ירושלים אנדלה כמעט לא רואה ובכל זאת סיימה קורס קצינים בהצלחה

בגיל שנתיים היא עלתה מאתיופיה, כשהייתה בת 11 אובחנה אצלה מחלת עיניים קשה. היא נאבקה להתגייס ולהגיע לקורס קצינים ועמדה בגאווה בטקס הסיום של בה"ד 1

ירושלים אנדלה. "הרגשתי גאווה עצומה. אני, שעליתי לכאן מאתיופיה, הצלחתי, לא נכנעתי, שום דבר בדרך לא הצליח לשבור אותי". (צילום: באדיבות דובר צה"ל)
ירושלים אנדלה. "הרגשתי גאווה עצומה. אני, שעליתי לכאן מאתיופיה, הצלחתי, לא נכנעתי, שום דבר בדרך לא הצליח לשבור אותי". (צילום: באדיבות דובר צה"ל)

כשעמדה על מגרש המסדרים בבה"ד 1, רגע לפני שענדו לה את סיכת המ"מ, נזכרה ירושלים אנדלה בארבה מינץ', הכפר הקטן באתיופיה שבו נולדה לפני 19 וחצי שנה. "הרגשתי גאווה עצומה. אני, שעליתי לכאן מאתיופיה, הצלחתי, לא נכנעתי, שום דבר בדרך לא הצליח לשבור אותי". וכשהיא אומרת ששום דבר לא שבר אותה, היא מתכוונת גם למחלת העיניים הנדירה שתקפה אותה.

 

האזינו לכתבה המלאה (הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – המרכז לתרבות מונגשת)



 

מתי אובחנה המחלה?

"בכיתה ה' התחילה הידרדרות בראייה. נהגתי לשפשף המון את העיניים, וכשאמא הבחינה שאני מתקרבת מאוד למסך הטלוויזיה היא לקחה אותי לבדיקת ראייה, התאימו לי משקפיים והכל נראה שגרתי. אבל הראייה הוסיפה להידרדר והרופא שלח אותי למיפוי קרנית. התבשרתי שאני סובלת מקרטוקונוס, מחלת עיניים שגורמת עיוות בקרנית".

"אמא תמיד עבדה ודאגה לנו. שנתיים אחרי שהגענו לישראל היא קנתה את הבית בקריית־חיים, שבו אנחנו גרים כיום. אמא היא אישה עצמאית, שנותנת לי דוגמה"

 

מה זה אומר?

"שהצילינדר גבוה, שאין לי פוקוס, שאני רואה לא טוב, ושאם לא נעצור את זה, המחלה תלך ותידרדר".

 

איך אפשר לעצור?

"בין גיל 15 ל-16 עברתי בשתי העיניים ניתוח להצלבת קרנית, שבהם משייפים את החלק העליון של הקרנית ומטפטפים חומר כדי להבריא את השכבה העליונה. המחלה נעצרה לשנה, אבל אחר כך הבנו שהבעיה נמשכת".

 

אנדלה היא הבכורה במשפחתה. יש לה אחות בת 12.5 מנישואים שניים של אמא שלה. אמה ילדה אותה בגיל 18 ואת אביה לא זכתה להכיר מעולם, "אמא שלי התייתמה כשהייתה בת שבע, מי שגידלה אותה הייתה דודתה והיא זו שבחרה לי את השם ירושלים", היא מספרת. כשהייתה אנדלה בת שנתיים וחצי עלתה עם אמה לישראל. השתיים שוכנו במרכז קליטה ספיר בקריית־ים. "אמא תמיד עבדה ודאגה לנו. שנתיים אחרי שהגענו לישראל היא קנתה את הבית בקריית־חיים, שבו אנחנו גרים כיום. אמא היא אישה עצמאית, שנותנת לי דוגמה. בשנים הראשונות היא עבדה כמפקחת על עובדי משק וניקיון ולאט־לאט התקדמה וכיום היא מפקחת בחברת כוח אדם ומגייסת עובדים".

 

"כמה ימים לפני הגיוס אמר לי הרופא שהפרופיל כנראה יֵרד ל־21. הודעתי לו שאין מצב" (צילום: באדיבות דובר צה"ל)
    "כמה ימים לפני הגיוס אמר לי הרופא שהפרופיל כנראה יֵרד ל־21. הודעתי לו שאין מצב"(צילום: באדיבות דובר צה"ל)

     

    להתקדם בצה"ל

     

    בעוד כמה שבועות, כשתסיים את ההשלמה החילית ותהפוך לקצינת לוגיסטיקה, היא תזכור שאמה עמדה לצדה לכל אורך הדרך הפתלתלה.

     

    מה היה הפרופיל הרפואי שלך?

    "בהתחלה 82 ואחר כך הוא ירד ל־45, מה שאמר שאני יכולה להתגייס לתפקידים פקידותיים בלבד. עברתי מיונים והצלחתי להתקבל לקורס קצינים ייעודי, אבל בבדיקה שהתקיימה כמה ימים לפני הגיוס אמר לי הרופא שהפרופיל כנראה יֵרד ל־21. הודעתי לו שאין מצב. יש לי מסלול, וביום ראשון אני מתגייסת".

     

    וכך היה?

    "הרופא הסכים שאעבור בדיקת ראייה נוספת, התאמצתי נורא לראות, הצלחתי להוציא תוצאה טובה ובסוף הרופא הסכים".

