בשנתיים ומשהו האחרונות, שנות 1000, 2000, 3000 וכו', טיול ברחובות פלורנטין דומה לסקירת כותרות העיתונים. ספק אם סיורי הגרפיטי הרבים נותנים דעתם גם לפרשיות נתניהו שצצות בכל פינה, ולביקורת שמוטחת בראש הממשלה:
מעמודי החשמל:
עד לוחות המודעות:
אפילו בחנות הווינטג' החדשה ברחוב מרחביה הציצה לאחרונה ביקורת:
הכישרון של נתניהו בניסוח משפטי מפתח מחזיר אותם אליו כבומרנג:
הנוכחות של "ביבי" ברחובות גבוהה:
אבל ערב הבחירות קשה להשיב על השאלה אם לנתניהו יש אצלנו יותר אוהדים או מתנגדים:
על הקירות מתנהל מאבק:
כדאי לשים לב לניואנסים. מי גנב את הדמוקרטיה ומי גנוב עליה כעבור איזה זמן:
לא היה, וכנראה לא יהיה, ראש ממשלה מתסיס ומעורר מחלוקות כמו נתניהו. הוא מצליח ללבות יצרים ששולחים לרחובות אזרחים אלמונים עם טוש או ספריי צבע. יש בהם נטולי ספקות:
ונחרצים:
יש בוטים:
לא חסרים שטותניקים:
וגסי רוח:
ברחובות מוזיקליים, יש כאלה שהיפ-הופ (Thug Life) מעניק להם השראה:
אם חוץ מעוד ועוד דוגמאות נדרשת הכללה, אפשר לקבוע שמתנגדי נתניהו חדים ויצירתיים, ואילו תרומתם של תומכיו מסתכמת, אולי ברוח המפקד, בעיקר בסתימת פיות:
הביקורת נעלמת מהר. עוד לפני שהעבודה של אמן הרחוב TAG# הוסרה לגמרי (כפי שאפשר לראות בתמונה), היה מי שכיסה בשחור גס את כותרת העיתון: "ההמלצות: שוחד. נתניהו: אין כלום":
המשפחה כל כך לוהטת, אז ברור שהסיבוב לא יכול להסתיים בלעדיה:
ומה עם "רעייתי"? חסר לרחובות שלא היו מזכירים אותה:
וגם זו חרב פיפיות:
כיוון ההתנגדות ברור:
אבל לעת עתה נראה כי רק תמים יכול להאמין ש:
