פ-ת-ו-ח: בית בהרחבה של כפר סירקין נושק לשדות, בלי גדר או חומה

גם כלפי השכונה מציג הבית פנים ידידותיות. הוא פרוש על פני קומה אחת גבוהה, והצבת הממ''ד במרכזו מאפשרת מסלול הליכה מעגלי ופתחים אחידים בחזיתות

אביטל ברוידא

|

31.01.19 | 08:44

מרחב הסלון והמטבח פתוח אל נוף השדות. עם תחילת התכנון ביקשו בעלי הבית מהאדריכלים לבטל את הגדרות סביבו. "הם ביקשו למצות את יופיו של השדה הפתוח ואת החיבור לרחוב", מספרת  האדריכלית, "ובאומץ רב החליטו להימנע מחומות וגדרות"   (צילום: עמית גרון)
מרחב הסלון והמטבח פתוח אל נוף השדות. עם תחילת התכנון ביקשו בעלי הבית מהאדריכלים לבטל את הגדרות סביבו. "הם ביקשו למצות את יופיו של השדה הפתוח ואת החיבור לרחוב", מספרת האדריכלית, "ובאומץ רב החליטו להימנע מחומות וגדרות" (צילום: עמית גרון)
עם תקרה בגובה ארבעה מטרים, התחושה היא של מרחב. הקירות עשויים בטון חשוף עם דוגמת נקייה של הקרשים והחורים של תבניות היציקה. הרצפה, בהתאמה, עשויה בטון מלוטש עם אגרגטים גדולים. "הפשטות והישירות הזו היא סוג האסתטיקה שחיפשנו כאן"  (צילום: עמית גרון)
עם תקרה בגובה ארבעה מטרים, התחושה היא של מרחב. הקירות עשויים בטון חשוף עם דוגמת נקייה של הקרשים והחורים של תבניות היציקה. הרצפה, בהתאמה, עשויה בטון מלוטש עם אגרגטים גדולים. "הפשטות והישירות הזו היא סוג האסתטיקה שחיפשנו כאן" (צילום: עמית גרון)
מלפנים נראה הבית כתיבה לבנה פשוטה, נמוכה יחסית לבתי השכונה. פס ניתוק מברזל, לרוחב החזית, מחלק אותה לשניים: חלק עליון אטום, וחלק תחתון פתוח חלקית, עם חלונות ארוכים. שטח מגונן ועצי פרי מפרידים בין הבית לרחוב, ללא כל גדר (צילום: עמית גרון)
מלפנים נראה הבית כתיבה לבנה פשוטה, נמוכה יחסית לבתי השכונה. פס ניתוק מברזל, לרוחב החזית, מחלק אותה לשניים: חלק עליון אטום, וחלק תחתון פתוח חלקית, עם חלונות ארוכים. שטח מגונן ועצי פרי מפרידים בין הבית לרחוב, ללא כל גדר (צילום: עמית גרון)
גב הבית, לעומת זאת, פתוח לגמרי, עם קיר ויטרינה בגובה 2.7 מטרים. פרגולה מברזל נישאת על קורות התמיכה הנמשכות מבפנים החוצה (צילום: עמית גרון)
גב הבית, לעומת זאת, פתוח לגמרי, עם קיר ויטרינה בגובה 2.7 מטרים. פרגולה מברזל נישאת על קורות התמיכה הנמשכות מבפנים החוצה (צילום: עמית גרון)
שביל של מדרכי בטון מוביל אל דלת הכניסה, המוצנעת בצד הבית. "באותו הקשר של 'לא לעשות שואו'", אומרת האדריכלית, "הצנענו את הכניסה, עם שביל צדי שהוא מעין טיול אל הבית". הקיסוס שמטפס על הקיר (בתמונה משמאל) מרכך את מראה הבטון החשוף (צילום: עמית גרון)
שביל של מדרכי בטון מוביל אל דלת הכניסה, המוצנעת בצד הבית. "באותו הקשר של 'לא לעשות שואו'", אומרת האדריכלית, "הצנענו את הכניסה, עם שביל צדי שהוא מעין טיול אל הבית". הקיסוס שמטפס על הקיר (בתמונה משמאל) מרכך את מראה הבטון החשוף (צילום: עמית גרון)
הקיר הלבן היחיד בבית הוא קיר ההפרדה בין החלק הציבורי לפרטי. בכניסה תוכנן בו ארון גדול ושחור, ובהמשך ספריית ברזל. חלונות סרט, גבוה מעל הוויטרינות, מכניסות אור עליון גם כשתריסי הרפפה סגורים. קורות הברזל השחורות בתקרה ותעלות מיזוג האוויר הלבנה נותרו חשופות (צילום: עמית גרון)
הקיר הלבן היחיד בבית הוא קיר ההפרדה בין החלק הציבורי לפרטי. בכניסה תוכנן בו ארון גדול ושחור, ובהמשך ספריית ברזל. חלונות סרט, גבוה מעל הוויטרינות, מכניסות אור עליון גם כשתריסי הרפפה סגורים. קורות הברזל השחורות בתקרה ותעלות מיזוג האוויר הלבנה נותרו חשופות (צילום: עמית גרון)
הספה פונה אל הנוף (ואל המסך). הוויטרינה מתקפלת בשני קצותיה כלפי הצדדים, ויוצרת פינות פתוחות וקלילות (צילום: עמית גרון)
הספה פונה אל הנוף (ואל המסך). הוויטרינה מתקפלת בשני קצותיה כלפי הצדדים, ויוצרת פינות פתוחות וקלילות (צילום: עמית גרון)
"בעלת הבית מאוד אוהבת חומרים גולמיים", אומרת האדריכלית, "מבחינת חספוס וחומריות היא משכה אותנו, כאדריכלים, צעד קדימה מאזור הנוחות שלנו". בפינת האוכל שולחן ברזל מאסיבי. במטבח הפתוח הותקנה מערכת של מדפי ברזל טבעי, לא צבוע, על קיר הבטון החשוף. מדף ברזל תלוי גם מעל האי (צילום: עמית גרון)
"בעלת הבית מאוד אוהבת חומרים גולמיים", אומרת האדריכלית, "מבחינת חספוס וחומריות היא משכה אותנו, כאדריכלים, צעד קדימה מאזור הנוחות שלנו". בפינת האוכל שולחן ברזל מאסיבי. במטבח הפתוח הותקנה מערכת של מדפי ברזל טבעי, לא צבוע, על קיר הבטון החשוף. מדף ברזל תלוי גם מעל האי (צילום: עמית גרון)
שטח הבית כ-200 מטרים רבועים. מסדרונות מקיפים את הממ''ד שבמרכז, ומחברים בין חדרי השינה והרחצה. בתמונה משמאל חדר הרחצה של הילדים, עם קירות מחופים בפסיפס לבן, שמעדן את המראה. בכל חדרי הבית יש חלונות מפרופיל בלגי. "החיבור אל החוץ היה חוק מספר אחד כאן" (צילום: עמית גרון)
שטח הבית כ-200 מטרים רבועים. מסדרונות מקיפים את הממ''ד שבמרכז, ומחברים בין חדרי השינה והרחצה. בתמונה משמאל חדר הרחצה של הילדים, עם קירות מחופים בפסיפס לבן, שמעדן את המראה. בכל חדרי הבית יש חלונות מפרופיל בלגי. "החיבור אל החוץ היה חוק מספר אחד כאן" (צילום: עמית גרון)
גם חדר ההורים תוכנן כמרחב פתוח. המיטה עומדת מול רהיט דו-צדדי שעשוי מעץ מלא ומסגרת ברזל, והוא משמש כאן כשידת מגירות נמוכה (צילום: עמית גרון)
גם חדר ההורים תוכנן כמרחב פתוח. המיטה עומדת מול רהיט דו-צדדי שעשוי מעץ מלא ומסגרת ברזל, והוא משמש כאן כשידת מגירות נמוכה (צילום: עמית גרון)
מצדו השני, כלפי אזור הרחצה, משמש הרהיט כשידת כיור. הקירות באזור הרטוב כוסו באריחים דמויי קורטן. מערכת הברזים המוזהבים של האמבטיה העצמאית עולה מהרצפה. בקצה שני תאים נפרדים, סגורים בזכוכית מודפסת - אחד הוא מקלחון, והשני שירותים  (צילום: עמית גרון)
מצדו השני, כלפי אזור הרחצה, משמש הרהיט כשידת כיור. הקירות באזור הרטוב כוסו באריחים דמויי קורטן. מערכת הברזים המוזהבים של האמבטיה העצמאית עולה מהרצפה. בקצה שני תאים נפרדים, סגורים בזכוכית מודפסת - אחד הוא מקלחון, והשני שירותים (צילום: עמית גרון)
בחצר האחורית דק, חלקת דשא קטנה ושדות חקלאיים פעילים. "כנגד כל הציפיות המוקדמות", אומרים בעלי הבית, "הברזל והבטון יצרו כאן מרחב חם ורך, שנעים להיות בו. כיף שהחלונות גדולים, כיף שהגשם נוגע לא נוגע, כיף שהטבע נכנס הביתה" (צילום: עמית גרון)
בחצר האחורית דק, חלקת דשא קטנה ושדות חקלאיים פעילים. "כנגד כל הציפיות המוקדמות", אומרים בעלי הבית, "הברזל והבטון יצרו כאן מרחב חם ורך, שנעים להיות בו. כיף שהחלונות גדולים, כיף שהגשם נוגע לא נוגע, כיף שהטבע נכנס הביתה" (צילום: עמית גרון)

