שני פרידן (43) מספרת לנו על החיים לצד אביב גפן ומשפחתו המיוחסת, איך היא מתמודדת עם הטוקבקים האכזריים, על אתגרי האימהות, ועל הדרך גם מדגמנת לנו את הטרנדים החמים של הקיץ הקרוב:
על הנישואים לאביב: "לא תמצאו פה סקס וסמים, אולי רק רוקנ'רול"
"אביב ואני כבר 20 שנה יחד. סליחה על ניפוץ התדמית, אבל החיים שלנו הם הכי משעממים שיש. אנחנו מגדלים ילדים, עובדים וכמעט לא יוצאים. אנחנו אנשים מאוד ביתיים. לא תמצאו פה סקס וסמים, אולי רק רוקנרול. באמת שזה נשמע זוהר ובול מתאים לאינסטוש, אבל זה לא כך ביומיום.
על הטוקבקים: "אני חושבת שאנשים השתגעו"
"אני חושבת שאנשים השתגעו עם כמות הרוע שיוצאת מהם. זה נורא. הם נותנים לזה להשתלט עליהם ולכתוב תגובות רעות. לא ברור לי איך לאדם נורמטיבי עם ילדים, משפחה ועבודה, שעל פניו נראה נורמלי, יכולים לצאת דברים כאלה נוראיים במקלדת. אני לא קוראת אותם. גם החשיפה אליהם מלכלכת את הנפש, וזה בזבוז נוירונים, שבגילי צריך כבר לשמור עליהם".
"אין ספק שההורות משנה חיים. הכל נכנס לפרופורציות". חולצה: cabinet of style (צילום: רחלי פרידמן, סטיילינג: חומי פולק)
על האימהות: "זה מזל שאני לא מתעסקת רק בעצמי"
"לפני הלידה השנייה לא האמנתי שאוכל לאהוב עוד ילד כמו שאני אוהבת את דילן. אבל גיליתי שהלב יכול לגדול ושיש עוד מקום לאהבה ללא תנאי, לעוד ילד. מבחינתי, קיבלתי שתי מתנות גדולות ומיוחדות, אבל אני מתארת לעצמי שכל ההורים מרגישים אותו דבר, לא? מעבר לזה, אין ספק שההורות משנה חיים. הכל נכנס לפרופורציות, סדר העדיפויות משתנה, ומבחינתי, זה מזל שאני לא מתעסקת רק בעצמי. עכשיו יש לי שניים שבאים לפניי, ולשמחתי זה לא מלווה בהרגשת ויתור, אלא בא ממקום שלם ואוהב.
על המסלול הארוך באוניברסיטה: "כנראה עד יום מותי לא אפסיק ללמוד"
"מה אומר? אני אוהבת ללמוד. אני חושבת שחוץ מהפקולטה לקולנוע ומשפטים, הייתי בכולן. אני זוכרת שבשנים הראשונות, כשהייתי נכנסת בשערי האוניברסיטה, הייתי מרגישה בת מזל שיש לי את הפריבילגיה ללמוד. עד היום יש הרצאות שאני יוצאת מהן נפעמת ומרוגשת. כשאני רוצה ללכת לישון אני קוראת מאמר אקדמי. יש בזה משהו שמרגיע אותי ונותן לי פרופורציות וגם מעשיר אותי. אני חננה. קוראת הרבה. את 'משחקי הכס' קראתי עוד לפני שהסדרה יצאה. זה סוג של בריחה אצלי. אני באמת אסירת תודה שיכולתי ללמוד כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה דברים. כנראה עד יום מותי לא אפסיק ללמוד. למידה היא חמצן לנפש שלי".
אופנה ואני: "ביומיום אני עם פיג'מה"
"אני אוהבת אופנה. אני אוהבת להתלבש ולהתגנדר, זה כיף, למרות שביומיום אני עם פיג'מה. אופנה בשבילי היא גם מקום להגדרה אישית שלנו כפרטים ואפשר להביע המון דרכה. לפעמים אני מסתכלת על אופנה כעל כלי ללמוד על התרבות, המצב החברתי, הפוליטי והכלכלי. בהרגשה שלי לפעמים מזלזלים בתחום הזה ומרדדים את השיח ל'יפה' או'לא יפה'. לפעמים באמת בגד הוא רק בגד, אבל לרוב יש לו עומקים שנוגעים כמעט בכל תחומי החיים.
"אין לי ממש חוקים אופנתיים, אבל אני לא אוהבת ללבוש לוגואים ולא אוהבת שלא נוח לי. אם זה מאוד יפה, אז אסבול נניח עקבים... בגדול, מה שיפה באופנה זה שאין לה חוקים. זה לא תחום של שחור או לבן, ומבחינתי הרבה פעמים אופנה היא כמו אמנות. אני אוהבת את הרעיון הזה".
צולם במלון סול, טשרניחובסקי 17, תל אביב
שני מדברת על הכישרון של הילדים דילן ואליוט והחינוך האלטרנטיבי שלהם וגם על השושלת המשפחתית המיוחסת – בגיליון אפריל של Gostyle
