קארין זילצר הפחיתה 50 ק"ג והיום היא מאמנת כושר וריצה חטובה

קארין מספרת על הדרך שעשתה מאישה במשקל 110 קילו שבקושי מצליחה לזוז לאחת שרצה קילומטרים, וחושפת שעברה שתי הפלות בגלל עודף משקל

קארין זילצר."לקח לי שנה להגיע למשקל הנוכחי" (צילום: צביקה טישלר)
קארין זילצר."לקח לי שנה להגיע למשקל הנוכחי" (צילום: צביקה טישלר)

בגיל 26 שברה קארין זילצר את השיא של עצמה. היא הגיעה למשקל 110 קילו, התנשאה לגובה 1.60 מ' בלבד ורק המחשבה על פעילות גופנית הייתה מעייפת אותה. היום, בגיל 31, לא זו בלבד שהיא שוקלת 51 קילו, היא עובדת כמאמנת כושר ומדריכת ריצה. "רוב המתאמנות שלי מגיעות אליי דווקא בגלל השינוי הדרסטי שעשיתי. אם הן רואות מאמנת שכל חייה הייתה רזה וחטובה, הן אומרות לעצמן: 'טוב, היא נראית ככה כי יש לה גנים טובים'. אבל כשהן יודעות איך אני נראיתי פעם, זה נותן להן תקווה".

 

האזינו לכתבה המלאה (הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – המרכז לתרבות מונגשת)

האזינו לכתבה המלאה על קארין זלצר

האזינו לכתבה המלאה על קארין זלצר

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

שני הוריה סבלו גם הם מעודף משקל. "אפשר לומר שהגנטיקה לא עבדה לטובתי", אומרת זילצר בחיוך. "לאמא שלי לא הייתה מודעות לאורח חיים בריא. אבא שלי, לעומתה, כן השתדל מדי פעם לעשות הליכות או ללכת למכון כושר. בתור ילדה הייתי שמנמונת אבל בחטיבת הביניים כבר ממש התחלתי להשמין. סבלתי גם מאסתמה ואבא שלי התחיל לדאוג. בהמלצת רופא המשפחה הוא רשם אותי לחוג שחייה אבל אחרי כמה שיעורים נמאס לי ופרשתי. אחרי זה אבא הציע שאצטרף אליו למכון כושר, אבל גם בזה לא התמדתי. בסופו של דבר הוא שחרר".
"הילדים לא הציקו לי, כי גם ככה הייתי ילדה שקטה שתמיד עמדה בצד. אני כן זוכרת שבשיעורי ספורט, כשהיו מתחלקים לשתי קבוצות, אף אחד לא קרא בשמי והייתי נשארת אחרונה"

 

איך הסתדרת מבחינה חברתית?

"בלי קשר למשקל תמיד סבלתי מחוסר ביטחון. גם כי יש לי קול קצת שונה, צרוד כזה. מגיל צעיר העדפתי כמה שפחות לדבר. עד חטיבת הביניים הייתה לי רק חברה אחת וזה הספיק לי. הילדים לא הציקו לי יותר מדי, כי גם ככה הייתי ילדה שקטה שתמיד עמדה בצד. אני כן זוכרת שבשיעורי ספורט, כשהיו מתחלקים לשתי קבוצות, אף אחד לא קרא בשמי והייתי נשארת אחרונה. זה היה מבאס, אבל הבנתי שאין לי מראה של אתלטית וקיבלתי את זה".

 

מה לגבי בנים?