תיבה לבנה, פשוטה ונמוכה יחסית בולטת בשורת הבתים הפרטיים בשכונת ההרחבה של כפר סירקין, סמוך לפתח תקווה. הבתים בשכונה, שנבנו בבליל של סגנונות אדריכליים ללא חוט מקשר (כמקובל בשכונות בנה ביתך), יושבים על מגרשים של כחצי דונם, כשפניהם אל היישוב הוותיק וחצרותיהם האחוריות פונות אל שטחים חקלאיים פעילים. עכשיו, בחורף, השדות חרושים והמטעים בשלכת. אבל הנוף ירוק.

 

התיבה הלבנה, החריגה בין שכניה, היא ביתה של משפחה צעירה: בני זוג בתחילת שנות ה-40, הורים לשניים (5, 2). היא מנכ"לית של חברה העוסקת

בקשרי ישראל והתפוצות, הוא עוסק בתחום האסטרטגיה והתקשורת.

 

בפגישתם עם האדריכלים תמר יעקבס ואושרי יניב (יעקבס-יניב אדריכלים), עם תחילת התכנון של הבית, ביקשו בני הזוג לבטל את הגדרות סביבו. "הם ביקשו למצות את יופיו של השדה הפתוח והחיבור לרחוב", מספרת יעקבס, "ובאומץ רב החליטו להימנע מחומות וגדרות". "היה לנו חשוב להישאר קרובים לטבע, שייכנס הביתה", אומרת הדיירת. "שהבית יהיה מחומרים טבעיים בלבד ועדיין חם. רצינו הרבה פתחים, תקרות גבוהות, אבל קומה אחת, כך שתישמר החמימות ויהיה לבית מרכז מובהק".

 

מבט מהרחוב, שאליו פונה החלק הפרטי של הבית (צילום: עמית גרון)
    מבט מהרחוב, שאליו פונה החלק הפרטי של הבית(צילום: עמית גרון)

     

    בקשת בני הזוג התאימה לרצונם של האדריכלים לתכנן בית שאינו מפגין ראוותנות, ואתגרה אותם לבחון את החיבור שנוצר בין הבית לרחוב. "היחס של הבית למרחב ולסביבה היה הנושא הראשון כאן", אומרת יעקבס, "הבית נמוך באופן יחסי לבתי השכונה, וזה בכוונה כדי לשמור על מתינות כלפי הרחוב. מצד שני, בפנים הוא מרגיש גבוה ופתוח".

