ג'יימס דין
רגע, במי מדובר? שחקן הקולנוע האמריקאי ג'יימס דין, שנולד ב-8 בפברואר 1931 והפך לאייקון תרבותי מייצג של בני נוער בגיל ההתבגרות, בעיקר הודות לסרט אחד מדובר "מרד הנעורים" ומוות טראגי בגיל 24. כדרכם של כוכבים שהלכו לעולמם בשיא תהילתם, נחסכה ממנו המבוכה של הזדקנות מול המצלמות, הכוללת לרוב התבזות בתפקידי משנה מיותרים, סצנות שיכרות פומביות, הקרחה והתמכרות למתיחות פנים.
בחייו הקצרים הוא היה ידוע כדיווה על הסט, חובב נשים וגברים, הממעט להתקלח, מתחזק סגנון לבוש של מיטה לא מסודרת, ועדיין מחזיק בערימות של קסם אישי וסקס אפיל.
למה אייקון? דין התמקם בהתאמה מושלמת על משבצת הילד הרע של תקופתו. זועם ופראי ויפה להשחית, הוא הגדיר בדמותו את המתכון המושלם למי שנשים אוהבות, גברים מעריצים, והורים שונאים.
עם רזומה מצומצם ביותר, הוא הצליח להפוך את עצמו לסמל של דור שלם. את המראה האיקוני הוא אומנם "השאיל" ממרלון ברנדו – מכנסי ג'ינס וטי שירט לבנה, עם או בלי מעיל עור – אבל הוא זה שהפך את הלבוש הזה למדים הרשמיים של הנוער שהשלים באותה תקופה את הפיכת החצר והשתלט על מעוזי התרבות האמריקאיים.
הרבה לפני שהמציאו את המושג פרזנטור, דין היה חתום על קונספט "העולם שייך לצעירים" ושימש כמעין מדריך לנראות הנדרשת. הוא נתן קול וחזון לבני הנוער שעד אז הודרו מעמדות מפתח חברתיות וניסח את המשפט "לחלום כאילו תחיה לנצח, לחיות כאילו תמות היום", שמשמש גם עכשיו כקלישאת גיל התבגרות שתיכוניסטים נוהגים לשרבט בתקופה שבה הם הוגים, נוגים ועתירי חצ'קונים.
למה לא? זועם, מתייסר ומסתבך זה אחלה מיתוג כדמות בסרט. בחיים האמיתיים, כנראה, השילוב הזה פחות סימפטי. רוב האנשים שהכירו את דין בחייו מיקמו אותו על המנעד שבין "בלתי נסבל" ל"ממש בלתי נסבל". ברשימת התיאורים נמצאים לכלוך גופני, נטייה לצטט את "הנסיך הקטן" והתנהלות של ילד כאפות מפונק.
ובכל זאת: ג'יימס דין הוא תמצית הקוּל. עם המבט הרושף, הבלורית, הסיגריה בזווית הפה (שאז עוד נחשבה ללגיטימית) וסגנון ה"סתם זרקתי על עצמי משהו", הוא רחוק שנות אור מהמראה המזיע והמתאמץ של אבירי הפאסון הנוכחי (כן, סטטיק ובן אל, אתם ברשימה הזאת).
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
ואיך שומרת בריז'יט בארדו על עצמאות בעולם של אנטי-אייג'ינג?