"בתחילת התיכון הייתה מחנכת ששמה לב שאני סובלת מחוסר ביטחון ושיש בי המון פוטנציאל. היא החליטה לקחת אותי תחת חסותה ובעזרתה הפכתי להיות נציגת בית הספר במועצת התלמידים ומשם הגעתי למועצה המחוזית. לפני הצבא הייתה לי אפשרות לצאת בזכות זה לשנת שירות באילת, ובמסגרת ההכנות הכרתי את מי שהפך להיות החבר הראשון שלי. הוא היה הרבה יותר שמן ממני. כשהתחלנו לצאת הנחתי שמן הסתם הוא הבין שאין לו שום סיכוי עם הבנות החטובות ולכן בחר בי. אבל נעניתי לחיזוריו בשמחה. אמרתי: 'עד שסופסוף מישהו שם לב אליי, ברור שאזרום'. בסופו של דבר גם התאהבתי בו".

 

למה נפרדתם?

"הוא נפרד ממני. ועוד בטלפון. היינו יחד שנה ושמונה חודשים, ואז יום אחד, בהפתעה מוחלטת, הוא התקשר ואמר: 'החלטתי שאני ואת זה לא זה'. באותה תקופה בדיוק הייתי בקורס של מורות חיילות ולקחתי את הפרידה מאוד קשה. שקלתי אז כבר יותר מ־80 קילו ואני זוכרת שחשבתי לעצמי: 'אם הוא לא רוצה אותי, אז אף אחד לא ירצה'. ממש נכנסתי לדיכאון".

 

קארין וחן זילצר. בחתונה והיום (מימין) (צילום: אלבום פרטי)
    קארין וחן זילצר. בחתונה והיום (מימין)(צילום: אלבום פרטי)

     

    פרופיל פיקטיבי, אהבה אמיתית

    היום היא נשואה באושר לחן זילצר (35), עובד במע"מ, ומתגוררת עמו בנתניה. "סיפור ההיכרות שלנו שווה כתבה בפני עצמה", היא מצהירה. "הייתי במשרד בצבא ונכנסתי למייל האישי שלי. פתאום ראיתי שקיבלתי קישור לאתר היכרויות עם סיסמה, וכשנכנסתי אליו הבנתי שמישהו פתח לי כרטיס עם השם שלי אבל עם פרטים אחרים לגמרי. הייתי אז בת 19 והיה רשום שאני בת 20 פלוס ועוד עורכת דין. בנוסף גם לא הייתה תמונה שלי, אלא של איזו בחורה בלונדינית. ואז ראיתי גם שמישהו הספיק לכתוב לי הודעה. זה היה חן.

    "שנינו גדלנו יחד. היינו יכולים לאכול פסטה מוקרמת בצהריים, המבורגר עם לחמנייה גדולה בערב, או שהיינו מזמינים בלילה מגש ענקי של פיצה וכל אחד היה מסיים חצי מגש"

     

    "נכנסתי לפרופיל שלו והוא מצא חן בעיניי, אז השבתי לו. בשלב מוקדם כתבתי לו שמישהו פתח בשבילי את הכרטיס (עד היום אין לי מושג מי עשה את זה), שאני חיילת בת 19, ושאני ממש לא נראית כמו בתמונה. הוא ביקש שאשלח לו תמונות שלי, ולשמחתי, גם אחרי שהוא ראה אותן הוא המשיך לכתוב לי. שבוע אחרי זה יצאנו לדייט, ומאז לא נפרדנו. בניגוד לחבר הקודם שלי, חן לא סבל מעודף משקל. הוא אמנם לא היה אתלט עם קוביות בבטן, אבל גם לא שמן. אך ככל שעבר הזמן, בעיקר כי כמעט בכל דייט יצאנו לאכול, הוא הלך והשמין. תרמה לכך העובדה שגם הוא, כמוני, מעולם לא עשה כושר".

     

    הם נישאו ב־2011. הוא סיים תואר ראשון באוניברסיטה, היא סיימה קורס הנהלת חשבונות ועבדה בשירות לקוחות של חברה סלולרית. לדבריה, שניהם המשיכו ליהנות מאכילה לא מבוקרת שכללה הרבה פחמימות, חטיפים וארוחות ליליות. "ככל שחלפו השנים, שנינו השמנו יחד. היינו יכולים לאכול פסטה מוקרמת בצהריים, המבורגר עם לחמנייה גדולה בערב, או שהיינו מזמינים בלילה מגש ענקי של פיצה וכל אחד היה מסיים חצי מגש. אז הגעתי למשקל השיא שלי".

     

    ההחלטה לעשות שינוי הגיעה לפני חמש שנים, כשהחליטו להקים משפחה. "הפסקתי עם הגלולות והלכתי לרופא נשים ששלח אותי לעשות בדיקות דם. כשהן חזרו הוא אמר: 'תשמעי, מבחינת הפרמטרים של כניסה להיריון הכל תקין אצלך. אבל לפני שאת בוחרת לעשות את זה, אני ממליץ לך ללכת עם הבדיקות לרופא משפחה כי היריון במצבך עלול לסכן אותך'".
    "הרופא הסתכל על הבדיקות וקבע: 'את אמנם בת 26, אבל יש לך פרמטרים של אישה בת 70'. הכולסטרול והטריגליצרידים שלי היו בשמיים והוא הציע שאנסה לרדת במשקל"

     

    מה רופא המשפחה אמר?

    "הוא הסתכל על הבדיקות וקבע: 'את אמנם בת 26, אבל יש לך פרמטרים של אישה בת 70'. הכולסטרול והטריגליצרידים שלי היו בשמיים והוא הציע שאנסה לרדת במשקל. באותו זמן בכלל לא חשבתי לעשות ספורט. בקושי יכולתי ללכת. אמרתי שאם יגידו לי שאני חייבת לעשות כושר, אני פורשת עוד לפני שאני מתחילה. הוא הפנה אותי לדיאטנית שהרכיבה לי תפריט. בהתחלה זה היה סבל נוראי. כל הזמן הרגשתי רעב והתגעגעתי ללחמים, לפסטות, לחטיפים. אבל התמדתי כי ראיתי שאני מצליחה לרדת. כעבור עשרה חודשים ירדתי כ־15 קילו, ואז הדיאטנית אמרה שמבחינתה הגענו למצב שבו אני צריכה להמשיך לאכול בריא ואין צורך לרדת. זה נשמע לי מוזר, כי בכל זאת שקלתי 95 קילו. לאט־לאט עליתי שוב במשקל".

     

    מבאס.

    "מאוד. אבל אז לשמחתי קרה משהו: נכנסתי להיריון. אני ובעלי כל כך התרגשנו. למרבה הצער, השמחה התחלפה בעצב כי בשבוע העשירי גילו שלעובר אין דופק. כעבור זמן קצר שוב נכנסתי להיריון, ובשבוע החמישי עברתי הפלה טבעית. אז כבר נדלקה לי נורה אדומה. אמרתי: 'אולי זה לא מקרי. אולי יש איזו בעיה שבגללה זה קורה?'"

     

    והייתה?

    "חזרנו לגינקולוג. הוא שלח את שנינו לסדרת בדיקות שכולן חזרו תקינות והוא העלה השערה שהסיבה היא עודף המשקל שלי. שהגוף שלי, במצבו הנוכחי, לא יכול לשאת היריון תקין. אמרתי לבעלי: 'אוקיי, אנחנו שמים עכשיו על הולד את הרחבת המשפחה. כדי שזה באמת יקרה אני כנראה צריכה לרדת במשקל באופן קיצוני'".

     

    "כשהמתאמנות שלי יודעות איך אני נראיתי פעם, זה נותן להן תקווה" (צילום: צביקה טישלר)
      "כשהמתאמנות שלי יודעות איך אני נראיתי פעם, זה נותן להן תקווה"(צילום: צביקה טישלר)

       

      מכון וינגייט, לא פחות

      כאן התחילה נקודת המפנה. "נרשמתי ל'מועדון לאורח חיים בריא'. מעבר להתאמת תפריט דיאטטי, מתקיימים שם גם מפגשים קבוצתיים ומצמידים לך קואוצ'ר שמלווה אותך לאורך כל התהליך. כעבור שנה הגעתי ל־63 קילו. זה היה השלב שבו החלטתי שאני רוצה לשלב גם ספורט כדי להיפטר מהעור העודף עקב הירידה במשקל. נרשמתי למכון כושר, שם הצמידו לי מאמן אישי ומהרגע הראשון הייתה לי איתו כימיה מדהימה. הוא בנה לי תוכנית של תרגילי כוח יחד עם הליכה ובזכותו ממש התאהבתי בספורט. שנה אחרי שהתחלתי להתאמן, הגעתי למשקל שלי היום. הגוף שלי התחטב ושינה צורה לגמרי".

      "נרשמתי למכון כושר שבו הצמידו לי מאמן אישי. מהרגע הראשון הייתה לי איתו כימיה מדהימה. הוא בנה לי תוכנית של תרגילי כוח יחד עם הליכה ובזכותו ממש התאהבתי בספורט"

       

      איך הגיבה הסביבה?

      "התחלתי לקבל פידבקים מטורפים. לא הפסיקו להחמיא לי, לשאול איך עשיתי את זה ולבקש עצות. אז הבנתי שאני יכולה להוות מקור השראה לנשים רבות. באוקטובר 2016 נרשמתי למכון וינגייט כדי להפוך למאמנת כושר בעצמי".

       

      את גם מדריכת ריצה.

      "נכון. האמת שגם בזמן שהחלטתי להפוך למאמנת כושר, עוד לא ממש רצתי. זמן קצר אחרי תחילת הקורס התברר שאחד המבחנים המעשיים בו הוא מבחן ריצה. לכאורה לא מדובר במשהו רציני מדי: ריצה של 2 קילומטר ב־12 דקות. אבל בגלל שגם סבלתי מאסתמה, לא העזתי עד אז לרוץ למרחקים. מצד שני הבנתי שאין לי ברירה. התחלתי לעשות אימוני ריצה ובסוף, לא רק שעברתי את המבחן בהצלחה, אלא שגם התאהבתי בריצה. לפני שנה נרשמתי שוב לווינגייט, הפעם לקורס של מאמני ריצה".

       

      איך בעלך הגיב לשינוי המטורף שלך?

      "זה מצחיק. בהתחלה כשאמרתי לו שאני הולכת לעשות שינוי תזונה מסיבי הוא לא הצטרף, אבל כן תמך והבטיח לא להכניס פיתויים הביתה. מה שקרה זה שבגלל שבבית לא היו פיתויים והתחלתי לבשל אוכל בריא, בלי להתכוון, גם הוא התחיל לרדת. זה החדיר בו מוטיבציה ובשלב מסוים הוא הודיע שהוא מצטרף אליי למסע ההרזיה. אני לא אשכח שיום אחד הלכנו לקנות לו בגדים כי כל המלתחה שלו כבר הייתה גדולה עליו. הוא מדד מכנסיים וכל כך התרגש. אמר שהוא לא לבש מידה כזו מאז שהיה בן 18".

       

      מה לגבי ילדים?

      "לא מזמן חזרנו לנסות שוב. בינתיים אני נהנית מאוד מהשינוי שעברתי ומהעבודה שלי. בחיים לא דמיינתי שאעבוד כמאמנת כושר. הרבה בנות עקבו אחרי השינוי שעברתי בפייסבוק ועכשיו מבקשות שאאמן אותן. הן מסתכלות עליי ויודעות שהשינוי הזה לגמרי אפשרי".

       

      בחזרה לפרויקט אם אני הצלחתי גם את יכולה

       

       

      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: אלון שפרנסקי, סגנון: ראובן כהן)
      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: אלון שפרנסקי, סגנון: ראובן כהן)
       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד