אייקון מאויר בשבוע: הקרב האבוד של פיי דאנאוויי בת ה-78 נגד הזמן
היא נחשבה לאחת הנשים היפות בעולם והפכה את דמותה של בוני פרקר לסמל סטייל נחשק. כעת השחקנית הידועה חוגגת יום הולדת, עם פנים קפואות ומתוחות כשל חייזר
פיי דאנאוויי
רגע, במי מדובר? השחקנית האמריקאית פיי דאנאוויי חוגגת החודש יום הולדת 78, עם רזומה הכולל פרס אוסקר אחד (על הסרט "רשת שידור" מ-1976), שני סרטים שנחשבים לחלק מעמודי התווך של תור הזהב בקולנוע האמריקאי החדש ("בוני וקלייד" ו"צ'יינה טאון"), סרט קאלט אחד טראשי להחריד ("אמא יקרה"), ותדמית של הביץ' האולטימטיבית מהוליווד – מהסוג שהממסד המיזוגני נוהג להשתמש בו נגד שחקניות דעתניות ועצמאיות.
בשנה שעברה, בגיל 77, נבחרה דאנאוויי להשתתף בקמפיין של בית האופנה גוצ'י, כחלק מהמגמה הטרנדית של "לעשות כבוד" לדור הבוגר של המפורסמות – בעיקר אם הן למעשה מחופשות לנשים צעירות הרבה יותר בעזרת התערבויות כירורגיות והזרקות נגד קמטים בכמויות מסחריות.
למה אייקון? שני סרטים איקוניים בפני עצמם, הפכו את דאנאוויי למודל חיקוי אופנתי בלתי מעורער. בסרט "בוני וקלייד" משנת 1967, היא גרמה לשודדת הבנקים בוני פרקר להיראות מלהיבה ונוטפת סטייל, כזו שכל מתבגרת אמריקאית חולמת לראות במראה. האופן שבו היא לבושה לאורך הסרט הוא מופת של אלגנטיות, סקס אפיל ורוח נעורים. הקארה הבלונדיני, כובע הברט, הצעיף הקטן על הצוואר, הסריג הצמוד וחצאית העיפרון – ככה בונים מראה מנצח.
בסרט "צ'יינה טאון" של רומן פולנסקי משנת 1974, דאנאוויי הגדירה מחדש את דמות הפאם פאטאל הקולנועית, כפי שהיא מוכרת לנו עד היום – מסתורית, מפתה, אפלה, ונושאת איתה סוד נורא. ביצירת המופת הזו בנתה דאנאוויי מהיסוד את כל המאפיינים המוכרים (לטוב ולרע) של "אישה הורסת". החליפות המחויטות, המגבעת התואמת, השפתיים האדומות והגבות הדקות והמקושתות, יצרו שילוב של קרח ואש שמעולם לא נראה מסוגנן יותר.
את המלתחות המפוארות שלבשה בשני הסרטים האלה, היא אבזרה על המסך בבני זוג שהם ללא ספק השווים בגברים: וורן בייטי וג'ק ניקולסון.
למה לא? גם אם שמים בצד את הקריקטורה המשוחקת באופן רע לתפארת שיצרה לדמותה של ג'ואן קרופורד בסרט "אמא יקרה" וכמעט מחקה את כל קריירת המשחק הנפלאה שלה (כמו, בעצם, לא מעט סרטים כושלים שבהם השתתפה משנות ה-80 ואילך) – חייבים להודות שבגיל 78 היא אומנם נראית צעירה מכפי שנותיה, אך פניה הפכו למשטח קפוא של עור מתוח.
דאנאוויי כיום נראית יותר חייזרית מאי-טי, בטח לא כמו אישה ש"מתבגרת בחן". כמובן, לכל אחד ואחת יש זכות מלאה לעשות עם הפרצוף שלהם מה שהם רוצים – "מה ששלה, שלה", כדברי המשוררת – אבל אני לא מוצא שום צורך למחוא כפיים לתוצאות הקרב הכושל שלה נגד הזמן. לא משנה מה היא תלבש, השיק הנונשלנטי הלך לאיבוד בקליניקה של הפלסטיקאי.
ובכל זאת: איש לא יכול לקחת ממנה את עצמות הלחיים האלה.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
ואיך השתנתה קייט מוס מאז ימי ה"הרואין שיק"?