     

    דלת הכניסה בצד

     

    שטחו של הבית כ-200 מטרים רבועים, והוא פרוש על פני קומה אחת, שגובהה כקומה וחצי. פס ניתוק היקפי מברזל מפריד בין חלקה התחתון של החזית הקדמית, הפתוח חלקית, לחלקה העליון האטום לגמרי; ובין חומרי הגמר: בחלק התחתון קיר בטון חשוף עם חלונות ברזל מאורכים, ובחלק העליון טיח חוץ מגורען.

     

    שטח מגונן עם עצי הדר מפריד בין הרחוב לבין הבית, שיושב על הקרקע בגובה פני המדרכה. בקצה הגינה הקדמית הקטנה שביל בטון צר שמוביל אל הכניסה הראשית, המוצנעת בצד הבית. "באותו הקשר של 'לא לעשות שואו'", אומרת האדריכלית, "הצנענו את הכניסה, עם שביל צדי שהוא מעין טיול אל הבית".

     

    חניה מקורה בקדמת הבית, ועצים שמסתירים מעט את החלונות האורכיים (צילום: עמית גרון)
      חניה מקורה בקדמת הבית, ועצים שמסתירים מעט את החלונות האורכיים(צילום: עמית גרון)

       

      כשממשיכים עם שביל הכניסה לאחור (צילום: עמית גרון)
        כשממשיכים עם שביל הכניסה לאחור(צילום: עמית גרון)

         

        במבואת הכניסה, שנגרעה מהמסה הריבועית, דלת פיבוט (על ציר אחד) מברזל שחור; ובכניסה ניכר מפגש נוסף בין חומרים: תיבת הטיח הלבנה, שפונה כלפי הרחוב ומאכלסת את החדרים הפרטיים, נפגשת עם תיבת בטון חשוף, שפונה כלפי נוף השדות, ובה פרושים האזורים הציבוריים.

         

        הממ"ד במרכז וסביבו חדרי השינה

         

        שני חלקיו של הבית - הציבורי והפרטי - מאורגנים סביב גרעין מרכזי, המנותק מחזיתות הבית, ובו ממ"ד ושירותי אורחים. שני מעברים מצדי הגרעין המרכזי פתוחים אל מסדרון המקשר אל חדרי השינה וחדר העבודה. כך אפשר להיכנס אל החלק הפרטי מצד אחד, ללכת בין החדרים השונים המוסתרים מהסלון, ולצאת מהצד השני.  

         

        תוכנית הבית, עם הממ''ד במרכז. כ-200 מ''ר בקומה אחת (תוכנית: יעקבס-יניב אדריכלים)
          תוכנית הבית, עם הממ''ד במרכז. כ-200 מ''ר בקומה אחת(תוכנית: יעקבס-יניב אדריכלים)

           

          "תכנון הפנים המעגלי זה משהו שאנחנו מאוד אוהבים לעשות בבתים", אומרת האדריכלית. "זה מאפשר לנוע בבית ביותר מדרך אחת. ואם אפשר", היא מוסיפה, "אנחנו נמנעים מלתכנן את הממ"ד כחדר שינה בגלל מגבלותיו. אנחנו משתמשים בו כחדר ארונות או חדר שירות פנימי, הרחק מהחזיתות החשובות של הבית, כדי לא לקלקל אותן עם חלון הדף".

           

          מרחב הסלון והמטבח מתנשא לגובה ארבעה מטרים. קירותיו עשויים בטון חשוף, עם דוגמת נקייה של הקרשים והחורים של תבניות היציקה. הרצפה, בהתאמה, עשויה בטון מלוטש עם אגרגטים גדולים. "אותו חומר גולמי מייצר פנים וחוץ ללא הבדל", מסבירה יעקבס, "הפשטות והישירות הזו היא סוג האסתטיקה שחיפשנו כאן". לכן גם מערכות הקונסטרוקציה והמיזוג - קורות ברזל שחורות ותעלות פח לבנות (בהתאמה) - נשארו חשופות על תקרת הבטון, ולא הוסתרו בהנמכות גבס.

           

          הקיר הלבן היחיד בחלק הציבורי הוא קיר החלק הפרטי של הבית, המשמש כדופן אחורית לסלון ולמטבח. לאורכו יש ארון כניסה גדול, צבוע בשחור מגורען, ובהמשכו - ספרייה פתוחה עשויה ברזל וצבועה בשחור. הקיר מסתיים במטבח עם ארון מזווה גבוה, גם הוא בשחור מגורען.

           

          מבט אל דלת הכניסה, וארון המעילים והתיקים שתוכנן לצדה (צילום: עמית גרון)
            מבט אל דלת הכניסה, וארון המעילים והתיקים שתוכנן לצדה(צילום: עמית גרון)

             

            פינת ישיבה נוספת, אינטימית יותר, בסלון (צילום: עמית גרון)
              פינת ישיבה נוספת, אינטימית יותר, בסלון(צילום: עמית גרון)

               

              המרחב הציבורי רחב ופתוח לכל אורכו ללא עמודים, הודות לקורות הברזל שמחזיקות את תקרת הבטון, ושני עמודי ברזל צרים המוטמעים בצדי הוויטרינה (בגובה 2.7 מטרים), שנפרשת לרוחב החלל ופונה אל השדות. 

              הוויטרינה, שעשויה מפרופיל ברזל דקיק, יכולה להיפתח לכל רוחבה. בשני קצותיה היא מתקפלת כלפי חזיתות הצד ויוצרת פינות פתוחות וקלילות (לעומת המאסיביות של הבטון). גם חלון סרט עליון לרוחב החזית, ומצדה, עוזר להקליל מעט את המסה, ומאפשר לאוויר החם לצאת בקיץ, ולאור עליון להיכנס גם כאשר תריסי הרפפה סגורים.

               

              הסלון ממוקם מול הוויטרינה, עם ספה מרכזית שפונה למסך הטלוויזיה ולשדות. בצד הסלון "פינת חברות" עם ספסל בטון, שתי כורסאות וקמין עץ. "זה מעין המשך של הסלון", מסבירה יעקבס, "מקום אינטימי יותר לשיחה".

               

              הסלון נפרש מול הוויטרינה (צילום: עמית גרון)
                הסלון נפרש מול הוויטרינה(צילום: עמית גרון)

                 

                הדק מקורה במוצר מדף המשמש בדרך כלל לסגירת חצרות אנגליות (צילום: עמית גרון)
                  הדק מקורה במוצר מדף המשמש בדרך כלל לסגירת חצרות אנגליות(צילום: עמית גרון)

                   

                  הקורות החשופות שעל התקרה ממשיכות החוצה ומשמשות מנשא לסבכות ברזל, כאלה שנהוג להשתמש בהן לסגירת חצרות אנגליות, המשמשות כאן כקירוי אוורירי מעל דק העץ. "זה מוצר מדף", אומרת יעקבס, "אנחנו אוהבים לקחת חומר גולמי פשוט ולהסב את שימושו". מעבר לדק שבהמשך לחלל הציבורי תוכננה רצועת דשא, ומעבר לדשא השדה הפתוח.

                   

                  משטחי העבודה מאבן שחורה

                   

                  פינת האוכל, שבה שולחן ברזל מאסיבי, ממוקמת לצד הסלון. המטבח פתוח. מול אי מרכזי ארוך לעבודה ולישיבה, יש אזור עבודה. גם האי וגם אזור העבודה עשויים מעץ אלון מלא ומסורק (במקום פורניר אלון), ועליהם משטחי עבודה מאבן שחורה מותזת.

                   

                  פינת הבית שקופה ואוורירית (צילום: עמית גרון)
                    פינת הבית שקופה ואוורירית(צילום: עמית גרון)

                     

                    המקרר שולב בקיר ארונות מזווה שחורים (צילום: עמית גרון)
                      המקרר שולב בקיר ארונות מזווה שחורים(צילום: עמית גרון)

                       

                      נוף לשדות מכל החלק הציבורי (צילום: עמית גרון)
                        נוף לשדות מכל החלק הציבורי(צילום: עמית גרון)

                         

                        קיר הבטון האחורי של המטבח נשאר חשוף, ועליו מותקנת מערכת מדפים מברזל לא צבוע. חלק מהמדפים פתוחים וחלקם סגורים ברשת ברזל אוורירית. מערכת דומה מותקנת מהתקרה מעל האי, ומשמשת כמדף פתוח לכלי בישול. על קיר הצד ארונות מזווה הצבועים גם הם בשחור מגורען. "בעלת הבית רצתה שבמטבח תהיה תחושה של שוק, עם פירות וירקות חשופים לעין", מספרת יעקבס, "בהתחלה חשבנו ממש לייצר סלים מברזל, אבל בסוף הלכנו על מערכות הברזל הטבעי, שמייצרות מספיק שקיפות".

                         

                        המעבר לחדר ההורים פתוח

                         

                        החלק הפרטי של הבית כולל יחידת הורים, שני חדרי ילדים, חדר עבודה, חדר רחצה וחדר כביסה - כולם מסודרים סביב גרעין הממ"ד המרכזי. חלונות סרט לרוחב התקרה הגבוהה מכניסים אור טבעי למסדרון ההיקפי המקשר ביניהם.

                         

                        ראשון במסדרון משמאל הוא חדר כביסה, המשמש גם כגב למטבח, ויש ממנו יציאה למרפסת צד. אחריו יחידת ההורים. "בגלל שמדובר במשפחה עם ילדים קטנים", אומרת האדריכלית, "המעבר לחדר ההורים פתוח, וחולפים דרכו כשמקיפים את הממ"ד". לדבריה, לבני הזוג היה חשוב ליצור בחדרם "תחושה פתוחה ואוורירית".

                         

                        חדר ההורים חולק לשניים. מבט מאזור הרחצה (צילום: עמית גרון)
                          חדר ההורים חולק לשניים. מבט מאזור הרחצה(צילום: עמית גרון)

                           

                          היחידה הפתוחה מחולקת לחדר רחצה ואזור שינה, שביניהם מפריד רהיט דו צדדי עשוי מסגרת ברזל ועץ מלא. כלפי המיטה משמש הרהיט כשידת מגירות נמוכה; כלפי אזור הרחצה הוא משמש כשלחן כיור עם מראה גדולה. רצפת הבטון המלוטש נמשכת באזור הרחצה. את הקירות הרטובים מכסים אריחים מדוקקים דמוי קורטן. "יש לנו מערכת יחסים מורכבת עם עולם החומרים", מודה יעקבס, "אנחנו רוצים תמיד את החומר עצמו, אבל לפעמים הפונקציונאליות חזקה יותר".

                           

                          במרכז מותקנת אמבטיה עצמאית עם מערכת ברזים שעולה מהרצפה, בגוון מוזהב מלוכלך ובסגנון תעשייתי (כמו שאר הברזים כאן). בקצה אזור הרחצה שני תאים סגורים בדלתות של זכוכית מודפסת, לטובת הפרטיות. אחד הוא מקלחון עם ספסל ישיבה, והשני תא שירותים עם חלון צר לכל גובהו.

                           

                          מלבד המיטה הזוגית יש בחדר ההורים ארון קיר שחור בצביעה מגורענת, שמתאימה לחומריות הכללית של הבית. ארון הקיר משמש את הבעל; הארונות של בת הזוג נמצאים בממ"ד הסמוך. חלונות בלגיים מאורכים מכניסים לחדר השינה שפע של אור טבעי וקושרים גם אותו אותו עם החוץ.

                           

                          שירותי האורחים (צילום: עמית גרון)
                            שירותי האורחים(צילום: עמית גרון)

                             

                            פרופיל בלגי שחור בכל החלונות (צילום: עמית גרון)
                              פרופיל בלגי שחור בכל החלונות(צילום: עמית גרון)

                               

                              "אור יום וצמחייה מופיעים בכל חדר בבית", מסבירה יעקבס, "כיוון שהחיבור אל החוץ היה כאן חוק מספר אחד בתכנון". הפתחים הם מודול קבוע של חלון מאורך מפרופיל בלגי שמתחיל מהרצפה, וחוזר על עצמו בוורסיות שונות בכל חדרי השינה והרחצה. חלק מהחלונות קבועים, חלקם נפתחים כדלת לגינה, וחלקם משמשים כחלון עם חלוקה אופקית.

                               

                              שני חדרי הילדים שבהמשך המסדרון מרוהטים באופן זהה, עם ארון גדול מאלון מבוקע. כיום, כשהילדים קטנים מאוד, אחד מהחדרים משמש לשינה והשני למשחק. בעתיד ייהנה כל אחד מהם מחדר משלו, עם יציאה פרטית למרפסת בטון קטנה מוקפת גינה, בקדמת הבית.

                               

                              בחדר הרחצה של הילדים נפגשת רצפת הבטון עם קירות מכוסים בפסיפס לבן, המעניקים לחדר מראה מעודן. "אני מאוד אוהבת פסיפסים", מנמקת יעקבס את הבחירה. "חיפשתי משהו שיתאים לחדר של ילדים, שלא יהיה ילדותי אבל כן יהיה כיפי, כזה שיש בו חיים". ארון הכיור עשוי מעץ אלון מלא, הברזים בזהב ווש, ומנורות הקיר מברזל צהוב.

                               

                              קופצים לכוס יין אצל השכנים

                               

                              "בעלת הבית מאוד אוהבת חומרים גולמיים", אומרת יעקבס, "זה יצר בינינו דו שיח פורה על חומרים. היא זו שהלכה ומצאה את העצים המסוימים האלו בנגרייה, ובכלל, מבחינת חספוס וחומריות היא משכה אותנו, כאדריכלים, צעד קדימה מאזור הנוחות שלנו".

                               

                              "כנגד כל הציפיות המוקדמות מחומרים כאלו", מוסיפים בעלי הבית, "הברזל והבטון יצרו כאן מרחב חם ורך שנעים להיות בו. כיף שהחלונות גדולים, כיף שהגשם נוגע לא נוגע, כיף שהטבע נכנס הביתה". הם גם מאוד מרוצים מהשכונה ומהשכנים. "השכונה צעירה ודינמית", הם אומרים. "יש הרבה ילדים בגילים של הילדים שלנו; האנשים נעימים, וביחס לקצב החיים האינטנסיבי, יש דינמיקה חברתית מפותחת. קופצים בין הגינות, מזדמנים לקפה או כוס יין עם השכנים". 

                               

                              ''שכונה צעירה ודינמית'' (צילום: עמית גרון)
                                ''שכונה צעירה ודינמית''(צילום: עמית גרון)

                                 

                                תוכנית המגרש (תוכנית: יעקבס-יניב אדריכלים)
                                  תוכנית המגרש(תוכנית: יעקבס-יניב אדריכלים)

                                   

                                  • תכנון קונסטרוקציה: דורון טואג
                                  • פיקוח: ניב מאיר
                                  • שלד: עימד מחמיד
                                  • רצפת בטון: בומנייט
                                  • מסגרות חלונות בלגיים: עוז גלעדי
                                  • מסגרות בניין: שוורץ-לביא
                                  • נגרות: איציק אלמליח
                                  • תאורה: קרני תכלת, אלמנטו
                                  • משטחים: שיש גל
                                  • כלים סניטריים וחיפויים: אלבוס
                                  • רהיטים: טולמנ'ס, טולמנ'ס אאוטלט, האסם
                                  • שטיחים: Rugs & Co
                                  • תכנון נוף: נירים

                                   

                                   
                                  הצג:
                                  אזהרה:
                                  פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד