ידיעה הכוזבת שפורסמה בתחילת החודש כי השחקן הטורקי אוזג'אן דניז ואשתו פייזה אקטאן עומדים להתגרש הכתה בישראל ללא התרעה מוקדמת. זעקות שבר נשמעו מעל מקלדות פייסבוק, דיונים ממושכים התקיימו בכל מקום: בבתי הקפה, בתורים לקופות החולים ובארוחות הצהריים של מעוזי ההייטק. במשך יממה שלמה מספר בלתי נתפס של ישראלים, נו טוב, ישראליות, התעניין בחייו של שחקן טלנובלות בן 46, עד שהגיעה צפירת ההרגעה: השניים עדיין ביחד. המעריצות הישראליות ייאלצו להמתין.
דניז הוא השחקן הראשי בטלנובלה הטורקית "הכלה מאיסטנבול" שמשודרת בישראל וברחבי העולם. כאן היא משודרת בערוץ ויוה (בימים א'–ד', 21:00), זמינה ללקוחות פרטנר, הוט, יס וסלקום וגם ביוטיוב. בכל סופ"ש עולה בערוץ הטורקי פרק חדש, ובישראל יש קהל צופות נאמן שצופה בהם בלייב, בלי לחכות לתרגום. בסלקום, הוט, פרטנר ויס לא חושפים את נתוני הצפייה, אך מוכנים לספר כי כמות ההורדות ב־VOD עולה על מיליון בחודש.
קטע מתוך "הכלה מאיסטנבול"
עלילת הסדרה מבוססת על סיפור אמיתי משנות השבעים של המאה הקודמת. זמרת צעירה בשם אולקו אוסט ואיש עסקים ששמו עלי סרפקן התאהבו והתחתנו בניגוד לרצון משפחתו השמרנית של סרפקן. המשפחה סירבה לקבל את הכלה הצעירה ואת העיסוק שלה, עד שלבסוף, למען האהבה, היא החליטה לוותר על קריירת הזמרה שלה. לימים כתבה אוסט ספר על חייה.
איך התאהבו פארוק וסורייה? "מדובבים" מציעים את הגרסה שלהם:
יהיה קל לתייג את "הכלה מאיסטנבול" כטלנובלה רומנטית שטחית, אבל נדמה שיש בה יותר מזה. הסדרה מעלה לדיון את המאבק בין מסורת לקִדמה בחייהן של הנשים הטורקיות. סורייה (השחקנית אסלי אנבר) מייצגת את האישה הטורקייה המודרנית, ואסמה (השחקנית איפק בילגין), שמנהלת את העסקים המשפחתיים ביד רמה, מייצגת את התפיסה המסורתית, שלפיה המשפחה מעל לכל, אבל שתיהן נשים חזקות ששולטות בעניינים. ברשתות החברתיות מתקיימים דיונים מעמיקים על המסרים שעולים מהסדרה, לצד שבחים לבמאית הראשית זיינב גונאידין.
הבמאית זיינב גונאידין (אגב, גונאידין זה בוקר טוב. הבוקר של מי שצפה כל הלילה בסדרה קצת פחות טוב)
ממדי ההערצה והדיונים על הסדרה (שאף הייתה מועמדת לפרס אמי בקטגוריית "הסדרה הטובה ביותר בטלוויזיה") חורגים מההיקף שהתרגלנו אליו בעידן הטלנובלות הדרום אמריקאיות. בקבוצות הפייסבוק של "הכלה מאיסטנבול" יש עשרות אלפי חברים, ולצדן רוחשים עשרות עמודי מעריצים באינסטגרם ובפייסבוק (בקבוצת "הכלה מאיסטנבול – למכורים בלבד!" יש אגב 60,000 חברים ועולים בה כ־100 פוסטים חדשים ביום), שבהם מנתחים את הסטיילינג, העיצוב, הזווית הפמיניסטית והמוזיקה ואפילו משתפים מתכונים שנצפו על המסך (של מנהלת משק הבית נורגול), ומעלים הצעות לשדרוג ולשיפור ("סבתא שלי הייתה עושה ככה").
הסטיילינג של סורייה, הדמות הראשית, שמחליפה לעתים 5–7 תלבושות בפרק, זוכה להתעניינות רבה ומגלה לקהל המקומי שמות של מעצבים ומותגים טורקיים, למשל JAQUETTE, DILVIN, PELIN'S SHOES, BEYYOL. לצד ניתוח של הסטיילינג, בקבוצות הפייסבוק שעוסקות בסדרה יש לינקים לרכישה און ליין, הודעות על פריטים שחזרו למלאי והפניות לסרטוני DIY שמלמדים איך להרכיב את קישוטי השיער של סורייה מחומרים זמינים.
אסלי אנבר (34) היא שחקנית טורקית שנולדה וגדלה בלונדון עד גיל 12. היא שיחקה במספר סדרות טלוויזיה טורקיות ידועות. אנבר מנהלת חיי אהבה סוערים גם במציאות: לפני שלוש וחצי שנים התגרשה, וכיום בזוגיות רצופת פרידות עם שחקן ששיחק לצדה בסדרת נוער.
השחקן אוזג'אן דניז (46), שמשחק את פארוק בוראן, היה זמר לא מוכר בטורקיה' עד שלוהק ל"כלה" כשחקן. מאז גם הקריירה המוזיקלית שלו בנסיקה (למרות שבסדרה הוא לא שר).
האם יש סיכוי שכוכבי הסדרה יגיעו לישראל? מ"ויוה" נמסר כי העניין בבדיקה, ונעשים כמה ניסיונות להפגיש את הקאסט עם מעריצים בישראל, אך כרגע זה לא סגור.
אגב, הסדרה בכלל לא מצטלמת בבורסה, אלא באיסטנבול, שם הוקמה "אחוזת בוראן" המגודרת שיש עליה שמירה קפדנית 24 שעות ביממה כדי למנוע ממעריצים לחדור למתחם.
עדויות של צופים אדוקים
טסה במיוחד ללוקיישן של הצילומים
סיגלית שיליאן (48) מיהוד, גננת ואמא לשלושה, בעלת הבלוג istanbullu gelin
הבנתי שנסעת במיוחד לטורקיה.
"טסתי עם חברה והגעתי עד לאחוזה שבה מצלמים את הסדרה. חשבתי שאף אחד לא ידבר איתנו. אמרתי לקדוש ברוך הוא: 'אין מצב שאני נוסעת ואתה עושה לי בושות'. הייתי עם מדריך דובר טורקית, הוא הסביר להם שבאנו מתל־אביב במיוחד, והם עצרו את הצילומים ובאו להגיד לנו שלום. זה היה מרגש".
לא הרגשת עוינות מצד הטורקים, בגלל שאתן מישראל?
"הם ההפך ממה שמראים בתקשורת. הפוליטיקה לא מעניינת אותם. את יודעת שהם לא קוראים לו ארדואן, אלא 'האיש הגבוה?' הם מלכלכים עליו כל היום ולא רוצים שידעו שהם מדברים עליו, אז הם אומרים 'נו, ההוא, הגבוה'. כשסיפרתי שם שאני מישראל נתנו לי בקלוואות כאילו אני נמצאת באיזו חינה. דיברו איתנו, עשו לנו סיור, הצטלמנו יחד. אני הצטלמתי כמו סורייה (הדמות הראשית, ה"ר), דפקתי הופעה לקבוצת הפייסבוק שאני חברה בה והצטלמתי בבית הקפה שבו היא ופארוק נפגשו בפעם הראשונה. קיבלתי תגובות מדהימות. עד 12 בלילה ישבתי ועניתי לאנשים שרצו לעשות את הטיול הזה. הייתה מישהי אחת שכתבה לי: 'את מפרנסת את הטורקים'. אמרתי לה: 'כן, בדיוק כמו שאת מפרנסת את ורשה'. אותי מעניין שיהיה לי שמח בלב, אולי אנחנו נביא את השלום".
למה התמכרת דווקא לסדרה הזו?
"אני אוהבת את המדינה, אבל כל היום מתעסקים פה בביבי ותיק 4000 וההוא רצח וההוא גנב ומעלים את המחירים. אני כל היום מטפלת בילדים, אז מה רע להירדם עם דבר כזה? לראות גבר רומנטיקן שמעריץ את אשתו ושובר את כל המוסכמות והכללים. ואחת כמו אסמה סולטן, שיא הקשיחות, מנהיגה את כל העולם ואשתו, ובסוף מצליחים לקלף אותה ולראות שיש לה נפש עדינה. להרבה אנשים יש קשיים בחיים, והסדרה הזו מעלה להם חיוך".
יש עוד הרבה דברים אחרים שאפשר לצפות בהם, אני עדיין מנסה להבין למה דווקא הסדרה הזאת תפסה. הרי מדובר בסיפור הכי פשוט, שניים שלא אמורים להתאהב מתאהבים ואז מנסים להפריד ביניהם. למה כל כך הרבה אנשים מתחברים לזה?
