היא דורגה במקום השלישי בתור "הפנים היפות ביותר בעולם" (בדירוג המבקרים העצמאים של TC Candler), הצטלמה בקמפיין לצד מסי ונחשבת לדוגמנית מבטיחה. אבל יש תואר אחד שהיה יכול לעשות ליעל שלבייה הרבה יותר שמח בלב: "הרבנית".
כן, כן. שמעתן נכון. יעל שלבייה, שמיניסטית בת 17 וחצי, היא בת למשפחת דתית ותלמידת תיכון באולפנה. כשאני תוהה איך זה שביום חול, בשעות הבוקר, היא יושבת איתי בבית קפה במקום לשקוד על לימודיה בכיתה, היא מסבירה שכרגע אין אצלם לימודים בגלל "רבנית פורים". "לקראת חודש אדר עסוקים אצלנו בהכנת מופע שבמהלכו מכתירים את הרבנית", היא מספרת בהתלהבות. "רגע ההכתרה הוא משהו מדהים ומרגש. הזוכה היא מישהי שהשפיעה, עזרה או שעשתה תהליך משמעותי בבית הספר או עם עצמה. הזכייה בתואר 'הרבנית' הוא חלומה של כל תלמידה".
נו, את נראית לי בחירה מושלמת.
"לא, ממש לא. להפוך לדוגמנית זה לא בדיוק הקריטריונים. לא מגיע לי בכלל לזכות כי לא הייתי יותר מדי מעורבת בבית הספר מבחינת התחשבות ועזרה. אפילו עכשיו אין לי זמן להשתתף בהכנות למופע. בגלל זה התפקיד שנתנו לי הוא רק לאסוף ברכות ממפורסמים".
עם מסי
בזכות סלפי
היא נולדה וגדלה בנהריה, בת אמצעית מתוך חמישה ילדים. אביה הוא פועל ייצור במפעל למדבקות, אמה ספרנית באולפנה שבה היא לומדת.
כמעט כמו כל דוגמנית יפהפייה, גם היא דבקה בגרסת הברווזון המכוער. "היה לי שיער מקורזל והרכבתי משקפיים", היא מנסה לשכנע. "רק בזכות חברות שלי, שרצו להעלות לי את הביטחון, החלקתי את השיער ועברתי לעדשות. הן גם אלה שעודדו אותי לפתוח אינסטגרם. הייתי האחרונה מבין החברות שפתחה חשבון. עשיתי שלוש תמונות סלפי, ושבועיים אחרי שהעליתי אותן יצרה איתי קשר הצלמת מרינה מושקוביץ והזמינה אותי להצטלם עבורה לפרויקט איפור".
מיד אחרי שמושקוביץ צילמה את שלבייה, שאז בכלל נקראה יעל כהן (שלבייה הוא השם הפרטי השני שלה, שניתן לה על שם סבתא רבתא שלה), היא העבירה את התמונות לעומרי יערי, צעיר בן 25 שבדיוק הקים סוכנות דוגמניות (היום חתומות אצלו בין היתר עדן פינס, אנה זק, נטלי דדון ומריה דומרק). הוא זה שהציע לה לשנות את שמה, סידר לה עבודות ובתוך זמן קצר הצליח לסגור לה קמפיינים נחשבים בארץ ובחו"ל. היום בין היתר היא מדגמנת, זו השנה השנייה, לרנואר, מובילה את קמפיין שמלות הכלה של עידן כהן ומשמשת פרזנטורית של מותג מסכות הפנים האמריקאי "גלאם גלואו". בנוסף, היא מככבת לצד מסי בקמפיין של חברת הסטארט־אפ הישראלית "סרין לאב", וגם נבחרה על ידי קים קרדשיאן להצטלם לקמפיין האיפור שלה, KKW.
איך הדוגמנות מסתדרת עם הדת?
"זה בהחלט מנוגד, גם כי יש את עניין הצניעות וגם כי יש בזה המון יצר וחומריות. הצניעות חשובה כי על פי הדת היא משפיעה על הפנימיות. הדרך שבה את מתלבשת היא הדרך שבה את מגדירה את עצמך. בנוסף, על פי הדת, מקצוע הדוגמנות גורם להחטאת הרבים. הוא כביכול פוגע באחרים, כי הוא מעורר אצלם את היצר".
אז איך את יכולה לדגמן?
"היום אני כבר לא מגדירה את עצמי דתייה אלא מסורתית. עוד לפני שהתחלתי לדגמן, כמו הרבה דתיות, לא הקפדתי על כל כללי הצניעות. הייתי הולכת עם ג'ינסים וגופיות. אבל כל עוד את לא מוכּרת, אף אחד לא עושה מזה עניין. מה שכן, אחרי שהתפרסמתי, הבנתי שזה מביא להרבה פתחון פה. לא שאכפת לי מה אנשים אומרים עליי, אבל אני לא רוצה לפגוע בקהילה".
אז השינוי אצלך הוא רק בהגדרה?
"לא. בשנתיים האחרונות, עקב המקצוע, אורח החיים שלי נעשה יותר ויותר חילוני. אני למשל עדיין מקפידה לאכול כשר, אבל בניגוד לעבר, היום אני מרשה לעצמי לשבת במסעדות לא כשרות. אני גם לא שומרת נגיעה. עוד לפני שהתפרסמתי לא ממש האמנתי בזה. אני חושבת שכל החוקים החיצוניים האלה לא מתאימים לחברה שבה אנחנו חיים כיום, ושמה שהכי חשוב הוא האמונה הפנימית. יש הרבה בנות דתיות ששומרות נגיעה אבל אורח החיים שלהן לא מתאים לדת: הן לא מכבדות את ההורים שלהן, מדברות לשון הרע. לכן, בעיניי החיבור האמיתי לאלוהים הוא בנפש. מצד שני, אני כן מקפידה לשמור שבת. לפני חודש, למשל, כשנסעתי לצלם את הפרסומת לרנואר בתאילנד, ביום שישי כולם יצאו לבלות ואני נשארתי לבד במלון. אבל היה לי כיף. ישנתי. אני גם ממשיכה להתפלל. בכל בוקר כשאני מתעוררת אני אומרת 'מודה אני' ולפני השינה אומרת 'שמע ישראל'. אני גם נוטלת ידיים ומסתובבת עם סידור בתיק".
במסיבה עם ניימאר
שלבייה אמנם לא מרגישה ילדה, אבל לא פעם במהלך הריאיון נדמה שפניה היפות משדרות בלבול, פגיעות והמון תמימות. מצד שני, אין ספק שחייה בשנתיים האחרונות שונים מאוד מחיי נערה ממוצעת. רק לא מזמן חזרה מפריז אחרי שהכדורגלן הברזילאי ניימאר הזמין אותה באופן אישי למסיבת יום ההולדת שלו. "זו הייתה מסיבה מטורפת", היא אומרת. "היו בה מלא סלבס והופעות של זמרים. ניימאר הציע לעשות לי סיור בפריז למחרת, אבל סירבתי. אמרתי לו שאני חייבת לחזור לארץ. מעבר לעובדה שיש לי עכשיו חבר, גם אם לא היה לי, לא הייתי יוצאת איתו. הוא באמת נראה טוב וזה מאוד מחמיא, אבל הוא גוי. אני מעדיפה לצאת רק עם יהודים".
עם ניימאר בפריז
החבר, אם טרם התעדכנתן, הוא הדוגמן ברק שמיר בן ה־19, שידוע גם בתואר "האקס של נועה קירל". שלבייה מדגישה ששמיר הוא החבר הראשון שלה, אבל קשה להתעלם מהאפיזודה הקצרה שהייתה לה עם עומר אדם לפני ארבעה חודשים. היא נצפתה אז מבלה עם הזמר בפומבי, ובאותה תקופה גם העלתה לאינסטגרם תמונת סלפי שלה שבה היא מברכת את עוקביה בברכת "שבת שלום". מעריצים חדי אבחנה זיהו מיד שהיא בבית של אדם. אבל בעוד שהיא מעדיפה לא להרחיב על הקשר שהיה לה עם הזמר ("בשביל מה? גם לו יש חברה עכשיו"), על שמיר היא מדברת בלי היסוס.
מה חשבת על ברק לפני שהתחלתם לצאת?
"תמיד חשבתי שהוא חתיך הורס, אבל אף פעם לא דמיינתי את עצמי יוצאת איתו. לא האמנתי שאי פעם אצא עם דוגמן. אולי כפי שחושבים עליי מהצד, חשבתי שזה בטח אומר שהוא שטחי, שהוא כל הזמן מתעסק רק באיך שהוא נראה. אבל אחרי שהכרתי אותו לעומק הבנתי שהוא בדיוק כמוני: מתייחס לדוגמנות רק כעבודה. זה לא מה שמגדיר אותו. הוא בחור מקסים עם לב זהב".
מה יחסו של ברק לדת?
"הוא לא דתי, אבל הוא מאמין באלוהים ואני משתדלת עכשיו שהוא יניח תפילין".
כשיהיו לך ילדים תגדלי אותם על פי ערכי הדת?
"חשוב לי שהם ילמדו בבית ספר דתי. יש בזה משהו שמשריש הרבה דברים יפים. למשל, התפילה בבוקר או ההפרדה בין בנים ובנות שמונעת הסחות דעת ומאפשרת יותר פתיחות. בחיים לא התבאסתי שאין אצלנו בנים בבית הספר, על אחת כמה וכמה אחרי שהתפרסמתי. בכל פעם שיוצאת עליי כתבה אני מודה לאל שאני לומדת בבית ספר של בנות. רק היה חסר לי שעכשיו גם בנים היו נועצים בי עיניים ואומרים עליי כל מיני דברים".
- הראיון המלא עם יעל שלבייה מתפרסם בגליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
