יכולת ההכלה, ההזדהות והלב החם של גרנט עברו מזמן את המבחן הטלוויזיוני ובנו אותה כדמות משפיעה, אמינה ואהובה מאוד.גם בשיחה אחת על אחת איתה, העוצמות מתפרצות וגולשות מהלב הבוער החוצה. עדי ארבן, המנהלת האישית שלה, שהכל מתואם דרכה, מאוד יקרה ללִבה. אברם (אברהם) גרנט הגרוש הוא "החבר הכי טוב". האחיות שלו הן "אחיות שלי לכל דבר". אחותה הביולוגית מדהימה ו"הילדים שלה הם כמו ילדים שלי". ההורים של בן הזוג האחרון, דוד חן, הם "כמו אמא ואבא שלי". היא בקשר גם עם שבעת האחים והאחיות שלו, ויש לאקס גם "תשעה ילדים מושלמים!" – הכל במנות גדולות של אהבה וחיבור, עם הכלה וחום במידות אקסטרה־אקסטרה לארג'.
גם הקשיים הרגשיים שגרנט נכנסת אליהם אחרי שהיא מלווה את גיבורי התוכניות שלה חונקים ומתבטאים לא אחת בשרירים תפוסים ובתשישות. קצוות העצבים חשופים, והמסך שמפריד בינה לבין העולם יכול להיות דק מאוד.
כשגרנט עומדת על הבמה במופע/הרצאה המטלטל שלה "דלתות מסתובבות", שרץ כבר שש שנים, ומספרת בו על חייה מנקודת מבט דרמטית בחלק הראשון, ובחלק השני, מנקודת מבט קומית, היא הופכת קהל שלם לחברי נפש. לא חוסכת ולא מסתירה. היא מרטיבה הרבה עיניים באולם החשוך ומעוררת הרבה אהבה.
אני פותחת בשאלה על אהבה רומנטית. אני מבינה שאין לך כזו כרגע.
"כבר לא. דוד חן ואני היינו יחד שלוש שנים. הוא בחור מדהים והיה לנו חיבור מהמם. זה היה קשר זוגי שהתפתח אחרי ידידות מאוד ארוכה. הוא גרוש פעמיים, חסיד ברסלב לשעבר, עם ילדה גדולה מנישואים ראשונים ושמונה ילדים מהנישואים השניים. היינו טובים יחד, אבל החיים, האינטנסיביות, הקשיים והטעויות שעשינו יחד מוססו את זה. זה מקרה שבו אתה יוצא לניסיון עם מישהו ולא כל כך עומד בו. פתחנו מסעדה יחד ואז היה פיגוע בסמוך, ובמשך ארבעה חודשים לא נכנס כלב למסעדה. יצאנו עם חובות משותפים, נפלנו, קמנו ובסוף התפרקנו. אנחנו עדיין במקום רגיש בעניין הזה. אין טעם בשלב הזה שתשאלי אותי על הדבר הבא. אני עוד לא שם".
לפי התקדים עם אבי ילדייך, את נשארת בקשר טוב אחרי פרידות.
"אני לא מכירה שום דרך אחרת. אני כנראה מראש מתחברת לאנשים שראויים להישאר בחיי לנצח".
אבל אז זה קשה, כי שומעים שהוא אוהב מישהי אחרת.
"בסדר, קשה. מתמודדים".
"אני הולכת. אם את לא רוצה אותה, שימי אותה ליד הכביש"
וגרנט היא אלופת ההתמודדויות. במופע האישי היא מספרת על הסצנה הקשה בגיל שש, אחרי גירושי הוריה, כשאמא שלה שמה אותה אצל הסבתא ומבקשת שזו תגדל אותה כי היא יוצאת לעבוד. הסבתא מסרבת ומתעקשת שהאמא תגדל את צופית בעצמה. הוויכוח בין האמא לסבתא הסתיים במשפט האימהי: "אני הולכת. אם את לא רוצה אותה, שימי אותה ליד הכביש".
"הייתי ילדה שמנקה ומבשלת ומנומסת כל הזמן, רק כדי שלסבתא לא יהיה קשה והיא תאהב אותי ולא תשאיר אותי ליד הכביש", גרנט מספרת ומסבירה את דפוס ההתנהגות שהתפתח משם: ניסיון לרצות ולהיות אהובה בכל מחיר. לוותר על הצרכים שלה ולהבליג על כאב והשפלה כדי להתקבל ולהיות חלק. דפוס שהפך אותה לילדה קלה לניצול מיני בגיל תשע מצד השכן המבוגר, בשעות הארוכות שבהן אמא שלה הייתה בעבודה, ולנערה שנוצלה על ידי מדריך בפנימייה שהחליש את הדימוי העצמי שלה עד לאפס, כך שלא תוכל לסרב ולהתמרד.
את רצה עם המופע שש שנים ומספרת שוב ושוב את סיפורי ילדותך. זה בעצם לעבור טיפול מול הקהל?
"טיבה של פוסט־טראומה הוא להיחשף בשלבים. כמו בצל. תתפלאי, אבל אני נזכרת במהלך שש השנים האלו בעוד פרטים בכל פעם. החיים והחוויות המעצבות שלנו בנויים מימים, שעות ודקות. דיאלוגים שקרו ממשיכים לצוץ לי. יש דברים שהדחקתי כי הם לא נעימים לי, כי אני עשיתי משהו לא בסדר.
"מצד שני, אני מטופלת כבר 17 שנה אצל פרופ' גיל זלצמן, שהוא בהכשרתו פסיכיאטר ילדים. יש לו שיטת טיפול מדהימה. אני בשלב שבו אני משתמשת בסיפור שלי ולא הוא משתמש בי. במשך שנים ריחמתי על עצמי בגלל הילדות הדפוקה והאיומה שלי, אבל במהלך הזמן הבנתי שזאת סוג של התמכרות לסיפור מסוים. כמו להתמכר לסמים, לסוכר או להימורים, ככה אנשים יכולים להתמכר לרחמים עצמיים. אני כבר לא שם. היום בעזרת הסיפור שלי אני בעיקר מכניסה אנשים לחדר הטיפולים שלהם. אנשים יוצאים מהמופע שלי והם משוחררים יותר לגעת בדברים הכואבים שמנהלים אותם. זה מה שאומרים לי".
"הסכיזופרניה התפתחה אצלו בגלל סמים קלים"
הפרויקט הבא שלה יהיה, בהתאם, על התמכרויות. הגוף המשדר עוד לא ידוע. גרנט מפתחת את הסדרה עם הסוכנת שלה, זוהר יעקובסון, שגם היא כמובן חברת אמת, נפש תאומה ואחות. השתיים פעילות ביחד סביב "מרכז טל" לטיפול בנוער חולה סרטן שבני הזוג זוהר ויענקל'ה יעקובסון הקימו לזכר בִתם טל, שנפטרה מהמחלה בגיל 26. "טל היא הרוח הגבוהה שלי", גרנט מספרת. "הייתי שם איתה עד הסוף. תצלומים שלה תלויים אצלי בבית. זוהר ואני לומדות יחד קבלה, וחלק גדול מהחיים שלי מנוהל אצלה".
גרנט היא גם נשיאת עמותת "אנוש" ומסייעת בהתנדבות למתמודדים עם מוגבלות נפשית. היא הפכה לפנים של העמותה אחרי שחשפה את ההתמודדות המשפחתית עם אחיה, שסובל מסכיזופרניה.
אחיך לא נולד פגוע נפש.
"נכון. התפתחה אצלו סכיזופרניה בגיל 27 כתוצאה משימוש בסמים קלים. חשיש וקנביס, כשהם נלקחים בצורה לא מאוזנת ולא מכוונת מטרה, הם טריגר מטורף למאניה דיפרסיה, דיכאון וסכיזופרניה. כל החבר'ה שמסיימים צבא ויושבים בבית וחיים על שאכטה כל היום, לא מבינים למה יש להם התקפי חרדה, למה העולם נראה להם מסריח ולמה אין להם כוח להתמודד עם כלום.
"קנביס רפואי זו תרופה מדהימה אם אתה צורך אותה בצורה מבוקרת ועדינה. אבל אחי היה על זה כל היום. רומי, הבת שלי, לא נוגעת. דניאל, הבן שלי, התנסה, אבל אחרי שהוא חטף התקפי חרדה, הוא מצא על זה מחקר גדול ולא נוגע בזה בשום צורה".
זה בטח מורכב לך להיות חלק מסרט על אישה שמפלילה גבר כי היא פגועה ממנו רגשית?
"אני לא הולכת לעמוד מעכשיו על במות עם נשים שבעליהן הואשמו בהאשמות שווא. אני מאוד חזקה כמעצבת דעת קהל ואני לא אקח עכשיו את הצד של הגברים שנפלו קורבן. במציאות זו תופעה קטנה. יותר התחברתי כאן לקלות שבה חיים של אדם מוכר יכולים להיהרס בגלל האשמות שווא ותקשורת להוטה. עודד בסרט הוא דמות ידועה, והתקשורת עטה על הסיפור ורומסת אותי ואת ילדיי עד שהיא לא משאירה לו הרבה ברירות".
"הפנים שלי נראות יותר טוב עם קמטים"
יש להניח שגרנט מזדהה עם עלילת הסרט בעקבות המבוכה העולמית שנגרמה לה ב־2010 כשאברהם גרנט, אז בעלה ומאמן קבוצת הכדורגל המיתולוגית צ'לסי, צולם כשהוא יוצא ממה שהוצג בתקשורת הבריטית כ"מכון עיסוי", פרט שגרנט מתווכחת עליו עד היום.
"מכון עיסוי בתחת שלי", היא מתלהטת, "הוא עשה מסאז' אצל מעסה בת 61, די מקומטת, שאני מכירה אישית. הוא רצה לתבוע את ה'סאן' על הפרסום השגוי והצהוב הזה, אבל שכנעתי אותו לרדת מזה. אמרתי לו: 'עזוב, זה רק יגרום ליותר דיבורים. תוציא את עצמך מהפה של אנשים. זה הכי טוב'".
בואי נדבר על התבגרות וסימני גיל.
"ההתבגרות היא לא חוויה נעימה, אפשר להודות בזה. לרוב לא קל לנו. העייפות אחרת, פתאום הכולסטרול חרא, ואת מתעקשת לא לקחת תרופות. ועליתי במשקל כנראה בגלל הורמון סינתטי שאני לוקחת ושומר עליי. תראי, אני לא מקנאה בכלום בחיים, רק בשני דברים: במי שמצליחה לשמור על התזונה שלה באופן רדיקלי – מצליחה לעשות ניקויים וצומות – ובמי שעושה יוגה או פילאטיס שלוש פעמים בשבוע ומרתון פעמיים בשנה".
כמה את משקיעה בתחזוק עצמי?
"לא התמכרתי להזרקות. מוגזם לגמרי מה שנהיה עם זה בחברה שלנו, ויש להודות שהרוב נראות מכוער עם זה. אני מזריקה מעט בוטוקס למעלה מדי פעם, בצורה שתאפשר לי להזיז את הפנים. באזור הפה ניסיתי מילויים והפסקתי כי זה הורס לי את החיוך. הפנים שלי נראות יותר טוב עם קמטים. כשהפנים ייפלו לגמרי, אולי כן אשקול ניתוח עדין־עדין. ניתוח עפעפיים עשיתי לפני שמונה־תשע שנים, כי עפעף אחד נסגר לי פתאום. זה ניתוח קליל. ואני הולכת לקוסמטיקאית מימי לוזון ומורחת את הקרמים שלה כל היום. אני כמעט לא מתאפרת. גם בתוכניות שלי. ואני חייבת לרזות כדי להמשיך ליהנות מבגדים. אני חולה על בגדים רכים, סקסיים ומגניבים כאלה. וככל שאני יותר רזה, ככה אני יותר אוהבת ג'ינסים".
למה היא כמעט לא משתתפת בתוכניות ריאלטי ומה גרם לה לכתוב מופע על נשים רוסיות. הראיון המלא עם צופית גרנט במגזין "Gostyle"