"כי זה מבוסס על סיפור אמיתי. יש לי אמא בגן, מנהלת בכירה, שאמרתי לה תראי רק פרק אחד, ועכשיו היא אומרת לי: 'אין, אין, אני אחנוק אותך. אין לי חיים. אין לי זמן יותר'".
מה עם המשפחה שלך? גם התמכרה?
"בעלי כל היום מסתלבט עליי: 'מה קורה היום עם פארוק? קראתי שהוא מתגרש מאשתו. אולי תנסי. מה קורה עם אסמה? נרגעה כבר?' מדי פעם הוא מציץ. הילדה הקטנה שלי צוחקת עליי: 'בואי, פארוק מחייג אלייך, תעני'. אבל בעלי פרגן לי כשרציתי לנסוע לאיסטנבול".
הבנתי שקבוצת הפייסבוק היא גם סוג של קבוצת רכישה.
"כל מה שיש בסדרה אנחנו קונות. היום הזמנתי כוסות לקפה שראו באחד הפרקים. כוס מיוחדת כזו שכשאת שותה ממנה משקה חם, הדמות שמודפסת עליה מתרוממת למעלה. שמנו לינק בקבוצה לכוסות האלה, וכולם הזמינו. עכשיו מצלמים שם את העונה השלישית ועשינו להוט את המוות, איימנו עליהם שאם הם לא יקנו את העונה השלישית, כולנו נתנתק מהם (אין צורך במרד. מהוט נמסר: כל שלוש העונות ישודרו אצלנו ברצף)".
מאמינה שהסדרה משנה את המציאות
גיטל אליס (38) מחולון, סוכנת נסיעות, מנהלת את קבוצת הפייסבוק הגדולה ביותר, "הכלה מאיסטנבול – למכורים בלבד!", יחד עם מאור ליבוביץ.
מה הסוד של הסדרה הזו?
"זו פעם ראשונה שיש משהו כל כך חיובי בטלוויזיה. אין פה סיפור של ענייה ועשיר, וההתאהבות שלהם זה לא הסיפור. זה תפס כל כך כי כל אחד יכול למצוא בסדרה משהו מהחיים שלו. בדרך כלל הטלנובלות הטורקיות הן טרגיות, עוסקות בכבוד המשפחה ומישהו מת. ב'כלה מאיסטנבול' יש יחסים בין אחים ובין בני זוג והתייחסות לאלימות במשפחה. הם מדברים יפה אחד לשני, האהבה מורגשת. אפילו המוזיקה, לא הצד החזק של טלנובלות, זוכה פה לטיפול מיוחד. הם משלבים אמנים טורקים ברמה גבוהה, ונותנים לנו אפשרות להיחשף גם למוזיקה הטורקית שהיא מאוד עשירה".
מלבד ההעשרה התרבותית, איך הסדרה הזו משפיעה עלייך?
"אני מרגישה שבכל מקום מדברים על זה: בעבודה, במספרה, בסופר. יש נשים שאומרות לי שזה שינה להן את החיים".
כלומר?
"הן מדברות יותר יפה, הולכות ומתלבשות יותר יפה, מדברות עם הבעלים שלהן יותר יפה. יש גם גברים שצופים, זה שינה את דרך החשיבה שלהם על נשים. הסדרה הזו היא העצמה נשית. יש המון נשים שזה פתח להן את הלב, הן היו כבויות המון זמן וזה עוזר להן להאמין באהבה. זה לא קיטש וזה רחוק מלהיות טלנובלה. מנהלת הבנק שלי, למשל, הכי קשוחה בעולם, ראתה פרק בהמלצתי ועכשיו היא אומרת לי: 'גיטל, מה עשית לי?'
"אני בניתי לעצמי בפייסבוק מין דמות כזו שהבוס שלה מפריע לה לראות את הסדרה. אני מעלה בקבוצה פוסטים שהבוס אומר לה: 'סוף־סוף את מרוכזת בעבודה', ובעצם היא בוהה בתמונה של פארוק, או 'למה הוא מבקש ממני לעבוד? הוא לא מבין שאני משושלת בוראן?!'"
כמה זמן את מקדישה לסדרה ביומיום שלך?
"המון, לא חשבתי שזה ייקח כל כך הרבה. זה כל היום. בימי שישי אנחנו רואות את הסדרה בלייב בערוץ הטורקי ומעדכנות און ליין לשאר הצופות בפייסבוק. אנחנו עושות את זה באהבה".
טוענת שהסוד הוא הרומנטיקה
מאור ליבוביץ (31) מקריית־ביאליק, אמא לילדה, מנהלת את הקבוצה ביחד עם גיטל.
מה הקטע עם פארוק? למה כולן מדברות עליו?
"הוא שרמנטי, חתיך, כובש. כנגד כל הסיכויים התרחשה פה אהבה גדולה. יצא לי לשמוע שיחה של שלושה גברים בבית קפה מתמרמרים איך יש להם כל הזמן פארוק מול הטלוויזיה, שאיך אפשר בכלל להשוות. כמה צחקתי על זה".
כמה זמן מהיומיום שלך מוקדש ל"כלה"?
"לקבוצה אני מקדישה חצי שעה פעם בשעה, נגיד? אני כל הזמן בזה, גם כשאני עם הקטנה שלי, והסביבה שלי כועסת עליי. כל הזמן צריך למחוק ולאשר פוסטים ולסנן. לא ידעתי שזה יהיה ככה. את הפרקים יוצא לי לראות רק בסופי שבוע, עם אמא שלי".
מה הפוסטים הפופלריים בקבוצה? מה מניע את הקהל בסדרה הזו?
"הרומנטיקה, חד־משמעית. אחת הדמויות, מישהי שלא חזקה בעניינים רומנטיים, התנשקה לראשונה. מיד כולן כתבו: 'ראיתן? הוא מנשק יותר טוב מפארוק! איזה כיף שיש לו אהבה!' הן לוקחות את זה אישית. רואות בפארוק סוג של פנטזיה, שאולי הבעל שלהן יהיה כזה. גם כשהן מעלות פוסטים בקבוצה הן הרבה פעמים קוראות לבן הזוג שלהן: 'הפארוק האישי שלי'".
מנתחת את התסריט לעומק
אורלי לוי (50 פלוס) מנס־ציונה, אמא לשתיים, מעצבת אירועים ומנהלת קבוצת הפייסבוק "הכלה מאיסטנבול – מאחורי הקלעים".
אורלי, נראה שאת מתייחסת מאוד ברצינות לסדרה, ובאופן כללי מנהלת דיונים ברמה גבוהה בקבוצה הפייסבוק שהקמת.
"מרגיז אותי שמתייחסים למכורות כאל קוריוז ומזלזלים בסדרה. יש בה משהו מעבר: איכויות משחק יוצאות דופן והקפדה יתרה על העלילה.
"עד 'הכלה מאיסטנבול' ראיתי רק סדרות של BBC. בחיים לא ראיתי טלנובלה או סרט טורקי. בראש השנה חיפשתי משהו קל לצפות בו, לא 'סיפורה של שפחה' ולא העונה השלישית של 'הגשר', וקפצו לי פרסומות ל'כלה מאיסטנבול'. אמרתי: 'נראה קצת ונעבור הלאה'. איזה, שלושה ימים לא קמתי מהספה! הילדים שלי עוברים לידי ושואלים אותי מה אני רואה, ואני אומרת להם: 'עזבו, אני בבורסה'. הייתי ישנה שלוש שעות בלילה והרגשתי שאני לא יכולה, שאני חייבת לקום לראות.
"ואז הבת שלי אמרה לי: 'אמא, את רואה ויוה?' ואני: 'מה פתאום?' היא הראתה לי מה יש על המסך בצד, את הלוגו. 'אמרתי לה: אני לא מאמינה שאני רואה ויוה, בחיים לא ראיתי ויוה!' וזה לא מתוך זלזול! שכל אחת תראה מה שעושה לה טוב, אבל אני בחיים לא ראיתי סדרה כזו. וזו ממש לא סדרת ויוה.
"אני מהאנשים שצופים שעות ב'אח הגדול' בערוץ 26. מה שמעניין אותי הן הסיטואציות הטבעיות ולא הערוכות. השיחות בין אנשים, ההתנהגות האנושית".
נקודת מוצא מצוינת לפתיחת קבוצת פייסבוק.
"שנים אני משגעת את המשפחה שלי על תוכניות טלוויזיה, ולא ידעתי שאני יכולה להניח למשפחה שלי, לרשום את הכל ושיהיו אנשים שירצו לקרוא את זה! להקים קבוצת פייסבוק! זה קרה פתאום. רציתי לתת תגובה הולמת ללגלוג על מכורות, ואמרתי: 'אני אפתח קבוצה שתנתח את הסיטואציות, את העלילות, את הניואנסים, בצורה מכבדת.
"הקבוצה מאפשרת לי לחקור, לצרף תמונות שערכתי וליהנות מהסדרה בעוד כמה רבדים. כולם מדברים על זה שהסדרות הטורקיות גרמו לכולנו להתמכר, אבל זה לא 'הסדרות'. זו 'הכלה מאיסטנבול'".
שיהיה ברור: גם גברים צופים!
אסף שהם (44) מכפר אוריה, נשוי ואבא לתאומות, יזם צעיר בהתחדשות עירונית.
איך נכנסת לזה?
"חברה טובה בשם לילך סיפרה על הסדרה לי ולאשתי, ואני נתפסתי. עכשיו, אני בחיים לא ראיתי טלנובלות! הייתי צוחק על זה שזה בזבוז זמן ואומר לסבתא שלי, שראתה 'היפים האמיצים', שחבל לה על הזמן. והנה, צחקתי ונתפסתי. רק אתמול ראיתי את פרק 57 ושמחתי ובכיתי עם סורייה. ממש היו לי דמעות. אני מת על סורייה המתוקה שמדברת בשפה הבלתי נתפסת, טורקית. כמה שניסיתי, לא הצלחתי להבין אף מילה חוץ מתמאם".
אז כל יום בתשע אסור להפריע לך?
"איזה, אנחנו לא מגיעים לתשע, אבל בשבת אנחנו מרביצים 4–5 פרקים ברצף, זה זמן האיכות שלנו. זה גם שומר על הזוגיות שלנו לדעתי".
מה תעשה אם אשתך תראה פרקים בלעדיך?
"חבל על הזמן, אוי ואבוי אם היא תעשה ספוילר, או אם היא תראה פרק בלעדיי. אנחנו ניכנס למשבר. יש לי הרגשה שהיא גונבת פרק פה, פרק שם, אבל אני לא שואל אותה על זה. יש דברים שבשביל הזוגיות עדיף לא לדעת".
למה התאהבנו בהם?
ד"ר נועה לביא מהחטיבה לתקשורת פוליטית בבית הספר לממשל וחברה, האקדמית תל־אביב־יפו, מסבירה ש"הכלה מאיסטנבול" תפסה כל כך חזק בישראל בגלל שתי סיבות: לוקאלית ואוניברסלית. "אנחנו נמצאות בעידן טלוויזיוני משתנה", היא מסבירה. "מחסום השפה כבר איננו מחסום, ועלילה טובה וזולה להפקה נמכרת בקלות לשוק הגלובלי. לדוגמה 'פאודה', סדרה דוברת עברית שמצליחה כל כך בעולם, למרות שהיא מספרת סיפור מקומי.
"הטלנובלות יושבות על בסיס ברור של עולם תוכן. ערכים כמו אהבה רומנטית, כסף, עוני ואושר. אלה דברים אוניברסליים שמדברים לאוכלוסיות רחבות. רומן רומנטי קלאסי שפונה למגוון של צרכני תרבות. זה תוכן זול להפקה ולכן זול למכירה וקל להפיץ אותו בעולם. בנוסף, זו תרבות שקרובה לתרבות הישראלית. היא ים־תיכונית, נמצאת על התפר בין מזרח למערב, יש בה מתח בין חילונים לדתיים, פוליטיקה שנעה בין טוטליטריות לדמוקרטיה".
באחת מקבוצות הפייסבוק מישהי שאלה על המנהג לשפוך מים לפני שעוזבים את הבית, ומיד עשרות ענו לה שככה בדיוק סבתא שלהן/השכנה שלהן/אמא שלהן הייתה עושה.
"בדיוק ככה. אנחנו במזרח התיכון, עולם התוכן של הטלנובלה הזו הרבה יותר קרוב אלינו מטלנובלה דרום אמריקאית למשל. זו גם סדרה שמדברת לכל סוגי האוכלוסייה. כל אחד יכול למצוא נקודת הזדהות או דמות שמדברת ללבו.
"בישראל טלוויזיה היא עדיין גורם משמעותי שאליו בורחים כאקט אסקפיסטי, בין אם זה נטפליקס או ויוה. את בורחת מהפוליטיקה, מהמלחמה, ומפתחת יחסים עם הדמויות. זה עולם שמחליף את העולם שבו את חיה, יש בו הרבה דרמות ותככים, אבל אין בו מינוס בבנק".
בדקו את עצמכם: האם אתם שולטים בנפתולי העלילה?
חיברו את השאלון: גיטל אליס ודנה רפאל, מנהלות קבוצת הפייסבוק "הכלה מאיסטנבול – למכורים בלבד"
- הכתבה המלאה על שיגעון "הכלה מאינסנטבול" בגליון לאשה החדש, השבוע בדוכנים
