אייקון מאויר בשבוע: קורט קוביין הפך את האנטי-אופנה לסטייל מנצח
אם לא היה מתאבד בגיל 27, סולן להקת נירוונה היה חוגג מחר יום הולדת 52. עם מותו הטראגי, הוא נשאר לנצח סמל של אותנטיות חשופה, שאפשר רק להתגעגע אליה
קורט קוביין
רגע, במי מדובר? סולן וגיטריסט להקת נירוונה, שהתאבד בגיל 27 – מה שהכניס אותו ל"מועדון" הזה שאתם לא באמת רוצים להיות חברים בו. מחר (20 בפברואר) הוא היה יכול לחגוג יום הולדת 52, אך במקום זאת השאיר אחריו המוני מעריצים בלתי מנוחמים, אלמנה אחת מפוקפקת, ואת פרנסיס ביין קוביין – בתם חביבת מדורי הרכילות.
בתחילת שנות ה-90 הפך קוביין לאחד הסמלים הגדולים ביותר של זרם הגראנג' – ז'אנר של רוק אלטרנטיבי שהגיע מסיאטל וגרר אחריו אופנת רחוב מלוכלכת וכעוסה. קורט קוביין היה נער הפוסטר של התופעה. התקשורת כינתה אותו "דובר של דור שלם" והפכה אותו למודל מוזיקלי, אופנתי ותודעתי עבור כל אלה שחוו ילדות קשה בעיירת-שום-מקום כלשהי וחלמו על פרסום ותהילת עולם.
למה אייקון? שנות ה-90 חוזרות שוב ושוב כהשראה לאופנה, אבל הן היו מלאות במחדלים סגנוניים דוגמת הספייס גירלס. מזל שהיה את קורט קוביין שהציל את העשור עם הבלונד הפרוע, מכנסי הג'ינס המלוכלכים והמשופשפים, חולצות הפלנל, המגפיים ואווירת האנטי-אופנה שיצרה אופנה בפני עצמה.
עם מראה נערי ולא אלגנטי במכוון, קוביין הביא איתו תחושה של חוסר מאמץ שבועט בכל מוסכמה חברתית. מבחינה זו הוא באמת היה נציג אותנטי של תקופתו, דור שהתבגר בצל האיום (המגוחך, חייבים להודות) שהעולם באמת עלול להסתיים בשנת 2000. והרי אין דבר טיפשי יותר מאשר להשקיע בתלבושת רק כדי לפגוש את הלא כלום הסופי.
מהעולם נפרד קוביין בשנת 1994, ביריית רובה ומכתב פרידה שמצטט שורה של ניל יאנג "עדיף להישרף מאשר להתפוגג". הסגנון שלו, לעומת זאת, חוזר לבקר במחוזות האופנה במחזוריות קבועה, בכל פעם שמורגש שובע מעודף פומפוזיות. אומנם פריטי הפלנל החדשים כבר לא "מריחים כמו רוח נעורים", אבל הם מזכירים תמיד את האיש שהעדיף למות ולא להפוך לחלק מהשיטה.
למה לא? בשתי מילים – קורטני לאב. ה"יוקו אונו" של נירוונה, בת הזוג המבאסת ואחר כך האלמנה הממנפת שהפכה כל פרט ממורשתו לכסף בבנק. נכון, זה לא אתה, זו היא, אבל צריך לדעת גם את מי לאלמן.
ובכל זאת: Come As You Are היא לא רק שורה מצוטטת לעייפה משיר של נירוונה, אלא יכולה לשמש גם כפסקול לדמותו של קוביין. בדרך שבה הוא תיקשר את עצמו לעולם, בדיוק כמו באופן שבו התלבש, היה משהו חשוף, אותנטי ונטול מניירות, שכיום, בעידן שבו כולם מתאמצים כל כך להיות הכי מיוחדים ובולטים וקרנפים ורודים, מעורר בי געגוע גדול.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
ולמה בת' דיטו לא מתרגשת כשקוראים לה "שמנה"?
