני רוצה לערוך מחקר ויזואלי של 'חיים', וזו הייתה הזדמנות נפלאה".

           

          איך מתחילים מחקר על גופן עברי?

           

          "נקודת המוצא הייתה הספר של מישק, במקביל לעשרות מאמרים, אבל התמזל מזלי להכיר לא מעט טיפוגרפים וחוקרים ישראלים. נסעתי גם לספרייה הלאומית בירושלים ולארכיון יד ושם, כדי לבדוק אם יש סימנים של 'חיים' בארכיון, ומצאתי כל מיני עדויות.

           

          "התחלתי עם 'חיים' המקורי, שמריאן שלחה לי, ועם התמונות שמצאתי בארכיונים. לקח לי כמעט חודש להבין ולהבחין מהם ההבדלים והדקויות בין 'חיים' לגופנים אחרים. הופתעתי לגלות שמשנות ה-60 עד שנות ה-80 הוא היה כמעט בכל מקום, ואילו היום הוא כמעט ואינו נוכח בהשוואה לגופנים אחרים. מעניין שדווקא פונט כה מגושם ומעט אלים, שנקרא 'חיים', מככב היום בעיקר במודעות אבל.

           

          "במקביל, חקרתי פונטים מאותה תקופה, כולל הגרסה הצרה של 'חיים', וגיליתי שהוא היה גופן מודרניסטי על גבול האוונגרד. התנועה הציונית אהבה להשתמש בו הרבה, ומצאתי לא מעט עדויות בכרזות יידיש ובכותרות של עיתונים יהודיים באירופה".

           

           

          בורישביץ'. גילתה את שורשיה דרך העבודה (צילום: Pioter Matey)
            בורישביץ'. גילתה את שורשיה דרך העבודה(צילום: Pioter Matey)

            תל-ליטוינסקי (תל השומר) נהנתה גם היא מפרסומת באמצעות ''חיים'' (עיצוב: אוטה וליש)
              תל-ליטוינסקי (תל השומר) נהנתה גם היא מפרסומת באמצעות ''חיים''(עיצוב: אוטה וליש)

              ושלל מפלגות בהיסטוריה הישראלית
                ושלל מפלגות בהיסטוריה הישראלית

                 

                מה עם עדויות מארץ ישראל של אותה תקופה?

                 

                "כמעט לא מצאתי. גיליתי אותו בקיבוצים ובמחנות צבאיים. הדבר המעניין היה למצוא הרבה פתרונות ידניים של 'חיים' בישראל. זה כמו טביעת אצבע של הזהות הישראלית".

                 

                חיים כיכב על עטיפות אלבומים, למשל פורטיסחרוף
                  חיים כיכב על עטיפות אלבומים, למשל פורטיסחרוף

                  בלוגו האיקוני של דוד טרטקובר ל''שלום עכשיו'', במלה ''עכשיו''
                    בלוגו האיקוני של דוד טרטקובר ל''שלום עכשיו'', במלה ''עכשיו''

                    בגן החיות של תל אביב
                      בגן החיות של תל אביב

                      ובשיווק נדל''ן דאז (עיצוב: אוטה וליש)
                        ובשיווק נדל''ן דאז(עיצוב: אוטה וליש)

                        איך מי שמעולם לא עיצבה פונט ניגשת לעבודה כה מורכבת?

                         

                        "התחלתי לעבוד על קווי המתאר של האותיות עם הטיפוגרף ינק יונטף, שאמר שאני צריכה להתחיל עם אותיות גדולות של כותרות (Uppercase) ואז לעבור לקטנות (Lowercase). כדי להבין את הפיזיולוגיה של האותיות, המשכתי לחקור עוד 30 גופנים לטיניים שדומים ל'חיים', ואז התחלתי לשרטט עם מסקנטייפ ומארקר את האותיות, ומשם עברתי לשרטוט עם עיפרון על נייר משבצות. בעזרת הטכניקות האלה למדתי לרשום בעברית, רק כדי להגיע לצורות הנכונות ולהבין לא רק את הפרופורציות של הגופן, אלא גם את מהותו.

                         

                        מכאן הכל התחיל - והנה התוצאה (צילום: עודד בן יהודה)
                          מכאן הכל התחיל - והנה התוצאה(צילום: עודד בן יהודה)

                           

                          "כשחשבתי על הסגנון העיצובי של האותיות, בחרתי בצורות גיאומטריות בסיסיות ושימושיות לגופנים, ולא רק חשיבה אווירתית. בסופו של דבר עיצבתי ארבעה גופנים: גרסאות לועזיות לחיים צר ורחב, וגרסאות מקבילות עבריות חדשות".

                           

                          הספר ״Paneuropa״ של מריאן מישק היה נקודת המוצא לפרויקט
                            הספר ״Paneuropa״ של מריאן מישק היה נקודת המוצא לפרויקט

                            תהליך העבודה של הסטודנטית על הפיכתו של חיים לאביבה (עיצוב: זופיה יאנינה בורישביץ׳)
                              תהליך העבודה של הסטודנטית על הפיכתו של חיים לאביבה(עיצוב: זופיה יאנינה בורישביץ׳)

                              ''אחד האתגרים היה ליצור אותיות פולניות עם תוספות זוויתיות'' (עיצוב: זופיה יאנינה בורישביץ׳)
                                ''אחד האתגרים היה ליצור אותיות פולניות עם תוספות זוויתיות''(עיצוב: זופיה יאנינה בורישביץ׳)

                                 

                                מיכל סהר כבר יצרה גופן חיים עדכני, אז למה?

                                 

                                "נכון, אבל הגרסאות שמצאתי היו מודרניות מדי, מעט שונות מאותה סריקה ששלחה לי מריאן. רציתי בדיוק את הגופן שהיה אי-אז בוורשה. השלב הבא היה לשלב את האותיות הלועזיות עם העבריות כדי להבין את ההרמוניה והאחידות ביניהן. משם התחלתי לכתוב מלים ומשפטים. אחד האתגרים היה ליצור אותיות פולניות בעלות תוספות זוויתיות".

                                 

                                למה יש שתי גרסאות של A ו-W?

                                 

                                "מצחיק, אבל נתקלתי בלוגו של להקת A-wa הישראלית. כדי ליצור לוגו סימטרי, השתמשו באות A כ'מראה', וזה נתן לי את הרעיון לייצר כמה סוגי אותיות שפונות לכיוונים שונים".

                                 

                                השראה באה גם מלהקת A-WA
                                  השראה באה גם מלהקת A-WA

                                   

                                  אבל רק לאותיות האלה עשית שתי גרסאות.

                                   

                                  "האמת היא שעבדתי עם תחושות הבטן שלי לגבי האותיות שאכין להן יותר מגרסה אחת".

                                   

                                  ומה לגבי המספרים?

                                   

                                  "מסתבר ש'חיים' נעשה ללא מספרים, ורק לאחר כמה שנים הוסיפו אותם. יעקב חיים לויט, שעיצב ב-1933 את הגופן, בנה אותן ממתכת, ואולי עיצוב מספרים היה מורכב מדי טכנית. ביררתי וגיליתי שהעובדים בבית היציקה של האותיות (Type foundry), שקיבלו לידיהם את סדרות האותיות של לויט, לא ביקשו ממנו להוסיף מספרים, אלא פשוט השתמשו במספרים מגופנים אחרים. עם השנים המספרים הושרשו כמספרים הרשמיים של הגופן.

                                   

                                  "ד״ר סיימון פרייס, חוקר בריטי, אישש את ממצאיי. הוא אמר לי שהוא דיבר עם יעקב לויט, שטען בפניו שהעניין זה אכן נעשה ללא אישורו. אז החלטתי לעשות, לראשונה בהיסטוריה, גרסת מספרים מרובעת ל'חיים', וגם את הסימן &".

                                   

                                  איך תפיצי את הגופן?

                                   

                                  "בימים אלה אני מסיימת את קידוד כל האותיות, ובקרוב אעלה אתר שבו יהיה ניתן לרכוש את הגופן".

                                   

                                  ומה הלאה?

                                   

                                  "החלום שלי יהיה להוסיף גם ערבית ואמהרית, כדי להשלים את כל הגופנים השימושים בישראל. אני אשמח לנצל את הבמה הזו, ולקרוא מכאן לשיתופי פעולה של טיפוגרפים מישראל, כי אין לי מושג בערבית או באמהרית. זה לא יהיה רק פרויקט עיצובי, אלא גם פרויקט קונספטואלי של שוויון בין כולם".

                                   

                                  באחד השלטים כתבת: ״כבוד במקום סובלנות״. למה התכוונת?

                                   

                                  "התרגום שלי היה כנראה לא נכון. בפולנית יש משפט, שאומר 'לכבד לפני סובלנות'. סובלנות אינה מספיקה; חשוב, קודם כל, שנכבד אחד את השני".

                                   

                                   
                                  הצג:
                                  אזהרה:
                                  פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
                                  אני איש עיצוב, תרבות, מחקר, איש של מילים ותוכן.
                                  בוגר המחלקה לתקשורת חזותית של "בצלאל", ותואר שני בעיצוב ב-London College of Communication. בשנת 2007 הקמתי את Graphics & Words - סטודיו המתמחה בחשיבה קריאטיבית עיצובית מולטידיספלינרית, יצירת זהויות מותגיות ומחקרי טרנדים. כיום, בין השאר, אני זוכה להשתתף בתערוכות עיצוב, וגם לשמש מנהל קריאייטיב ויועץ למספר בתי סטודיו ומותגים מהמובילים בארץ. בעשור האחרון, אני מחלק את זמני כמרצה באקדמיות השונות - "בצלאל", "מנשר", "שנקר", "ויצ"ו חיפה" ואוניברסיטת תל-אביב.

                                  להצטרפות לרשימת התפוצה של הטור שלי, שלחו לי מייל:
                                  odedbenyehuda@gmail.com