במקום שהילדים ינדדו מבית לבית אחרי הגירושים, הילדים נשארים בבית וההורים נודדים. זו שיטת ה"בירד נסטינג" (באנגלית: קינון ציפורים), ובקיצור "נסטינג", שנולדה בארצות־הברית לפני כעשור והגיעה לאחרונה גם אלינו.
"כשהחלטנו להיפרד, היה לנו ברור שהצרכים של הילדים קודמים לכל", אומרת הילה מאור (40). "מכיוון שאני עורכת דין ומגשרת, הכרנו את השיטה והיה ברור שנבחר בה". הילה ויהודה מאור הביאו לעולם ארבעה ילדים - בני 12 וחצי, תשע וחצי, שמונה ושלוש וחצי. בתחילת יולי החליטו להיפרד, הילה עזבה את הבית וכעת היא מחלקת את זמנה בין ביתם במודיעין לדירתה בתל־אביב, שמשמשת גם משרד. בימים שבהם הילה במשמרת, יהודה לן במקום אחר.
זו שיטה לעשירים בלבד?
הילה: "להפך. מבחינה כלכלית זה הפתרון היחיד שאנחנו יכולים להסתדר איתו. עד עכשיו החזקנו בית של חמישה חדרים וחצי עם גינה, לארבעה ילדים. אנחנו לא יכולים לייצר שני בתים כאלה. הכי טוב להשאיר את הילדים במקום הקבוע והיציב שלהם, עם המיטות והחפצים שלהם. זה נותן להם ביטחון. ההורה מתחלף, אבל האקלים נשאר יציב. מבחינה כלכלית, מכיוון שהדירה בתל־אביב, היא גם משרד - העלויות שלה הן על חשבון העסק".
מה אמרו הילדים כשסיפרתם להם על הנסטינג?
"אחד מהם אמר בחצי צחוק: 'אבל כל היתרון בגירושים זה שיהיו לי שני חדרים'".
והסביבה?
"הרבה נשמות טובות אמרו לי: 'את אישה, יש לך המון ציוד, זה הבית שלך, אמא לא יוצאת מהבית - תגידי לו שהוא ילך'. במקרה שלנו גם האבא פעיל בבית - אין הורה משמעותי יותר. רוב האנשים אומרים לנו כמה השיטה נשמעת מדהימה, אבל יש גם כאלה שטוענים שזו התנהלות לא נכונה כי אנחנו הופכים לאורחים בבית הילדים. לא אצל כל זוג זה יכול לעבוד, נדרשת רמת שותפות גבוהה מאוד, הקשבה ונתינה, אף על פי שהזוגיות הסתיימה".
איך את מסתדרת עם נדודים מבית לבית?
"בארבעת החודשים הראשונים, לפני שמצאתי דירה, חייתי על מזוודות. לפעמים ישנתי אצל הוריי ולפעמים אצל האחים שלי. קרה גם ששכרתי דירות בסאבלט או ששמרתי על דירות של חברים שנסעו לחו"ל. הסתובבתי תלושה, האוטו שלי היה מלא תיקים".
עשית הקרבה רצינית.
"בכל פעם ששכחתי נעליים או תרופה באחד הבתים, הבנתי איך מרגישים ילדים להורים גרושים. זו דרך חיים שדורשת התנהלות מסודרת ויכולת התארגנות מהירה. הקפדתי להזכיר לעצמי שזה מצב זמני וניסיתי לראות את הטוב בסיטואציה. מתי שוב תהיה לי הזדמנות לישון מחובקת עם אחותי וילדיה באותה מיטה? מתי שוב אצא לבלות עם חברה ואישן אצלה? בזכות זה התקרבתי מאוד למשפחה שלי, חיזקתי קשרים ישנים, למדתי המון דברים על עצמי וגיליתי שאני חזקה משחשבתי".
ישנים במיטה הקודמת
לאחרונה מצאה הילה דירה, ומאז חייה נחלקים לשניים: "כשאני בתל־אביב אני נהנית מהשקט שלי ומנצלת את החיים עד תום: פוגשת חברות, מתעמלת ויוצאת למסיבות. כשאני במודיעין אני אמא במשרה מלאה: הסעות לחוגים, כביסות, בישולים, ניקיון וכמובן - מילוי צרכים רגשיים. הילדים ראו את הדירה שלי בתל־אביב, והם יודעים שהיא רק פתרון לינה שלא קשור אליהם".
