בצד אחד ההורים, בצד שני הילדים, וביניהם גינה עמוקה וגשר פלדה

חומה לבנה ונמוכה - עשויה מסך פלדה דקיק, מחורר בדוגמה גרפית המשתנה בהדרגה מאטומה לאוורירית - תוחמת מגרש פרטי ביישוב וילות ותיק במרכז הארץ. מאחורי החומה, בקדמת המגרש (ששטחו 1.7 דונמים) ניצב בית וסביבו רצועת גינון צרה. כאן מתגוררת משפחה עם שלושה ילדים קטנים, ועל התכנון אחראים האדריכלים פיצו קדם ותמר ברגר (פיצו קדם אדריכלים).

מבחוץ נראה הבית כתיבה שטוחה בת קומה אחת. שלוש דפנות בטון לבנות מוקפות במעין "משרביות" מלוחות עץ מלבניים, המורכבים במרווחים אחידים זה מזה. כמו חומת הפלדה, גם חזיתות העץ ספק מסתירות ספק מגלות את המתרחש מאחוריהן. "אנחנו מאמינים ביצירת שכבות", מנמק האדריכל קדם. "תהליך הדרגתי שאתה עובר מהרחוב אל תוך הבית".

מראה הבית מהרחוב. שכבות(צילום: עמית גרון)

הדופן הרביעית והראשית של הבית פונה אל החצר האחורית, ובהבדל מהחזיתות הממוסכות, היא פתוחה וחשופה לחלוטין כלפי הגינה, שבה מתארכת בריכת שחייה במקביל למבנה.

''הגרעין שמסביבו מתהווה הבית''

אל דלת הכניסה, בחזית הצד של הבית, מובילים מדרכי בטון המונחים על גבי בריכת שיקוף. הדלת בנויה כחלק מקיר "המשרבייה", והיא נפתחת אל גשר ברזל לבן, התלוי מעל גינה פנימית. זהו אזור הביניים של הבית: שטח מלבני ריק, החפור לעומק קומה ופתוח כלפי השמיים.

השטח הזה, שבקרקעיתו גינה גדולה, תחום בין שתי תיבות בנויות, המנותקות זו מזו. תיבה אחת כמעט כולה ציבורית - סלון, מטבח וסוויטת הורים, ובשנייה חדריהם של הילדים. סך הכל כ-500 מטרים רבועים.

מבט מבפנים, אל דלת הכניסה הפתוחה. גשר מוביל ממנה לאורך אגף הילדים, פונה ונכנס למרכז הסלון(צילום: עמית גרון)

"השטח הריק", אומר האדריכל, "הוא בעצם פרשנות אחרת לחצר אנגלית סטנדרטית. בחלק גדול מהפרויקטים חצר אנגלית נמצאת בשוליים של הבניין, בינו לבין גבול המגרש. פה נולד רעיון לעשות את החצר האנגלית במרכז, ולהפוך אותה לגרעין שמסביבו מתהווה הבית".

החצר העמוקה יוצרת את הפיצול בין שני אגפי הבית, והקשר ביניהם עובר דרכה, באמצעות גשר וגרם מדרגות מקורים בזכוכית. החצר מגדירה לבית ארבע חזיתות נוספות, פנימיות, שמייצרות כיוון אוויר ואור נוסף. את החזיתות הפנימיות האלה, כולל זו הפתוחה לשמיים, עוטפת ומאחדת "משרבייה" עשויה מלוחות ברזל לבנים, המורכבים גם הם במרווחים אחידים זה מזה.

מבט מלמטה אל השמיים(צילום: עמית גרון)

"לקחנו שתי מסות", מסביר קדם, "ושמנו ביניהן חלק ריק, שהוא החלל הכי חשוב בבית. את כל זה עטפנו במערכת של לוחות עץ או ברזל, שאורזת הכל למוצר אחד. החללים שלא דורכים בהם, רק צופים עליהם, הופכים להיות חשובים כמו החללים האחרים. אתה כל הזמן נמצא בין חצרות, בין חוץ-פנים-חוץ".

הגשר מעל החצר הפנימית מוביל, לצד אגף הילדים, אל החלק הציבורי. דלת לבנה בקיר הזכוכית נפתחת ישירות אל מרכז האגף, שהוא מרחב מלבני פתוח המחולק לאורכו לשלושה: במרכז סלון אירוח רשמי, מצדו האחד מטבח עם פינת משפחה אינטימית יותר, ומצדו השני יחידת ההורים. החלל פתוח לכל רוחבו כלפי החצר האחורית, ומכל חלקיו ניתן להשקיף ולצאת אליה מבעד לדלתות הזזה גדולות.

קיר יין תלוי מעל קמין

סלון האירוח הרשמי תופס את מרבית שטח האגף. הסלון הוא חלל פתוח בין שתי חצרות - החצר הפנימית והחצר האחורית. דלתות הוויטרינה נפתחות לגינה ולבריכה לחלוטין, ומבטלות כל חיץ בין פנים וחוץ. לטשטוש הגבולות תורם גם ריצוף באבן טרוונטין, שנמשך החוצה.

מבט אל הסלון הרשמי והגינה(צילום: עמית גרון)

ובכיוון ההפוך, אל הגינה הפנימית(צילום: עמית גרון)

בפינת הישיבה זוג ספות שמנמנות הפונות זו אל זו. מלבדן יש פינת אוכל רשמית, דלפק בר וגולת הכותרת: קיר יין "מרחף". בקיר היין, העשוי מסגרת פלדה שחורה ומחופה באבן טרוורטין, מוצג לראווה, בוויטרינות שקופות, אוסף היינות של בעל הבית. האלמנט המאסיבי הזה תלוי מהתקרה, מעל קמין בנוי המחופה באותה אבן. לדברי האדריכלים, קיר היין יוצר בחלל הפתוח שכבה נוספת שאינה קיר, ומאחוריה מוסתרת הכניסה ליחידת ההורים.

ארון יין תלוי, מפלדה שחורה ואבן טרוורטין(צילום: עמית גרון)

אין איפה לתלות תמונה. קיר היין משמש כתחליף לאמנות?

"זה נכון", מודה האדריכלית תמר ברגר, האחראית על הפרויקט. "אין קיר לתליית אמנות. האדריכלות שאנחנו עושים יוצרת אלמנטים שמתפקדים כאמנות, כמו הקיר הזה".

להשקיף על הגינה מהאמבטיה

יחידת ההורים ממוקמת, כאמור, מאחורי קיר היין. אזור השינה פתוח אל החצר האחורית, וניתן לצפות בה מהמיטה. חלקה האחורי של היחידה נושק לחצר הפנימית. כאן הקיר אטום, ולצדו חדר ארונות סגור וחדר רחצה מחופה אבן בגוון גרייז' (בין אפור לבז'). במרכז חדר הרחצה אמבטיה, שממנה ניתן להשקיף אל גינת הצד, מבעד למשרביית העץ שעוטפת את הבניין. וילונות (שאינם נראים בצילום הגדול למעלה) מאפשרים פרטיות מוחלטת לכל החדר.

מחיצה שאינה קיר

מעברו השני של הסלון הרשמי, בקצה האגף, חולקים מרחב משותף המטבח וסלון משפחתי אינטימי יותר. אלה מופרדים מהסלון המרכזי במחיצה שאינה קיר: סדרה של דלתות פיבוט (על ציר מרכזי) מרצפה לתקרה, עשויות מזכוכית חצי שקופה, ומשמשות כמעין מסך דקיק ועדין לרוחב החלל. כשהדלתות פתוחות הן יוצרות שורה של מעברים צרים וגבוהים.

מבט מהמטבח דרך המחיצות הפתוחות(צילום: עמית גרון)

כמו מסך דקיק ועדין(צילום: עמית גרון)

(צילום: עמית גרון)

לרוחב האזור המשותף יש קיר של ארונות גבוהים מעץ בהיר, שמאחד בין המטבח לפינת המשפחה (שם הוא משמש כקיר טלוויזיה). באזור המטבח מוטמעים בו מקרר, מכשירי חשמל ודלת כניסה נסתרת, ישירות למטבח. כאן, מול הארונות הגבוהים, על רקע קיר לבן, עומדים מקבילים זה לזה יחידת ארונות נמוכה בלבן, ואי רחב מעץ בהיר, לעבודה וארוחות משפחתיות יומיומית.

הסלון המשפחתי והמטבח. ''כל משפחה מגלה את הדרך שלה לחיות עם הבית''(צילום: עמית גרון)

איפה מתנהלת המשפחה בחיי היומיום, באזור הזה או בסלון המרכזי?

"היופי של הבתים שלנו", אומר קדם, "שהם מאפשרים דרך חיים ולא מכתיבים אותה. כל משפחה, בטח צעירה, מגלה את הדרך שלה לחיות עם הבית".

בכל זאת, יש 3 ילדים קטנים. איפה הבלגן?

"יש בבית שני מרכזים עיקריים", מוסיפה ברגר, "הסלון המשפחתי וחדר המשחקים. מצד שני, אני לא חושבת שהסלון המרכזי הוא כזה רשמי. בביקורים שלנו מצאנו את הילדים מרכיבים שם פאזל על הבר".

גשר בין חדר ההורים לחדרי הילדים

בחציו השני, הפרטי, של הבית, ממוקמים חדרי הילדים. בשונה מבתים "רגילים", שמסדרון או מדרגות מקשרים בין חדרי ההורים והילדים, כאן מחבר ביניהם גשר פלדה תלוי מעל החצר הפנימית, ונתון בתיבת זכוכית. "המרחק הפיזי כאן בין ההורים לילדים", אומר קדם, "לא יותר גדול מהמרחק בין שתי קומות בבית סטנדרטי. כאן הוא פשוט מתבטא בגשר במקום במדרגות".

זה מתאים למשפחה עם ילדים צעירים?

"זה נושא פתוח לדיון", אומרת ברגר. "בית חי 50-60 שנה, וכשאנחנו מתכננים, זה לא בהסתכלות רק על היום, אלא גם על העתיד".

כך או כך, גשר הפלדה המקורה מוביל אל מסדרון, שנמתח לאורך האגף הפרטי, וממנו נכנסים אל החדרים. המסדרון, העטוף מבחוץ ב"משרביה" לבנה, יוצר שכבה נוספת של פרטיות ומאפשר מבטים אל החצר הפנימית ואל האגף הציבורי.

לאורך האגף הפרטי מסודרים ארבעה חדרי ילדים, שני חדרי רחצה, שירותי אורחים וחדר משחקים, שממנו יש יציאה לחצר צמודה. החדרים פונים לחזית הרחוב, שעטופה ב"משרביית" העץ, המעניקה לקירות הזכוכית הגדולים בחדרים רקע קצת יותר חמים ואינטימי. כל שני חדרי ילדים חולקים חדר רחצה משותף עם כניסה כפולה.

הרהיטים עוצבו במיוחד(צילום: רוני כנעני)

את ריצוף האבן מחליף כאן פרקט בהיר, ואת הפלטה החומרית הבהירה משלימים רהיטים שעיצבה שרית שני-חי. "לבעלי הבית", מספרת המעצבת, "היה מאוד חשוב שלכל ילד יהיה חדר בעל ייחודיות משלו, ויחד עם זאת, שלכל החדרים תהיה שפה אחידה. הם ביקשו שבכל חדר תהיה מיטה עם מיטת חבר נשלפת, וספרייה שמכילה צעצועים, ספרים ודברים אישיים".

כל שני חדרי ילדים חולקים חדר רחצה משותף עם כניסה כפולה(צילום: רוני כנעני)

הספריות שיצרה שני-חי מורכבות מקוביות בסיס, שבתוכן משולבות דוגמאות גאומטריות היוצרות משחקי מרקמים רפטיטיביים, שמתקשרים, לדבריה, למעטפת שעיצב קדם. לכל מערכת קוביות נבחר גוון - ורוד או כחולים פסטלים - בשילוב לבן ואלון בהיר. באותם גוונים עוצב גם הריהוט המשלים, התואם לגילו של כל ילד.

חדר המשחקים בקצה אגף הילדים(צילום: עמית גרון)

במרתף חדר כושר ויחידת מגורים נוספת

גרם מדרגות לבן מפלדה, הנתון גם הוא בתיבת זכוכית, מוביל מאגף הילדים אל המרתף שנמצא מתחת לאגף הציבורי. במרתף יש ממ"ד, חדר כושר, חדר כביסה ויחידת מגורים נוספת. חזית המרתף אטומה ברובה כלפי החצר הפנימית, פרט לקיר זכוכית שממנו ניתן להשקיף אליה, ודלת זכוכית שממנה יוצאים לחצר וחווים את הבית במבט שונה - מלמטה כלפי מעלה.

פיצו קדם בעומק החצר. הגשר וגרם המדרגות מקורים בזכוכית(צילום: עמית גרון)

תכנון הגינה הפנימית מבוסס על קווים מקבילים לתיבות המגורים התוחמות אותה, בשילוב שבילי חצץ וערוגות של צמחייה נמוכה. בשלושת החללים שנוצרו בין הגשרים וגרם המדרגות נשתלו שלושה עצים דקיקים, שעולים לגובה שתי הקומות. "הפטיו כאן", מסביר קדם, "הוא חלק מהאדריכלות, ולא תכנון נוף מנותק".

גם הגינה האחורית תוכננה במקביל לקווי הבניין. המרפסת המקורה, שהיא חלק מהתיבה, משמשת כ''שכבה אחרונה'', זו שמקשרת ללא כל מיסוך בין פנים לחוץ. במקביל אליה, בין שני פסי דשא צרים, יש פס מרוצף סביב בריכת השחייה, ובהמשך מטבח חוץ. מכאן נראה הבית, שוב, כתיבה שטוחה בת קומה אחת, מגוננת כלפי חוץ וגלויה כלפי פנים.  

חתך הבית(תוכנית: פיצו קדם אדריכלים)

תוכנית המגרש בקומת הקרקע(תוכנית: פיצו קדם אדריכלים)

קומת המרתף(תוכנית: פיצו קדם אדריכלים)

• מהנדס שלד: רמי לוי
• ניהול ופיקוח: תום קנור
• פיתוח נוף: מור אבידן
• תאורה: אורלי אלקבס
  

---------------------------------------------------------

לחצו על התמונה לכתבה על דירה בת 90 מ''ר, שבה כל החדרים הפרטיים הם גם משותפים:

דווקא בסלון אין חלונות. לחצו לכתבה המלאה (צילום: גדעון לוין)