איה קרמרמן: "אני בעלת תשובה שעומדת באמצע גשר"

15 שנים עברו מאז שהיא עזבה את "גיא פינס" והתחילה במסע האמונה שלה. בספרה החדש היא משלבת בין מתכונים ביתיים וטורים אישיים וחושפת את עולמה החדש

איה קרמרמן. "לא באתי ממסורת של אוכל מהבית, אז נכנסתי בלי בושה למסורות של כולם" (צילום: יעל אילן, סגנון: נעמה רן)
איה קרמרמן. "לא באתי ממסורת של אוכל מהבית, אז נכנסתי בלי בושה למסורות של כולם" (צילום: יעל אילן, סגנון: נעמה רן)

כששואלים את איה קרמרמן, פעם מנחת טלוויזיה ודוגמנית, איך קרה שהתחילה לבשל ואפילו הגיעה לגמר בעונת ה־VIP האחרונה של התוכנית "מאסטר שף", היא פורצת

 

בצחוק. "אוכל ממש לא היה אישיו בחיים שלי במשך שנים", היא אומרת, "התחלתי להתעסק באוכל בגלל הקנאה לבעלי, זיו. אמא של חברת ילדות שלו, שרית, הייתה טריפוליטאית כזו עם סירים. הוא היה חוזר עם סיפורים על הקוסקוס של אמא של שרית, ואני הייתי נטרפת. אז החלטתי ללמוד לבשל את הדברים שהוא אוהב. היום אני אומרת לשרית, 'הכל בזכות אמא שלך'. בזמנו לא היה לי שום קשר למטבח, אבל רציתי שבעלי יגיד על האוכל שלי שהוא מעולה".

"זיו היה חוזר עם סיפורים על הקוסקוס של אמא של שרית, ואני הייתי נטרפת. אז החלטתי ללמוד לבשל את הדברים שהוא אוהב. היום אני אומרת לשרית, 'הכל בזכות אמא שלך'"

 

מי לימד אותך לבשל?

"התחלתי לפני 20 שנה, אחרי שהתחתנו. הלכתי לעוזרת של אמא של חברה שלי, והיא לימדה אותי לקסקס קוסקוס ולהכין את המרק של הקוסקוס. אחר כך הלכתי לכל החברים ואספתי מתכונים – חילבה, דגים מרוקאיים, גפילטע שלמדתי מסבתא של זיו. לא באתי ממסורת של אוכל מהבית, אז נכנסתי בלי בושה למסורות של כולם".

 

אז את בעצם עושה תיקון לילדותך.

"חתיכת תיקון, כי באמת לא גדלתי בבית שאוכל היה חלק מהחוויה בו. סבתא שלי גדלה בלי אמא, אז גם לה אין זיכרונות של ריחות וסירים. כשאמא שלי גדלה, אבא שלה, סבא שלי, היה לאורך שנות ילדותה בעיקר במחנות הגולים באריתריאה ובקניה, והיא וסבתא שלי חיו בעוני. לא היה אוכל, הן אכלו לחם ובצל".

 

קרמרמן (43), נזכיר, היא נכדתו של יעקב מרידור, שהיה מפקד האצ"ל, ובתם של ח"כ יוסף ("שנפטר כשהייתי בת חמש, והיום זה מחריד אותי כי יש לי ילדה בגיל הזה") ורחל קרמרמן ("אמא שלי מהממת, היא סבתא ואישה נהדרת"). היא נשואה למפיק זיו לנגר ואם לשישה (15, 12, עשר, שבע, ארבע וחצי ותינוק בן שנה וחודש). מי שהיה פה בניינטיז זוכר את קרמרמן כאישה שמחה ומלאת חוש הומור, שכבשה את המסך בתוכנית של גיא פינס כחצי מהצמד העולץ "איה ושירלי", לצד שירלי גליק. שום דבר מהקסם שלה לא הלך לאיבוד, וחלק ממנו אפשר היה לראות לא מזמן, כשהנחתה את העונה הראשונה של "בייק אוף" לצד פאולה רוזנברג.

 

איה קרמרמן לשער לאשה בשנת 1997 (צילום: אשל עזר)
    איה קרמרמן לשער לאשה בשנת 1997(צילום: אשל עזר)

     

     

    השתדרגתי חבל על הזמן

    התוצאה של 20 שנות תיקון ובישול יוצאת בימים אלה לאור: "מתרגשת", ספר הבישול שאיה הפיקה בעצמה (ויוצא בהוצאת מודן, עם הצילומים היפים של יעל אילן ובעריכה קולינרית וסגנון של נעמה רן – שתיהן, אגב, תורמות מכישרונן גם ל"לאשה"). תמצאו בו מתכונים קלילים ומעשיים לסלטים ומאפים, מתכונים לשבת, שלל מתכוני עדות ואוכל שילדים מסכימים לאכול. חלק מהמתכונים ומהסיפורים האישיים שמלווים אותם פורסמו ב"על טעם ועל רוח", טור אישי שבועי שכותבת קרמרמן בארבע השנים האחרונות בעיתון "שבע".

     

    "הספר נולד מבקשות בלתי פוסקות של הקוראים", היא מסבירה וצוחקת: "לאנשים יש מגירות שלמות עם גזרי עיתונים במצב לא טוב. רציתי לעזור להם".

     

    זה ספר חשוף מבחינתך?

    "זה ספר רגשי מאוד, כי במשך שנים הסתגרתי, מבחירה. אני שלמה עם ההסתגרות. ההשתבללות באה מהמקום של ההתאהבות המטורפת בילדים והרצון ליהנות מכל רגע איתם. בטורים שלי ובהרצאה שלי, 'מתרגשת', על הסיפור האישי שלי, הלב שלי עובר ניתוח לב פתוח נונסטופ וזו החלטה מודעת. אני בוחרת לפתוח את הלב כי אני מאמינה שכך צריך".

     

    "סבתא שלי גדלה בלי אמא, אז גם לה אין זיכרונות של ריחות וסירים" (צילום: יעל אילן, סגנון: נעמה רן)
      "סבתא שלי גדלה בלי אמא, אז גם לה אין זיכרונות של ריחות וסירים"(צילום: יעל אילן, סגנון: נעמה רן)

       

      גם בספר את משתפת בתהליך החזרה בתשובה שעברת לפני 15 שנה.

      "אני מאמינה בלפשוט את המסכה. הייתי בתקשורת, הייתי לגמרי בתוך המסכה שלה. לא עברתי את 15 שנות התשובה שלי בשביל להיות בתוך מסכה אחרת. בספר לא חסכתי בסיפורים אישיים. כתבתי, למשל, על בר המצווה של הבן שלי, המקום הכי אינטימי שלי, כי הוא ילד נקי, שלא חי בעולם של חוזרים בתשובה שמכירים את המדיה. פתחתי בספר את העולם שלי, כי אני חושבת שכיום אנשים יכולים להכיל אותו. אני בעלת תשובה שעומדת באמצע גשר, ויש לו צד אחד שהוא הבית הקודם שלי וצד שני שבו הבית החדש. התפקיד שלי הוא להראות לכל צד את הצד השני ולהאיר את שניהם".

       

      מה את מרגישה כשאת רואה את איה של פעם?

      "אני לא רואה אותה ולא נתקלת בה. אנחנו לא גרות באותה שכונה. לא נולדתי בבני־ברק למשפחה דתית מסיבה מסוימת, השם קבע ככה. אני לא כועסת עליה ולא עצובה לראות אותה, אבל אני לא במקום הזה כבר".

       

      " לא נולדתי בבני־ברק למשפחה דתית מסיבה מסוימת, השם קבע ככה" (צילום: יעל אילן, סגנון: נעמה רן)
        " לא נולדתי בבני־ברק למשפחה דתית מסיבה מסוימת, השם קבע ככה"(צילום: יעל אילן, סגנון: נעמה רן)

         

        וכשהשתתפת ב"מאסטר שף" וחזרת למרכז העניינים?

        "כשהלכתי ל'מאסטר שף' היה לי חשוב לא לחזור למקום ההוא, לא לתת למי שהייתי פעם להשתולל בחזרה - כי אני יכולה. לא מחקתי, רק שיניתי והורדתי. ל'מאסטר שף' באתי ממקום נקי, אחרי הרבה שנים של בית וילדים, וגיליתי שלעמוד מול המצלמה זה כמו לרכוב על אופניים. עבדתי הרבה מאוד שנים כדי לנקות את המקום של איה מ'איה ושירלי', הייתי אדם מאוד שונה אז. כשחוזרים בתשובה, את חושבת שאת עושה את זה כי הפכת לאדם מאמין, ושיש דרך שהשם מבקש שנאהב אותו – שמירת שבת ותרי"ג מצוות – ואת לא מביאה בחשבון את העובדה שלחזור בתשובה זה מסע רוחני פנימי שמשנה את הכל, את כל הפרספקטיבה.