איך את ויהודה מסתדרים בבית במודיעין?
"אנחנו שותפים מלאים בנטל הכלכלי של הבית ומנהלים חשבון בנק משותף. מבחינה לוגיסטית, כל אחד אחראי על אותם דברים שהיה אחראי עליהם קודם לכן: אחד מכניס למכונת הכביסה, השני מוציא מהמייבש. אנחנו ממשיכים זה את זה ללא מילים. כשאני עושה קניות אני שואלת את יהודה אם צריך משהו לקראת סוף שבוע עם הילדים וההפך. כשאחד מאיתנו עוזב את הבית, אנחנו מוודאים שהוא נקי ושהמקרר מלא. אנחנו ישנים במיטה הקודמת שלנו - כל אחד בצד שלו. אנשים שואלים אותי: 'מה? את ישנה על המצעים שלו?' כן, הוא החבר הכי טוב שלי כבר 21 שנה. העובדה שהזוגיות הסתיימה לא רלוונטית".
נשמע כמו קשר מושלם. למה בעצם התגרשתם?
"עד היום יש הרבה אנשים שלא מאמינים שהתגרשנו, כי אנחנו מודל לשותפות טובה. הזוגיות הסתיימה, אבל ההורות והחברות נשארו טובות כשהיו".
איך הילדים מסתדרים עם שיטת ההורה המתחלף? לא קורה שהם קמים בבוקר ולא זוכרים מי נמצא איתם?
"הילדים יודעים טוב מאוד מי איתם. הקטנה שלי, בת שלוש וחצי, מעולם לא אמרה 'אבא' כשאני שם או ההפך. ילדים הם כמו פלסטלינה מדהימה, אם ההורים נותנים להם תחושת ודאות וביטחון".
מה הצפי לעתיד?
"נסטינג מומלץ לזמן מוגבל. לרוב שני הצדדים רוצים לחיות במגורי קבע, ולא לנדוד. בקיץ נשכור שתי דירות סמוכות במודיעין - הילדים ינדדו, אבל מרחק קצר מאוד".
מה יגידו הילדים
"לפני כשלוש שנים החלטנו להיפרד וידיד סיפר לי על נסטינג", מספרת אוֹרי אלינור רז (48). "התלהבתי, כי היה לי קשה לחשוב על עקירת הילדים מהבית. דמיינתי את הילדה הקטנה שלי נגררת עם תיק וזה עיכב את המהלך. הבנתי שנסטינג מאפשר לצמצם את הפגיעה בילדים".
אורי, בעלת העסק "מגשימה - כשחלום ומציאות נפגשים", שנותן לנשים כלים להעצמה כלכלית, ומנהלת משאבי אנוש בעמותה, הייתה נשואה במשך 18 שנה לרון (46), מהנדס מכונות. יחדיו הביאו לעולם ארבעה ילדים - כיום בני 16, 12 וחצי, תשע ושבע. מאז ההחלטה על נסטינג, אורי גרה ביחידת דיור בכפר־דניאל, רון גר ביחידת דיור ברחובות - וכל אחד בתורו גר עם הילדים בדירה המשפחתית בנס־ציונה.
"אנשים ששומעים על נסטינג בטוחים שמדובר על אופציה לעשירים", מספרת אורי, "אבל להחזיק שני בתים שכל אחד מהם מתאים לארבעה ילדים זה יקר. אני לא בטוחה שכל אמא הייתה מוכנה לגור ביחידת דיור אחרי 20 שנה בדירת חמישה חדרים - ברור שזה פחות מפנק".
איך סיפרתם לילדים על הסידור החדש?
"זמן רב לפני שהחלטנו להתגרש קנינו דירה בבניין שנבנה ברחוב שלנו. הילדים ליוו את הבנייה וחיכו להיכנס לדירה, כל אחד מהם בחר חדר. כשהודענו להם על הגירושים הם היו עצובים, אבל מיד סיפרנו שיגורו בבית שהבטחנו להם - וזו הייתה נקודת אור. בהזדמנות אחרת שאלנו אותם אם הם מעדיפים בית אחד או שניים, וכולם אמרו שהם מעדיפים אחד. אני לא רוצה להעביר ביקורת, אבל בעיניי המחיר הנפשי והרגשי של הפיצול יקר. כשילד גר בשני מקומות, הקושי לא רק פיזי, הוא גם רגשי, כי בית זה ביטחון נפשי, וכשמפצלים אותו הביטחון מתערער.
"בחרתי בנסטינג מתוך רצון לקחת את הקושי עליי ולא להפיל אותו על הילדים. הם לא אשמים שאנחנו לא מסתדרים. אני בחרתי בגירושים ואני רוצה לצמצם את המחיר. במקום שהילדים שלנו יזוזו עם תיקים, רון ואני זזים".
איך את ורון מסתדרים בבית המשותף?
"זה האתגר המשמעותי ביותר. אנשים שמתגרשים בדרך כלל לא רוצים להיות מעורבים יותר בחיי היומיום של האקסים. בנסטינג מנהלים משק בית משותף וצריכים להתחשב זה בזה. לכן אני קוראת לזה 'חצי גירושים'. לקח לנו שנה ללמוד להתחשב זה בזה. עשינו לעצמנו גישור תוך התפשרות, קבלה והבנה - וצמחנו מהתהליך. דברים שלא הסתדרו בנישואים, הסתדרו בגירושים".
ומבחינה כלכלית?
"הבית מתנהל על בסיס קופה משותפת: שנינו מפקידים כסף בחשבון הבנק של הבית, ומשתמשים בו לצרכים שהוגדרו בהסכם הגירושים - דבר שדורש אמון הדדי מלא".
מה קורה אם לאחד הצדדים יש זוגיות חדשה?
"לכל אחד מאיתנו יש דירה משלו, שבה אפשר לפגוש בן זוג בחצי מהשבוע. הסכמנו מראש שבשנה הראשונה לא נביא בן זוג לבית הנסטינג. השאלה היא מה קורה אם את רוצה לבנות פרק ב' בזוגיות מלאה. הייתה לי זוגיות במשך כשנה. חצי שבוע הייתי איתו והרגשתי רווקה ללא ילדים, זה היה כיף, וחצי שבוע הייתי אמא לארבעה פול־טיים. מבחינה רגשית לקח לי זמן להתרגל לזה, להיות בנתק מהילדים ועם זאת ליהנות מהחופש. היו לי ייסורי מצפון וגם כאבים פיזיים. הגוף שלי מתחיל לכאוב כשאני לא רואה את הילדים יומיים".
מתנגדי השיטה אומרים שהיא הופכת את הילדים לשליטי הבית.
"איפה שיש פרצות בסמכות ההורית, הילדים עושים מניפולציות. כשזה קרה אצלנו, עלינו על זה מיד והצבנו גבולות. בכניסה לבית החדש הילד הגדול שלנו ביקש לקבל את יחידת ההורים. הסברנו לו שהסמכות בבית היא עדיין שלנו ולכן גם יחידת ההורים".
מה הצפי לעתיד?
"ההסכם הוא לשלוש שנים, כלומר לעוד שנה. כרגע המודל עובד טוב, אבל אני לא יודעת כמה שנים ארצה להשאיר את זה כך".
את ממליצה לאחרים על נסטינג?
"מאוד. הורים מתגרשים מהשיקולים שלהם, והילדים נפגעים מזה. גם ככה הקן הגרעיני מתפרק, אז לפחות שהקן הפיזי יישאר. זה מודל טוב לשנים הראשונות אחרי גירושים, שבהן המשבר חזק. נסטינג מרכך את התהליך. זה מחיר שאני משלמת באהבה בשביל הנוחות של הילדים".
פסיכולוג: רק להורים ששמים גבולות
היתרון הגדול בשיטת הנסטינג הוא ההתמקדות בצורכי הילד", אומר ד"ר אילן טבק־אבירם, פסיכולוג קליני לילדים. "במקרי פרידה וגירושים הילד עובר זעזוע רגשי: התא המשפחתי מקבל צורה חדשה באופן שמאיים על התבנית המוכרת, מערער את ביטחונו וגם מעלה אצלו שאלות כגון: האם הם מתגרשים בגללי? האם מה שהיה עד היום היה הצגה או שקר?
"עולות גם שאלות שקשורות בעתיד: איך החיים שלי ייראו מעתה ואילך? איך יהיה הקשר שלי עם שני ההורים? כשכורכים את השינוי הדרמטי בתא המשפחתי עם שינוי במגורים, זה יוצר סיכונים גדולים יותר למשבר רגשי.
"מכיוון שההורים בחרו בגירושים, עליהם לצמצם את ההשלכות השליליות על הילדים. בשיטת נסטינג ההורים משלמים מחיר: הם נאלצים להתנייד באמצע השבוע למקום אחר, בעל אופי זמני, כמעט תמיד פחות מרווח. מבחינה נפשית ברור שלהורים קל יותר להתמודד עם הקושי שבנדודים מאשר לילד, שלא מרוויח כלום מהפרידה.
"כדי להגיע לכזה הסדר צריך לנהל תהליך גירושים ברוח חברית וטובה, מתוך תקשורת טובה, כי מובן שקשה לחלוק גם בית (ואולי גם דירה אלטרנטיבית), אם יש סכסוך או סערת רגשות.
"צריך לזכור שגרושים לא פעם מעוניינים לפתח מערכות יחסים חדשות, דבר בעייתי בשיטת נסטינג, כשבימים מסוימים אין לאחד מבני הזוג טריטוריה פרטית משלו.
"נוכחתי שילדים שחיים בשיטת נסטינג מרוצים מהשיטה, אך הם מתעניינים בבית האלטרנטיבי של ההורים ורוצים להגיע אליו: לפעמים הם רוצים להיות עם אבא דווקא ביום שאמא איתם – או ההפך. במשפחה שהכרתי ילד אחד רצה לבקר בדירה האחרת ושאר הילדים בעקבותיו. ההורים נענו לבקשות, הילדים נעו בין שני הבתים, היה בלגן והנסטינג התמסמס. לכן ההורים צריכים לגבש מראש אסטרטגיה: האם לאפשר לילד לבקר בדירה האחרת או לא? צריך להביא בחשבון שנסטינג לא מתאים לכל הילדים: עם ילדים עד גיל עשר יותר קל להשליט סדר. בסך הכל, שיטת הנסטינג טובה בעיניי לתקופה מוגבלת לאחר הפרידה, למשך שנה עד שלוש. מחקרים שבדקו נסטינג לתקופות קצרות העלו ממצאים חיוביים. נסטינג לטווח ארוך טרם נחקר".
מה תענה למי שטוען שבנסטינג הילדים הם בעלי הבית?
"זה תלוי באופן שבו ההורים מגדירים את ההסדר וקשור להורות ככלל. אם לפני הגירושים הסמכות ההורית הייתה בעייתית, הנסטינג יעצים את זה, זה פתרון שמתאים להורים שיודעים לשים גבולות".
עורכת דין: רק בגירושים ידידותיים
נסטינג הוא הסדר שהולך טוב בארצות־הברית, אך בארץ עדיין נחשב חריג", מספרת עורכת הדין והמגשרת סיון כהן. "נסטינג דורש תקשורת טובה מאוד בין בני הזוג, משום שבצורה מסוימת ממשיכים לחיות עמם. בדרך כלל אנשים שמתגרשים רוצים לעבור לשלב הבא, ולא להמשיך להרגיש שהם חיים עם אותו אדם. אני ממליצה ללקוחות על נסטינג רק אם היחסים ביניהם מצוינים ואין מטען רגשי קשה. צריך לבוא עם דף חלק".
זה הסדר לעשירים?
"תלוי. אם כל אחד מהצדדים שוכר דירה לחצי מהשבוע, שבו הוא לא עם הילדים, אז למעשה הם מחזיקים שלושה בתים. יש כאלה שהולכים ללון אצל הוריהם או אצל חברים ויש כאלה ששוכרים סטודיו, לופט או דירת חדר".
לכמה זמן נסטינג מתאים?
"זה הסדר זמני, מתישהו הילדים יצטרכו להתמודד עם שינוי במגורים. יש טענה שבנסטינג ההורים שומרים יותר מדי על הילדים ולא נותנים להם להתמודד עם המשבר האמיתי".
