המתכון שאבד ושוחזר: מרק האפונה של דודה הדי שטראוס מירושלים

זה התחיל בשאלה תמימה של הנכדה, המשיך בהתייעצות בשידור חי ונגמר בקערה מהבילה שמזכירה בול את המקור. עכשיו גם אתם מוזמנים ליהנות

אסנת לסטרפורסם: 14.02.19 09:48
מרק האפונה של דודה הדי (ויש גם גרסה עם עדשים) (צילום, סגנון והכנה: אסנת לסטר)
מרק האפונה של דודה הדי (ויש גם גרסה עם עדשים) (צילום, סגנון והכנה: אסנת לסטר)

יום אחד שאלה אותי ענבר, נכדתה של דודתי הדי שטראוס המנוחה: "את זוכרת את המרק שסבתא הכינה? מרק עדשים חומות. אני רוצה כל כך להכין אותו ואין לי את המתכון". "בדיוק בשביל זה בדיוק קיימת התוכנית 'סיר לשבת'!" עניתי לה.

 

ענבר עלתה לשידור ושיתפה את המאזינים ואותי ברסיסי זיכרונות שלה. התקשינו להבין אם מדובר במרק עדשים או במרק אפונה. ניסיתי להיזכר במרק שענבר תיארה וחזרתי לימי ילדותי.

 

    בכל קיץ אחי תמיר ואני בילינו לפחות שבועיים אצל הדי ורישת, הדודים בירושלים. אלה היו ימים קסומים של טיולים ופיקניקים בעמק המצלבה הפראי, ופעילויות יצירתיות בבית.

     

    לדוד רישת היתה פינת נגרות קטנטנה, עם שולחן עץ שמלחציים קטנות מחוברות אליו. הקיר שמעל השולחן היה מצופה בלוח עץ, שעליו צוירו בדיוק מרבי כל כלי העבודה: פטיש, צבת פלייר, מברג, משור ידני קטן ועוד. במרכז כל ציור היה וו תלייה, שעליו נתלה הכלי האמיתי (לימים אימצתי בחום את השיטה הזאת, שבזכותה כלי העבודה תמיד חוזרים למקומם הנכון). אנחנו הילדים היינו מביאים פיסות עצי זית מעמק המצלבה ומלטשים אותן שעות בפינת העבודה הקטנה.

     

    בכל צהריים ערכה דודה הדי את השולחן העגול הקטן שבפינת האוכל. ליד כל צלחת היא הניחה סכו"ם וחבק עץ שעוטר בשני חריצים שסבבו אותו. בתוך החבק גולגלה בקפידה מפית בד מגוהצת ומעומלנת, שאותה היינו פורסים על הברכיים. דודה הדי תמיד ישבה איתנו ליד השולחן. פטפטנו וצחקנו ולא חשוב מה היה האוכל שהוגש, האווירה תמיד היתה משפחתית ומיוחדת.

     

    התקשיתי להיזכר אם הוגש לשולחן מרק ואם כן – איזה מרק היה זה. באותם ימים אוכל היה הדבר הכי פחות אהוב עלי ואני התרכזתי בצלחות, בסכו"ם ובחבקים המיוחדים. ואולי אני לא זוכרת מרק בארוחות מכיוון שהן נערכו בקיץ, ומרק הרי אוכלים בדרך כלל בחורף.

     

    פיקניקים בעמק המצלבה הפראי. הדי ורישת שטראוס (צילום: אלבום פרטי)
      פיקניקים בעמק המצלבה הפראי. הדי ורישת שטראוס(צילום: אלבום פרטי)

       

      למרבה השמחה קיבלנו בשידור שני מתכונים למרק המבוקש – עם עדשים או אפונה. כשהכנתי אותם וטעמתי הבנתי למה ענבר כל כך רצתה את המתכון. לא חשוב איזו גרסה מכינים, מקבלים מרק שהוא לא רק טעים ומשביע, אלא גם מתאים כל כך לימים קרים.

       

       

      מרק אפונה כמו של דודה הדי

      מתכון של מרגלית מדן מציפורי.

       

      מרכיבים

      כ-5 מנות

       

      • 1/2 1 כוסות אפונה יבשה (אפשר להחליף את האפונה בעדשים)
      • שמן לטיגון
      • 2 בצלים, קצוצים
      • 3 תפוחי אדמה, קלופים וחתוכים לקוביות
      • 5 גבעולי סלרי (בלי העלים), חתוכים
      • 3 גזרים, קלופים וחתוכים לפרוסות בעובי כ-1.5 ס"מ
      • 1 כף מלח
      • 1 כפית פלפל שחור טחון
      • 5-4 נקניקיות, חתוכות לפרוסות בעובי כ-1.5 ס"מ

       

      אופן ההכנה

      1. משרים את האפונה במים במשך שעתיים לפחות (ועד לילה). מסננים, שוטפים היטב ומסננים שוב. מעבירים לסיר בינוני ומוסיפים מים רותחים עד לגובה של 2 ס"מ מעל גובה האפונה. מביאים לרתיחה, מעבירים ללהבה נמוכה ומבשלים כשעה, עד לריכוך.
      2. בזמן שהאפונה מתבשלת מחממים שמן בסיר נוסף ומטגנים את הבצל עד שהוא מתחיל להזהיב. מוסיפים את תפוחי האדמה, הסלרי והגזר ומטגנים כ-15 דקות, תוך ערבוב מדי פעם, עד שהירקות מזהיבים מעט.
      3. כשהאפונה מוכנה מוסיפים אותה לסיר הירקות עם הנוזלים שבהם בושלה. מוסיפים 2 כוסות מים רותחים (או יותר), מתבלים במלח ובפלפל ומערבבים. מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים 20-15 דקות על להבה נמוכה, עד שהירקות רכים.
      4. טוחנים קצרות את המרק למרקם גס באמצעות בלנדר מוט. טועמים, ואם צריך מתקנים תיבול.
      5. מחממים שמן במחבת ומטגנים את הנקניקיות עד להזהבה קלה.
      6. יוצקים את המרק לקעריות הגשה ומוסיפים לכל מנה מהנקניקיות.

       

      • אסנת לסטר מגישה את התוכנית סיר לשבת, המשודרת ברדיו קול רגע בכל יום שישי ובערבי חג ב-11:00. אפשר להאזין לתוכנית בכל הארץ בערוץ 87 ב-HOT ובערוץ 71 ב-yes, וכן באתר של רדיו קול רגע

       

        ויש גם מרק אפונה מהיר עם בזיליקום - לחצו על התמונה

         

          (צילום: אסנת לסטר)

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
        "לומדים משהו חדש במטבח" היא הסידרה החדשה שלי, בה אני מספרת על הדברים הקולינריים המעניינים שגיליתי: החל מן האופן שבו אפשר לשמר מוצרי מזון יבשים, דרך המתכון לקרקר שיחזיק גם 100 שנה והשיטה הבדוקה להוצאת העצמות מן העוף עד למתכונים נגישים שתמיד יעבדו לכם.

        וחוץ מזה, אני משדרת את התוכנית "סיר לשבת" ב"רדיו קול" בכל יום שישי ובערבי חג מאז שנת 1997.

        בכל תוכנית מוזמנים המאזינים לשאול על מתכונים, לבקש עצה ולשתף מאזינים אחרים במתכונים והתלבטויות אישיות שקשורות באוכל ובאירוח. התוכנית דינמית והנושאים משתנים בהתאם לעונות השנה ולפי שאלותיהם ובקשותיהם האישיות של המאזינים. ההיענות המדהימה של המאזינים לכל בקשת מתכון מעשירה את כל המאזינים האחרים וגם אותי - ואת התוצאות אני מציגה כאן בבלוג.

        כל המתכונים בבלוג "סיר לשבת" הם תוצאה ישירה של מה שנאמר ונחווה בתוכנית. ואיך נולדה התוכנית? מאז שגיליתי את הבישול חיפשתי תמיד את המתכונים המקוריים והטעימים שבושלו ונאפו בכל בית בתפוצות השונות של עם ישראל. התוכנית "סיר לשבת" אפשרה לי למצוא את כל המתכונים האלה דרך המאזינים.

        עבורי כל מתכון מקורי מבית סבתא הוא יהלום שהתמזל מזלי לזכות בו, ואני מלקטת אותם באהבה גדולה. אני נשואה ואם לשלושה. את האהבה שלי לאוכל קיבלתי בתורשה מסבתי פרידל שטראוס, שאהבה בישול והוציאה לאור כבר לפני שנים ספרי בישול רבים בבאזל שבשוויץ.

        (צילום: אסף אמברם)