    בדצמבר 2017 התגייסה אנדלה לצה"ל, למסלול קצונה שנמשך שנה וחודש. אבל אז, כשנדרשה לעשות מבחן כושר גופני, גילתה להפתעתה שבתיקה האישי יש טופס האוסר עליה לעשות אימונים גופניים ללא אישור. "הייתי בהלם. אני הרי ידעתי שאני יכולה לעשות הכל, לרוץ, לקפוץ, אין מה שמגביל אותי. נשארו לי ארבעה חודשים עד מועד ההכנה לקצונה, ונכנסתי למרוץ נגד הזמן כדי להשיג את האישור".

    "התקשרתי לכל אופטומטריסט בארץ שעובד עם הצבא, מכולם שמעתי את אותה תשובה, שייקח זמן עד שעדשות המגע יגיעו מחו"ל. השגתי את שם המפעל ואת הנציג בארץ. אבל אז התברר שהעדשות שהצבא מוכן לממן לא מתאימות, ואלה שכן לא נמצאות בסל ומחירן 10,000 שקל"

     

    למי פנית?

    "לרופאת עיניים וממנה לבדיקות אצל ראש תחום עיניים בצבא, ד"ר דן הלר. הפכתי את העולם כדי להגיע אליו. בסוף, כשהגעתי אליו לירושלים, הוא אמר שאני חייבת התאמה של עדשות מגע מיוחדות וזה התנאי ליציאה לקורס. הבנתי שהמחלה ממשיכה להידרדר וייקח עוד חודש וחצי לפחות עד שאקבל את העדשות שהצבא יכול להנפיק לי. אמרו לי שיש רק מפעל אחד בעולם שמייצר אותן וזה אומר שלא אקבל את העדשות עד היציאה לקורס".

     

    הרמת ידיים?

    "ממש לא. התקשרתי לכל אופטומטריסט בארץ שעובד עם הצבא, מכולם שמעתי את אותה תשובה, שזה ייקח זמן. בסוף השגתי את שם המפעל ואת הנציג שלו בארץ. אופטומטריסטית מנהריה נרתמה לעזור לי ונציג המפעל הגיע אליה, אבל אז התברר שהעדשות שהצבא מוכן לממן לא מתאימות לבעיה שלי, ואלה שכן - לא נמצאות בסל של הצבא ומחירן 10,000 שקל".

     

    מה עשית?

    "הייתי כל כך נחושה להשיג אותן, שלא חשבתי פעמיים. אמא הייתה לצדי והוסכם שנקנה אותן בתשלומים. אבל אז הגיעה שיחת טלפון מד"ר הלר, שאמר לי להגיע אליו לבדיקה והבטיח שאם יווכח שהעדשות החדשות יסייעו בשיפור הראייה, הוא ידאג להוציא לי שובר תשלום על חשבון הצבא".

    האישור הגיע, גם העדשות, אבל כאן לא הסתיימו התלאות. רגע לפני התחלת ההכנה לקורס, קיבלה אנדלה הודעה שהיא לא יכולה לצאת לקורס קצינים רגיל, אלא לקק"צ מיוחדים, שאליו מתקבלים אנשים עם מוגבלויות, נשים בהיריון והורים לילדים. "ידעתי שיש הרבה מתמודדים לקורס ורק כ־30 תקנים. נפרדתי מהחברים שלי, שאיתם עשיתי את ההכנה עד כה, וסופחתי במשך ארבעה חודשים ליחידה אחרת כי הקורס מתחיל רק בשני מועדים בשנה. שוב עברתי ועדות התאמה והמתנתי".

     

    כמה אפשר?

    "וואלה, היו רגעים שכמעט הרמתי ידיים. שאלתי למה זה מגיע לי? חברים שלי סיימו כבר קורס קצינים והתחילו השלמה חילית ואני עדיין בסימן שאלה. אמרתי לעצמי: 'אולי תעזבי את השירות עוד שנה ותתחילי את החיים?' אבל אחרי כמה ימים שהראש היה מלא במחשבות החלטתי שלא עברתי שנה שלמה של מלחמה כדי לוותר".

    "ביום שהקורס נגמר לא הפסקתי לבכות, נזכרתי ברגעי השבירה ושמחתי שלא ויתרתי. אני אהיה הקצינה הראשונה במשפחה"

     

    בסוף נובמבר 2018 הודיעו לה שהיא יוצאת לקצונה, בסוף ינואר 2019 היא סיימה את הקורס וכעת היא מתחילה השלמה חילית.

     

    איך הרגשת כשהפכת לקצינה?

    "ביום שהקורס נגמר לא הפסקתי לבכות, נזכרתי ברגעי השבירה ושמחתי שלא ויתרתי. אני אהיה הקצינה הראשונה במשפחה".

     

    ומה מצב הראייה?

    "אני רואה יחסית טוב עם העדשות, בלעדיהן אני כמעט לא רואה כלום.הבעיה היא שהמצב עוד עלול להידרדר. העדשות לא מבטיחות שהראייה תישאר באותו מצב. אני במעקב אצל רופא עיניים ומקווה שלא אדרש לניתוח השתלת קרנית. עם זאת אני יודעת שלמרות הכל - ניצחתי".

     

    בחזרה לפרויקט אם אני הצלחתי גם את יכולה

     

     

    הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: אלה אוזן, סגנון: אורלי גורי)
    הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: אלה אוזן, סגנון: אורלי גורי)
     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד