רוית אסף, איך הגעת לתחרות מלכות היופי?
"דודה שלי המליצה עליי והוזמנתי למיונים, עוד לפני שחגגתי 18. היינו אולי 1,000 בנות, ואיך שנכנסתי בלטתי בגלל ה-1.80 מ' שלי. שלפו אותי והעבירו אותי ישר לרשימת המתמודדות הסופיות. אפשר להגיד שבזכות הפלטפורמה של מלכות היופי, הגעתי עד הלום. במיס עולם בדרום אפריקה, עם ג'רי הול ואיוונה טראמפ כשופטות, זכיתי בתואר מיס פוטוג'ניק. זו היתה תקופה שבה אף אחד לא ידע מה זה פוטושופ, אז זה היה התואר הכי רלוונטי לדוגמנות. כמה סוכנויות מחו"ל פנו אליי וגרתי בספרד ובמילאנו, עד שהחלטתי שמקומי כאן בארץ. השאיפות לפתח קריירה בינלאומית פחות התאימו לאופי שלי. בארץ, במקביל לקריירת הדוגמנות, עשיתי גם שני תארים בכלכלה ובמנהל עסקים, ולמדתי גם שמאות מקרקעין".
איך הפכת לבעלת רשת בתי ספר ליופי?
"למדתי איפור אצל גיורא שביט, מיד אחרי הצבא. תמיד הוקסמתי ממה שאיפור יכול לעשות. כל החיים אני חיה את העולם הזה. לפני 20 שנה הקמתי את הסניף הראשון בירושלים, אחר כך בבאר שבע, באשדוד ובתל אביב. היום יש לי למעלה מ-100 עובדים וקו של מוצרים שכולל הכול – מוצרי טיפוח ואיפור. כל מה שמאפרים צריכים. אני עדיין הפרזנטורית של בית הספר שלי, כך שאני נהנית משני העולמות. כשאני לא הדוגמנית – אני המאפרת, אבל אף פעם לא בשני הכובעים במקביל".
עד כמה התואר מלכת היופי מחייב לכל החיים?
"התואר הזה איתי לנצח. ככה אנשים מזהים אותי. אני חושבת שאני שומרת על המראה שלי לא כי הייתי מלכת יופי, אלא בגלל מודעות אישית פנימית. חשובה לי תחזוקה בסיסית, אבל אני לא משוגעת שמתאפרת לסופר או עולה על העקבים לג'ימבורי. אני כן בעד להתלבש כמו שצריך ולהקפיד על איפור מינימלי. גדלתי בבית כזה. מודעות זה השורשים בשיער, לטפח ולתת טאץ'. לא לעצור את הגיל, כי אי אפשר, אלא לתחזק את הקיים עד כמה שאפשר".
את בעד הזרקות?
"כן. התחלתי בגיל 42, מאוחר יחסית. ישבתי עם חברה בבית קפה והיא שאלה אותי למה אני לא מזריקה בין הגבות. באותו הרגע נפלו לי האסימונים, כי עד אז לא ראיתי את זה. אני מזריקה אצל ד"ר לורה מוצ'ניק. הולכת אליה פעם בשנה, לא כל שלושה-ארבעה חודשים, כי אני אוהבת את המראה הטבעי ולא רוצה לאבד את ההבעה שלי. אני מזריקה בוטוקס במצח ובצידי העיניים. אחת התובנות שלי היא שכדאי להזריק כדי לשמר ולא להגיע למצב שצריך לתקן. חומצה היאלורונית הזרקתי רק פעם אחת בצידי הפה, כדי למלא את הקמטים שמתחילים לבצבץ. אני מאוד נזהרת. חוץ מזה, הכול אצלי בפנים טבעי, גם השפתיים וגם הלחיים. תמיד שואלים אותי, אבל זה שלי טבעי".
מה שגרת הטיפוח שלך?
"כל החיים ביקרתי אצל קוסמטיקאית רק לפני שתי החתונות שלי. לפני שנתיים הבנתי שהגעתי לגיל שאני חייבת להקפיד על שגרת טיפולים קבועה, והגעתי להלגה רקנטי. אם הייתי יכולה לגור במכון שלה – הייתי גרה שם. כל שלושה שבועות אני אצלה לשעתיים ואחר כך יוצאת מדהים. היא עושה לי הכול: פילינג, טיפולי חמצן וטיפולי לייזר ממצקים. כל מה שאפשר לעשות כדי לצמצם את ההזרקות. יחד עם זאת אין קסמים, הגנטיקה היא המנצחת. כל השאר זה הפינישים. אני רואה את אמא שלי ואשמח להיראות כמוה כשאגיע לגילה. היא לא עשתה כלום.
"ביומיום, אני הכי מקפידה על ניקיון הפנים. אני מלמדת את זה בכל הקורסים. זו המנטרה הקבועה שלי. אין סיכוי שאוריד את האיפור עם מגבונים. הם מייבשים את העור. רק עם חלב פנים, שפותח את הנקבוביות, מי פנים ומסיר איפור עיניים דו-פאזי, בלי לשפשף, רק בטפיחות. אחר כך סרום ויטמין סי, קרם לחות או הזנה, ובלילה גם קרם עיניים. אני פריקית של מוצרי טיפוח, אבל אין לי קרם לכל ריס ועפעף. אני אוהבת את קרם הלחות שלי, שעשיר בחומצות היאלורוניות ונספג מהר.
"לפני איפור אני תמיד מורחת פריימר, שעושה משטח עור חלק וקטיפתי לפני המייק-אפ. אני משתמשת בהרבה מוצרים שלי, אבל לא רק. יש לי גם מאק, איב סן לורן ואסתי לאודר. אני אוהבת את הפריימרים של סמאשבוקס. פעם בשבוע, בדרך כלל ביום שישי, אני עושה בבית פילינג ומסיכה. אוהבת את המסכות של SR וקיהל'ס, ואת הפילינג של לוריאל. לפני אירועים, אני שמה קבוע מסיכת בד, שנותנת לי בוסט של לחות לפנים והעור נראה זוהר".
איך את מטפחת את הגוף?
"אני אוהבת את הקרמים של ללין. הם עשירים בלחות ונספגים מהר. אוהבת את הווניל פצ'ולי בלילה וגם את השמן וניל שלהם. הבושם הקבוע שלי הוא אופיום של סן לורן, השחור הקלאסי ואופוריה של קלווין קליין, שאיתי כבר שנים".
איך את מטפלת בשיער?
"הכי 'כבס ולבש'. מתחזקת אותו בעצמי עם שמפו ומרכך של פנטן או קרסטס. השיער שלי חלק והכי נוח בעולם. אפילו פן אני לא עושה. חופפת ויוצאת. מגיל 14 אני אצל אותו ספר – גבי צרפתי המהמם מאזור. כבר ארבע שנים שאני עושה אצלו גם שורשים בקטנה, רק בשביל של השיער, פעם בחודש".
ספרי על שגרת התזונה והכושר שלך.
"זה גרוע ביותר. אם הגנטיקה לא היתה לטובתי, הייתי במצב נורא. בגלל העבודה והנסיעות, אני לא אוכלת מסודר. כל היום בתנועה. יש לי תמיד חטיפים באוטו. כשאני מגיעה הביתה, אני משתדלת לאכול קרקרים עם טונה וסלט. אני לא אנינת טעם בכלל. יכולה לחיות על לחם, חמאה וגבינה. לא אוכלת בשר ופירות ים. מבחינת ספורט, זה בתקופות. לצערי, כבר יותר מחצי שנה לא פגשתי את ארתור המאמן שלי. אני לא מתה על זה. לפני הקיץ, אני תמיד מכריחה את עצמי להתאמן ולהגיע מוכנה לחופשת השיזוף בחו"ל. כשאני שזופה בגוף – אני מרגישה יותר טוב ומיד חוזרת לאימונים".
איזו עצה היית נותנת לעצמך הצעירה?
"הולכת 20 שנה אחורה ולא נותנת לאף אחד לגעת לי בגבות. זה הדבר שאני הכי מצטערת עליו. נתתי לכל מאפר למרוט לי את הגבות, עד שהן נהיו מאוד דקות. מאז שיקמתי אותן ועשיתי איפור קבוע בשיטה טבעית, אבל הן לא חזרו להיות מה שהיו. היו לי גבות כמו של ברוק שילדס".
ומה גילינו על אסתי גינזבורג בלי איפור מול המראה?