הרצפה שהתחפשה: בתעשיית העיצוב לבית, פורים נמשך כל השנה
מה שרואים זה מה שמקבלים? לא בהכרח, וזה גם לא פחות טוב. הטכנולוגיה העכשווית מאפשרת לשלב בין שיקולי אסתטיקה, פרקטיקה ועלות. הנה כמה דוגמאות חדשניות





ראיתם צילום של קיר מכוסה קורות עץ גולמיות בדיוק כמו שרציתם לשלב בסלון, או של דלתות מתכתיות-בוהקות למטבח החדש שאתם מתכוונים לרכוש? בעולם העכשווי של חומרי העיצוב לבית, האמירה "מה שרואים זה מה שמקבלים" תקפה רק בעירבון מוגבל. כלל לא בטוח שהקיר שכל כך הלהיב אתכם אכן מכוסה בעץ, ולא בקרמיקה או בטפט, או שדלתות הארונות ששבו את לבכם באמת עשויות ממתכת.
משחקים חומריים מעין אלה הם תוצר של עידן טכנולוגי מתוחכם, שמאפשר "מתחפשים" למיניהם – חומרים (תעשייתיים בעיקר) שנראים כמו חומרים אחרים (טבעיים בעיקר); או של עבודות "קראפט", שיד אדם לא הייתה מעורבת ביצירתן.
אין עוררין על כך שחומרים טבעיים ומלאכות יד לעולם יהיו הדבר האמיתי, המגלם את כנות החומר וערכי אותנטיות, שקסמם ברור ומובן, וששוחריו מן הסתם לא יוותרו עליו. בה בעת, מתוקף היותם טבעיים מדובר בחומרים עם תכונות ומאפיינים שלא תמיד מתאימים ונוחים לשימוש במרחב הביתי, בדרך כלל בשל היבטי תחזוקה או עמידות נדרשת לאורך זמן. בדרך כלל, הם גם יקרים יותר. כלומר, הרעיון שעומד בבסיס תעשיית המתחפשים הינו מעשיות לשמה – ניצול יכולות התיעוש המתקדם לפיתוח פתרונות שמשלבים בין יתרונות של חדשנות חומרית-טכנולוגית לבין נראות של חומרים טבעיים. גם חדי עין מתקשים לעתים להבחין ביניהם.

עם כל הכבוד לקדמה של המאה ה-21, הרעיון נודד שנים רבות אחורה. אחת הדוגמאות לכך היא השימוש בסטוקו. טכניקת הצביעה, שמדמה מראה חלק למשעי של שיש, הייתה נהוגה כבר ביוון וברומא העתיקה, כחלופה לשימוש באבן היוקרתית במקרים שבהם היו קשיי ביצוע, שהחומר לא היה זמין או שהמשאבים לא אפשרו זאת.
באופן דומה נהגו מתיישבים בצפון אמריקה לבנות את בתיהם מעץ פשוט כמו אורן, ובאמצעות שיטות צביעה להקנות לו מראה של עץ משובח. כאז כך גם היום, את ההשראה לפיתוחים שואבת התעשייה מהמגמות ומהטרנדים שרווחים בסצנת העיצוב, והיא מעניקה להם מענה בדמות חומרים ומוצרים שמיישרים אתם קו אסתטי, בעלות נוחה יותר.
בטון, למשל, נחשב כנציג נאמן של הסגנון האורבני, שבשנים האחרונות התחבב על אדריכלים ולקוחות כאחד. יחד עם זאת, מי שמתקשה לחיות עם סדקים שעלולים להיווצר בו עם הזמן, או נרתע מהיבטי תחזוקה ומהעלות הגבוהה יחסית שכרוכה ביישומו, יכול ליהנות ממראהו בדרכים אחרות: באמצעות טפטים או אריחי קרמיקה שמייצרים את האסתטיקה "הבטונית" על מופעיה השונים – במראה מעונן, במרקם גולמי ו"סדוק", בדמות לוחות ועוד. גם מוצרי צבע וטיח מתקדמים מקנים את המראה הנחשק.


טכנולוגיות הדפסה דיגיטליות, שסורקות את מרקמי החומרים הטבעיים והאומנותיים, מחקות את מופעם "אחד לאחד", ועוד יותר כשנעשה שימוש מתוחכם באפקט תלת ממד, המעצים את תחושת הנפח של חומרים כמו אבן, לבנים, פח גלי או עץ.
בארסנל התחפושות אפשר למצוא גם פורמייקה בקשת של גימורים דמויי מתכת, שיש או פח חלוד; זכוכית שיכולה לתעתע, עם חזות של בטון או מתכת; טפטים במנעד מופעים של חומרים טבעיים כבמבוק או שעם; אריחים שמחקים מראה של עור או של טקסטיל (ובכלל זה של דיגום קפיטונאז'); קרמיקה וגרניט-פורצלן שמשלבים את עמידותם הגבוהה עם מראה של מתכת, שיש, אבנים או פרקט עץ טבעי; ועוד, כידה הטובה של הטכנולוגיה.


גם רהיטים וחפצי נוי משחקים עם תעתועים חומריים: מנורות עם אהילים שמדמים עץ; שולחנות עם משטחי קרמיקה דמויי אבן צפחה, שיש או בטון; כלי הגשה שעשויים מחומרים קשיחים בדיגום אותנטי של שיש או עץ; וכן הלאה. העיקרון הוא זהה – שילוב של פרקטיקה ואסתטיקה, שמרחיב את מנעד האפשרויות לבית ומספק מענה לכל טעם ותקציב.

- בשיתוף דן דיזיין סנטר – מרכז העיצוב של ישראל.