המעצבים שמבשרים את העתיד: תערוכת ''ונטורה פוטורה'' במילאנו
זהו אחד ממוקדי העניין המרכזיים בשבוע העיצוב החשוב בעולם, שנפתח היום. בחרנו תשעה מעצבים ורעיונות חדשניים (כולל ישראלית שמבקשת דווקא לחזור לעבר)
כבכל תחילת אפריל, כך גם השנה מילאנו, המכה של עולם העיצוב, חוגגת עכשיו. מה שהחל לפני 58 שנים כיריד רהיטים מסחרי, שנועד לקדם את תעשיית הריהוט המקומית, הפך בשנים האחרונות לחגיגה שמתרחשת בכל פינה ברחבי העיר – אירועים, מיזמים, מיצבים, השקות ושלל תערוכות מזמנים לקהל העצום סצנה עשירה ודינאמית, לחברות הזדמנות לחשוף קולקציות חדשות, ליוצרים הזדמנות להציג עבודות אחרונות, ולמעצבים צעירים פתח לחשוף את ביכוריהם.
בסוג האחרון מתמחה תערוכה שמתקיימת ממש עכשיו במסגרת VENTURA FUTURE - מיזם ששם דגש על קונספט וחזון לעתיד. התערוכה, בה נוטלים חלק מעצבים מכל רחבי העולם, מציגה עיצוב צעיר וחדשני "בראש אחר"; חושפת עד כמה רחבים, שונים ואף לא צפויים לעתים, הם מקורות ההשראה שמניעים פיתוח קונספט רעיוני, שמתורגם בסופו של יום לאובייקט שימושי. קשת העיצובים המגוונת נעה מפרשנויות חדשות לאובייקטים מוכרים, ובכלל זה פיתוחי חומרים וטכנולוגיות; דרך עיסוק בחוויות ובתמות אישיות, בנושאים שעולים מהשיח התרבותי-עכשווי (איכות סביבה, מציאות חברתית ועוד); ועד עיצובים ניסיוניים שבבסיסם עומדות גישות מחקריות. רשות הדיבור לקונספט עם הרבה חומר למחשבה.
"שורשים" (Roots) , עמליה שם טוב, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי ב"שנקר", ישראל. בישול והכנת מזון מסמלים את אחת מנקודות המפנה החשובות באבולוציה האנושית – הפיכתו של האדם ליצור חברתי ותרבותי. המשתמש המודרני מקיף עצמו היום באביזרי מטבח שמגלמים את מיטב הטכנולוגיה העכשווית, אך נוטלים מפעולת הבישול את ערך הראשוניות והופכים אותה לתהליך אינסטנט. באמצעות פרשנויות חדשות לאביזרים מסורתיים כעלי ומכתש, אבן רחיים ואבני אפייה, שם טוב מבקשת לשוב ולהגדיר את הבישול כצורך בסיסי וחברתי, ולקשור את ההיסטורי עם החדש תוך יצירת חוויה אינטימית במטבח.
"רדיאטור הידרופורמי" (Hydroformic radiator), אדוארד ברטלס (Eduard Bartels), בעליו של סטודיו EDDYBOY, בלגיה. רדיאטור בלבוש חדש: עשוי מפלדת אל-חלד, וצורתו מתקבלת דרך שימוש בטכניקת Hydroforming – עיוות של החומר תחת לחץ מים. אופי התהליך מניב תצורות שונות, כך שלכל רדיאטור מופע ייחודי משלו, במידות ובגימורים שונים.
"אריחי אבן מפלסטיק" (Plastic Stone Tiles), אניס אקייב (Enis Akiev), ילידת קזחסטן שגדלה בגרמניה, בוגרת אוניברסיטת קלן. הרעיון נולד מתוך מחשבה שאין דבר שהוא חסר ערך, והפרויקט חותר לשנות את התפיסה הרווחת לגבי פסולת. שאריות פלסטיק מנוצלות ליצירת אריחים בתהליך שמדמה היווצרות סלעים בטבע: פסולת הפלסטיק, שמוצאת את דרכה לסביבה הגיאולוגית, הופכת לחלק ממשקעי אבן בחופים ואגב כך מייצרת סוג חדש של סלע. בתהליך העיצוב נעשה שימוש בסוג אחד של אריזות פלסטיק, כחומר גלם ליצירת אריחי חיפוי לשימוש בחללי פנים.
"פואטיקה, פיזיקה, אור". ג'וליה ליברני (Giulia Liverni) ומרקו סיגנורלו (Marco Signorello) הם STUDIO LAB לעיצוב תאורה, איטליה. חומרי העבודה הם פיזיקה, אור ופואטיקה, והתוצאה היא "דלומינה" – סדרת גופי תאורה פורצת דרך: פילטרים שמותקנים על שני דיסקים מזכוכית מאפשרים לגופים לעבור משקיפות לאטימות מוחלטת, בתנועת יד קלה בלבד. תופעה פיזיקלית מקבלת ממד שימושי: באמצעות מגע יד עדין המשתמש יכול לעמעם את עוצמת האור, כבמעשה קסם.
"שחור וזהב, כרך 2" (Black and Gold vol.2), אדריכל אחמד בזזו (Ahmad Bazazo), יליד לבנון, בוגר האוניברסיטה האמריקאית בביירות ובעליו של סטודיו A לעיצוב רב תחומי. זוהי פרשנות עכשווית ליוקרת האר-דקו האיקונית של המאה ה-20. העיצוב שואב השראות מניגודים, איזון, גיאומטריה וכאמור, האר-דקו. פריטי הריהוט נועזים, כמעט חצופים, ומטשטשים את הגבול בין פיסול ושימושיות באמצעות הוספה של "שכבה של מורכבות" לאובייקטים יומיומיים.
"סדרה סופר מתוקה - סולין" (Super Sweet Series), בעיצוב אלבס לודוויקו (Alves Ludovico) , יליד פורטוגל ובעליו של סטודיו לעיצוב לודוויקו. הפרויקט "סולין" נושא גוון אישי, ששאוב מעולמו של המעצב, החולה בסכרת ומחלק את חייו בין פורטוגל ופינלנד; לודוויקו, שסוכר הוא רעל לגופו, חושף את יחסיו עמו וחותר להפוך אותו לחומר חיובי, כדלק לחיים. החומר המוצע, סולין, מורכב מ-99.5% אינסולין וחצי אחוז של אלמנט סודי, שמבשם אותו.
"קדוש ומקודש" (Sacrosanct), בעיצוב Tabisa Mjo, בעלת סטודיו T.Design Mash, דרום אפריקה. ההשראה לפרויקט נולדה בעקבות ביקורה של המעצבת בוותיקן, יחד עם אמה, קתולית אדוקה שנהגה לצעוד ארבע שעות בדרכה לכנסייה. ההתבוננות בה בעת סיורה בקתדרלה, מושא אמונתה, מצאה הקבלה בין יופיים של המבנים הוותיקים, שנשתמרו היטב, לבין נשים אפריקאיות, שבאופן כמעט כפייתי שומרות ומשמרות את בתיהן ומשפחתן.
''לדבר טאבו"(Talk Taboos) , פרויקט משותף של המחלקה לעיצוב תעשייתי באוניברסיטת VIA, דנמרק. בחברה המודרנית קיימים עדיין איסורים, שלמרות היותם מצויים בשיח ומדוברים בפתיחות, יש שהשפעתם קיימת בתוכנו ואנחנו שומרים אותה לעצמנו. עיצוב הרהיטים צומח בהשראת הרעיון ובהתייחס לסוגי איסורים שונים איתם אנו מתעמתים בחיי היום יום, כגון השמנת יתר, לקויות ופגמים מסוימים, סקס בקרב אוכלוסייה מבוגרת ועוד.
"שעשוע רציני" (#Seriousfun), בעיצוב פאול קטץ (Paul Ketz), בעל סטודיו לעיצוב רב תחומי בגרמניה. קונספט עיצובי עם קריצה, שמכוון אל הילד הפנימי שבנפש האדם: יצירת תהליכים חווייתיים שמביאים לתוצאות ייחודיות, לעתים מוזרות ומשונות. הרעיון, שבהחלט מביא חומר למחשבה, הוא שדברים רציניים לא חייבים להיות משעממים, ו/או שדברים לא חייבים להיות משעממים כדי להיות רציניים.
- בשיתוף דן דיזיין סנטר – מרכז העיצוב של ישראל
הבלוג עוסק בעיצוב על פניו השונים, ומביא מדי שבוע מידע מקצועי מגוון על חידושים וטכנולוגיות, דמויות מרכזיות בעולם העיצוב, פריטים ומוצרים. הוא פונה אל קהל רחב, מומחים וחובבים כאחד, ולצד ראיונות עם מעצבים ומידע מקצועי לאדריכלים הוא מספק גם עצות ומדריכים למשפרי דיור ומשפצי בתים.
התכנים בבלוג מוגשים בשקיפות, והם נשענים על הידע והמומחיות המקצועית של מעצבים, ספקים ויבואנים. הקוראים מוזמנים להציע רעיונות, לשאול, להשתתף ולשתף בתכניו.
