פינת האוכל המשפחתית נשמרה: דירה שעברה מסבא קצין לנכדו

בסוף שנות ה-40 של המאה שעברה נבנה בחיפה, על צלע הכרמל (בסמוך למלון דן כרמל, כיום), שיכון עבור קציני צה"ל - "שיכון צבא קבע צנובר עליון". את הקמת השיכון יזם יעקב דורי, הרמטכ"ל הראשון של צה"ל, שגם התגורר כאן. בשיכון נבנו בסך הכל 23 דירות, בארבעה מבני ''רכבת''. בכל מבנה שלושה בניינים דו-קומתיים מדורגים, בעלי גגות רעפים אדומים, ובכל בניין שתי דירות - אחת בקומת הקרקע ואחת עליונה (מלבד דירת הרמטכ"ל לשעבר, שנבנתה על שתי הקומות).

שבילי אבן מפותלים יורדים משדרות הנשיא לעבר רחוב התשבי השקט ומחברים בין הבתים. לאורך השבילים גינות פרטיות של בעלי הדירות, לצד גינות בר ועצי אורן ותיקים. כמו קיבוץ קטן באמצע העיר. דור המייסדים ברובו כבר איננו, אך הדירות לא נמכרו ונשארו ברובן בבעלות היורשים. חלקן שופצו וחלקן נשארו בצורתן המקורית.

הדירה שבה ביקרנו, בת 93 מטרים רבועים, שייכת לבחור בן 36, מטפל באמנות, שגר כאן יחד עם שתי חתולות. סביו התגוררו בה מאז הקמת השיכון (הסב היה קצין בצה"ל) עד פטירתם. הנכד ירש את הדירה, ועבר אליה כבר לפני כמה שנים. מלבד סגירת מרפסת לא נעשה בדירה כל שיפוץ מאז הקמתה, ולפני כשנה החליט הנכד שהגיע הזמן לשיפוץ יסודי. לטובת התכנון המחודש חבר למעצבת הפנים החיפאית דנה ברוזה (danka design), מכרה שלו.

קירות לבני חרס אדומות נחשפו

הדירה המקורית תוכננה כפי שהיה נהוג בתקופת בנייתה, בחדרים נפרדים - שני חדרי שינה, סלון, מטבח סגור, פינת אוכל סגורה, חדר אמבטיה וחדר שירותים. בתכנון החדש הוחלט לשנות את החלוקה הפנימית של צדה הקדמי של הדירה, הפונה לרחוב הראשי, ולהשאיר כשהיה את חלקה האחורי, שפונה לחורש, מלבד פתיחה מחדש של חלק מהמרפסת הסגורה.

המטבח בדירה לפני השיפוץ(צילום: דנה ברוזה)

מלבד סגירת המרפסת, לא נעשו בה שינויים מאז שנבנה הבניין(צילום: דנה ברוזה)

"הכל היה סגור בחדרים עם חלונות קטנים", מספרת ברוזה. "תוך כדי הבנייה גילינו שהתקרה היא תקרת רביץ (תקרה מטיח בטון מתוח על רשת) והקירות עשויים לבני חרס אדומות". בתקרת הרביץ הוחלט לא לגעת, רק להוסיף תחתיה הנמכות גבס, היכן שנדרש. קירות לבני החרס האדומות שנחשפו הפכו לחלק מהעיצוב.

בחדר הטלוויזיה חלונות גדולים

שביל שמסתיים בגשר (תוספת מאוחרת למבנה, עבור כיסא גלגלים של הסב) מוביל מהרחוב הראשי אל הדירה. דלת העץ המקורית שופצה ונצבעה בלבן. היא נפתחת אל מבואה קטנה, שממנה יוצא מסדרון מרכזי המחלק את הדירה לשניים.

תוכנית הדירה לפני השיפוץ(תוכנית: דנה ברוזה)

ולאחריו. המסדרון מחלק אותה לשניים (תוכנית: דנה ברוזה)

מצד ימין של הדירה חוברו המטבח הישן ופינת האוכל שהיתה לצדו למטבח מרווח ופתוח, שרוצף באריחים אפורים, בשונה משאר הבית, שעל רצפתו הונח פרקט אלון. הארונות כחולים, בגוון שמבליח בחדרים השונים, וחיפוי הקיר דומה לאבן בהירה.

מבט אל דלת הכניסה. מצד אחד הסלון, מצד שני המטבח(צילום: איתי בנית)

ארונות כחולים מקיפים חיפוי דמו אבן בהירה(צילום: איתי בנית)

בהמשך המסדרון, היכן שבעבר היו חדר הרחצה וחדר השירותים, מוקם חדר טלוויזיה, שמנצל בצורה מיטבית את החלונות הרחבים בחדר (שיוכל בעתיד לשמש כחדר ילדים). בעל הדירה בחר לשמר כאן את ספריית העץ הגדולה של סביו, לצד הרהיטים החדשים.

מבט אל המסדרון(צילום: איתי בנית)

בחדר הטלוויזיה עומדת ספריית העץ של הסבים(צילום: איתי בנית)

חדר הרחצה המרכזי נדד לסוף המסדרון, הוגדל ולתוכו הוכנס גם חדרון כביסה קטן. החדר עוצב בגווני שחור-לבן-אפור. הרצפה אפורה כמו במטבח והקירות חופו באריחים לבנים פשוטים, שהותקנו בדוגמה אופקית ואנכית, עם רובה שחורה. בגב האמבט בולט קיר אחד, שכוסה באריחי-לבנים אפורים. ארון הכיור שחור.

חדר הרחצה המרכזי(צילום: איתי בנית)

מעברו השמאלי של המסדרון נמצאים הסלון וחדר השינה של הדייר, שנותרו במיקומים שהיו בדירה המקורית, ופינת האוכל, פתוחה אל הסלון. החלל המרווח מתחבר למרפסת הסגורה שנמתחת לכל רוחבו, עם חלונות ויטרינה רחבים מהם נראים בתי השכנים והחורש הטבעי. למרגלות הוויטרינה נבנה ספסל ישיבה נמוך, שכוסה בפרקט, כדוגמת הרצפה.

באזור הסלון המרפסת נשארה סגורה(צילום: איתי בנית)

וספסל נבנה למרגלות הוויטרינות(צילום: איתי בנית)

בסלון רהיטים חדשים - ספה כחולה ושולחן עץ, אך בפינת האוכל בחר הנכד לשמור ולשפץ את השולחן והכיסאות הוותיקים של סביו. מעל שולחן האוכל, להשלמת המראה ה"עתיק", נתלתה מנורת קנים מוזהבת שנרכשה בשוק הפשפשים. על הקיר הסמוך תלויות עבודות בסגנונות שונים: מסכות עץ שחורות; מטוס תפור של היוצר מיקי אוחנה ("חייט פרא"); תמונת הנזירה-חתול של המאיירת דרפיש (דר פישר); אישה עם צמות של חיה ברנשטיין והעתקי צילומים של מאן ריי.

פינת האוכל הישנה של סבא וסבתא, בדירה לפני השיפוץ(צילום: דנה ברוזה)

אחרי השיפוץ. השולחן והכסאות מצאו את מקומם מחדש(צילום: איתי בנית)

פינת האוכל בעלת ההיסטוריה המשפחתית צמודה אל קיר הלבנים האדומות, שחוצץ בין החלל הציבורי לחדר השינה. לחדר, שנותר בגודלו המקורי, נוסף חדר רחצה פרטי, המופרד מאזור השינה במחיצת ברזל שחור עם זכוכית משוריינת. הוא עוצב בגווני שחור-לבן ואפור: הריצוף אפור, וחיפוי הקיר - דמוי אבן לבנה עם גידים - מסתיים בקיר כחול כהה. שולחן הכיור אפור בהיר והמשטח מעץ מלא.

בחדר השינה דלת ברזל וזכוכית מובילה לחדר הרחצה הצמוד(צילום: איתי בנית)

בפנים פס עליון של קיר כחול(צילום: איתי בנית)

בגוון התואם לזה של ארונות הקיר(צילום: איתי בנית)

בחדר השינה מוסגר החלון שבקיר הלבנים האדומות במשקוף עץ עמוק. על הקיר תלוי שלט ניאון מקורי (Sturlesi), ובהתאמה לסגנון התאורה בסלון ובפינת האוכל, הותקנה גם כאן, מעל המיטה, מנורת קנים גדולה מברזל שחור; מנורות הלילה תואמות. הארונות הגדולים צבועים בכחול. לצד המיטה יש דלת יציאה לחלק מהמרפסת הסגורה שנפתח, ומשמש (שוב) כמרפסת אמיתית מול הנוף.

התוצאה? "תפורה למה שאני צריך עכשיו"

עלות השיפוץ הסתכמה בכ-450 אלף שקלים, הכוללים, מעבר לתכנון ולעיצוב, גם החלפה של כל המערכות - חשמל, מים ומיזוג; התקנת חלונות אלומיניום; וחידוש של גג הרעפים. "הדירה הישנה היתה מקסימה בעיני, אבל היא באמת נזקקה לשיפוץ", אומר בעליה, שמכיר אותה מינקותו. "התוצאה תפורה למה שאני צריך עכשיו, כשאני גר כאן לבד עם שתי החתולות שלי, אבל בהחלט היתה גם מחשבה עתידית על יכולתה של הדירה לתפקד כדירה משפחתית".

(צילום: איתי בנית)

• נגרות ורסטורציית רהיטים: גלובל פרוייקטים Global projects
• ריצוף, חיפויים וכלים סניטריים: נגב קרמיקה
• גופי תאורה: טליה גופי תאורה; אורות 2000
  

---------------------------------------

לחצו על התמונה לעוד פתרונות עיצוביים לדירות קטנות:

לחצו לעוד דירות קטנות ומעניינות (צילום: איתי בנית)