         

        "בזכות 'מאסטר שף' אני יכולה להגיד שאני כל כך יותר טובה ושמחה בכל אספקט בחיים שלי. השתדרגתי חבל על הזמן, ואני לא בעניין של להחזיר את איה הקודמת. אני מעוניינת להמשיך במסע שלי".

         

        כריכת הספר "מתרגשת". "זה לא פייר שאכתוב טור או ספר שיגרום לאנשים להיות חולים"
          כריכת הספר "מתרגשת". "זה לא פייר שאכתוב טור או ספר שיגרום לאנשים להיות חולים"

           

          המתכונים בספר שלך די בריאים.

          "כן, זו החלטה מודעת. יש יותר מדי הורים חולים וילדים שמנים, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשחק באוכל. כאמא אחראית, אני לא רוצה לתת מתכונים עם 500 גרם סוכר. המחקרים בארצות־הברית על עתיד הילדים מחרידים. כולנו צריכים להתעורר. זה לא פייר שאכתוב טור או ספר שיגרום לאנשים להיות חולים. אני לא שפית, את כל זה אני עושה מסייעתא דשמיא".

           

          מתכון מהספר: פיצה פחות מזיקה ועדיין מפנקת אש

          מי שמגדל ילדים יודע היטב שברגע שהם יוצאים לחופש, הם בטוחים שזה לא רק חופש מלימודים, אלא גם חופש מהמחויבות לשמור על גוף מאוזן. מה שאומר שכל מה שבא להם זה לאכול ג'אנק וג'אנק ולקינוח ארטיק. אז בלי נדר אני מנסה לגוון בין ג'אנק לאוכל בריא. וכן חשוב לציין, שהג'אנק שאנחנו מכינים בבית, תמיד יהיה פחות מזיק מזה הקנוי. הנה מתכון שאפשר להכין יחד עם הילדים. יש פה פעילות משותפת, והאמת, אתם יכולים ללמד אותם לעשות זאת לבד. שיהיה בהצלחה לכולנו.

           

          מתכון שאפשר להכין יחד עם הילדים (צילום: יעל אילן, סגנון: נעמה רן)
            מתכון שאפשר להכין יחד עם הילדים(צילום: יעל אילן, סגנון: נעמה רן)

             

             

            המרכיבים

            (3 פיצות)

             

            לבצק

            • 3/4 1 כוסות קמח כוסמין מלא
            • 1 כוס יוגורט סמיך (לא הנוזליים שבאים בבקבוק)
            • 1 כפית אבקת אפייה
            • 1 כף שמן זית

             

            לרוטב

            • 8 עגבניות מרוסקות
            • 1 קופסה (100 גרם) רסק עגבניות
            • 1 כף סוכר חום
            • 1 כפית מלח
            • 2 כפות שמן זית

             

            גבינה: איזו גבינה שבא לכם. אני בוחרת שלוש ומערבבת מעט מכל אחת. גבינה צהובה/ גבינות עזים/ פטה עזים/ פרומעז/ מוצרלה/ פרמזן

             

            תוספות: איזה שאתם אוהבים

             

            ההכנה

            1. שמים את מרכיבי הבצק בקערה או במעבד מזון ומערבבים לבצק אחיד. משהים בטמפרטורת החדר 10 דקות.

            2. מכינים את הרוטב: שמים את מרכיבי הרוטב בסיר קטן ומערבבים. מביאים לרתיחה, מכסים, מנמיכים ללהבה בינונית ומבשלים כ־10 דקות עד שהרוטב מסמיך (רוטב נוזלי ירטיב את הבצק). אם רואים נוזלים מסירים את המכסה ומבשלים 5 דקות נוספות. מצננים מעט.

            3. מחממים תנור ל־230 מעלות. מחלקים את הבצק ל־3 חלקים. אוספים 1/3 בצק לכדור ומניחים על נייר אפייה מקומח קלות. מרדדים לעלה בעובי 1– 1/2 1 ס"מ, מורחים ברוטב, מפזרים גבינות ותוספות.

            4. מעבירים את הפיצה עם הנייר לתבנית אפייה ואופים 7–10 דקות עד שהבצק אפוי (כשהתחתית שחומה).

             

            שתי הערות:

            • אני משתדלת לשים כמה שפחות גבינה מזיקה ועדיין לתת טעם. לכן, כשמגרדים את הגבינות בפומפייה דקה הן מתפזרות נהדר ואפשר להוריד כמויות.
            • רוטב העגבניות נשמר במקרר בכלי זכוכית אטום 3–4 ימים.

             

            הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: ערן לוי, סגנון: מיטל ברונר)
            הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: ערן לוי, סגנון: מיטל ברונר)
             
            הצג:
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד