אחריות ואשמה הן לא תאומות, ועוד תובנות שלמדנו מ"חוכמת האדישות"

ההערכה העצמית שלנו נובעת דווקא מכמה אנו חיים בשלום עם התכונות הפחות טובות שלנו, טוען מחבר רב המכר, שממליץ מתי נכון להיות פעיל ומתי פשוט לשים ז.. על הכל

למדי להגיד "לא" ולשים קצוץ על כולם (צילום: Shutterstock)
למדי להגיד "לא" ולשים קצוץ על כולם (צילום: Shutterstock)
יש מי שמחלק פרסים לספרים עם שמות ממש־ממש טובים? כי אם כן, הספר הזה צריך לקבל את האוסקר של השמות. פרס מפעל חיים, אם תרצו. בעברית הוא קרוי אמנם "חוכמת האדישות", אבל באנגלית הוא מתנאה בשם שיעצור אותך ליד המדף ויגרום לך לקנות אותו, אפילו בלי להפוך ולראות מה כתוב מאחור: The Subtle Art of Not Giving a F*ck (ובתרגום חופשי: האמנות העדינה של לא לשים זין).שם הספר עלול לבלבל מעט, כיוון שאין בו שום דבר שיעודד אותך לשים זין או לפתח אדישות כלפי החיים, להפך. אם לסכם אותו במשפט, הרי שהוא יעודד אותך להבין מה חשוב לך בחיים, ואז להשקיע כמה שפחות אנרגיה במה שלא ("לא לשים זין אין פירושו להיות אדיש; זה אומר להרגיש בנוח עם היותך שונה").

 

אבל למה לסכם במשפט ספר הדרכה כשאפשר להגיד שלא משנה מה השיעור שמארק מנסון מנסה להעביר הלאה, הוא עושה את זה בהומור ובחוכמה - מצרכים נדירים כל כך בז'אנר. ולא, הוא לא מבסס את אמירותיו על מחקרים מדעיים שעשו אנשי אקדמיה, אם תהיתם.

 

נאמר זאת כך: "חוכמת האדישות" הוא ספר שיש לו דבר או שניים ללמד אותנו - בהנחה שאנחנו לא יודעות כלום על בודהיזם, למשל. ובלי קשר לשאלת יכולתנו להפנים, אנחנו נהנה מהשיעור. כמו שהגדיר אחד ממבקרי הספר באתר reditreport: בסופו של דבר מדובר בספר בודהיזם לבנים (אחוקים).

 

כריכת הספר "חוכמת האדישות"
    כריכת הספר "חוכמת האדישות"

     

    מנסון, 34, הוא בלוגר ומחבר הספר - רב־מכר ליתר דיוק - שנמכר ביותר ממיליון עותקים וממוקם במקום העשירי ברשימת הספרים הנמכרים ביותר באמזון ב־2018 (במקום הראשון, ספרה של מישל אובמה). וזה מה שיש לו לומר:

     

    כישלון הוא אופציה טובה

    "אל תנסה" הוא שמו של הפרק הראשון וזה צמד המילים שכתובות גם על המצבה של המשורר והסופר, צ'רלס בוקובסקי. מה זה אומר? יותר משחשוב להצליח, חשוב להיות נינוחים עם עצמנו בתור כישלון. התרבות הנוכחית מתמקדת בציפיות לא ריאליות (להיות מאושרות, בריאות, מוצלחות) ובעצם מתמקדת במה שאין. מנסון אומר: המפתח לחיים טובים הוא לא לרדוף אחרי דברים אלא להתמקד רק במה שמיידי, אמיתי וחשוב.

    זאת ועוד, כישלון לדברי מנסון, הוא הדרך קדימה. ההצלחה שלך נבנית על אינסוף כישלונות קודמים. אם מישהו יותר טוב ממך במשהו, זה רק סימן שהוא נכשל יותר פעמים.

     

    להתמודד עם בעיות פתירות

    כדי להיות מאושרות, אנחנו זקוקות לבעיות שדורשות פתרון ואז לפתור אותן. מה לא יעבוד? להתעלם מהבעיות או לאמץ מנטליות של קורבן.

     

     לבחור במה להשקיע

    במקום לשאול את עצמך "מה אני רוצה בחיים?" שאלי את עצמך: "בשביל מה אני מוכנה לסבול ולהתאמץ?" רוב האנשים רוצים זוגיות נהדרת, לא כולם מוכנים לספוג את כמויות ההכלה, השיחות והדחיות שזוגיות כזו דורשת. הרבה אנשים רוצים משרד יוקרתי והרבה כסף, הם פחות רוצים את שעות העבודה, הסטרס והפוליטיקה המשרדית.

     

    את לא מיוחדת

    למנסון יש הרבה ביקורת כלפי תנועת העזרה העצמית שמלמדת אנשים איך להפוך להיות מאושרים יותר, להפוך לגרסה מוצלחת יותר של עצמם. אין טעם לבחון את המידה שבה את מרגישה חיובית ביחס לעצמך, הוא אומר. מה שצריך לבדוק זה עד כמה את חיה בשלום עם התכונות הפחות טובות שלך. זה לא שאנשים מיוחדים לא קיימים, אבל מה שמיוחד בהם הוא זה שהם לא חושבים שהם מיוחדים והם לא בטוחים שהכל מגיע להם.

     

    תחושת החופש נובעת דווקא ממחויבות  (צילום: Shutterstock)
      תחושת החופש נובעת דווקא ממחויבות (צילום: Shutterstock)

       

       

      לאמץ את הערכים הנכונים

      אם רוצים לשנות את אופן ההתייחסות לבעיות בחיים, צריך להגדיר את סולם הערכים הראויים. לדוגמה, ערכים לא טובים יהיו נהנתנות או רדיפה אחר הצלחה חומרית. ערכים טובים יהיו: יושר, חדשנות, יצירתיות, ענווה. זו המשמעות של "שיפור עצמי": להתכוונן לערכים טובים.

       

      הבחירה תמיד בידיך

      כשאתה בוחר את הבעיות שלך, אתה מרגיש מועצם, כותב מנסון. לעומת זאת, כשאתה מרגיש שהבעיות נכפות עליך, אתה מרגיש קורבן ואומלל. אנחנו לא שולטים במה שקורה לנו, אבל אנחנו שולטים באופן שבו אנחנו מפרשים את האירועים ואנחנו שולטים בתגובות שלנו אליהם.

       

      אחריות ואשמה הן לא תאומות סיאמיות

      מנסון מתייחס למשפט הידוע מספיידרמן: "עם כוח גדול באה אחריות גדולה", והופך אותו: "עם אחריות גדולה - בא כוח גדול". קבלת אחריות על הבעיות היא הצעד הראשון לפתרון. וכן, אנחנו אחראיות גם להתנסויות שנקלענו אליהן שלא באשמתנו. מנסון מציע את האבחנה הבאה: אשמה היא תמיד בזמן עבר, לקיחת אחריות היא בהווה.

       

       

       

      אם חסרה לך כרגע מוטיבציה לעשות שינוי, עשי משהו. המוטיבציה תגיע (צילום: Shutterstock)
        אם חסרה לך כרגע מוטיבציה לעשות שינוי, עשי משהו. המוטיבציה תגיע(צילום: Shutterstock)

         

        המוסרנות לא משרתת אותך

        מנסון מפנה אצבע מאשימה לאינטרנט ולרשתות החברתיות. "נעשה קל מתמיד להטיל את האשמה (...) על אדם אחר או על קבוצה אחרת". מה שהוא מכנה "אופנת הקורבנוּת", חוצה מגזרים ומגדרים. לדבריו, "כולם רוכבים על גל הריגוש הכרוך בהתקוממות ובמחאה המוסרית הנלווית לכך". הפתרון: לבחור את המאבקים בזהירות, לא להישאב לכל מחאה ולא לשכוח לגלות אמפתיה כלפי הצד השני.

         

        אנחנו טועות כל הזמן

        ההכרה בעובדה זו פותחת פתח לשינוי והזדמנות לצמיחה. הלב, המוח והזיכרון שלנו לא מאוד מהימנים, אז אולי לסמוך על עצמנו זה לא הפתרון הכי מוצלח, עדיף להעמיד יותר סימני שאלה ופחות סימני קריאה.

         

        שינוי הוא עניין מאיים

        לפי חוק ההימנעות של מנסון, "ככל שמשהו מאיים על הזהות שלך אתה מנסה להימנע ממנו", כלומר: אנחנו נימנע מעשיית דברים שמאיימים לשנות את התפישה שלנו לגבי עצמנו. וההימנעות הזו חלה גם על אפשרויות של שינויים חיוביים. הרי גם באפשרות להרוויח מיליון דולר קיים איום על התפישה העצמית.

         

        רוב האנשים רוצים זוגיות נהדרת, לא כולם מוכנים לספוג את כמויות ההכלה, השיחות והדחיות שזוגיות כזו דורשת (צילום: Shutterstock)
          רוב האנשים רוצים זוגיות נהדרת, לא כולם מוכנים לספוג את כמויות ההכלה, השיחות והדחיות שזוגיות כזו דורשת(צילום: Shutterstock)

           

          עשייה גם כשאין מוטיבציה

          פעולה היא לא רק תוצאה של מוטיבציה, היא גם הסיבה שלה. הפעולה עצמה יוצרת תגובה רגשית והשראה, לכן לא כדאי בהכרח לחכות למוטיבציה שתגיע. אם חסרה לך כרגע מוטיבציה לעשות שינוי, עשי משהו. כל דבר. המוטיבציה תגיע.

           

          ללמוד להגיד "לא"

          אנחנו לא יכולות לרצות הכל ולקבל הכל. כי אם אנחנו רוצות הכל באותה מידה, שום דבר בעצם לא חשוב. כדי שמשהו אחד יהיה חשוב ואחר לא, צריך לסרב לחלק מהדברים. "חייבים לשים זין על משהו על מנת להעריך משהו אחר".

           

          תחושת החופש נובעת דווקא ממחויבות

          הנה מה שהפסיכולוגים מכנים "פרדוקס הבחירה": ככל שיש יותר אפשרויות, אנחנו פחות מסופקים. "מה שגיליתי נוגד את כל הציפיות ההגיוניות הסדורות", כותב מנסון. "הבנתי שיש חופש ושחרור במחויבות. מצאתי הזדמנות מעמיקה ומועצמת בדחיית חלופות והסחות דעת לטובת מה שבחרתי שיהיה בעל חשיבות אמיתית בשבילי".

           

          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום:  איתן טל, סגנון: איתי בצלאלי)
          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: איתן טל, סגנון: איתי בצלאלי)
           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד