במרכז הסטודיו החדש והמרווח של סופי דה אוליביירה באראטה בעיר לואיס (Lewes) שבמחוז סאסקס, אנגליה, תלויה באוויר ספה. כאן, על הגובה, יושבים לקוחותיה, בשעה שהיא יושבת ומפסלת את רגליהם המלאכותיות, ועושה את ההתאמות המדויקות מול פניה.
כשסיימה באראטה בהצטיינות את לימודי האיפור והאפקטים החזותיים לקולנוע וטלוויזיה בקולג' הלונדוני לאופנה, היא חיפשה עבודה מעניינת ומאתגרת. דרך אח של חבר הגיעה לחברת פרוטזות אנגלית ידועה. מה שהתחיל כעבודה ראשונה, אקראית, הפך לעיסוק המרכזי של חייה המקצועיים.
אחרי שמונה שנות עבודה כשכירה, יצאה באראטה לדרך עצמאית. מפגש עם ילדה שביקשה פרוטזה מיוחדת פתח בפניה עולם חדש מופלא, והיא פתחה סטודיו לייצור ועיצוב פרוטזות, בשם The Alternative Limb Project (בתרגום חופשי – פרויקט התותבות האלטרנטיבי). נכון להיום יצרה למעלה מאלף פרוטזות ריאליסטיות – כאלה שדומות ככל הניתן לגפיים של בעליהן. אבל שמעה יצא בעיקר בזכות הפרוטזות הפנטסטיות, האמנותיות-סוריאליסטיות, שהיא מעצבת.
הנה סופי, עם קלי נוקס:
ממחר (רביעי) יוצגו צילומיהן של אחדות מעבודותיה – יחד עם עבודות של 25 מעצבים ואמנים ישראליים – ב"מדיקליזציה", תערוכת הפתיחה של גלריה עזריאלי, הגלריה האקדמית החדשה של מכללת הדסה, בניהולה של יהודית גואטה. אצרה את התערוכה גלית שבו, והיא מפנה מבט אל נקודות המפגש והחיכוך בין עולמות העיצוב והרפואה, ומציעה את המעצב בתור גיבור-על של המאה ה-21.
התערוכה בוחנת תהליכים שהחלו בסוף המאה ה-18, שבעקבותיהם הפכו – ועדיין הופכים – חפצים בעלי עבר "מסורתי" לפריטים רפואיים, נקיים וסטריליים (בקבוקים להאכלת תינוקות, למשל), ואת המגמה ההפוכה: המצאות שבאו לעולם כדי לענות על בעיה רפואית, והפכו למוצרי צריכה ואביזרי אופנה פופולריים, כמו משקפיים. ועכשיו גם פרוטזות.
"מדיקליזציה קשורה באופן ישיר לתחומים שאנחנו מתעסקים בהם במכללת הדסה", אומרת טל שוורץ, אוצרת הגלריה. "מאחורי התערוכה, ומאחורי הבאות שיוצגו בגלריה, עומדים מחקר וראייה חינוכית. שני החוגים – החוג לתקשורת צילומים והחוג לעיצוב תעשייתי מכליל – מאוד חברתיים, חוקרים את האדם ושמים אותו במרכז, מתבוננים בחברה. גם הגלריה שואפת להיות כזו".
''כל דבר יכול להיות קנבס להצהרה אמנותית''
גם אצל סופי דה אולביירה באראטה האדם נמצא במרכז. בזכות הבקשה של אותה ילדה, היא אומרת בראיון ל-Xnet, "הבנתי שלא תמיד אנחנו צריכים להתאים את עצמנו למה שיש. להיפך. כל דבר יכול להיות קנבס להצהרה אמנותית ולביטוי עצמי של האישיות הייחודית שלנו, גם פרוטזה. תותב בכל מקרה מושך את תשומת הלב למוגבלות, והתותבות האלטרנטיביות לפחות עושות את זה בדרך חיובית. במקום להתמקד במה שחסר, פתאום שמים לב למה שיש. יש בהן אקט של החזרת השליטה על הגוף, של העצמה, של הכרזה – אני אינדיבידואל, והתותב שלי משקף את מי שאני".
בתחילת הדרך יצרה באראטה קשר עם זמרת הפופ ויקטוריה מודסטה, ושיתפה אותה במחשבותיה ורעיונותיה. מודסטה, שביקשה מרופאיה לכרות את רגלה המעוותת בעקבות מום מלידה, התמסרה לפרויקט בשמחה. התותבת האלטרנטיבית הראשונה שייצרה לה באראטה הייתה רגל מלאכותית על עקבי סטילטו עם רמקולים סטריאופוניים, אבל שתיהן נחשפו לאור הזרקורים ולתקשורת הבינלאומית כאשר מודסטה עלתה לשיר בטקס הסיום של המשחקים הפאראלימפיים בלונדון ב-2012, עם רגל קריסטלים של סברובסקי.
רגל סטריאופונית:
מודסטה נכנסת להופעה, על רגל קריסטל:
מאז עיצבה באראטה כמה פרוטזות למודסטה, ובכלל היא אוהבת לעצב לעוסקים באמנויות הבמה, משום שהם מאפשרים לה חופש יצירתי, הזדמנות לעשות משהו יוצא דופן ולהביא לידי ביטוי את אהבתה לאמנות ולפיסול, יחד עם ההקשר השימושי, בעל הערך. "זו סצנה שאף אחד לא עובד בה עם פרוטזות, אז אני ממלאת את החלל", היא אומרת. ''האנשים לרוב יותר יצירתיים, ואני אוהבת למתוח את הגבולות, ולשלב משחקיות ושעשוע בעיצוב הפרוטזות".
נקודת המוצא בתהליך היא משאלת הלקוח, ומשם יוצאת באראטה להרפתקה חזותית. ההשראות רבות: "מפכים קטנים של היומיום ועד לטבע, לטכנולוגיה ולמדע בדיוני". לג'ו-ג'ו קרנפילד, השחיינית הבריטית הפראלימפית, עיצבה זרוע עם נחש מתפתל מסיליקון מפוסל; לגיימר ג'יימס יאנג עיצבה זרוע עתידנית בטכנולוגיות פורצות דרך; לקיירה רוש רגל פורצלן פרחונית; ולדוגמנית קלי נוקס יד עם חיישן לפעימות הלב, שאף הוצגה בשבוע העיצוב בירושלים בשנה שעברה.
בתותבות הריאליסטיות, היא מספרת, השלד בדרך כלל סטנדרטי, עשוי ממתכת, בד ופיברגלס, ועליו היא מלבישה מעטפת סיליקון מותאמת אישית. בפרוטזות האמנותיות היא אחראית גם לייצור השלד, ולשם כך היא משתפת פעולה עם אנשי מקצוע בתחומים טכניים שונים, בהתאם לפרויקט: מומחי פרוטזות קליניים, מהנדסים מכניים או אלקטרוניים, מומחי רובוטיקה, אנשים שמתמחים בעבודת מתכת או פלסטיק, מעצבי CAD, מומחים בהדפסה תלת ממדית וחיתוך לייזר.
האם התותבות דורשות תחזוקה? תיקונים?
"לפרוטזות יש אורך חיים של כחמש שנים. למי שמשתמש בפרוטזות ריאליסטיות יש בדרך כלל יותר מאחת. בפרוטזות האמנותיות לא משתמשים בדרך כלל כל הזמן. הן יותר מיועדות לאירועים מיוחדים. כשאני פוגשת לקוח, אני תמיד שואלת לאיזה שימוש הוא רוצה את הפרוטזה – האם היא לשימוש יומיומי או לאירועים מיוחדים, ולפי הצורך אני בוחרת את החומרים המתאימים".
החומרים הם רבים ומגוונים – תלוי בפנטזיות. הבסיס הוא סיליקון, הרבה הדפסה תלת ממדית, פלסטיק, לעתים מצופה מתכת, סיבי פחמן ופיברגלס. כל חומר שלא ייבחר, חשוב שיהיה עמיד, קל משקל וחסין מים.
לאחרונה עברה באראטה לסטודיו גדול יותר, עם חדר יציקה וחדר מיוחד לעבודה עם הסיליקון. "יש בו מכונה שדומה למכונת פסטה, שמשמשת לערבוב הסיליקון עם צבעים שונים וליצירת דפי סיליקון. יש תנור גדול – כשהעבודה על הפרוטזה מסתיימת, אופים אותה בחום נמוך כדי להקשות את הסיליקון ולקבע את הצורה. ופריזר גדול – הסיליקון מתקשה בחום, אז אם זה פרויקט ארוך, שאורך כמה ימי עבודה, בלילה אני שמה את היד או הרגל בפריזר, כדי שהסיליקון יישאר רך עד שאסיים את העבודה עליו. ויש ספה מיוחדת שתלויה באוויר ואפשר לשבת עליה. כשאני עובדת על רגל ריאליסטית, אני יושבת ליד שולחן העבודה ויכולה לפסל ולמדוד ולדייק בגימורים".
איך נראה תהליך העיצוב?
''צריך שיהיה רעיון של מה רוצים. אנחנו נפגשים כמה פעמים, מתחילים בלוחות השראה, ואז נכנסים יותר לפרטים. זה מאפשר לי להבין את הרצונות והאסתטיקה שהם אוהבים".
והמחיר?
''מחיר של אצבע אלטרנטיבית מתחיל מ-300 פאונד, ויכול להגיע עד ל-20 אלף פאונד עבור רגל עם פונקציות אלטרנטיביות שונות, שמאפשרות להיות אתה באינטראקציה". מעבר לזה השמים הם הגבול – תלוי בחומרי הגלם ובפנטזיה.
לעתים קרובות מוזמנת באראטה להציג את עבודתה בתערוכות עיצוב ואמנות, והן אלה שמממנות את יצירת הפרוטזות. אחדות מהן אף נרכשו לאוספים מוזיאליים. בימים אלה היא עובדת על כמה פרויקטים במקביל: סטארט-אפ חדש המתבסס על פלטפורמת און-ליין לעיצוב אצבעות אלטרנטיביות, שייראו כתכשיטים ומחירן יהיה נגיש יותר; תותבות חדשות לוויקטוריה מודסטה; בוהן אלטרנטיבי חכם בתוספת סנסורים בנעל ללקוחה אמריקאית; השלמה ליד שנקטעה בתאונה ללקוחה חובבת גלישה מברזיל, שביקשה שהפרוטזה שלה תיראה כמו תכשיט יד בהשראת הים והחול; ויד מלאכותית לאשה שנולדה עם יד קצרה, בלי אצבעות.
"היא אוהבת את רגל הקריסטל שעיצבתי לוויקטוריה, אז אני מעצבת לה יד קריסטל'', מספרת באראטה. ''היא אשה מקסימה. באחד הביקורים היא נתנה לי בקבוק קטן עם האפר של אמה, שתמיד הרגישה אשמה על שילדתה נולדה ללא יד מושלמת. הלקוחה, שהיא בערך בת 60, לא מצאה פרוטזה שהיא אוהבת כל חייה, והיא מאוד רגשית לגבי היד, ורוצה שהאפר יהיה חלק מהעבודה".
- מתי: תערוכת ''מדיקליזציה'' תיפתח מחר (רביעי) בערב, ותינעל ב-31.5.
- איפה: גלריה עזריאלי במכללה האקדמית הדסה, הנביאים 39, ירושלים.
- המעצבים המשתתפים: הדס אילני, דנה בן שלום, עטר ברוש, דב גנשרוא, סער דגן, חנן דה לנגה, אוהד דוד, גדעון דותן, דניאלה זילברשטיין אסלן וענת בולר שרון, עזרי טרזי, ערן לדרמן, עודד להב, אריאן ליטמן, קני סגל, יונתן ענתבי, יורם פוני, חיים פרנס, יעקב קאופמן, אלה קחטה, רותי ראובני, אפרת רימון, זוהר שלו, הדר שפירא, I2D, סופי דה אוליביירה באראטה.
